newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

צעדת השיבה - תחילתו של שינוי באסטרטגיה הפלסטינית

הפלסטינים לא יכולים להתגבר על כוח הנשק הישראלי, ולכן אסור להם להיכנס לזירה הזו. שיטת המאבק הלא-אלים ההמוני של צעדת השיבה שיצאה מעזה הגיעה באיחור, אבל היא כאן כדי להישאר

מאת:

כותב אורח: עאוני אל-משני

דרך הפעולה הזו הגיעה באיחור, אך עדיף מאוחר מאשר לעולם לא. דרך הפעולה ההמונית הבלתי-אלימה היא לא היחידה, אבל היא יעילה. היא מזיזה הצדה את כוח הנשק, כי הפלסטינים לא יכולים לגבור על כוח הנשק הישראלי ואינם יכולים להיגרר לזירת הקרב הזו.

שיטת הפעולה הזו גם מאיינת את התירוץ שנקרא "הטרור הפלסטיני". לצעדה בלתי-אלימה אין כל קשר לטרור. טרור הוא התגובה הישראלית של ירי על מפגינים לא חמושים. בדרך הזו, עומדים הדברים על מקומם, הפלסטינים הם קורבן והישראלים הם הכובש הפושע שמבצע טרור.

> היינו אמורים לזהות את ה"מסית מרכזי" בין אלפי מפגינים ולירות לו ברגלים

מפגיני צעדת השיבה בגבול עזה. מפגן אי אלימות שמאיין את התירוץ שנקרא "הטרור הפלסטיני" (מוחמד זאנון/אקטיבסטילס)

מפגיני צעדת השיבה בגבול עזה. מפגן אי אלימות שמאיין את התירוץ שנקרא "הטרור הפלסטיני" (מוחמד זאנון/אקטיבסטילס)

דרך הפעולה הזו גם עושה שימוש מוסרי ואפקטיבי בכוח הדמוגרפי. ישראל הכריזה שלפי הסטטיסטיקות שלה, מספר הפלסטינים בפלסטין ההיסטורית עולה על מספר היהודים ביותר מחמישים אלף איש. לפי הסטטיסטיקות הפלסטיניות, מספר הפלסטינים עולה על מספר היהודים בחצי מיליון אנשים או קצת פחות. היום, לאחר שפתרון שתי המדינות הגיע לקיצו, יש חשיבות עליונה לדמוגרפיה משום שהיהודים יהפכו למיעוט לאומי, בין אם ירצו ובין אם לא. שימוש יצירתי בכוח האנושי יכול לשנות יחסי כוחות צבאיים. משטר השאה באיראן נפל בזכות מסות אנושיות ומשטר האפרטהייד בדרום אפריקה נפל בזכות הדמוגרפיה, גם אם הנסיבות שונות. לרוב המספרי יש תפקיד חשוב באסטרטגיית המאבק, במיוחד אם משתמשים בו באופן יצירתי.

יש משמעות רבה לכך שהיוזמה הזו הגיעה מעזה. פירוש הדבר שעזה לא תהיה נפרדת משאר המולדת. מי שרצה שעזה תהיה "מדינה נפרדת" התבדה, משום שעזה חזרה להיות מחוברת לאג'נדה הלאומית, במסגרת המאבק על זכות שיבה. המשמעות היא שעזה נאבקת במסגרת הכוללת של העם שלנו ולא במסגרת של אינטרסים מקומיים צרים.

העובדה שחמאס עומד בחזית של מארגני הפעילות הזאת היא ביטוי לכך שההבנה שלו את השימוש באמצעי המאבק מתפתחת. מי שלא מוצאת חן בעיניו העובדה שחמאס מוביל את האירועים – לא רואה רחוק יותר מהאף של עצמו. כאשר חמאס מוביל את ההתנגדות העממית, הוא מתקרב יותר לאג'נדה העממית הכללית ויוצא מהמסגרת המוגבלת של הפלגים.

"צעדת השיבה" הפכה את "עסקת המאה", גם אם אמריקה עומדת מאחוריה, לבדיחה פוליטית יותר מאשר פתרון. וכך עדיף שהיא תיזכר.

> מאות צעירים וצעירות הפגינו בשכם למען מאבק בלתי אלים ושלום

מפגינים מול חיילים. המחאה החזירה את עזה לסיפור הלאומי הפלסטיני (צילום: אולפת אל-כורד, בצלם)

מפגינים מול חיילים. המחאה החזירה את עזה לסיפור הלאומי הפלסטיני (צילום: אולפת אל-כורד, בצלם)

אלה השינויים ש"צעדת השיבה" עשויה להביא:

ראשית: השיטה הזו תתפתח ותהפוך יותר אפקטיבית ומשפיעה. חשוב מאוד שהיא תועתק לגדה המערבית, ושיגיעו שם עשרות אלפים כדי לעמוד מול מחסומים, התנחלויות וכבישים עוקפים. השיטה הזו תאחד כוחות עם תנועת החרם וכך ייווצר כוח פעולה חדש. זה לא אומר שהאופק בפני שיטות מאבק אחרות סגור, כי המשתנים הראשיים בזירה יכולים לגרום לשקול מחדש שיטות מאבק אחרות שחשבנו שהן שייכות לעבר. חשוב להפקיע מישראל את כוחה הצבאי, ולכן זהו מאבק מהמעלה הראשונה. בחירת שיטת המאבק אינה עניין שולי והיא אולי אחת הסיבות החשובות שמובילות לניצחון.

שנית: אולי עדיין מוקדם להגיד ש"עסקת המאה" נכשלה, אך בטוח שהעולם, ואיתו הרבה ישראלים, נטשו את עסקת המאה, משום שהפלסטינים הביעו את דעתם הנחרצת נגדה. לא זו בלבד: ברור לעולם שאי אפשר לכפות שום פתרון על הפלסטינים ללא הסכמתם, אפילו אם ארצות הברית עם כל הכוח שלה עומדת מאחוריו. הצעדה מעזה החזירה למערכת השיקולים את הדרישות הפלסטיניות, שטראמפ חשב שיוכל להתגבר עליהן.

שלישית: כאשר מדברים על מאבק בעל ממדים אסטרטגיים, החשבונות הקטנים של פלגים כאלה או אחרים נעשים חסרי ערך. בין אם חמאס רוצה להשקיע ולחזק את מעמדו ובין אם פת"ח רואה כאן ניסיון של חמאס להשכיח את פיצוץ השיירה של ראש הממשלה הפלסטינית בעזה – אין לכך חשיבות. מה שחשוב הוא שקמה שיטת מאבק, שסוללת את דרכה בסכסוך הפלסטיני-ישראלי, שיטה שהעם שלנו ישתמש בה בעתיד, בין אם יהיו לה מתנגדים ובין אם לא, שיטה שמהווה מנוף אמיתי למאבק הפלסטיני. אם מה שמפריע לפת"ח הוא שחמאס עומד בראשה של פעילות זו, יהיו פעולות שאולי פת"ח תנהיג חלק מהם. אי-ההסכמה הוא לא על חשיבות הפעולה, אלא על הרווחים הקטנים ממנה. אי ההסכמה הזו אינה מקטין בכלל מהחשיבות האסטרטגית של האירוע.

רביעית, צעדת השיבה היא יותר מעוד פעולה עממית. היא איננה עניין חולף. כשהפעולה העממית מתאחדת עם גישת הפלגים הממוסדים, העם יכול להתגבר, לפתוח את הדרכים החסומות ולהיחלץ מהמשבר הנוכחי. ההתנסות הזו לימדה שיעור חשוב, והשיעור הזה נלמד היטב. יהיו עוד פעולות עד שנגיע ל-15 במאי ועד אז יצטבר עוד ניסיון. באותו יום נחנוך צורת מאבק שתתגבר על המחסור בכלים שהיו לו עד היום.

אנחנו עומדים בפני משתנה פלסטיני חדש, שיוכל להתגבר על הסלוגנים הריקים והרוטיניים של סיום המחלוקת, שהעסיקו את העם שלנו במשך שנים ללא שום תוצאה. מה שחשוב הוא שהמשתנה הזה יכול להכניס כוחות חדשים. מה שחסר, אולי, הוא היכולת להמשיך לתת תמריצים להמונים. היכולת של ההנהגה להפוך את האירועים להישגים פוליטיים תחזק את השתתפות ההמונים.

עאוני אל-משני, פרשן פוליטי, חבר המועצה המייעצת של תנועת פת"ח, תושב בית לחם. פורסם במקור בערבית באתר אל חיוואר ותורגם על ידי דימה דראוושה.

> פרות קדושות: איך צמחונות יכולה לשמש מכשיר לדיכוי

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
רחוב בשג'אעייה, במרץ 2024 (צילום: מוחמד נג'אר)

רחוב בשג'אעייה, במרץ 2024 (צילום: מוחמד נג'אר)

"אנחנו צועקים, רעבים ומתים לבד": החיים בחורבות שג'אעייה

הפלישה של ישראל לשכונה שבמזרח העיר עזה, שנמשכה חודשים, הותירה אחריה הרס מוחלט. התושבים, עדיין תחת מצור, מסכנים את חייהם רק כדי לשים ידיהם על שק קמח אחד

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf