newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

פסטיבל הסרטים העצמאי בחיפה מציג: תרבות תחת משטר קולניאלי

זו השנה השלישית ברציפות שבה מתקיים הפסטיבל. וכמדי שנה, המארגנים מקווים להמשיך לפתח את סצנת הקולנוע הפלסטיני ולפתוח דלתות אל העולם הערבי

מאת:

היום (ו') נפתח באופן רשמי פסטיבל הסרטים העצמאי בחיפה (אנגלית), בו יוקרנו במשך 6 ימים רצופים סרטים פלסטינים וסרטים מכל העולם, במיוחד מהעולם הערבי. כל ההקרנות יתקיימו בבתי תרבות פלסטינים בחיפה.

אמש גם התקיימה מסיבת העיתונאים בתיאטרון "ח'שבה" בחיפה לקראת פתיחת הפסטיבל, ומאוחר יותר בערב הוקרן סרט הפתיחה, "וואג'יב" (Wajib) של הבמאית הפלסטינית אן מארי ג'אסר בתיאטרון "אל מידאן" אל מול אולם מלא.

זו השנה השלישית שבה מתקיים הפסטיבל. המארגנים – פעילי תרבות פלסטינים מחיפה – מתגאים בכך שהפסטיבל ותקציביו גדלו וכי מפסטיבל קטן כמעט ללא תקצוב בשנתו הראשונה, הם הצליחו לבנות מסורת והמשכיות.

> חיפה חוזרת להיות בירת התרבות הפלסטינית

מסיבת העיתונאים, אמש (ה'). (צילום: חמודי גנאם)

מסיבת העיתונאים, אמש (ה'). (צילום: חמודי גנאם)

לינה מנסור, אחת המארגנות, אמרה במסיבת העיתונאים כי "מטרתו של הפסטיבל, כמו בשנים קודמות, היא לפתח את סצינת הקולנוע הפלסטיני ופתיחת דלתות לעולם הערבי. השנה, בניגוד לשנים הקודמות ומאחר והפסטיבל גדל ונהיה יותר ידוע, במאים מהעולם הערבי פנו אלינו בבקשה להקרין את סרטיהם ולא חיכו שאנחנו נפנה אליהם".

"אל מול החיים תחת משטר כיבוש קולוניאלי המנסה להפשיט אותנו מתרבותנו", ממשיכה רנא עסלי, אחת המארגנות, "חשוב שתהיה לנו האפשרות לבחור בעצמנו איזו תרבות לצרוך. וחושב עוד יותר שזה יגיע מאיתנו, האנשים שאת תרבותם מנסים למחוק, ללא אילוצים ממשלתיים, פוליטים או מפלגתיים".

אלא שסביב הפסטיבל השנה דווקא היו חילוקי דעות, והן קשורות למיני סערה המעסיקה את עולם התרבות הפלסטיני לאחרונה. מארגני הפסטיבל החליטו שלא לכלול בתוכנייה את סרטו של הבמאי הירושלמי מואייד עליאן, "הדיווחים על שרה וסלים" (The Reports On Sarah and Saleem), בשל קריאת תנועת ה- BDS (תנועת החרם על ישראל) להחרים את הסרט מאחר ולטענתם הוא הפר את עקרונות החרם (הנוגעים לשיתוף פעולה עם ישראלים בתנאים מאוד ספציפיים) לאחר שבחר לשתף שחקנים ישראלים (ישי גולן וסיוון קרצ'נר). מנגד, יוצרי הסרט טוענים אחרת ואומרים כי גולן וקרצ'נר, דווקא התבטאו בעבר בחריפות נגד הכיבוש ובעד זכויותיו המלאות של העם הפלסטיני וכי הקריאה לחרם על הסרט של תנועת ה- BDS היא לא מוצדקת.

"לאחר הצבעה, בחרנו שלא להקרין את הסרט", ענה עאיד פדל, אחד המארגנים, בתשובה לשאלות החוזרות ונשנות של העיתונאים סביב עניין זה. "זה לא אומר שאנחנו מתיצבים מיד לצד תנועת החרם בעניין הזה. אנחנו מכבדים את שני הצדדים, ומואייד עליאן (במאי הסרט. ר.י) אף הקרין סרט שלו אצלנו בשנה הראשונה של הפסטיבל. אנחנו פסטיבל עם זהות פלסטינית מובהקת, שאכן מנסה לפעול לפי עקרונות תנועת החרם. יש לנו שותפים ברמאללה וקרנות פלסטיניות התומכות בנו, ומבחינתנו שמירה על הבייבי שלנו, שזה הפסטיבל הזה, תוך המשך בניית קשרי אמון בינינו לבין העולם הערבי, הם הערכים החשובים ביותר שמנחים אותנו".

השחקן רמזי מקדסי, שמשחק בסרטו של ראאד אנדוני "ציד רפאים" (Ghost Hunting), התיחס לחשיבות יוזמות כמו הפסטיבל העצמאי: "הכיבוש לוחץ על כפתור ה- Pause (השהיה) התרבותי שלנו כבר 70 שנים. לאט לאט, אנחנו משתחררים מזה".

ומה לגבי קהל ישראלי? מארגני הפסטיבל אומרים כי למרות שהפסטיבל הוא פלסטיני ולכן הפרסומים הם בערבית ואנגלית, מבחינתם כל מי שרוצה להגיע, ליהנות ולתמוך בסצינת הקולנוע הפלסטיני, מוזמן להגיע.

פסטיבל הסרטים העצמאי בחיפה מתקיים בין התאריכים 22-27.3. התוכניה המלאה, הכוללת גם סדנאות והופעות מוזיקה, נמצאות באתר הפסטיבל באנגלית וערבית.

> רשות מקרקעי ישראל חילקה צווי פינוי לסוף אפריל באום אל חיראן

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf