לא מ-פ-ח-ד-ת: רותם סלע סדקה את חומת ההשתקה של נתניהו

רותם סלע החליטה להפסיק לשחק לפי כללי המשחק שהכתיב נתניהו בעשור האחרון, והכניסה מדינה שלמה להלם. לא סתם מיהר ראש הממשלה להגיב לסטורי שפרסמה המגישה חביבת הקהל. כמי שידוע בחושיו התקשורתיים, כמובן שגם הוא הבין מיד שמדובר בסיפור שיעסיק את כל מהדורות החדשות, והוא לא רצה לאפשר לאף אחד אחר לרכב על הגל. אבל חשוב מכך – נתניהו יודע שמשהו רציני נסדק בחומת הפחד שהוא בנה פה בשנים האחרונות.

המשוואה שיצר, בעיקר מאז אורנה בנאי איבדה חוזה פרסום כשהעזה להביע דעה במהלך "צוק איתן" – לפיה מי שלא רוצה שיפגעו בפרנסתו, שיאיימו על עסקיו, שיקראו לחרם על גופים אליהם הוא קשור, צריך להישמר מפני השמעת עמדות שמאלניות בציבור – מתמוססת לו מול העיניים.

רותם סלע עשתה את הדבר היחיד שסלבריטאים וכוכבי אינסטגרם חפצי לייקים ידעו שאסור להם לעשות: גילתה שיש לה דעות פוליטיות, ושהן גם… שוק… שמאלניות. הסטורי שפרסמה ובו כתבה שכל בני האדם נולדו שווים, ש"גם הערבים הם בני אדם. וגם הדרוזים. וגם ההומואים אגב והלסביות", וש"ישראל היא מדינת כלל אזרחיה" – זכה למטר של תגובות אלימות, משתיקות, לניסיונות להפחיד ולסרס. יואב אליאסי, "הצל", הלהיט את הרוחות, וגם ראש הממשלה. אבל סלע לא התכופפה, השיבה מלחמה ופרסמה סטורי נוסף שבו הכריזה "ההודעות הדוחות שלכם לא ימנעו ממני לעולם להגיד את הדעה שלי". כאילו רצתה להגיד לביבי – תשמע חבר, זה לא עובד יותר, אנחנו לא מ-פ-ח-ד-ו-ת.

צילום מסך מתוך האינסטגרם של רותם סלע

המתקפה של הימין ברשתות החברתיות – החל מנתניהו וכלה באחרון הטוקבקיסטים שניסו להקטין ולהסגביר לרותם מה מקומה, ומה בדיוק היא לא מבינה – הוציאה לחזית את חברותיה של סלע, שמיהרו לחזק אותה ואת המסר. שלומית מלכה כתבה "איך יכול להיות שב-2019 במדינה דמוקרטית אנשים צריכים לפחד לומר את דעתם? לאן נעלם חופש הביטוי? האם אנחנו עדיין מדינה דמוקרטית בכלל? ואם אנחנו אכן מגדירים את עצמנו כמדינה יהודית – מה זה אומר?". גל גדות פרסמה סטורי מחזק ובו כתבה: "האחריות לזרוע תקווה ואור לעתיד טוב יותר לילדים שלנו היא עלינו. רותם, אחות, את השראה לכולנו". וגם מיה דגן הביעה תמיכה: "רותם חברה שלי את נהדרת, מדויקת בדבריך, חכמה ונפלאה. ובעיקר כ"כ צודקת. להיות הומני זה הבסיס להכל. וכשאתה אומר את זה בקול רם ומקבל בתמורה רוע, איחולים למוות, אונס – משהו פה לא בסדר. משהו עקום. הפחד הזה של להגיד את הדעה שלך הוא לא הגיוני. מצטרפת אליך. מחזקת את דבריך. כל הכבוד רותם. גאה בך!"

גבולות הגזרה של המיינסטרים היו עד כה ברורים מאוד. מותר לידוענים שמאלנים להיות בעד להט"ב (אבל צריך לדעת להתחבק עם בנצי גופשטיין כדי "לקרב לבבות"). הם יכולים לדבר על לגליזציה וזכויות נשים, ומותר להם להיות בעד חופש ביטוי לאמנים. אבל בעיקר ברור מה אסור: להיות בעד ערבים, נגד הימין, וחלילה מלהזכיר את הכיבוש. רותם סלע וחברותיה פרצו אותם.

זה לא מקרי שדווקא נשים שוברות עכשיו את קוד השתיקה של הסלבריטאים. אחרי השנתיים האחרונות של "מי טו" נראה שהפסקנו לשתוק, ולמדנו באמת מה כוחה של אחווה נשית. נשים, בעיקר ידועניות, עמדו באומץ רב קבל עם ועולם ודרשו צדק, עשו הכל כדי לחשוף את האמת גם במחיר של סיכונים אישיים. הן חשפו פגיעות מיניות וניצול של סמכות, עמדו זו לצד זו, ולמדו לא לפחד. זה לא מקרי שאותן נשים שהפסיקו לשתוק על מה שעושה לנו האלימות המגדרית, ושהביעו סולידריות זו עם זו, הן אותן הנשים שמדברות עכשיו על מה שעושה לנו האלימות וההשתקה הפוליטית.

זו האבולוציה המתבקשת של "מי טו" – דרישה נשית מהדהדת ולא מתפשרת לצדק ושוויון לכולם. אם רותם סלע וחברותיה, שיצאו וונדר וומן אחת אחת, הן רק הסנוניות שמבשרות את פרוץ הסכר, לנתניהו ולחבורת סותמי הפיות שלו בהחלט יש ממה לחשוש.

זה לא מקרי שדווקא נשים שוברות את קוד השתיקה של הסלבריטאים. רותם סלע. (צילום: נועם רבקין פנטון / פלאש 90)