כשהקומוניזם גובר על השכל הישר
דמם של מרבית האזרחים שנהרגו בסוריה בחמש השנים האחרונות מרוח על ידיהם של אסד ושותפיו מרוסיה, איראן וחיזבאלה. למרות זאת במפלגה הקומוניסטית בישראל יש מי שמערערים על אמינותם של ארגוני זכויות אדם, ומצדיקים את שיטוח העיר חלב בתואנה של מאבק באיום האסלאמיסטי
"עכשיו דווקא מתחיל השקט שאולי יאפשר אפילו תחילת שיקום" כתבה נועה לוי, חברת המזכירות הארצית של חד"ש במאמר שפרסמה כאן באתר בשבוע שעבר, כשהיא מברכת על כיבוש העיר חלב בידי המיליציות התומכות בנשיא סוריה הרודן בשאר אל אסד. ובכן – בהחלט יהיה שקט בחלב עכשיו, לאחר שהמשטר האסדי שיטח חלקים נרחבים ממנה, וכשהוא מבריח את המורדים המתונים מהעיר, ומעלים אחרים לדממת מרתפי העינויים שלו.
בתחילת השנה קבע דו"ח של האו"ם שעסק במתקני הכליאה של משטר אסד כי "הממשלה ביצעה פשעים נגד האנושות של השמדה, רצח, אונס או צורות אחרות של אלימות מינית, אונס, כליאה, העלמה בכפייה ומעשים בלתי אנושיים אחרים". אכן ימים של שלווה צפויים לתושבי חלב.
זמן קצר לאחר פרוץ ההתקוממות העממית בסוריה התייצבו חלקים מסוימים בחד"ש – בעיקר מתוך אלו המשתייכים למפלגה הקומוניסטית (מק"י) – באופן יותר או פחות מובהק, לצידו של אסד. זאת למרות שבתחילה ההפגנות העממיות הודיעה מק"י על תמיכה מסוייגת בעם הסורי המתקומם נגד דיכוי. במק"י, מסתבר, יש מי שמעדיפים את הג'יהאדיסטים מתוצרת איראן וחיזבאללה על פני הג'יהאדיסטים מתוצרת דאע"ש ומדינות המפרץ העשירות. למה? כי אימפריאליזם!
לאחרונה נראה גם שיש במק"י גורמים שחושבים שהכל לגיטימי במסגרת "המאבק בטרור" – גם להרוג מאות אלפים ולגרום למליונים לברוח כפליטים מבתיהם. הם טוענים, מבלי למצמץ שדיקטטורים דכאניים מותר להפיל רק בבחירות, ומוסיפים, בלי שירעד להם אפילו טיפונת הכפתור של הצביעות, שמידע שמוציאים ארגוני זכויות אדם וכלי תקשורת הוא מוטל בספק עד לא אמין. איך הם מסבירים את זה? כי אימפריאליזם!
בעמדת חד"ש מלפני חמש שנים נכתב: "ארה"ב ובעלי בריתה מעולם לא התערבו בשום מקום בעולם למען האינטרסים של העמים; הם מתערבים רק למען האינטרסים של התאגידים ולביסוס ההגמוניה האימפריאליסטית". אבל המחשבה של פעילים במק"י שאם הם ישלפו בכל ויכוח את המילה אימפריאליזם על הטיותיה השונות היא תבהיל אותנו כל כך עד שכל הטיעונים יעלמו היא פשוט הזויה. שיח המלחמה הקרה הזה מצליח לראות בסיפור רק שני צדדים – אסד ודאע"ש – ומוחק לחלוטין את האנשים האמיתיים שחיים, מתים, נאנסים ובורחים בגלל המלחמה האמיתית שמתרחשת בשטח.
> כך ישראלים יכולים לעזור לסורים
אם אסד בכלל זורק על אזרחיו פרחים, ולא חביות נפץ – אז מליוני הפליטים ברחו סתם כך ממדינתם? פליטים סורים ישנים בשעות הבוקר המוקדמות, סמוך לגבול הסרבי הונגרי, 15 בספטמבר 2015. (אורן זיו/אקטיבסטילס)
הטרור הדאע"שי הפורנוגרפי מצטלם טוב, מה שעוזר לארגונים הללו ביחסי ציבור שממתגים אותם בתור הדבר הכי מפחיד ומאיים על שלום העולם. אבל מעבר לתחושות, במציאות – מימדי ההרג, האונס והזוועות שלהם הם כאין וכאפס לעומת הנזק הפיזי שגרם אסד. דמם של מרביתם של מעל ל-400 אלף ההרוגים הסורים בחמש שנים האחרונות – הערכות מדברות על כ-95% מהאזרחים בסוריה – מרוח על ידיו של אסד ועל כפות ידיהם של שותפיו מרוסיה, איראן וחיזבאללה. וכשמעבר לגדר מתחוללת כמעט שואה, כאן יש מי שמכחישים את קיומה.
למרות שיש קולות בחד"ש שטוענים כי עצם השיח אינו משפיע, כי כיצד כבר יכולה מק"י הקטנה לשנות משהו מהמהלכים של המעצמות הגדולות במגרש המשחקים הפרוע שלהן בסוריה – הנזק שנגרם הוא דווקא ממשי בהחלט, ועלול לפגוע באופן ישיר ואנוש במאבק בכיבוש.
אימוץ הרטוריקה המערערת על אמינותו של מידע המגיע מארגוני זכויות אדם ופעילי שטח, ועל אמינות התקשורת מעמידה בספק כל הודעה של ארגוני זכויות אדם בישראל ופלסטין שאותם אנשים בדיוק דורשים שיקבלו כלשונה שכמדובר בפשעים שמבצעת ישראל. גם אימוץ הרטוריקה לפיה בשם המלחמה בטרור מותר לעשות הכל ולא משנה כמה חפים מפשע נפגעים בדרך, כי "אימא'לה – איסלאמיסטים מפחידים", משתלבת היטב עם הרטוריקה הליברמנית-טראמפית-פוטינית.
אם הכל מותר במסגרת "המאבק בטרור", אז גם להרוג מאות חפים מפשע בעזה בתואנה שחמאס יורה מריכוזי אוכלוסיה זו פעולה לגיטימית. ואם ארגון זכויות אדם סורי הוא מפוקפק, אז מה לגבי ארגון זכויות אדם שמאלני ישראלי? או ארגון עזתי רחמנא לצלן?
גרוע מכך – האמירות של גורמים בחד"ש לגבי סרטונים מזויפים אינן שונות כהוא זה מאמירות הימין על תקשורת שמאלנית ופלסטינים שמשתפים פעולה ומפיצים סרטונים שקריים או כמו שהם נקראים בעגת הימין הקיצוני- פליווד (הוליווד הפלסטינית).
ונסיים בהבהרה, שאמורה להיות הברורה מאליו: אפשר להיות נגד דאע"ש, ג'בהת אל-נוסרה (שהפך לג'בהת פתח א-שאם) ושאר ארגונים ששואפים לח'ליפות מוסלמית מדכאת, גם בלי להביע תמיכה באסד. אפשר להביע סולידריות עם העם הסורי ששואף לחירות גם בלי לתמוך בקצב מדמשק ובמטורפים מדאע"ש שהפכו את חיי האזרחים במדינה השסועה לגיהנום עלי אדמות.
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית, שגובה את חייהם של עשרות אלפים בעזה ומפקירה למותם את החטופים הישראלים. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית
