הפקרת פצוע ועדויות סותרות: סימני השאלה בתיק אל"מ ישראל שומר
תיק החקירה בעניין הירי בנער מוחמד אל-כסבה שאנחנו חושפים היום מעלה שורה של שאלות על החלטת הפצ"ר שלא להגיש כתב אישום נגד אל"מ שומר. איך מתעלמים מעדויות של חיילים, סתירות בעדות הקצין, ונטישת פצוע בשטח? פרשנות
הפוסט נכתב בשיתוף עם נעם רותם
אל"מ ישראל שומר, שירה למוות במחמד אל-כסבה, נער פלסטיני בן 17, שיקר שוב ושוב בחקירתו, ולמרות זאת החליט הפרקליט הצבאי הראשי לסגור את התיק נגדו ללא העמדה לדין. שומר, מח"ט בנימין בזמן האירוע, שירה בנער לאחר שזה יידה אבן על הג'יפ בו נסע, טען בתחילה כי נשקפה לו סכנת חיים, אולם מתיק החקירה שנחשף הבוקר ב"שיחה מקומית" עולה כי לאחר שמסר גרסה ראשונית זו הוא שינה את עדותו מספר פעמים. גם עדותו של חייל שהיה צמוד לאל"מ שומר בזמן האירוע סותרת את טענותיו של המח"ט כי נשקפה לו סכנה, כי ראה חפץ בידו של הנער וכי ביצע נוהל מעצר חשוד.
השבוע הוגש על ידי האגודה לזכויות האזרח ערר ליועץ המשפטי לממשלה בדרישה להעמיד לדין את אל"מ ישראל שומר באשמת הריגה, או לכל הפחות באשמת גרימת מוות ברשלנות.
>>> פרסום ראשון: דרישה להעמיד את אל"מ ישראל שומר לדין באשמת הריגה
מתיק החקירה של שומר עולה כי הפצ"ר קיבל את עמדתו של שומר כי מדובר ב"שגיאה מקצועית" של ירי לא מדוייק – בגב במקום ברגליים. אלא שעם ההחלטה על סגירת התיק נותרו מגרסאותיו המתחלפות של שומר, כמו גם מההחלטה שלא להעמידו לדין, סימני שאלה רבים על נסיבות מותו של נער לא חמוש שנורה בגבו. הנה כמה מהשאלות העיקריות שנותרו:
מדוע התעלם הפצ"ר מעדותו של החייל?
אחת הטענות הנשמעות, לעתים, כאשר בוחנים אירועים מסוג אלה בדיעבד, כמו במקרה של אלאור אזריה, היא שבשטח הדברים עובדים מהר מאוד. החלטות צריכות להתקבל במרווחי זמן קצרים מאוד, ואין לחיילים את הפריווילגיה של לנתח את הדברים "מהספה בסלון". אולם במקרה הזה לפני הפצ"ר היתה מונחת עדותו של החייל ד', קשר המח"ט, שהיה צמוד לשומר לאורך כל האירוע. ד' היה שם באותו הזמן עם שומר, ובחר להתנהל בצורה אחרת לגמרי ממפקדו.
עדותו של ד', שחלקה מגובה גם בסרטון, סותרת פרטים מהותיים מטענותיו של שומר. אף על פי כן בחר הפצ"ר שלא להתייחס אליה. כך למשל הוא קיבל את עמדתו של שומר כי ביצוע נוהל מעצר חשוד היה מוצדק, וזאת למרות שמעדותו של קשר המח"ט, כמו גם מהסרטון שמתעד את האירוע, עולה כי נוהל כזה לא התבצע.
כמה שגיאות מקצועיות יכולות להיות למח"ט אחד?
גם החלטתו של הפצ"ר כי הירי הקטלני של שומר נבע משגיאה מקצועית, של ירי לא נכון, מעלה תהיות, מאחר ומדובר בשגיאה שחזרה על עצמה לפחות פעמיים ברצף. מדובר במפקד חטיבה שסביר שמכיר היטב את הפקודות, ולכן גם במצב זה התנהלותו נופלת בקלות להגדרה של רשלנות. הוא לא ירה באוויר, הוא לא ירה בין כוונות, הוא פספס פעם אחת, ומיד ביצע את אותה טעות כביכול שוב. האם זו הסיבה שבגללה סיפק שתי גרסאות שונות למקרה, בתחילה שנשקפה לו סכנת חיים, ולאחר מכן שביצע שגיאה מקצועית?
כיצד ניתן לנהל חקירה לאחר שבוצע כבר תחקיר מבצעי בנוכחות כל המעורבים באירוע?
מתיק החקירה עולה כי בחקירתם הראשונית סיפרו המח"ט ושלושת החיילים שנכחו איתו בג'יפ סיפור דומה. הם טענו כי היה מארב מתוכנן, כי קבוצה של לפחות שלושה צעירים תקפה אותם עם סלעים, וכי נשקפה להם סכנת חיים. הגרסה המהודקת הזו קרסה לאחר שהתגלה קיומו של הסרטון המתעד את האירוע. איך קרה שארבעה חיילים, שישבו באותו תחקיר מבצעי מסווג, סיפרו אותו סיפור בדיוק – שהתברר אחר כך שאינו נכון? בנושא זה הודיע ארגון "בצלם" על הפסקת שיתוף הפעולה עם חקירות מצ"ח בין היתר בגלל שהתחקיר המבצעי מהווה הזדמנות לתיאום עדויות.
מדוע הותיר המח"ט את אל-כסבה לדמם למוות לאחר שירה בו?
בהתחלה טען שומר שהוא עזב את המקום כדי "לא ליצור פגיעה נוספת משני הצדדים". בהמשך טען כי לא ידע איפה פגע בנער. אולם עדויותיהם של החיילים סותרות את הגרסה הזאת לחלוטין, כמו גם עדותו של קצין בכיר שפגש בשומר לאחר האירוע והעיד כי שומר אמר לו: "פגעתי למישהו בראש". שומר ירה בנער, והפקיר אותו לדמם למוות, ואחר כך סיפר גרסה אחרת לגמרי. המדיניות בצה"ל קובעת כי יש להגיש סיוע לכל פצוע, האם זו ההתנהגות המצופה ממח"ט, מפקד גזרה בכיר, שאמור להתוות דרך לאלפי חיילים?
> בחירות לא יקנו לנתניהו חסינות מפני חקירה, משפט או הרשעה
מדוע חזר בו שומר מהסכמתו להיבדק בפוליגרף?
מתיק החקירה עולה כי בחקירתו הראשונה חתם שומר על הסכמה להיבדק בפוליגרף. בהמשך, כשהגרסאות שמסר החלו להתפרק, חזר בו מהסכמתו. זוהי אמנם זכותו, אך אפשר לתהות מדוע קצין בכיר בצה"ל בוחר להתנהל בצורה כזאת.
ואם המח"ט היה סתם חייל פשוט?
בסיכום ההגנה במשפטו של אלאור אזריה עלתה התייחסות ישירה לסיפור של ישראל שומר: "ראינו כי במקרה הזה היה מי ששמר על אלוף משנה שומר, ולא סתם שמר עליו עד כדי כך שהוא אפילו לא הורה להעמיד אותו לדין משמעתי". בעדותו במשפט אלאור אזריה אמר על כך האלוף (במיל) דן ביטון: " אני נגד גביית מחיר גם נגד טרור. מקרה שומר הוא בדיוק המקרה של גביית מחיר". כשיצא מעדותו סיפר ביטון כי ביקש לעיין בתיק המצ"ח של חקירת שומר וסורב.
יש הבדלים משמעותיים בין שני המקרים כמובן. מעשיו של אזריה נעשו ביישוב דעת, 11 דקות לאחר מעשה הדקירה בחברון, כאשר גמלה בליבו החלטה להמית, ושומר ירה בעידנא דרתיחא, רגעים אחרי זריקת האבן על רכבו. ועדיין, בוודאי שקווי הדמיון במעשים ובתוצאותיהם הקטלניות היו צריכים להספיק כדי שתיק ההרג של אל-כסבה, שהוצג כאן עכשיו, לכל הפחות יימסר לידי הסניגורים של אזריה, כפי שאלו ביקשו מבית המשפט.
איך ניתן להתמודד עם מוות של שלושה ילדים?
מוחמד אל-כסבה היה האח השלישי במשפחתו שנהרג מאש צה"ל. אחיו של מוחמד, יאסר, נהרג מירי בראשו בדצמבר 2001 כשהיה בן 11. נטען שיידה אבנים סמוך למחסום קלנדיה. חודש ועשרה ימים אחר כך אח אחר, סאמר, נורה גם הוא בראשו כשהיה בן 14. גם שם נטען שיידה אבנים. שלושה אחים, שלוש יריות בראש.
> למה התכוונה המשוררת? מומחים לשירה וערבית העידו במשפטה של טאטור
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן