newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

המשרד לשירותי דת בקמפיין: גיור ימנע מהילדים העתידיים שלכם בעיות

הקמפיין מעודד נשים לעבור גיור "בשביל הדורות הבאים", כי זו הדרך היחידה להשתלב בחברה. נראה כאילו המשרד לשירותי דת רוצה להיות מעורב בכל נקודה בחיים האישיים. אולי אני לא יהודי, אבל זה בטח לא עניינכם

מאת:

המשרד המיסיונרי לשירותי דת של מפלגת "האחים היהודים" אומר לנו בצורה ישירה: תתגיירו – או שלא תהיו שייכים לכאן. כספי המיסים של כולנו הולכים לקמפיין גזעני ומיסיונרי שמעודד נשים לעבור גיור למען הילדים שלהן, כי אחרת אין להם באמת סיכוי להיות שייכים למדינת ישראל. מעבר לשאלה הטריוויאלית למה מדינת ישראל של שנת 2014 צריכה משרד לשירותי דת, השאלה היותר חשובה היא מי הסמיך את עובדי המשרד להיכנס לדם של אזרחי המדינה ולקרוא להם לחיות בצורה אחרת מאמונתם, אחרת יהיו בעיות?

הניסיון של המשרד לשירותי דת להשפיע על אופן החיים של האנשים פה דומה לניסיון של ארגון להב"ה להשפיע על החתונה המדוברת לפני כשבועיים. שניהם חודרים לפרטיות של האדם ויוצאים נגד האופן בו הוא בוחר לחיות את חייו. הרמיזות בקמפיין על כדאיות הגיור כפתרון למניעת בעיות עתידיות מראה לנו בצורה ברורה שהמדינה נהיית יותר ויותר יהודית ופחות פחות דמוקרטית, מדינה שלאט לאט מראה את הדרך החוצה לאלה שלא מיישרים קו עם היהדות.

הנה ציטוט מתוך דף הפייסבוק של המשרד, אליו, אגב, צורפה תמונה סטראוטיפית של בחורה בלונדינית כרמז ברור על עולי ברית המועצות לשעבר. ורק כדי לא לפספס את קהל היעד באופן ודאי, הובא גם תרגום לרוסית.

היי, שמי שירה גסנוב, התגיירתי כדי שהילדים שלי לא יצטרכו להתמודד עם הבעיות שאני התמודדתי כשלא הייתה יהודייה, כמו זוגיות… בהתחלה מאוד פחדתי מהתהליך אבל כשהייתי בשבתות אצל חברים, ראיתי שזה לא נורא כמו שחשבתי ואפילו נחמד, שזה מחבר את המשפחה… שהתהליך לא יצריך ממני לוותר על הרגלים אלא רק לשנות אותם. התחלתי ללמוד אצל המורה מיכה בירושלים פעם בשבוע. בהתחלה לא היה לי קל אבל עם הזמן התחלתי להתחבר יותר ויותר לתוכן של השיעורים, לערכים, התחלתי לקיים מצוות כמו צדקה וכשרות. הקושי שחוויתי בהתחלה היה כלום לעומת מה שקיבלתי בתמורה. המשפחה המלווה, משפחתו של המורה מיכה עזרה לי מאוד, ליוותה אותי כל התהליך ואפילו בבית הדין עצמו , עד היום אני מתארחת בביתם בחגים. התהליך אפילו קרב את המשפחה שלי, אמי ואחי שעזרו לי מאוד, נרתמו לתהליך שרק קירב אותנו יותר כמשפחה. כשאמרו לי בבית הדין כשהתקבלתי זה היה הרגע המרגש ביותר בחיי. לאחר שהתהליך הסתיים רשמית הבנתי שהתהליך הרוחני, והחיבור שלי רק התחיל ולא הסתיים בבית הדין. אם אתם חוששים מהתהליך ומעוניינים להתייעץ איתי, התקשרו למוקד הטלפוני ובקשו לדבר עם שירה.

וזה התרגום של הטקסט, כפי שהוא היה צריך להיות כתוב באמת:

נאלצתי לעבור תהליך משפיל של גיור כי נמאס לי מהגזענות של המדינה כלפי. גרמו לי להרגיש אזרחית סוג ב', ולמרות שכשעליתי לישראל ידעתי שאני יהודיה, לא אפשרו לי להתחתן במדינה שלי. אני לא רוצה שהילדים שלי יחיו באותה תחושת השפלה. התהליך האלים הזה הכריח אותי לשנות את תפיסות העולם שלי ואת הרגלי המשפחה שלי, כי איימו עלי שיפסלו אותי. לא היתה לי ברירה ונאלצי לקיים תורה ומצוות למרות שלא רציתי בכך, רק כדי שהילדים שלי לא יעברו את הסיוט שאני עברתי כאן. במהלך התהליך הבנתי שרק ליהודים על פי ההלכה יש עתיד במדינת ישראל ואין ברירה, או להתגייר או לעזוב את הארץ.

> האם בעיני נפתלי בנט דין גוש עציון כדין אשדוד?

צילום מסך מתוך הקמפיין של המשרד לשירותי דת

צילום מסך מתוך הקמפיין של המשרד לשירותי דת

אז התקשרתי למספר המצורף והגעתי למשרד לשירותי דת, ענתה לי מזכירה שלא ממש יודעת על מה מדובר וביקשה שאצור קשר עם המכון ללימודי יהדות, שזה הגוף שעושה את הטרנספורמציה בפועל. עשרה חודשים, פעמיים בשבוע, שלוש שעות כל פגישה והופ! נוצרה יהודיה כהלכה. שם אמרו שאין להם קשר עם הקמפיין והפנו אותי ל…. משרד לשירותי דת. המכון ללימודי יהדות הוא גוף רשמי של המדינה ושל הסוכנות היהודית, מה שאומר שגם הוא ממומן על ידי כספי המיסים שלנו. בסוכנות היהודית מסרו לי תחילה שהם לא עוסקים בגיור בשום צורה שהיא, לאחר שהזכרתי את המכון ללימודי יהדות פתאום נזכרו שהם רק מממנים את המכון, אבל שאין להם קשר לקמפיין.

שוחחתי גם עם הדובר של המשרד לשירותי דת, ממנו עולה כי למשרד יש דווקא רק כוונות טובות:

"מדינת ישראל העלתה לפה עולים שחלקם לא יהודים, ממשלת ישראל בתקופת אולמרט ראתה בזה בעיה קיומית כי להערכתה עוד 20-30 שנה יהיו פה כמיליון איש לא יהודים וזאת בעיה מהותית לעם היהודי. לכן מדינת ישראל קיבלה החלטה ללכת על גיור אסטרטגי שיהיה נגיש, זמין וקל לציבור לכך הוקם מערך הגיור הממשלתי. המטרה היא שכל הילדים שאינם מוגדרים כיהודים היום יוכלו להתחתן בישראל בקלות ולכן יש כוונה לזרז את התהליך ולהביא כמה שיותר אנשים שלא יהודים לפי ההלכה לעבור גיור".

הקמפיין חודר לנקודות הכי פרטיות של האדם: ילדים, בית ומשפחה. זה נראה כאילו המשרד לשירותי דת רוצה להיות מעורב בכל נקודה בחיים האישיים. זה לא פולשני מדי לטעמך?

"לא, הקמפיין בא לגרות את הציבור, רצינו ליצור משהו שיניע לפעולה את אותם האנשים שצריכים לעבור גיור. רק בחודש יולי התעניינו בקורס שלוש מאות איש, שזה פי עשרה מכמות המתעניינים החודשית. הקמפיין לא קיצוני מדי, יכולנו לעצבן יותר. נכון שהוא מרגיז, נכון שהוא נוגע אבל הוא מספיק עדין כדי להניע אנשים להתעניין".

ניסיון לקרב אנשים לדת מריח כמו מיסיונריות, הדת היהודית לא הייתה כזאת מעולם.

"המקרה הזה שונה, האנשים האלה הם מזרע ישראל שהיו 2000 שנה בגלות. הרב דרוקמן אומר שחלק מהם חזרו יהודים וחלק התבוללו ולכן צריך לקרב אותם חזרה לדת".

מתי יבינו האנשים במשרד לשירותי דת, ברבנות הראשית ובוועדת העלייה והקליטה שסוגיית הזהות האישית של האדם היא שלו בלבד? מתי יפסיקו הגופים האלה לנסות לחנך את הציבור להיות ישראלים טובים יותר, במיוחד מכספי משלמי המיסים?

האנשים עליהם מדבר הקמפיין עלו למדינה מתוקף חוק השבות, המדינה הביאה אותם לפה. הגיע הזמן שהמדינה תיקח אחריות על האזרחים שלה, תאפשר להם לחיות כאן על פי אמונתם ולא תפקיר אותם לכל מיני גורמים מפוקפקים שבשנת 2014 טוב היה אם היו נעלמים מן העולם.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf