תוכנית טראמפ תהפוך את עזה לאינקובטור עבור תעשיית ה-AI
נוכחותן של חברות טכנולוגיות המעקב האמריקאיות פלנטיר ודאטאמיינר במתחם של הצבא האמריקאי בקריית גת מרמזת על התוכניות להפוך את הג'נוסייד לרווחי
"אופטימיזציה של שרשרת ההרג". אנשי צבא אמריקאים וגרמנים מול מסך שמציג תוכנה של פלנטיר, במרכז התיאום האזרחי-צבאי בקריית גת, ב-12 בנובמבר 2025 (צילום: איידן גריפיטס, צבא ארה"ב)
מאז אמצע אוקטובר, כ-200 אנשי צבא אמריקאים עובדים ממחסן ענק בקריית גת, כ-20 ק"מ מהקצה הצפוני של רצועת עזה. מרכז התיאום האזרחי-צבאי (CMMC) הוקם כביכול כדי לקדם את יישום תוכנית 20 הנקודות של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ – שמטרותיה המוצהרות הן "פירוק חמאס מנשקו", "שיקום עזה" והנחת התשתית ל"הגדרה עצמית פלסטינית ולמדינה" – שקיבלה את אישור מועצת הביטחון של האו"ם לפני כשבועיים.
אף גוף פלסטיני לא היה מעורב בשיחות על עתידה של עזה. לעומת זאת, לפחות שתי חברות שירותי מעקב אמריקאיות פרטיות הצליחו להשתחל לתוכניות של הבית הלבן לגבי רצועת עזה אחרי המלחמה.
לפי פירוט סידורי ישיבה שהגיעו לידי מגזין 972+, "נציג שירות בשטח של פרויקט מייבן (Maven)" ביקר ב-CMCC. פרויקט מייבן, ששייך לחברת הטכנולוגיה פלנטיר שהלוגו שלה התבלט במצגות שהוצגו בתוך המרכז, אוסף ומנתח נתוני מעקב שמגיעים מאזורי מלחמה כדי לשפר את הפעילות הצבאית האמריקאית, ובכלל זה מתקפות אוויריות קטלניות. לטענתם של כלי תקשורת ביטחוניים אמריקאיים, הפלטפורמה שואבת מידע מלוויינים, מטוסי ריגול, רחפנים, נתוני תקשורת שיורטו והאינטרנט, ו"אורזת אותו לתוך אפליקציה פשוטה שמאפשרת חיפוש, לשימושם של מפקדים וקבוצות תמיכה".
הצבא האמריקאי מכנה את מייבן "פלטפורמת שדה קרב מבוססת בינה מלאכותית". הפלטפורמה כבר סייעה בתקיפות אוויריות אמריקאיות ברחבי המזרח התיכון, בין השאר בתימן, בסוריה ובעיראק. פלנטיר שיווקה אותה כטכנולוגיה שמקצרת את תהליך הזיהוי וההפצצה של מטרות צבאיות; סמנכ"ל הטכנולוגיה של החברה תיאר זאת לאחרונה כ"אופטימיזציה של שרשרת ההרג". במהלך הקיץ השיגה פלנטיר חוזה של 10 מיליארד דולר לעדכון ולשיפור פלטפורמת מייבן עבור הצבא האמריקאי.
פלנטיר עובדת באופן צמוד גם עם הצבא הישראלי מאז ינואר 2024, אז נכנסו שני הצדדים ל"שותפות אסטרטגית" לצורכי "משימות הקשורות למלחמה". החברה מגייסת באגרסיביות עובדים למשרדה בתל אביב, שנפתח ב-2015 והתרחב משמעותית בשנתיים האחרונות. בניסיון להצדיק את המחויבות העמוקה של החברה לישראל למרות ההאשמות הרבות בפשעי מלחמה וג'נוסייד, אמר מנכ"ל פלנטיר אלכס קארפ כי פלנטיר היא החברה הראשונה שהיא "לגמרי אנטי-ווק".
מלבד מייבן של פלנטיר, במצגות שהוצגו ב-CMCC הופיע גם שמה של חברת שירותי מעקב אמריקאית נוספת: דאטאמיינר (Dataminr). דאטאמיינר היא חברת סטארט-אפ של בינה מלאכותית, שממנפת את קשריה לרשתות חברתיות כמו X (לשעבר טוויטר) כדי לאפשר למדינות ולתאגידים לעקוב אחרי המשתמשים. החברה ממתגת את שירותיה כ"מידע מודיעיני על אירועים, איומים וסכנות בלתי צפויות".
פריצת הדרך של דאטאמיינר התרחשה באמצע העשור השני של המאה הנוכחית, כשהחברה נתנה ל-FBI גישה לכל התפוקות של משתמשי טוויטר, כדי שיוכל להתריע בפני רשויות אכיפת החוק על "פעילויות פשע וטרור". אף שהחברה משווקת את הטכנולוגיה שלה ככלי שמאפשר מעקב בזמן אמת אחרי אירועים אלימים שמתרחשים בערים גדולות, בפועל היא מעניקה לרשויות אכיפת החוק ולממשלות את היכולת לעקוב אחרי "פעילות דיגיטלית קודמת" של כל משתמש ו"לזהות את הקשרים והאינטראקציות שלו ברשתות החברתיות". טוויטר התייחסה לדאטאמיינר בזמנו כאל "שותפה רשמית", והחזיקה בנתח של 5% מהחברה. קרן ההון סיכון In-Q-Tel של ה-CIA היתה אחת המשקיעות הראשונות בחברה.
בעשור שחלף מאז, קיימה דאטאמיינר קשרים הדוקים עם הצבא האמריקאי ועם סוכנויות אכיפת חוק בארה"ב. במהלך כהונתו הראשונה של טראמפ היא יצרה שותפויות עם כוחות שיטור מקומיים כדי לעקוב אחרי מחאות של Black Lives Matter, ובתקופת כהונתו של ג'ו ביידן השתמש שירות המרשלים של ארה"ב כדי לעקוב אחרי פעילים שמחו נגד ביטול ההגנות החוקיות הקשורות להפלות. במרץ האחרון, משטרת לוס אנג'לס השתמשה בשירותיה של דאטאמיינר כדי לעקוב אחרי מפגינים שקראו להפסקת אש בעזה וכדי לסמן התבטאויות פרו-פלסטיניות באינטרנט.
נוכחותן של פלנטיר ודאטאמיינר ב-CMCC מרמזת שלמרות האזכור העמום של הגדרה עצמית פלסטינית בתוכנית של טראמפ, שליטתה של ישראל בעזה תישאר הדוקה – טכנולוגיות מעקב ומערכות נשק מבוססות AI יעמדו במרכז ארכיטקטורת הביטחון שלאחר המלחמה.
למרות האזכור העמום של הגדרה עצמית פלסטינית בתוכנית של טראמפ, שליטתה של ישראל בעזה צפויה להישאר הדוקה. אנשי צבא ישראלים ואמריקאים במרכז התיאום האזרחי-צבאי בקריית גת, ב-28 באוקטובר 2025 (צילום: קתרין סקונינג, צבא ארה"ב)
עבור הפלסטינים בשטח, ששת השבועות הראשונים של "הפסקת האש" מספקים הצצה למה שצפוי בעתיד. אף שאנשי הצבא האמריקאים ב-CMCC עוקבים אחרי הכוחות הישראליים בזמן אמת, לפי משרד הבריאות העזתי חיילים ישראלים הרגו יותר מ-340 פלסטינים מאז נכנסה הפסקת האש לתוקף ב-10 באוקטובר – חלקם נהרגו בהפצצות אוויריות; וחלקם נורו בידי הצבא כשהתקרבו ל"קו הצהוב", הגבול המשתנה תדיר שמקיף 58% מרצועת עזה שעדיין נמצאת תחת כיבוש ישראלי ישיר.
"אין הבדל גדול מהתקופה שלפני הפסקת האש", אמר ל"גארדיאן" מוחמד סקר, מנהל הסיעוד בבית החולים נאסר בח'אן יונס בתחילת השבוע שעבר. "לרוע המזל, ההפצצות עדיין נמשכות".
משטר מעקב מבוסס AI
במסגרת תוכנית טראמפ, ארה"ב אמורה לפקח על הקמתו של כוח ייצוב בינלאומי (ISF), שיורכב מחיילים ממדינות שונות שלא פורטו. השימוש במערכת מייבן של פלנטיר ובפלטפורמות של דאטאמיינר יספק לארה"ב ול-ISF יכולות דומות לאלה שיש לישראל.
מייבן דומה למערכות מבוססות AI שבהן משתמשת ישראל להכוונת הפצצות מהאוויר ופעילות קרקעית ברחבי עזה מאז תחילת המלחמה. כלי סריקת הרשתות החברתיות של דאטאמיינר מזכירים את הפלטפורמות שבהן משתמשים במודיעין הישראלי בעשור האחרון כדי לעקוב אחרי פעילות מקוונת של פלסטינים. בהינתן ההיסטוריה של ארה"ב בכל הקשור למאמצי המעקב של ישראל בשטחים הפלסטיניים, לא סביר שהנתונים שיאספו פלנטיר ודאטאמיינר יישארו בבעלותה הבלעדית של ארה"ב.
ב-2013, חושף השחיתויות האמריקאי אדוארד סנודן הדליף מאגר של מסמכים שחשפו כיצד ה-NSA, הסוכנות האמריקאית לביטחון לאומי, העבירה מודיעין גולמי ליחידות מודיעין ישראליות – "מטא-דאטה ותכנים מודיעיניים שלא נבחנו ולא צונזרו, כולל תמלולים, תקצירים [מה שמכונה gist], פקסים, טלקס, חומרי אודיו ונתוני שימוש ברשתות דיגיטליות" בנוגע לאזרחים פלסטינים. לפי ה"ניו יורק טיימס", בתקופת כהונתו הראשונה של טראמפ שני גופי המודיעין פעלו בצמוד ובתיאום ברחבי המזרח התיכון.
שיתוף הפעולה הזה רק העמיק מאז 7 באוקטובר, וכעת ארה"ב משתפת כמויות עצומות של מידע מודיעיני שאספה על פעילות חמאס בעזה עם הכוחות הישראליים. המידע כולל "צילומים מרחפנים, צילומי לוויין, יירוטי תקשורת וניתוח נתונים [מבוסס AI]". השימוש באמצעי המעקב החודרניים האלה צפוי להימשך במסגרת תוכנית השלום של טראמפ, וטכנולוגיות מעקב אמריקאיות כמו מייבן יגדילו את יכולתם של הכוחות שייפרשו באזור לבצע מעקב ואיסוף מודיעין ברחבי הרצועה.
שיתוף פעולה שהולך ומעמיק. מזכיר המדינה האמריקאי, מרקו רוביו, מבקר במרכז התיאום האזרחי-צבאי בקריית גת, ב-24 באוקטובר 2025 (צילום: אוליבייה פיטוסי / פול)
מעבר לתרומתן של פלנטיר ודאטאמיינר לשיתוף הפעולה המודיעיני, הן עשויות למלא תפקיד גם בתיאום הביטחוני בין ארה"ב לישראל בעזה. אחת ההמלצות הבולטות בתוכנית טראמפ מציעה העברה של המוני פלסטינים מאזורים בעזה שנמצאים תחת שליטת חמאס למתחמים בתוך מובלעות שנמצאות תחת כיבוש ישראלי, ושיתוף פעולה עם הצבא וסוכנויות המודיעין של ישראל כדי לנהל את האוכלוסייה הזאת.
לפי דיווחים, ה"קהילות הבטוחות האלטרנטיביות" האלה אמורות לשכן כ-25 אלף עזתים. כל אחת מהמובלעות האלה תוקף בכבישי סיור, גדרות, מצלמות מעקב ומוצבים של הצבא שאותם ינהל ה-ISF. הכוח הבינלאומי יתאם עם הצבא הישראלי מי יורשה להיכנס לכל אחד מהמתחמים; פלסטינים שייכנסו אליהם, כך לפי ההצעה של ישראל, לא יורשו לעזוב.
לפי גורם ישראלי שצוטט ב"אטלנטיק", ישראל מבקשת לקבוע שהכניסה למתחמים תותנה באישור השב"כ, והקריטריון העיקרי יהיה אם לאדם או לקרובי משפחתו יש קשר לחמאס. אבל מכיוון שחמאס שולטים בעזה מאז 2007, למאות אלפי פלסטינים יש קשר לארגון, ולו מכיוון שהם עובדים במגזר הציבורי – למשל במערכת הבריאות, במערכת החינוך או במשטרה.
ישראל כבר נסמכה בעבר על כלי מעקב מבוסס AI בשם לבנדר כדי לזהות כיעדים להתנקשות אנשים שקשורים לחמאס בפועל או עשויים להיות קשורים אליו, כולל עובדי מגזר ציבורי כמו שוטרים, כפי שנחשף ב"שיחה מקומית" ומגזין 972+. לבנדר משתמשת בחיזוי אנליטי כדי לדרג את הסבירות שפלסטיני יהיה מקושר לחמאס או לקבוצות חמושות אחרות, בהתבסס על קריטריונים עמומים. התוכניות החדשות נותנות לגופי המודיעין הישראליים תמריץ להמשיך לאסוף מידע כזה, ומעורבותן של החברות והפלטפורמות האמריקאיות עשויה להגביר עוד יותר את מאמציהם.
הרצועה הפכה לאתר של זוועות בלתי פוסקות. הרס בח'אן יונס בדרום עזה, ב-24 בנובמבר 2025 (צילום: עבד רחים ח'טיב / פלאש90)
מייבן ודאטאמיינר יאפשרו לכוחות בהובלת ארה"ב לבצע מעקב מטעם הרשויות בישראל בתוך המתחמים שנמצאים בשליטה בינלאומית ומעבר להם. באמצעות תוצרי המעקב הזה ניתן יהיה למפות קשרים בין אזרחים לקבוצות חמושות, להרכיב רשימות של מועמדים למעצר או לחיסול במבצעים צבאיים, ולפקח על התנועה והתקשורת של כלל הציבור הפלסטיני. השימוש שעשה הצבא הישראלי בשנתיים האחרונות בטכנולוגיות דומות הפך את עזה לאתר של זוועות בלתי פוסקות, הנתון בכל עת להפצצות אוויריות ולמעקב רחב היקף.
מודל חדש של כיבוש
אחת הנקודות בתוכנית טראמפ שעוררה את זעמה של ממשלת הימין הקיצוני בישראל היא ההבטחה העמומה להפסיק בהדרגה את השליטה הצבאית של ישראל ברצועת עזה ולקדם הקמה של מדינה פלסטינית. להבטחה הזאת אפשר להתייחס בספקנות, לא רק בגלל היעדר מחויבות אמיתית להגדרה עצמית פלסטינית, אלא גם מכיוון שתוכניות קודמות שכוונו לכאורה לחיזוק הריבונות הפלסטינית רק העמיקו את השליטה של ישראל בשטחים הכבושים.
הסכמי אוסלו משנות ה-90 ביססו את השליטה הישראלית בתשתית הטלקום הפלסטינית, והבטיחו שלמודיעין הישראלי יהיו סמכויות מעקב כמעט בלתי מוגבלות בגדה המערבית ובעזה. ההתנתקות ב-2005 אפשרה לצבא הישראלי להמשיך לשלוט באמצעות מעקב אווירי ומדיניות של התנקשויות ממוקדות, שגורמים בחיל האוויר כינו אז "כיבוש אווירי".
גורמים ב-CMCC דנים כעת בפרדיגמה נוספת של שליטה ישראלית בעזה, שעשויה לעשות מיקור חוץ של העבודה לצבא האמריקאי ולשותפיו במגזר הפרטי. זו מערכת יחסים שמועילה לשני הצדדים: חברות כמו פלנטיר ודאטאמיינר להוטות לאסוף מידע בהיקף רחב ולשכלל טכנולוגיות צבאיות חדשות באמצעות ניסויים בשטח. הצבא הישראלי שמח לפטור את מאגר המילואימניקים המותש והמידלדל שלו מעבודת הכיבוש האווירי והקרקעי, ובו בזמן להמשיך לשלוט על חלקים נרחבים מהרצועה באמצעות שיתוף מודיעיני ותיאום ביטחוני.
בעשור האחרון, ובוודאי מאז 7 באוקטובר, חברות אמריקאיות כמו פלנטיר ודאטאמיינר, לצד מיקרוסופט, גוגל ואמזון, ניצלו את אסון המלחמה לשם השקעות הון וצמיחה. הכוח הבלתי מרוסן שישראל מפעילה בעזה הפך את הרצועה לאינקובטור אידיאלי של תעשיית AI שהולכת והופכת יותר ויותר צבאית. ההיקף חסר התקדים של ההרס שישראל זרעה בשנתיים האחרונות היה תלוי במידה רבה באספקה קבועה של נשק וכוח מחשוב מצד ארה"ב וענקיות הטכנולוגיה שלה.
ברור שאתוס החדשנות הזה נותר על כנו גם אחרי הפסקת האש; גורמים בארה"ב מתארים את ה-CMCC כ"סטארט-אפ כאוטי". בינתיים, האינטרסים התאגידיים של תעשיית הטכנולוגיה הצבאית – כריית מידע וניסויים קטלניים – יוטבעו לנצח במציאות הפוליטית של האזור.
מפלנטיר ודאטאמיינר לא התקבלה תגובה.
סופיה גודפרנד היא אנתרופולוגית שכותבת על אוטומציה של המלחמה בישראל-פלסטין. היא עמיתת מחקר (מלגה ע"ש הארי פ' גוגנהיים) בנושא אלימות בפמברוק קולג' באוניברסיטת קיימברידג'. הכתבה התפרסמה במקור במגזין 972+. מאנגלית: יונית מוזס
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית
