newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

השנה שהיתה ב"שיחה מקומית": הכתבות הנקראות ביותר ב-2019

התמונה המלאה שמאחורי הסערות התקשורתיות; חדשנות בחינוך ומקורות השראה לצד ביקורת חריפה; התחקיר שמצא כי למוצא ולצבע העור יש השפעה מכריעה על הסיכוי של חשוד למות מאש המשטרה; פרשנויות פוליטיות; ביקורת תקשורת; וביקור מרגש אחד במוקטעה. אלה הכתבות שאהבתם השנה

מאת:

1. בית הספר ששבר את מערכת השעות

בית הספר בן גוריון בגבעתיים הרכיב מערכת שעות חדשה שמטרתה לתמוך בהתפתחות הילדים. היישומים ששובצו בה שברו את סידור המרחב והזמן ביחידות קבועות של "שיעור-כיתה", והאחריות להכנסת תוכן לצורה החדשה הוטלה על המורים. היוזמה, שאותה ליווה כתב "שיחה מקומית" גיל גרטל, תוארה בכתבה שהכי עניינה אתכם השנה, ובכתבות נוספות שנכנסו גם הן לרשימת הנקראות ביותר.

2. החיילת לא הותקפה, המרצה לא נזפה

ה"תקרית" בין המרצה קרולה הילפריך לבין סטודנטית במדים באוניברסיטה העברית עוררה סערה בתחילת השנה. האמת מאחוריה, כפי שנחשפה ב"שיחה מקומית" ואף עלתה מתחקיר פנימי שבוצע באוניברסיטה, היתה מסוג ההר שהוליד עכבר.

קמפוס לכולנו. הפגנת הזדהות עם ד"ר קרולה הילפריך באוניברסיטה העברית (אורן זיו)

הפגנת הזדהות עם ד"ר קרולה הילפריך באוניברסיטה העברית (צילום: אורן זיו)

3. כשהשד האשכנזי התעורר מרבצו

סערה נוספת התעוררה לקראת הבחירות בספטמבר, לאחר שמפלגת העבודה החליטה לשבץ את הפעילה החברתית כרמן אלמקייס במקום העשירי ברשימתה לכנסת. אורלי נוי כתבה על הצונאמי העכור ששטף את הרשתות החברתיות בעקבות השיבוץ – תזכורת לעומק הגזענות שרובצת עדיין בזרמים התת-קרקעיים של חלקים בשמאל הלבן.

4. בחמש שנים: 14 אזרחים נהרגו מירי משטרתי, אפס כתבי אישום

בעקבות מותו של יהודה ביאדגה, כתב "שיחה מקומית" אורן זיו בדק ומצא כי בשניים מ-14 מקרים של ירי משטרתי לא נפתחה כלל חקירת מח"ש, 10 תיקים נסגרו ושני תיקים עדיין פתוחים. מהבדיקה עלה בבירור כי למוצא ולצבע העור יש השפעה מכריעה על הסיכוי של חשוד בפלילים למות מאש המשטרה.

צעירים מדליקים נרות לזכרו של יהודה ביאדגה במקום בו נורה למוות על ידי שוטר. (אורן זיו)

צעירים מדליקים נרות לזכרו של יהודה ביאדגה במקום שבו נורה למוות על ידי שוטר (צילום: אורן זיו)

5. לא מ-פ-ח-ד-ת: רותם סלע סדקה את חומת ההשתקה של נתניהו

המגישה חביבת הקהל החליטה להפסיק לשחק לפי כללי המשחק, ופירסמה סטורי שהכניס את ראש הממשלה להלם. יעל מרום כתבה על הסדק הרציני הראשון שנפער השנה בחומת הפחד שבנה כאן נתניהו בעשור האחרון.

זה לא מקרי שדווקא נשים שוברות את קוד השתיקה של הסלבריטאים. רותם סלע. (צילום: נועם רבקין פנטון / פלאש 90)

זה לא מקרי שדווקא נשים שוברות את קוד השתיקה. רותם סלע. (צילום: נועם רבקין פנטון / פלאש 90)

6. היה שלום, נפתלי בנט. קיבלת אפס בהתפתחות פדגוגית

כמו שנכנס למערכת, כך יצא ממנה: שחצן, חסר ידע וניסיון, שחושב שהוא עדיין מנהל חברת היי-טק או מפקד על צוות בקרב. גיל גרטל סיכם את מורשת בנט במשרד החינוך: פספוס של כל הזדמנות לשינוי, הזניית ניהול החינוך וניצול ציני של כל מהלך להאדרת שמו.

שר החינוך לשעבר, נפתלי בנט (צילום: יעקב כהן / פלאש90)

7. גזענות ברפואה היא הרבה מעבר למטופל שקורא לרופא "ערבי מסריח"

ד"ר יסמין אבו פריחה, רופאה ערביה, חוותה לא פעם מופעי גזענות מצד מטופלים. אך הבעיה הגדולה ביותר בעיניה היא המערכת, שהפנימה את ההפרדה הגזעית בין ערבים ליהודים תוך הפרת המחויבות הבסיסית ביותר שלה לטיפול שוויוני. ואת המחיר, גם הבריאותי, משלמות קבוצות המיעוט.

8. מרצ, הגיע הזמן למהלך היסטורי – להצטרף לרשימה המשותפת

ואי אפשר לסכם את השנה בלי להתייחס לשתי מערכות הבחירות שהתקיימו בה, שבהן ראינו את מרצ מחפשת את דרכה ואת הרשימה המשותפת מחזקת את כוחה ונוכחותה בשיח הציבורי. לפני הבחירות באפריל, סמאח סלאימה הציגה בפנינו את ארבע הפמיניסטיות הערביות שרצות לכנסת. אחריהן, יעל מרום קראה לאיחוד בין מרצ למפלגות הערביות, שייצור גוש שמאל ערבי-יהודי שלא יהיה ניתן להתעלם מכוחו. לפני הבחירות בספטמבר, מירון רפופורט תהה כיצד נבלעה מרצ בתוך אהוד ברק. וביום הבחירות עצמו, יפעת סולל ביכתה את שיתוף הפעולה עם הכללים שקבע נתניהו לזירה הפוליטית.

9. רינה מצליח והטמטום הקולקטיבי הישראלי

אחרי שהותקף פיזית ברמת השרון, המשיכה מצליח להתקיף מילולית את את ח"כ אחמד טיבי באולפן "פגוש את העיתונות". אורלי נוי כתבה על האופן שבו הראיון הזה מזקק את היחס שזוכים לו נבחרי הציבור הערבים בימים אלה: הסתה, בורות וגזענות.

רינה מצליח שמרה על המסורת לפיה כל מרואיין ערבי עובר חקירת שב"כ באולפן. מצליח וטיבי באולפן (צילום מסך מתוך "פגוש את העיתונות", ערוץ 12)

10. עתירה לבג"ץ נגד חוק הלאום: האנטי-ערביות פוגעת גם במזרחים

כ-50 פעילים מזרחים בולטים, בהם סמי מיכאל, פרופ' הנרייט דהאן כלב ויוסי צברי, עתרו לבג"ץ בטענה שבנוסף על הפגיעה במיעוט הערבי, החוק מדיר את ההיסטוריה והתרבות של יוצאי מדינות ערב ומחזק את אפלייתם.

11. תעשיית השקרים של "כאן" לאירוויזיון עושה רמיקס לכיבוש

גם אירוויזיון היה לנו כאן השנה. האירוע שווק בסרטון מחזמר בכיכובם של לוסי איוב ואליה גרינפלד – "ערבייה" ו"רוסי", המציגים "דו קיום" בין בקלאווה למיונז בארץ זבת חלב ודבש, למרות הכיבוש. סמאח סאלימה כתבה על הציניות הזאת, שהולידה מנת יתר של ציונות בניחוח אנטישמי.

צילום מסך מתוך סרטון המחזמר של "כאן" לאירוויזיון

צילום מסך מתוך סרטון המחזמר של "כאן" לאירוויזיון

12. מנהל גימנסיה הרצליה: חינוך לסולידריות יותר חשוב מהוראה

ניסיונות הגירוש של ילדי מהגרי העבודה עוררו מחאת תלמידים מרגשת, שלפחות את חלקה הוביל מנהל הגימנסיה זאב דגני. בראיון עם אורן זיו, שטח דגני גם את משנתו החינוכית: "הדרך הנכונה לחנך לעולם מוסרי ורגיש יותר היא דרך אקטיביסטית".

זאב דגני, מנהל הגימנסיה הרצליה, במהלך הדיון בבית הדין לעררים של גנה בת ה-13 ואמה (צילום: אורן זיו)

זאב דגני, מנהל הגימנסיה הרצליה, במהלך הדיון בבית הדין לעררים של גנה בת ה-13 ואמה (צילום: אורן זיו)

13. איכות ההוראה בסכנה כי ישראל מתייחסת להוראה כשמרטפות

התוצאות העגומות של מבחני המיצ"ב שפורסמו השנה ודו"חות בינלאומיים נוספים מראים שמצב החינוך בישראל בכי רע. גיל גרטל כתב על היחס להוראה כשמרטפות, שאינו מאפשר למורים להתפתח מקצועית ומציב את ישראל בתחתית הדירוג העולמי במדד זה, והתריע מכך שכמעט בכל פרמטר, איכות ההוראה בישראל נמוכה מהממוצע במערב ונמצאת בירידה. הוא גם מתח ביקורת חריפה על ההחלטה להתמודד עם הבעיות במבחני המיצ"ב באמצעות הוספת עוד מבחנים חיצוניים מיותרים.

14. אבו מאזן: "כשקראתי על יציאת יהודי עיראק – בכיתי"

נעמי נידם דיווחה מהמוקטעה על מפגש בין הנשיא הפלסטיני למשפחתו של יצחק בר משה, סופר ישראלי יוצא עיראק שכתב בערבית. אבו מאזן הבטיח להפיץ את ספריו של בר משה, ואמר: "פלסטינים צריכים ללמוד עברית מגיל הגן".

"הרגשתי שהספר שלו מתאר את החיים שלנו הפלסטינים". אבו מאזן עם עדית שמר, בתו של יצחק בר משה, במשרדו ברמאללה (צילום: משרד נשיא הרשות הפלסטינית)

"הרגשתי שהספר שלו מתאר את החיים שלנו הפלסטינים". אבו מאזן עם עדית שמר, בתו של יצחק בר משה, במשרדו ברמאללה (צילום: משרד נשיא הרשות הפלסטינית)

15. "תירה בו, תפוצץ לו את המוח": המוזיקה שכובשת את הנוער הפלסטיני בישראל

סוהא עראף כתבה על המוזיקה הפופולרית שמככבת בחתונות, באירועים ובבחירות לרשויות מקומיות בחברה הערבית, שכוללת מילים אלימות במיוחד, עידוד שימוש בנשק וכבוד לראשי ארגוני פשע. ולעתים זה גם מסתיים במוות.

הזמר הפופולרי מועין אלאעסם (צילום מסך מתוך סרטון של הופעה של אלאעסם בנובמבר)

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן

השאירה מאחוריה בור גדול. בות'יינה דביט (צילום: מתוך עמוד הפייסבוק של בות'יינה דביט)

"הסלע שראה את האופק". לזכרה של בות'יינה דביט

שנים רבות של פעילות פוליטית, חברתית ופמיניסטית הפכו את דביט, אדריכלית ובת למשפחה קומוניסטית מרמלה, לאחת הדמויות המזוהות ביותר עם העיר. מסע הלוויה שלה סימל את המרקם המיוחד של האנשים שראו בה שותפה לדרך

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf