newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

מעצרי מנע של פעילים ברחבי הארץ בניסיון למנוע הפגנות

שבעה פעילים נעצרו רק בגלל שעזרו לארגן הסעות להפגנת הזדהות עם הפלסטינים בירושלים. מעצרם הוארך. בלוד נעצרו רק מפגינים ערבים, שספגו קללות מהשוטרים

מאת:

משטרת ישראל מציגה: מעצרים גם לפני הפגנות. עשרות מעצרים של פעילים פלסטינים אזרחי ישראל ביממה האחרונה. כך מדווח ארגון עדאלה, המטפל בחלק גדול מהמקרים. חלק גדול מהמעצרים היו "מעצרי מנע" לקראת ההפגנה שמתקיימת הערב (חמישי) בנצרת.

אתמול בלילה פשטו כוחות משטרה גדולים על בתיהם של מספר פעילים פלסטינים בולטים בנצרת, חיפה, שפרעם, עארה, עראבה, כפר יאסיף ויפו וניסו לבצע מעצרים. השוטרים הציגו צווי מעצר מטעם משטרת נצרת, אותם המשטרה הוציאה בטענה להסתה ל״טרור״, וזאת רק בשל הכוונה לקיים היום "הפגנת זעם" בנצרת, בהזדהות עם הפלסטינים בירושלים ובגדה המערבית. שבעה פעילים ברחבי הארץ נעצרו כך, וחלקם עדיין מוחזקים במעצר.

בנוסף, הערב מנעה המשטרה מאוטובוסים של מפגינים מרחבי הארץ מלהכנס לתוך נצרת ולהשתתף בעצרת המרכזית, ואלה חזרו לעריהם וקיימו הפגנות קטנות וספונטניות.

"למזלי לא הייתי בבית", מספרת ס׳. "התעכבתי במשרד ומישהו מהמשפחה התקשר ואמר שבדיוק הגיעו שוטרי יס״מ וכמעט שברו את הדלת בבית. בדיוק הייתי בדרך הביתה כשהתקשרו אלי, אז החלטתי לסובב את הרכב ולבלות את הלילה אצל חברה". ס׳ מתגוררת באחד היישובים הנ״ל והיא אחת מבין כמה "מבוקשים" שהמשטרה לא הצליחה להניח עליהם את ידה.

> הטרור נטול הדם שעליו לא תשמעו בחדשות

שוטרים עוצרים מפגין בהפגנה נגד תוכנית פראוור, חיפה, נובמבר 13' (קרן מנור / אקטיבסטילס)

שוטרים עוצרים מפגין בהפגנה נגד תוכנית פראוור, חיפה, נובמבר 13' (קרן מנור / אקטיבסטילס)

מדובר באסטרטגיה חדשה של המשטרה, בהליך מפוקפק מבחינה מוסרית וחוקית, מאחר ומתבצעים מעצרים עוד לפני ביצוע פעולה כלשהי. כדי לעקוף עניין מכריע וקריטי זה, המשטרה עצרה את החשודים בחשד ל"הסתה לטרור". משמע, משטרת ישראל רואה בעצם ההתארגנות הפלסטינית בתוך ישראל לקיום הפגנה כאירוע אלים נגד המדינה.

אבל לא רק מעצרי מנע היו כאן. גל מעצרים נרחב נערך אתמול בכל רחבי המדינה. המשטרה עצרה 24 פלסטינים: חמישה בעצרת המחאה בלוד, אליהם נוספו שני קטינים מאוחר יותר שהואשמו ביידוי אבנים, שלושה בעקבות המחאות ביפו, שבעה פעילים בעקבות עצרת המחאה באום אלפאחם, וזאת בנוסף לאלה שהוגדרו "מעצרי מנע", שאחת מהם קטינה. האחרונים הובאו בפני שופט בנצרת והוחלט על הארכת מעצרם עד ליום א׳, הקטינה שוחררה לביתה.

עו״ד אראם מחאמיד מארגון עדאלה, בא כוחם של העצורים, סיפר לשיחה מקומית כי "מדובר בשיטת מעצרים חדשה לגמרי. בעבר עצרו מפגינים בדרכם הפיזית להפגנה, ואז הם היו משוחררים מיד. הפעם המשטרה פנתה לבית המשפט בבקשה להוציא צו בחשד להסתה לטרור. לפני זה, הם פשוט ישבו על הפייסבוק וסימנו פעילים שלדעתם עומדים מאחורי הארגון של הדבר הזה (ההפגנה, ר.י)".

אלא שלפי מחאמיד, מדובר בתרגיל בלבד. "כדי לחקור מישהו במעורבות בטרור המשטרה צריכה לקבל אישור מפרקליט המדינה. מאחר ומדובר בהאשמה מופרכת למדי, הם השתמשו בה רק כדי לשכנע את השופט להוציא את צווי המעצר, כמובן ללא שום כוונה לפנות לפרקליט המדינה. כשחלק מהחשודים כבר היו בידיהם, הם שינו את האישומים לניסיון התפרעות, ניסיון התקהלות וקשירת קשר לפשע".

כלומר, המשטרה כאן עצרה אזרחים על סמך מחשבותיהם לקיים הפגנה?

"ממש ככה. יותר מזה, הם ישבו על הפייסבוק, והוציאו את מספרי הטלפון של מארגני ההסעות לנצרת מהפוסטר. לכמה פעילות הם הוציאו צווי מעצר שכוונו כלפי האבות שלהן, שבכלל לא ידעו על העניין. הקטינה שבהן נחקרה ללא צו מעצר על שמה (אלא על שם אביה. ר.י), בשעה שלוש לפנות בוקר. המשטרה הפרה כאן מספר לא מבוטל של חוקים".

"ערבים מסריחים"

עניין מעצרי המנע מקבל הקשר מסוים, שיכול להעיד על הלך הרוחות בצמרת הממשלה והמשטרה, כאשר מסתכלים על מה שקרה אתמול בהפגנה בלוד. צביקה חסיד, מפקד התחנה בכבודו ובעצמו, הורה לפזר את עצרת המחאה כבר בתחילתה, כאשר הוא בעצמו מבצע את המעצרים. עדים שהיו במקום אומרים שבתחילת העצרת נכחו במקום פחות מ-50 בני אדם, ועל כן לפי חוק ההתקהלות הייתה חוקית ולא הצריכה אישור.

בניגוד למה שפורסם בכלי תקשורת אחרים על ידי כתבים מגויסים, שהביכו את עצמם כאשר לא טרחו לבדוק את העובדות, המעצרים וההסלמה החלו על ידי המשטרה ומפקדה ולא כתוצאה של יידוי אבנים, וזאת מאחר והמשטרה החלה לעצור ולהלהיט את הרוחות עוד בטרם החלה עצרת המחאה. שני העצורים הראשונים נלקחו לתחנה רק כי היו בין הראשונים להגיע למקום.

בד בבד החלו פעילי ימין להגיע ולהפגין מנגד, מלווים בדמויות מהימין כמו ראש העיר יאיר רביבו וח״כ איציק שמולי. יש לציין כי המשטרה אפשרה לכמה ממפגיני הימין להתקרב אל המפגינים הפלסטינים, תוך קריאות "מוות לערבים". לטענת המפגינים הפלסטינים, גם שוטרי היס״מ השמיעו קריאות בסגנון "ערבים מסריחים" או "מחבלים". אחד המפגינים אף סיפר על שוטר יס״מ שאיים לרצוח אותו ממש מול מפקד התחנה, שהמשיך בשלו והורה על המשך ביצוע מעצרים תוך שהוא מנסה לגרור עצורים בעצמו.

התנהגותה של המשטרה בלוד והתרגילים אותם היא עושה כדי להוציא צוי מעצר בתואנות שווא מוכיחים כי היא עושה מאמצים גדולים למנוע מהאזרחים הערבים במדינה לצאת אל הרחובות ולממש את זכותם למחאה.

על מעצרי המנע טרם נמסרה תגובה ממשטרת ישראל. ממשטרת השפלה נמסר בתגובה להפגנה בלוד כי "מדובר בפעילות משטרתית נגד הפגנה בלתי חוקית, במהלכה הושלכו אבנים גדולות לעבר הכח המשטרתי וכתוצאה מכך נפצע שוטר שפונה לבית חולים. בעקבות כך הוחלט על פיזור ההפגנה תוך שימוש בכח סביר כלפי מפגינים שסירבו להתפנות ונעצרו כחוק. משטרת ישראל מאפשרת ביטוי מחאה לגיטימית אך לא תאפשר הפרת סדר ועבירות על החוק".

במשטרה סירבו להתייחס לכך שהמעצרים התחילו לפני שנזרקו אבנים ובכלל לפני תחילת העצרת, וכן לכך שאיפשרו את קיום הפגנת הימין.

> 15 שנים אחרי: 51 אזרחים ערבים נהרגו מידי המשטרה מאז אוקטובר 2000

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf