newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

כשהקומוניזם גובר על השכל הישר

דמם של מרבית האזרחים שנהרגו בסוריה בחמש השנים האחרונות מרוח על ידיהם של אסד ושותפיו מרוסיה, איראן וחיזבאלה. למרות זאת במפלגה הקומוניסטית בישראל יש מי שמערערים על אמינותם של ארגוני זכויות אדם, ומצדיקים את שיטוח העיר חלב בתואנה של מאבק באיום האסלאמיסטי

מאת:

"עכשיו דווקא מתחיל השקט שאולי יאפשר אפילו תחילת שיקום" כתבה נועה לוי, חברת המזכירות הארצית של חד"ש במאמר שפרסמה כאן באתר בשבוע שעבר, כשהיא מברכת על כיבוש העיר חלב בידי המיליציות התומכות בנשיא סוריה הרודן בשאר אל אסד. ובכן – בהחלט יהיה שקט בחלב עכשיו, לאחר שהמשטר האסדי שיטח חלקים נרחבים ממנה, וכשהוא מבריח את המורדים המתונים מהעיר, ומעלים אחרים לדממת מרתפי העינויים שלו.

בתחילת השנה קבע דו"ח של האו"ם שעסק במתקני הכליאה של משטר אסד כי "הממשלה ביצעה פשעים נגד האנושות של השמדה, רצח, אונס או צורות אחרות של אלימות מינית, אונס, כליאה, העלמה בכפייה ומעשים בלתי אנושיים אחרים". אכן ימים של שלווה צפויים לתושבי חלב.

זמן קצר לאחר פרוץ ההתקוממות העממית בסוריה התייצבו חלקים מסוימים בחד"ש – בעיקר מתוך אלו המשתייכים למפלגה הקומוניסטית (מק"י) – באופן יותר או פחות מובהק, לצידו של אסד. זאת למרות שבתחילה ההפגנות העממיות הודיעה מק"י על תמיכה מסוייגת בעם הסורי המתקומם נגד דיכוי. במק"י, מסתבר, יש מי שמעדיפים את הג'יהאדיסטים מתוצרת איראן וחיזבאללה על פני הג'יהאדיסטים מתוצרת דאע"ש ומדינות המפרץ העשירות. למה? כי אימפריאליזם!

לאחרונה נראה גם שיש במק"י גורמים שחושבים שהכל לגיטימי במסגרת "המאבק בטרור" – גם להרוג מאות אלפים ולגרום למליונים לברוח כפליטים מבתיהם. הם טוענים, מבלי למצמץ שדיקטטורים דכאניים מותר להפיל רק בבחירות, ומוסיפים, בלי שירעד להם אפילו טיפונת הכפתור של הצביעות, שמידע שמוציאים ארגוני זכויות אדם וכלי תקשורת הוא מוטל בספק עד לא אמין. איך הם מסבירים את זה? כי אימפריאליזם!

בעמדת חד"ש מלפני חמש שנים נכתב: "ארה"ב ובעלי בריתה מעולם לא התערבו בשום מקום בעולם למען האינטרסים של העמים; הם מתערבים רק למען האינטרסים של התאגידים ולביסוס ההגמוניה האימפריאליסטית". אבל המחשבה של פעילים במק"י שאם הם ישלפו בכל ויכוח את המילה אימפריאליזם על הטיותיה השונות היא תבהיל אותנו כל כך עד שכל הטיעונים יעלמו היא פשוט הזויה. שיח המלחמה הקרה הזה מצליח לראות בסיפור רק שני צדדים – אסד ודאע"ש – ומוחק לחלוטין את האנשים האמיתיים שחיים, מתים, נאנסים ובורחים בגלל המלחמה האמיתית שמתרחשת בשטח.

> כך ישראלים יכולים לעזור לסורים

אם אסד בכלל זורק על אזרחיו פרחים, ולא חביות נפץ - אז מליוני הפליטים ברחו סתם כך ממדינתם? פליטים סורים ישנים בשעות הבוקר המוקדמות, סמוך לגבול הסרבי הונגרי, 15 בספטמבר 2015. (אורן זיו/אקטיבסטילס)

אם אסד בכלל זורק על אזרחיו פרחים, ולא חביות נפץ – אז מליוני הפליטים ברחו סתם כך ממדינתם? פליטים סורים ישנים בשעות הבוקר המוקדמות, סמוך לגבול הסרבי הונגרי, 15 בספטמבר 2015. (אורן זיו/אקטיבסטילס)

הטרור הדאע"שי הפורנוגרפי מצטלם טוב, מה שעוזר לארגונים הללו ביחסי ציבור שממתגים אותם בתור הדבר הכי מפחיד ומאיים על שלום העולם. אבל מעבר לתחושות, במציאות – מימדי ההרג, האונס והזוועות שלהם הם כאין וכאפס לעומת הנזק הפיזי שגרם אסד. דמם של מרביתם של מעל ל-400 אלף ההרוגים הסורים בחמש שנים האחרונות – הערכות מדברות על כ-95% מהאזרחים בסוריה – מרוח על ידיו של אסד ועל כפות ידיהם של שותפיו מרוסיה, איראן וחיזבאללה. וכשמעבר לגדר מתחוללת כמעט שואה, כאן יש  מי שמכחישים את קיומה.

למרות שיש קולות בחד"ש שטוענים כי עצם השיח אינו משפיע, כי כיצד כבר יכולה מק"י הקטנה לשנות משהו מהמהלכים של המעצמות הגדולות במגרש המשחקים הפרוע שלהן בסוריה – הנזק שנגרם הוא דווקא ממשי בהחלט, ועלול לפגוע באופן ישיר ואנוש במאבק בכיבוש.

אימוץ הרטוריקה המערערת על אמינותו של מידע המגיע מארגוני זכויות אדם ופעילי שטח, ועל אמינות התקשורת מעמידה בספק כל הודעה של ארגוני זכויות אדם בישראל ופלסטין שאותם אנשים בדיוק דורשים שיקבלו כלשונה שכמדובר בפשעים שמבצעת ישראל. גם אימוץ הרטוריקה לפיה בשם המלחמה בטרור מותר לעשות הכל ולא משנה כמה חפים מפשע נפגעים בדרך, כי "אימא'לה – איסלאמיסטים מפחידים", משתלבת היטב עם הרטוריקה הליברמנית-טראמפית-פוטינית.

אם הכל מותר במסגרת "המאבק בטרור", אז גם להרוג מאות חפים מפשע בעזה בתואנה שחמאס יורה מריכוזי אוכלוסיה זו פעולה לגיטימית. ואם ארגון זכויות אדם סורי הוא מפוקפק, אז מה לגבי ארגון זכויות אדם שמאלני ישראלי? או ארגון עזתי רחמנא לצלן?

גרוע מכך – האמירות של גורמים בחד"ש לגבי סרטונים מזויפים אינן שונות כהוא זה מאמירות הימין על תקשורת שמאלנית ופלסטינים שמשתפים פעולה ומפיצים סרטונים שקריים או כמו שהם נקראים בעגת הימין הקיצוני- פליווד (הוליווד הפלסטינית).

ונסיים בהבהרה, שאמורה להיות הברורה מאליו: אפשר להיות נגד דאע"ש, ג'בהת אל-נוסרה (שהפך לג'בהת פתח א-שאם) ושאר ארגונים ששואפים לח'ליפות מוסלמית מדכאת, גם בלי להביע תמיכה באסד. אפשר להביע סולידריות עם העם הסורי ששואף לחירות גם בלי לתמוך בקצב מדמשק ובמטורפים מדאע"ש שהפכו את חיי האזרחים במדינה השסועה לגיהנום עלי אדמות.

> נתניהו, מדוע אתה תוקף עיתונאים? "זה כיף. אני נהנה מזה"

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf