רשות מקרקעי ישראל חילקה צווי פינוי לסוף אפריל באום אל חיראן
כוחות גדולים של משטרה ונציגי מנהל מקרקעי ישראל הגיעו ליישוב אום אל חיראן ומסרו צווי הריסה ופינוי לכל תושבי ומבני הכפר. במקום יוקם יישוב ליהודים בלבד
אנשי רשות מקרקעי ישראל, מלווים בניידות משטרה, הגיעו בשעות הצהרים המוקדמות היום (רביעי) לאום אל חיראן ומסרו לתושבים צווים המודיעים על פינוי והריסת הישוב כולו בסוף אפריל. על הריסות בתיהם של מעל ל-250 תושבי הכפר, האחרונים שיפונו, יקום ישוב חדש ליהודים בלבד – חירן. בשבוע שעבר התקיים במקום סיור משולב של גורמי משטרה בכירים שביצעו הכנות לקראת הפינוי.
אתמול מסר ל"הארץ" יאיר מעיין, ראש הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים, כי כל מבני הכפר, בכללם עשרות מבני לבנים ופח וכן בית תפילה יהרסו כליל.
על הצווים שחולקו היום נכתב "פינוי גמיש" והם יהיו בתוקף לשבועיים בין ה-15 ל-28 באפריל.
צפו בסלים אבו אלקיעאן, תושב אום אל חיראן, מדבר על הריסת היישוב הצפויה (צילום: אבי בלכרמן):
שוטרים מלווים את אנשי רשות מקרקעי ישראל לחלוקת צווי פינוי והריסה לכל מבני ותושבי הכפר. 21 במרץ 2018 (רא'אד אבו אלקיעאן)
בעוד התוכניות לפינוי הקרקע מערבים מתקדמות במהירות, מערכת החוק מתקשה להגיע למסקנות לגבי האירוע בו נהרג תושב הכפר יעקוב אבו אלקיעאן.
כזכור, בינואר 2017 פשטו שוטרים חמושים על אום אל חיראן במטרה לפנותו. עם תחילת המבצע נורה יעקוב אבו אלקיעאן למוות על ידי שוטרים. הרכב שלו הדרדר ודרס את השוטר ארז עמדי למוות. במשטרה, ובעיקר העומדים בראשה, טענו מהרגע הראשון כי מדובר בתקיפה לאומנית מתוכננת, "פיגוע", ולמרות שלל הממצאים מאז ממשיכה להתעקש על כך. במח"ש לעומת זאת חושבים כי לא היה מדובר בפיגוע כמו שטענת המשטרה. כעת התיק נמצא בידיו של פרקליט המדינה שצריך להחליט מה לעשות עם תפוח האדמה הלוהט שבידיו.
אום אל-חיראן הוא אחד מעשרות כפרים בדואים לא מוכרים בנגב. תושביו מנהלים מתחילת המאה מאבק נגד כוונת המדינה לפנותם. בשנים האחרונות ממתינים חברי גרעין חירן, שעתיד לאכלס את "חירן" במתחם זמני במחנה יתיר בממוקם קילומטרים ספורים מן הכפר.
בני שבט אלקיעאן חיו זמן רב לפני הקמת מדינת ישראל באזור הנקרא ח׳ירבת זובאלה. בשנת 1948, הממשל הצבאי העביר בכפיה את אנשי השבט מאדמותיהם וישב אותם באזור נחל יתיר, במקום בו נמצא הכפר עד היום. אדמותיהם המקוריות הועברו לרשות קיבוץ שובל. החלפת הקרקעות המאולצת הזאת מתועדת היטב בארכיוני המדינה, אולם למרות העובדה ששבט אלקיעאן יושב במקום על ידי המדינה בעצמה בתי הכפר מעולם לא חוברו לרשתות החשמל או המים.
בינואר 2016 קבע בית המשפט העליון שהמדינה יכולה לשנות את דעה ולקחת בחזרה את האדמות בהן יישבה את שבט אלקיעאן. בית המשפט אישר את החלטת המדינה לגרש את תושבי אום אל חיראן ולהקים עיירה חדשה ליהודים דתיים במקום הכפר הקיים.
> תושבים בכפר ורדים רוצים לשמור על צביון פלורליסטי, ליהודים חילונים בלבד
חלוקת צווי פינוי והריסה לאום אל חיראן. 21 במרץ 2018 (צילום: אבי בלכרמן)
אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.
קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.
ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן
