newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

בית הספר ששבר את מערכת השעות

בבית הספר בן גוריון בגבעתיים הורכבה מערכת שעות, שנועדה לתמוך בהתפתחות הילדים. היישומים ששובצו בה שוברים את סידור המרחב והזמן ביחידות קבועות של "שיעור-כיתה". כעת מוטל על המורים להכניס תוכן לצורה החדשה, כדי לממש את הפוטנציאל החינוכי שלה

מאת:

בבית ספר בן גוריון בגבעתיים הורכבה השנה מערכת שעות חדשה, במטרה שארגון הלימודים יתמוך בצורה טובה יותר בהתפתחות הילדות והילדים. לאחר שלושה חודשי תכנון שובצו במערכת כמה יישומים, שיתוארו בהמשך, השוברים את אחידות המערכת. כעת, מונחת המשימה המאתגרת על כתפי המורות והמורים, שנרתמו לצאת מגבולות המוכר והידוע – ולהכניס תוכן משלהם לצורת המערכת החדשה.

מורים שמפתחים תוכניות נושאיות, שמעמידים את עצמם לבחירת התלמידים, ששותפים לפעילות בקבוצות חברתיות קטנות ואינטימיות של התלמידים, שאחראים על שיעור שבו ניהול הלמידה בידי התלמידים – אלה המורות והמורים שמטפלים בעצמם בהכשרתם, ומעבירים בכך דוגמה לתלמידים אודות אחריות ללמידה ואודות למידה והתפתחות לאורך החיים.

תמיכה בהתפתחות העצמי

האם כל ילדה וילד שמסיימים בית ספר יסודי יודעים להעסיק את עצמם, ולו שעה אחת ביום? האם הם יודעים לבחור? לקחת אחריות על בחירתם? להתעקש וגם להתגמש? להסביר ולנמק את רצונם? האם הם יודעים שיש להם תפקיד בעולם? שיש להם מקום בקבוצה? שיש להם אחריות לגורל הקבוצה? שבלעדיהם אולי אפשר, אבל זה לא יהיה אותו דבר? האם יש להם מודעות עצמית, ביטחון עצמי, ערך עצמי, הנעה עצמית, שליטה עצמית, ניהול עצמי?

היכן בדיוק, מתוך 32 שעות הלימוד בשבוע, הם לומדים את הדברים האלה? היכן הם מתנסים בהם ומתפתחים, תחת ליווי והדרכה של המורים, ובמרחב מוגן המאפשר ותומך בהם גם כשהם לא תמיד מצליחים?

תלמידים בבית הספר בן גוריון בגבעתיים (צילום: גיל גרטל)

הקבוצה החברתית המצומצמת שבתוכה יכולים התלמידים למצוא להם מקום. תלמידים בבית הספר בן גוריון בגבעתיים (צילום: גיל גרטל)

כדי ליישם זאת, להבנתי, אין בבתי הספר מחסור בתוכניות לימודים מצוינות, אף לא בדרכי הוראה "חדשניות" שאיש טרם המציא, ובטח שלא במורות ובמורים מוכשרים דיים. מה שמונע מבית הספר לאפשר את ההתפתחות השלמה של הילדות והילדים הוא הארגון הביורוקרטי הקשיח. הצורך של המערכת לשלוט. הסידור של המרחב והזמן ביחידות קבועות וקצובות של "שיעור-כיתה": 45 דקות, חדר, מורה, 35 תלמידים ונושא נלמד.

במערכת כזאת היחיד נדרס אל תוך היותו "כיתה", והוא נע, חסר שליטה, יום אחרי יום, שנה אחרי שנה, מצלצול לצלצול ומתחום דעת אחד לאחר, בדרישה אבסורדית למצוא עניין ולהגיע להישגים בהתאמה לאותה "כיתה" שלתוכה שובץ באקראי, רק לפי תאריך הולדתו ומקום מגורי הוריו.

ההנהלה והצוות החינוכי בבית ספר בן גוריון בגבעתיים בחרו להתמודד עם האתגר, ואני (ג.ג.) משמש להם כמלווה. בצדק הדגישה המנהלת כרמית גלעדי שאין כאן המצאה יש מאין. דברים דומים כאלה ואחרים מתקיימים בבתי ספר רבים ברחבי הארץ. מה שכן, תפרנו צירוף ייחודי של יישומים ומהלכים שמתאים לצוות, לשאיפות ולאילוצים של בית הספר.

המיזם עבר שיפוט של משרד החינוך, ומופעל בליווי מסלול החממו"פ של אגף מו"פ שמותאם ללוות יוזמות שמגיעות מהשטח. את המסגרת התיאורטית ליוזמה תיארתי לפני כשנה בפוסט "די לכיתה!" ואת היישומים האפשריים בפוסט: "הילד שלכם לא חייב ללכת לאיבוד בבית הספר". עיקר העבודה, שנעשתה בקיץ האחרון, היתה להתאים את הרעיונות הכלליים למציאות של בית הספר, וכן לשלבם עם רעיונות שבית הספר כבר החל ליישם בשנים קודמות במסגרת תהליך הייחודיות שלו כבית ספר הומניסטי.

מלאכת ההתאמה והתפירה של מערכת השעות החדשה בוצעה בידי טלי ויסמן, סגנית המנהלת. נדרשה כאן יצירתיות רבה ואין ספור שעות עבודה, שכן הוספנו לא מעט דרישות על מערכת השעות, כפי שיפורטו בהמשך. נדגיש שמלכתחילה המיזם נועד לבתי הספר הרגילים ביותר – לא מיוחדים, לא ייחודיים ובטח לא פרטיים. האתגר של כולנו הוא להראות שאפשר לעשות זאת בלי תוספת של משאבים ובלי הקלות באילוצים הקיימים: שעות הלימוד המחייבות, שעות ההוראה המוקצות, וסידור העבודה של כל מורה בהתאם להסכמי העבודה.

בסופו של דבר קיבלנו מערכת שעות שהיא ייחודית לכל תלמידה ותלמיד. הם נעים בין מרחבים מגוונים, קבוצות לימוד מגוונות ובמשכי זמן מגוונים. באיור המצורף מוצגת המערכת של שני ימי לימוד לשתי כיתות מקבילות (שקד ופטל), באופן שמדגים את מרבית השינויים שהוכנסו.

ניהול למידה ומשך שיעור גמיש

בוקר טוב, צהריים טובים: כל יום, בכל הכיתות, נפתח בעשר דקות ונסגר ברבע שעה מפגש של כיתת האם עם מחנכת או מחנך הכיתה. מפגשים אלה נועדו לאסוף את התלמידים, לוודא מי נמצא ומי חסר, לעדכן לגבי סדר היום ואירועים צפויים אחרים, לברר שאלות שיש לתלמידים, ולטפל בכיתה כמסגרת כוללת. בבוקר אנחנו מעירים (מעוררים) לקראת מה שיהיה, ובצהרים מאירים (מדגישים) את מה שהיה.

בוקר מחנך: פעילות המחנכת עם חצי כיתה למשך חצי שעה, המתקיימת עבור כל תלמיד פעמיים עד שלוש פעמים בשבוע (הצבע החום באיור). זוהי הקבוצה החברתית המצומצמת שבתוכה יכולים התלמידים למצוא להם מקום, להרגיש ביטחון להתבטא, וללמוד על עצמם מתוך התגובות שהם מקבלים מסביבתם. זהו בית הספר של העצמי.

הפעילות בקבוצה מאתגרת שיתוף פעולה במשימות כגון: משחק בחצר; טיפוח גינת בית הספר; עיצוב תערוכה במסדרון; הכנת ארוחת בוקר משותפת; הצגת תחביב או נושא על ידי זוגות תלמידים; שיחה בנושא שעל סדר היום וכדומה. שני חצאי הכיתות המקבילות, שאינן משובצות עם המחנך, לומדות יחד בשיעור תנועה או אמנות. בכך הוספנו גיוון של קבוצות הלימוד שיודגש בהמשך. מבחינת מערכת השעות נדרשות כאן שלוש שעות הוראה לשעה בשתי כיתות.

לומדים גם במסדרון. תלמידים בבית הספר בן גוריון בגבעתיים (צילום: גיל גרטל)

לומדים גם במסדרון. תלמידים בבית הספר בן גוריון בגבעתיים (צילום: גיל גרטל)

פרחי חינוך: כדי לצמצם את שעות ההוראה הנדרשות, חלק משעות הפעילות של בוקר מחנך מונחות על ידי תלמידי הכיתות הגבוהות. בדרך זו הוספנו לתלמידים הבוגרים הזדמנות להתנסות במנהיגות ולשמש כדמויות מודל לתלמידים הצעירים. בסך הכל, בבית ספר שבו 17 כיתות הצלחנו לשבץ 80 יחידות בוקר מחנך ופרחי חינוך בחצאי כיתות מדי שבוע.

מרכז למידה אוטונומי: שיעור זה נועד לאפשר לתלמידים לנהל את הלמידה שלהם לפי הבנתם (הצבע הסגול באיור). למשל: לסיים משימה לימודית שלא הספיקו בשיעור; לתרגל; לקרוא ספר; להכין מצגת; לעבוד לבד או בצוות, בכיתה או במסדרון, בישיבה או בשכיבה על כריות. בשיעור יש מורה, שעובר בין התלמידים ועוזר להם ככל שנדרש.

בחירה, העשרה ביוזמת המורים: בשיעור זה הוצע למורות ולמורים ללמד קורס בנושא הקרוב ללבם, כהעשרה לתוכנית הלימודים (הירוק הכהה באיור). חמישה שיעורי העשרה כאלה רוכזו ביחידת זמן אחת, והוצעו לבחירת התלמידים מארבע כיתות של שתי שכבות.

השיעור מאפשר למורה לגוון את עבודתו, ואף למצוא סיפוק ועניין בפיתוח נושא שהוא בחר. כמו כן, מתאפשר לתלמידים לבחור בנושא, וללמוד אותו בקבוצה מגוונת דו שכבתית. בין הקורסים שהמורים פיתחו: בישול ואפייה, ריקודי עם, יוגה, כדורסל, חקלאות, כתיבה יוצרת, ריקודי עם, מזרחנות, רפואה סינית, שחמט ותקשורת.

בחירה במקצועות הליבה: שיעור זה (אינו מוצג באיור) מתקיים בכיתות ו'-ח', על ידי צירוף זוגות של מקצועות שנלמדים באותה שעה: ספרות עם תנ"ך וגיאוגרפיה עם היסטוריה. בכל מקצוע יציעו המורים נושאי לימוד למשך סמסטר, כך שהתלמידים יכולים לבחור אם ילמדו ספרות בסמסטר הראשון או השני, בהתאם לנושא שמעניין אותם יותר. תלמיד שבוחר נושא מתוך ספרות בסמסטר הראשון, ילמד תנ"ך בסמסטר השני; וכך בהתאמה גם היסטוריה וגיאוגרפיה.

בחירה בנושא: דגם בחירה שלישי (הירוק הבהיר באיור) התקבל על ידי שיבוץ אותו מקצוע באותה שעה בשתי כיתות מקבילות. למשל, כיתות ג'1 וג'2 לומדות תנ"ך ביום ראשון בשעה הרביעית. בסך הכל שובצו במערכת 46 שעות מסוג זה. בשעה זו תוכלנה המורות להציע, במועד המתאים להן, שני נושאי העמקה למשך תקופה של חודש או יותר, למשל גיבורים בתנ"ך אל מול נשים בתנ"ך. התלמידים יוכלו לבחור באחד הנושאים, ובאותם שיעורים השכבה תפוצל לשתי קבוצות נושא לפי העניין של התלמידים, ולא לפי החלוקה לשתי כיתות מנהלתיות.

שיעורי תנועה ופעולה (התכלת באיור): הכוונה היתה להעשיר את המערכת בכמה שיותר שעות שיש בהן תנועה ופעולה, לטובת ההתפתחות הגופנית והמוטורית של התלמידים. בכיתות א' עד ד' שובצו 6 עד 7 שעות כאלה בשבוע: חינוך גופני, אמנות (יצירה), יוגה, דרמה ונגינה. לזה יש להוסיף עוד 2 – 3 שיעורי "בוקר מחנך" שהוצגו לעיל, שאמורים להיות פעלתניים ברובם.

תנועה ופעולה בבית הספר בן גוריון בגבעתיים (צילום: גיל גרטל)

תנועה ופעולה בבית הספר בן גוריון בגבעתיים (צילום: גיל גרטל)

הגמשת משך השיעור: יחידת הזמן של השיעור השני והשלישי בסדר היום חולקה בכמה דרכים: שלוש יחידות של 30 דקות, שתי יחידות של 45 דקות, שתי יחידות של שעה ושל חצי שעה או יחידה אחת של שעה וחצי. בצורה זאת הצלחנו לגוון את משך השיעורים בבית הספר, כך שמקצועות שדורשים התארגנות כמו אמנות ומדעים, נמשכים זמן ארוך יותר, ואילו שיעורים הדורשים ריכוז רב ימשכו זמן קצר יותר. בסך הכול יש במערכת הבית ספרית 70 שיעורים הנמשכים חצי שעה. ראוי להוסיף כאן שבית הספר מתנהל, זו השנה החמישית, ללא צלצולים, מה שמעצים עוד את תחושת הזמן הגמיש.

הגמשת הקבוצה הלומדת: כתוצר לוואי של כל השינויים שהוזכרו, התלמידים לומדים במסגרות מגוונות: חצי כיתה, כיתה, שתי חצאי כיתות מקבילות, שליש שכבה או חמישית דו-שכבתית. בכיתות א' עד ד' מחצית משעות המערכת נלמדות בהרכב מיוחד, כלומר לא בכיתת האם ובקבוצות קטנות מכיתות האם. בכיתות הגבוהות שליש מהשעות הן בהרכב מיוחד. היכולת לתפקד בקבוצות ובסביבות משתנות (תמורתיות) מוכרת כאחת מהמיומנויות החשובות של המאה ה-21.

הוראה בדוּ: במערכת השעות יש 12 מקרים שבהם שתי מורות שותפות להוראת מקצוע באותה כיתה. למשל, בכיתה ו' לומדים שש שעות שפה בשבוע, ארבע מהן עם מורה אחת ושעתיים עם מורה שנייה. מצב זה מאפשר לתלמידים לקבל הוראה מגוונת, בהתאם ליכולות ולאישיות של כל מורה. הדבר מחייב את המורות לשיתוף פעולה עמוק, דבר שאמור לחזק גם את צוות בית הספר.

האתגר: להכניס תוכן בצורה

מערכת השעות החדשה יוצרת את המסגרת והצורה המכפיפות בצורה טובה יותר את ההיבטים הארגוניים לטובת המטרות החינוכיות. עיקר העבודה עוד לפנינו. על כתפי המורות והמורים בבית הספר מוטלת המשימה להכניס תוכן לצורה, כך שהפוטנציאל החינוכי ימומש. במהלך שנת הלימודים הקרובה, בכוונת בית הספר להתנסות במרכיבים החדשים תוך בקרה עצמית של הצוות.

ראויים לסיכום, ולכבוד השנה החדשה, דבריו של המחנך יוהאן קומניוס, מלפני כ-400 שנה: "בואו נהיה כמו השמש בשמים, אשר מאירה, מחממת ומחיה את כל הארץ, כך שכל אשר יכול לחיות, לפרוח ולשגשג יוכל לממש זאת".

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
רחוב בשג'אעייה, במרץ 2024 (צילום: מוחמד נג'אר)

רחוב בשג'אעייה, במרץ 2024 (צילום: מוחמד נג'אר)

"אנחנו צועקים, רעבים ומתים לבד": החיים בחורבות שג'אעייה

הפלישה של ישראל לשכונה שבמזרח העיר עזה, שנמשכה חודשים, הותירה אחריה הרס מוחלט. התושבים, עדיין תחת מצור, מסכנים את חייהם רק כדי לשים ידיהם על שק קמח אחד

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf