newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

מכחישי שואת בני עמי בסוריה: לא נשכח ולא נסלח

ארבע שנים בסוריה הספיקו לי כדי לעמוד על עומק השחיתות והאכזריות של משטרו של אסד. כעת, לאור הטבח שהוא מחולל נגד בני עמו, בוחרת המפלגה הקומוניסטית הישראלית להפוך לסניף של מפלגת הבעת' ולעמוד לצד הטובחים. ההיסטוריה מלמדת שבסופו של דבר, דינם יהיה להיכחד

מאת:

כותב אורח: מלחם אבו-סאלח, מג'דל שמס

אני בן לעם הסורי, תושב מג'דל שמס הכבושה. אבי ז"ל שירת בצבא הסורי והיה מראשוני המלומדים בכפרי הגולן. הוא תמיד נהג לומר שאילו היה חבר במפלגת הבעת' הסורית או היה בן לעדה העלאוית, הוא היה מגיע רחוק יותר בדרגות הקצונה. בילדותי אף פעם לא הבנתי את הטענות האלה.

כשנסעתי ללמוד בדמשק בעצמי בשנת 1994 דרך מעבר קונייטרה, התחלתי להבין מהו אותו משטר המחזיק בסוריה כבר שנים ארוכות. מהרגע הראשון במעבר קונייטרה, התחלתי להבין את מולדתי ואת בני העם שלי באופן אחר, מעבר לגבולות של תפיסה אימוציונלית מעורבת באידאליזם.

איך שעליתי לאוטובוס המוביל לדמשק, נדהמתי. ריח חזק של סולר או נפט שלא אשכח. אוטובוס מימי הביניים זה היה. כבר בכניסה לדמשק קיבלו את פנינו בניינים רבי קומות, חלקם בלי טיח, רק בלוקים עירומים. זו המולדת שלי. הייתי בשוק גדול. במרוצת הימים למדתי איך החיים שם זורמים ואיך אפשר לסדר עניינים עם פקיד ממשל או משטרה או מרצים באוניברסיטה בעזרת כסף או מתנות. רק כך אפשר להסתדר עם החיים בסוריה תחת משטר הבעת' האסדי. חייתי כמו תייר בזכות הפרש ערך הדולר היקר לטובתנו.

בחיים לא דמיינתי לעצמי שיש שחיתות במימדים כאלה בסוריה. קציני צבא במכוניות מרצדס, שלוש או ארבע לכל המשפחה. על חשבון העם כמובן. בתי חולים מצוינים לאליטה של המשטר, ובתי חולים נוראיים לבני העם הפשוטים. מסכנים בני עמי החיים בשוליים.

> כשהקומוניזם גובר על השכל הישר

בחיים לא דמיינתי שחיתות במימדים כאלה. מלחם אבו סאלח בעיר חלב

בחיים לא דמיינתי שחיתות במימדים כאלה. מלחם אבו סאלח בעיר חלב

אימת המרתפים בדמשק

למדתי וחייתי בדמשק כארבע שנים, מהיפות בחיי. יש לי שם קרובי משפחה מדרגה ראשונה מצד אמי ומצד אשתי. מתחילת המאורעות בסוריה ב-2011, אנו נזהרים מאוד מלהביע דעה נגד המשטר מחשש שיפגעו בקרובינו מעבר לגבול. מה שהרבה לא יודעים זה שזרועות המודיעין הסורי נמרצים מאוד אצלנו בגולן, ונציגיהם פעילים מאוד. הם מסודרים כמו ארגון סמי-משטרתי ועוקבים אחרי עמדות מתנגדי המשטר והתתבטאויותיהם. פרטים אודות חיי היום יום, מי נגד מי, מה פלוני אמר – הכל מועבר לצד השני. יש המון סיפורים על אנשים שתושאלו במרתפי החקירות של המוח'באראת הסורי בשל התבטאויות של קרובי משפחות שלהם מתנגדי המשטר בכפרי הגולן, ועל איומים וסחיטות של פעילים.

אישית, הייתי נוהג להתקשר לעיתים תכופות לקרוביי מעבר לגבול. מאז תחילת המאורעות אני מפחד ומהסס להתקשר, כיוון שאני מפחד לשלומם, פן יזמינו אותם שם לאיזה חקירה במרתף אפל. וקרו דברים. קרוב משפחה באחד מפרברי דמשק הוזמן לשיחה דחופה בסניף פלסטין של המוח'אבראת הסורי, לאחר שיצר איתי קשר. הוא הוזהר שאם אני כאן (ברמת הגולן) אחזור על התבטאיוית 'לא טובות', כלשונם, אזי הוא יהפוך לאורח של קבע באותם מרתפים. משמע שהוא יכנס לכלא עינויים בגין מילים שאני אמרתי כאן.

היה לי קרוב משפחה, רופא, שעזר לפצועים ולפליטים סורים וסיפק להם סיוע רפואי בחינם. כוחות המשטר האסדי עצרו אותו לפני כארבע שנים באשמת תמיכה באופוזיציה, למרות שהמשפחה שלו מתומכי המשטר. אחרי שבוע במעצר ביקרה אותו אשתו, היא לא יכלה לזהות את פניו. היא אמרה לחוקר "אתם משקרים לי, זה לא בעלי". ההתעללות שעבר שינתה את פניו. הביקור הבא היה רק אחרי שנה וחצי, כשהודיעו למשפחה על 'פטירתו' במעצר. שנה וחצי חיו בלי שידעו מה עלה בגורלו. עד היום, אחרי 3 שנים, גופתו לא נמסרה בחזרה למשפחתו. המשטר רצה לעשות ממנו דוגמא למי שמעז להתנגד לו.

הבעת'יסטים החדשים

בתקופה האחרונה התרבו העמדות הפוליטיות לגבי השואה שמתרחשת בסוריה מצד תומכי המשטר ומתנגדיו, במיוחד עקב אירועי הזוועה שהתחוללו לאחרונה בעיר הסורית המפוארת חלב.

על פי מספרים רשמיים שמספק האו"ם, מוערך מספר ההרוגים בסוריה עד כה כחצי מליון. גורמי המוות מתחלקים כדקלמן: כוחות אסד ובני בריתו (רוסיה, מיליציות איראניות, פקיסטניות, אפגניות, עירקיות, חיזבאללה וגם ליגיון אל-קודס הפלסטיני – ואף שכירי חרב צפון קוריאנים וניגריים) – כל אלה אחראיים ליותר מ- 80% מההרוגים. דאע"ש אחראי לכ- 10%, וגורמי אפוזיציה וכוחות בינלאומיים שונים קרוב ל- 10% אחוזים. לפי נתונים אלה, אפשר להבין למה תושבי שכונות חלב המזרחית אולצו לעזוב את בתיהם או שלא בחרו להישאר תחת שליטת הכוחות "המשחררים".

נראה שיש קומץ של קומוניסטים 'חדשים' ו'חילוניים' בעולם, ובפרט כאלה פלסטינים וישראלים, שלא למדו את ההיסטוריה וחוזרים על טעויותיה. הם לא למדו על השואה ולא אודות רצח העם שהתחולל בבוסניה, רואנדה, וגם בסרילנקה. הם נוקטים עמדה לא מוסרית בעליל לגבי סוריה.

חלק מפעילי זכויות האזרח ומתנגדי הכיבוש בישראל שכחו כנראה שהמוסר לא ניתן לחלוקה. לעמוד לצידם של מדוכאים בישראל הינו אקט מוסרי בהחלט אבל מה עם המדוכאים בסוריה? איך ייתכן שלעו"ד נועה לוי כואב הלב על כל הרוג בסוריה ועם זאת היא תומכת במהנדסי העינויים בסוריה והפשעים נגד האנושות, כלומר במשטרו של אסד?

עושה רושם שמק"י הפכה לסניף מפלגת הבעת' הסורית בישראל. מי שמקשיב או מעיין בהצהרותיה רואה שמפלגה זו תומכת בעמדה של הדיקטטור כמעט בלי סייג, ומשתפת פעולה עם התעמולה שלו. עמדות אלה נופלות בצידה האפל של ההיסטוריה. גישתה של מק"י ועוד הרבה חילוניים מבזה את כל הערכים האנושיים ונגזרת מאסלאמופוביה עיוורת המניחה שהעם הסורי הפך לפלגים טרוריסטים. הנחה זו היא כמובן מופרכת מפני שמתנגדי הדיכוי בסוריה שייכים לכל עדותיה: מוסלמיים, נוצרים ואחרים, דתיים כמו חילוניים.

> הרוקדים על הדם שבקרבנו

מחנה הפליטים אל-ירמוכ בסוריה (צילום: אונר"א)

במק"י יכולים לפנטז על ניצחון על מזימות אימפריאליסטיות, אבל הם בוודאי לא יכולים לחיות יום אחד תחת הפצצות אוויריות והפגזות, מצור, הרעבה וגירוש מבתיהם. מחנה הפליטים אל-ירמוכ בסוריה (צילום: אונר"א)

לא נשכח, לא נסלח

אילו רק הבעת'יסטים החדשים האלה היו מחלקים ציונים באופן שוויוני. מתנגדים לכיבוש בארץ? שיתנגדו לכיבוש גם בסוריה. מתנגדים לאימפריאליזם? שיתנגדו גם לאימפריאליזם הרוסי החדש. מתנגדים למיליטנטיות ג'יהדיסטית? תתנגדו גם לג'יהדיסטים שיעיים. תומכים בזכות עמים לחירות ושוויון? אז תתמכו בזכויותיו של העם הסורי. שילמדו טוב טוב את ההיסטוריה, לפני שיעשו לנו, העם הסורי, בית ספר. פתגם עממי ערבי אומר: "الي بيعد الضربات مش متل الي عبياكلها" – "מי שסופר את המכות לא משתווה למי שסופג אותם". העולם שמשקיף מבחוץ לא מרגיש באמת את הכאב והסבל שרובץ על העם הסורי מהדיקטטוריה, ולא מהצד השני של אותו מטבע – מהג'יהדיסטים ומדאע"ש. לעולם שמשקיף מבחוץ קל לעמוד בצידו של הדיקטטור, כאשר הם לא אלה שמשפחותיהם ואהוביהם נרצחים ועוברים עינויים בידי משטרו.

זן זה של זלזול באינטלגנציה ובסבל של אחרים יכחד מן העולם. אלה שעמדו לצידו של היטלר נשפטו בנירנברג והעומדים היום לצידו של הדיקטטור בשואה הסורית, ישפטו בהאג בגין הכחשת השואה הסורית.

במק"י יכולים לפנטז כמה שהם רוצים על ניצחון על מזימות אימפריאליסטיות ולצדד בטובחים ולהאשים נטבחים. להם זה כל כך קל. אבל הם בוודאי לא יכולים לחיות יום אחד תחת הפצצות אוויריות והפגזות, מצור, הרעבה וגירוש מבתיהם.

לתומכי מחוללי השואה הסורית במק"י נגיד: לא נשכח ולא נסלח.

מלחם אבו-סאלח הוא עצמאי, בוגר האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת דמשק, תושב מג'דל שמס ברמת הגולן המכורה והכבושה.

> החלטת האו"ם: האם הישראלים יבינו את המסר?

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf