"הזמנתי מאמזון": כך הצבא נעזר בחברות הענן למלחמה בעזה

היקף המידע המודיעיני הנאסף על כל תושבי הרצועה הוא כה גדול עד שלא ניתן לאחסן אותו בשרתים של הצבא. חיילים באמון הפעלת כטב"מ, 2013. למצולמים אין קשר לכתבה (צילום: מרים אלסטר / פלאש 90)

מאז תחילת המלחמה, חברות הענן גוגל קלאוד, מיקרוסופט אז'ור ואמזון AWS העניקו שירותי אחסון ושירותי בינה מלאכותית ליחידות בצבא, "לטובת שידרוג וחידוש היכולות המבצעיות" במלחמה בעזה. כך עולה מדברים שאמרה בהרצאה אל"מ רחלי דמבינסקי, מפקדת יחידת ממר"ם, האחראית על תשתיות הענן והמחשוב בצבא.

>> תחקיר: בתוך המנגנון האוטומטי של ההרג ההמוני בעזה

זו הפעם הראשונה שנציגי הצבא מאשרים בפומבי כי הצבא נעזר בשירותי הענן של גוגל, אמזון ומיקרוסופט לצרכים צבאיים במלחמה בעזה. ההודאה הזו באה על רקע מחאה של עובדי חברות הענק בארה"ב נגד מכירת שירותי ענן ובינה מלאכותית לישראל, בטענה שהם משמשים את מערכת הביטחון הישראלית להתקפות קטלניות על פלסטינים ולפגיעה בזכויות אדם.

דבריה של דמבינסקי עולים בקנה אחד עם תחקיר "שיחה מקומית" ומגזין 972+, המבוסס על שיחות עם בכירים במשרד הביטחון, בתעשיית הנשק הישראלית, בחברות הענן ועם גורמי מודיעין. היא אמנם לא הבהירה מהם בדיוק השירותים שהצבא קיבל במלחמה בעזה מחברות הענן לטובת "שידרוג וחידוש היכולות המבצעיות" שלו, ומקורות ביטחוניים הדגישו שהצבא לא העביר מידע מבצעי לחברות הענן. עם זאת, התחקיר מגלה שמידע מודיעיני הנאסף על תושבי עזה מאוחסן על שרתים של אמזון AWS, חברת הענן של אמזון, וכי שלוש חברות הענן סיפקו לצבא יכולות בינה מלאכותית ושירותים בהיקף חסר תקדים מאז תחילת המלחמה.

השיחה מגיעה אליך

רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

שם מלא

כתובת האיימיל שליחה

שבעה גורמי מודיעין ששירתו בעזה מאז אוקטובר סיפרו גם הם כי שיתוף הפעולה בין הצבא ובין חברת אמזון AWS הדוק במיוחד, והתחיל עוד לפני המלחמה: ענקית הענן מספקת לאמ"ן חוות שרתים, שבה נאגר מידע שמסייע לצבא במלחמה של ישראל נגד חמאס.

מקורות ביטחוניים סיפרו כי היקף המידע המודיעיני הנאסף ממעקב אחרי כל תושבי הרצועה הוא כה גדול עד כי לא ניתן לאחסן אותו בשרתים של הצבא. כמו כן העידו כי המידע, שנאגר בענן, סייע לאשר כמה תקיפות התנקשות מהאוויר בוצעו בעזה במהלך המלחמה.

אפקטיביות מבצעית משמעותית

בהרצאה שנשאה בכנס IT FOR IDF ב-10 ביולי השנה, אמרה אל"מ דמבינסקי שעם תחילת התמרון הקרקעי בעזה ב-27 באוקטובר, נוצר עומס על מה שהיא הגדירה כ"ענן המבצעי" של הצבא, בגלל "כמות עצומה" של משתמשים שנוספה אליו. הענן המבצעי מופעל על ידי יחידת ממר"ם, ולפי מקורות ביטחוניים ודובר צה"ל, הוא לא מאוחסן בשרתים של החברות האזרחיות, אלא בשרתים עצמאיים של הצבא.

"הענן המבצעי", לפי דמבינסקי, כולל, בין היתר, אפליקציות המאפשרות לסמן מטרות להפגזה, פורטל צפייה בשידור חי בכטב"מים שבשמי עזה, ומערכות אש, פיקוד ושליטה. המערכות הנמצאות בענן המבצעי הוגדרו על ידה כ"פלטפורמה שהיא אמל"ח (אמצעי לחימה)".

עוד סיפרה דמבינסקי כי עם תחילת התמרון הקרקעי "המשאבים נגמרו", ולא היה לצבא די שטח אחסון וכוח עיבוד משלו. "הבנו שאם לא נטפל בזה מהר, העומסים והאיטיות יבואו לידי ביטוי", אמרה. בשבועות הראשונים למלחמה, ניסו באגף התקשוב לפתור את הבעיה בעצמם: כל השרתים הפנויים הוצאו מהמחסנים והוכנסו לשימוש, והוקם דאטה-סנטר נוסף בתוך הצבא, "אך זה לא היה מספיק… עדיין היה קו אדום. עדיין זה התמלא. ואל מול זה אנחנו מבינים שאנחנו צריכים לעשות משהו אחר".

הפתרון העיקרי לבעיה, אמרה מפקדת ממר"ם לקהל של כמאה אנשי תעשייה וצבא שהגיעו לכנס, היה "לצאת החוצה, לעולם האזרחי". לדבריה, חברות הענן איפשרו לצבא לרכוש במהלך המלחמה שרתי אחסון וכוח עיבוד "ללא תקרת זכוכית", בלחיצת כפתור ובהתאם לצורך, ללא חובה לאחסן את השרתים פיזית במרכזי המחשוב של הצבא. דמבינסקי לא נקבה בשמותיהן של חברות הענן, אבל בשקפים שהציגה הופיעו לפחות פעמיים הלוגואים של אמזון AWS, גוגל קלאוד ומיקרוסופט אז'ור. לפי אתר 404 האמריקאי, הלוגו של גוגל הופיע בין נותני החסות של כנס IT FOR IDF, אבל הוסר זמן קצר לפני תחילת הוועידה. בגוגל סירבו להגיב ל-404 לטענה הזו.

אבל היתרון "החשוב" ביותר שסיפקו חברות הענן, העידה דמבינסקי, היה יכולות הבינה המלאכותית המתקדמות ששלוש ספקיות הענן העניקו לצבא. "עושר השירותים המטורף, ביג דאטה ו-AI", היא אמרה בחיוך, "כבר הגענו למצב שהמערכות שלנו ממש צריכות את זה". היא אף ציינה שהעבודה עם גוגל, אמזון, ומיקרוסופט – "עולם מופלא של ספקיות ענן" כפי שהיא הגדירה אותן – איפשרה לצבא "אפקטיביות מבצעית משמעותית מאוד" ברצועת עזה.

דמבינסקי לא פירטה, כאמור, מה היו השירותים שנרכשו מחברות הענן, וכיצד הם סייעו לצבא. מקורות ביטחוניים הדגישו בפני "שיחה מקומית" כי מערכות מסווגות ומערכות אש, כולל בנק המטרות, לא עברו לענן הציבורי, ונותרו בענן הפנימי של הצבא. אולם התחקיר מגלה שלענן הציבורי הועברו מערכות שסייעו בלחימה, כולל לפחות מערכת מודיעינית אחת של אמ"ן, וכי שירותי בינה מלאכותית של ענקיות הענן נמכרו ליחידות בצבא, כולל ליחידות מסווגות, בהיקפים חסרי תקדים מאז אוקטובר.

מדובר צה"ל נמסר כי "בכנס IT FOR IDF לא נאמר בשום שלב שמועבר מידע מהענן המבצעי אל הענן הציבורי. צה"ל פועל בשיתוף פעולה עם כלל ספקיות הענן ובפרט במסגרת הסכם 'נימבוס'. המידע המסווג של צה״ל אינו עובר לספקיות אזרחיות, ונשאר ברשתות צה"ל המבודלות".

בצבא התייחסו ל"ענן המבצעי" כאל אמצעי לחימה. כטב"מ ישראלי מעל רצועת עזה, בדצמבר 2023 (צילום: חיים גולדברג / פלאש 90)

החשש לעבור לענן

בשנת 2021 החל פרויקט נימבוס שבו זכו החברות אמזון AWS וגוגל קלאוד, במסגרת מכרז שפרסמה ממשלת ישראל בהיקף של 1.2 מיליארד דולר. מטרת הפרויקט היתה לעודד את משרדי הממשלה להעביר את מערכות המידע שלהם לשרתי הענן הציבורי של החברות הזוכות, ולקבל מהן שירותים מתקדמים.

על אף שבפרסומים בתקשורת נכתב שצה"ל ומשרד הביטחון יעלו רק חומרים בלתי מסווגים לענן הציבורי במסגרת נימבוס, בפועל, לפחות מאז אוקטובר, חברות הענן הגדולות מוכרות שירותי בינה מלאכותית גם ליחידות "מסווגות" בצבא, כך עולה משיחות עם מקורות ביטחוניים.

"כשהתחילו לדבר איתנו על הענן, ושאלנו אם אין בעיית ביטחון מידע במקרה שנשלח את המידע שלנו לחברת צד שלישי, אמרו לנו, וצריך לציין שבצדק, שזה מתגמד לעומת הערך של זה (העבודה עם חברות הענן; י"א)", סיפר מקור מודיעיני ל”שיחה מקומית”.

מקור ביטחוני נוסף סיפר כי בתחילת המלחמה שקלו בצבא להעביר מערכת מודיעינית, ששימשה בסיס לתקיפות רבות בעזה, לשרתי הענן הציבורי. "היו פי שלושים יותר משתמשים (במערכת; י"א), אז היא פשוט קרסה", סיפר המקור. "מה שקורה בענן זה שאתה לוחץ על כפתור, משלם עוד אלף דולר באותו חודש, ויש לך עשרה שרתים. התחילה מלחמה? אתה משלם מיליון דולר, ויש לך עוד אלף שרתים. זה הכוח של ענן. וזו הסיבה שאנשים, בצה"ל, ממש דחפו לעבודה עם ענן (במהלך המלחמה; י"א). זו היתה דילמה".

פרויקט נימבוס הקל על הדילמה הזאת. כחלק מהתנאים של המכרז, שתי החברות הזוכות, גוגל ואמזון, הקימו ב-2022 וב-2023, בהתאמה, מרכזי נתונים בישראל. לדברי אנטולי קושניר, ממייסדי חברת  Comm-IT, שמסייעת ליחידות בצבא להגר לענן מאז אוקטובר, פתיחת מרכזי המחשוב בשטח השיפוט הישראלי "יצרה תשתית" שהקלה על "גופים ביטחוניים, גם היותר רגישים" לאחסן מידע בענן במלחמה, ללא חשש מהיכולת של בתי משפט בחו"ל לדרוש את המידע במקרה של תביעה נגד ישראל.

"בזמן המלחמה נוצרו (בצבא) צרכים שלא היו קיימים (קודם), והיה הרבה יותר קל ליישם אותם על גבי התשתית הזאת, כי זאת תשתית של פרופרייטר (של חברה פרטית; י"א) בסקייל עולמי, שיכול להביא שירותים, מהפשוטים ביותר עד המסובכים ביותר", אמר קושניר ל"שיחה מקומית". לדבריו, במהלך המלחמה סופקו לצבא "השירותים הכי מתקדמים, שאתה יכול לדמיין לעצמך לאיזה צרכים היה אפשר להפעיל אותם, והפעילו אותם לצרכים האלה".

מדובר בשינוי דרמטי, שהחל עוד לפני המלחמה, אך הואץ משמעותית מאז שהתחילה. בעבר, סיפר קושניר, הצבא התבסס בעיקר על מערכות שהוא עצמו פיתח, מה שנקרא "און-פְּרֶם" (קיצור של on premise, בשרתים מקומיים; י"א). "הוא (הצבא; י"א) פיתח על מערכות שהוא בנה, ואם חסר לך איזה שירות, אתה צריך לחכות כמה חודשים, אם לא שנים, בשביל לבנות אותו. בענן זה הרבה יותר נגיש", הסביר קושניר את הצורך לעבור לענן האזרחי.

קושניר סייג ואמר כי "המידע הבאמת רגיש ביותר וסודי ביותר, דברים שהם חלק מהמעגל המבצעי, הם לא (בענן האזרחי; י"א). הצד המבצעי, היורה והקטלני, הוא בטוח לא נמצא שם. אבל יש דברים מודיעיניים, שחלקם כן".

הצבא אחסן כמות "אינסופית" של מידע מודיעיני על ענן של אמזון. תצוגה של ענן של אמזון בתערוכת הייטק בליסבון, ב-2021 (צילום: הארי מרפי, web summit CC BY 2/0)

"מידע משלים" להתקפות בעזה

מערכת מודיעינית אחת, המתופעלת על ידי אמ"ן, כבר יושבת בענן הציבורי של אמזון. במלחמה הנוכחית, סיפרו שלושה גורמים ביטחוניים שהשתמשו בה, המערכת הזו הכילה מאגר "אחסון אינסופי" של מידע. המאגר הזה, העידו כמה מהמקורות, גם סייע לעיתים לפעילות מבצעית.

המקורות סיפרו כי בצבא משתמשים במערכת הזו בעזה לפחות מאז סוף 2022, אך היא לא נתפסה כמבצעית במיוחד לפני המלחמה. לפי המקורות, רוב המידע על הפעילים הצבאיים נשמר במחשבים הפנימיים של הצבא, ולא בענן הציבורי שמחובר לאינטרנט.

מקור ביטחוני, שישב בדיונים באמ"ן שבהם תוכנן המעבר לענן הציבורי, אמר כי "דיברו על זה, שאם מעבירים לענן, אז יש להן (לחברות הענן) גם STT (יכולת העברת דיבור לטקסט; י"א) משלהן. הן טובות. יש להן הרבה יכולות. למה לפתח הכל ביחידה אם היכולת כבר קיימת?"

מומחי מודיעין אמרו שכאשר גופי ביון מבצעים מעקב, אגירה של מידע טקסטואלי – אפילו אם נעשית בהיקף גדול – לא מצריכה שטח אחסון וכוח עיבוד רב. עם זאת, כדי לאגור קבצי אודיו בהיקף של מיליארדי קבצים, יש צורך בשטח אחסון וכוח עיבוד גדול הרבה יותר, שמחייב יציאה לענן.

מקורות ביטחוניים אמרו כי מאז פרוץ המלחמה, הענן של אמזון נחשב עדיין כמקור מידע "זניח" ביחס למערכות הפנימיות של הצבא. אולם, כך אמרו ל"שיחה מקומית" שלושה מקורות שלקחו חלק בתקיפות והשתמשו בענן, הוא שימש בכמה מקרים כ"מידע משלים" לתקיפות חיל האוויר נגד חשודים בפעילות צבאית, כולל תקיפות מהאוויר שבהן נהרגו אזרחים רבים.

כפי שנחשף בתחקירים קודמים של "שיחה מקומית", הצבא אישר להרוג "מספר תלת ספרתי" של פלסטינים בלתי מעורבים בתקיפות נגד בכירים בחמאס בדרג מח"ט, ולעיתים אף בדרג מג"ד. המקורות הביטחוניים סיפרו כי במקרים אלה, לענן של אמזון היו לפעמים שימושים מבצעיים.

"אם יש לך מאגרים יותר טובים, תצליח להפליל יותר (מטרות)", אמר מקור מודיעיני נוסף, "ויש לך את הענן (לטובת ה)פונקציה הזאת".

מקור מודיעיני אחר תיאר רגע "ממש גורלי", שבו התגלה שבכיר בזרוע הצבאית של חמאס מסתתר במבנה גדול, רב קומתי, שהיה מלא במאות פליטים ובאנשים חולים. "הם (בכירי חמאס; י"א) עושים את זה במודעות מלאה. הם בכוונה יסתתרו במקומות האלו”, אמר המקור. לדבריו, הוא השתמש בענן כדי לקבל מידע על מי שהיה במבנה. בסופו של דבר, הוא העיד, משום שלא היה ברור היכן בדיוק במבנה מסתתר הבכיר, הוחלט לבטל את ההתקפה מחשש שהיא תביא למותם של מאות אזרחים, ותפגע בתדמית של ישראל בעולם.

מקור ביטחוני נוסף ששירת במלחמה סיפר שנהג לעבוד עם שני מסכים – אחד מחובר למערכות של הצבא והשני מחובר לענן, ודרכו הוא ביצע את "ההזמנות מאמזון".

לחברות הענן יש יכולות טובות. למה לא להשתמש בהן. ביקור בכירי חיל האוויר במרכז הלאומי לאימונים ביבשה, ב-2019 (צילום: דו"צ, ויקימדיה)

אפשר לאחסן רק בחברות הענן

שיטת העבודה הזו – מערכת מודיעינית שיושבת בענן הציבורי, ויודעת להזרים מידע בהתאם ל"הזמנה" לתוך המערכת הצבאית הפרטית – מתוארת בפירוט בספרו של מפקד יחידת 8200 הנוכחי, יוסי שריאל, משנת 2021. "איך מערכת הביטחון יכולה להשתמש בענן של אמזון ולהרגיש בטוחה?" הוא כתב, והשיב כי יש להקים תשתיות תקשורת מיוחדות שבהן הענן הצבאי הפנימי והענן הציבורי יכולים "לתקשר אחד עם השני כל הזמן" בבטחה. זה הכרחי, הוסיף שריאל, כי היקף המידע שהמודיעין אוגר כה גדול, שאפשר לאחסן אותו ביעילות "רק בחברות כמו אמזון, גוגל או מיקרוסופט".

גם אל"מ י', סגן מפקד 8200 לדיגיטל, קרא ליצור "שותפויות חדשות" עם ספקיות הענן הגדולות, כדי לנצל את היכולות הטכנולוגיות שלהן. במאמר שפירסם ב-2021 בכתב העת "מודיעין הלכה ומעשה" הוא כתב כי "בעולם המידע והבינה המלאכותית, המגזר הפרטי הוא שמוביל כיום את המגמות העולמיות".

לדבריו, גם לספקיות הענן יש מה להרוויח משיתוף פעולה עם הצבא: "אמ"ן מחזיק כיום את רוב רובו של המידע בצה"ל, כלל המידע אודות היריבים, ממגוון רחב ביותר של סנסורים, מידע שחברות אזרחיות היו משלמות סכומי עתק כדי להשיג נגישות אליו".

נראה כי החזון של בכירי 8200 התמשש. "הענן הוא האחסון האינסופי", סיפר מקור מודיעיני שהשתמש במערכת שיושבת בשרתי אמזון ל"שיחה מקומית", "עדיין יש את השרתים הרגילים, שהם די גדולים… אבל במהלך הפקת מודיעין, לפעמים, אתה מגיע למישהו שמעניין אותך, ואומר: איזה באסה, הוא לא מוכלל (סומן למעקב; י"א), אין לי את המידע עליו. ואז מה שהענן נותן לך זה מידע עליו, כי בענן יש על כולם".

בשגרה, בצבא נוהגים למחוק את המידע הלא שימושי שהצטבר במאגרים, כדי לפנות מקום למידע חדש. אולם דמבינסקי סיפרה בהרצאתה כי מאז אוקטובר, הצבא פועל "לשמור ולאחסן ולאגור את כל חומרי הלחימה". מקור ביטחוני אישר את הדברים, וייחס את הגדלת נפח מאגרי המידע לספקיות הענן הציבוריות.

מקור ביטחוני נוסף אמר שמיקרוסופט אז'ור היתה אמורה לספק לצבא את הענן המודיעיני שעליו נשמר המידע, אך אמזון הציעה "מחיר טוב יותר".

קשר ארוך שנים עם הצבא. משרדי מיקרוסופט בהרצליה, ב-2021 (צילום: משה שי / פלאש 90)

מקורות בחברות הענן, שנחשפו לקשר עם משרד הביטחון הישראלי, אמרו שמאז שאמזון זכתה במכרז נימבוס, היא מתחרה באגרסיביות במיקרוסופט אז'ור, בתקווה להחליף אותה. אז'ור נחשבה במשך שנים לספק העיקרי של שירותי ענן למשרד הביטחון וליחידות מסווגות בצבא.

קושניר הסביר שבעבר "רוב גופי הממשלה והצבא השקיעו הרבה בפיתוח מעל (על בסיס) מיקרוסופט, ויצרו מערכות מעל אז'ור". אולם מאז שאז'ור לא זכתה בנימבוס, אמר קושניר, יש "תהליך מסוים של הגירה" במשרד הביטחון לשרתים של גוגל ואמזון.

מקורות בתעשיית ההייטק אמרו כי משרד הביטחון הישראלי נחשב לקוח חשוב ו"אסטרטגי" לשלוש חברות הענן, לא רק בגלל ההיקף הכספי הגדול של העסקאות, אלא כי הוא נתפס גם כמעצב דעת קהל בקרב גופי ביטחון בעולם, ומוביל "טרנדים” שגופי ביטחון אחרים בעולם מאמצים.

ישראל בתור מעבדה לחברות הענן

אחד האנשים שבמשך שנים עיצב את מדיניות הרכישה של משרד הביטחון, וניהל קשר עם ענקיות הענן, הוא אל"מ במילואים אבי דדון, שעד 2023 עמד בראש מנהל הרכש במשרד הביטחון, והיה אחראי על רכישות צה"ל בסכומים של יותר מעשרה מיליארד שקל בשנה.

"בשבילן (בשביל חברות הענן) זה השיווק הכי חזק", אמר דדון ל"שיחה מקומית". "מה שצה"ל משתמש בו היה ויהיה אחד ממוכרי המוצרים והשירותים הכי טובים שיש בעולם. בשבילן זו מעבדה. ברור שהן רוצות". דדון סיפר כי קיים פגישות רבות עם נציגי חברות הענן של אמזון, מיקרוסופט וגוגל, בארץ וגם בנסיעות לארה"ב.

דדון ניהל מגע עם ענקיות הענן בנוגע לפרויקט מסווג ורגיש הרבה יותר מנימבוס, שמכונה פרויקט "סיריוס", וטרם התממש. מטרת הפרויקט, שעליו דווח ב"גלובס" ב-2021, היא הקמת ענן ביטחוני למערכת הביטחון על גבי שרתי החברות האזרחיות.

"סיריוס זה ענן ביטחוני פרטי ומבודל", הסביר דדון, "והוא מיועד רק לצה"ל ולמשרד הביטחון. מתנהלים דיונים כבר יותר מעשור על איך זה יראה". הענן הזה, לפי שלושה מקורות ביטחוניים, אמור להיות מנותק מהאינטרנט, להיבנות על תשתיות הספקיות הגדולות (שעוד לא נבחרו), ולאפשר לכל גופי הביטחון הישראליים להשתמש בו עבור מערכות מסווגות.

עדות למעבר של הצבא לחברות הענן עולה גם ממודעת דרושים שפורסמה במאי השנה באתר צה"ל לצורך תפקיד המבוסס על "עבודה והכשרה מול ספקיות הענן הגדולות" – מיקרוסופט, גוגל ואמזון – לטובת "טיפול בהגירת מערכות לענן הציבורי (נימבוס)", ולאחר-מכן "הכשרת מערכות הליבה המבצעיות לעליה לענן הביטחוני", במסגרת מכרז סיריוס. מודעות דרושים דומות פורסמו לאחרונה באתרי השב"כ והמוסד.

משפר את הקטלניות. הפצצה בעזה, ב-9 באוקטובר (צילום: מוחמד עטיה / פלאש 90)

שירותי הענן, לפי דדון, טובים עבור הקטלניוּת של הצבא. "כשאתה רוצה להביא תוצר – איפה נמצא מישהו, ולחסל אותו – אתה אוסף מיליארד פרטים, או מיליארדי פרטים, שלכאורה לא מעניינים. אבל אתה צריך לאחסן אותם", אמר דדון. "ברגע שאתה רוצה לעבד, להתיך את הכל למוצר שאומר לך 'הוא (המטרה; י"א) פה, בשעה כזאת', יש לך חמש דקות, אין לך את כל היום ואת הלילה – אז ברור שאתה צריך את המידע.

"אתה לא יכול בשרתים שלך, כי אתה צריך כל הזמן למחוק את מה שאתה חושב שמיותר. אבל מה אכפת לך אם יש לך את הכל גם בהיסטוריה? יש פה טרייד-אוף מאוד קריטי. וברגע שעליתָ לענן, הדרך חזרה לאון-פְּרֶם (שרתים שנמצאים פיזית אצל הצבא; י"א) היא כמעט לא אפשרית. אתה מכיר עולם חדש. אתה כבר העלת מידע פי (כמה), בסדרי גודל, ועכשיו מה תעשה? תתחיל למחוק?"

תחקיר קודם של "שיחה מקומית" העלה כי תקיפות רבות בעזה בוצעו בתחילת המלחמה על בסיס המלצות של תוכנה בשם "לבנדר", שעיבדה מידע על מרבית תושבי עזה וגיבשה, בסיוע בינה מלאכותית, רשימה של פעילים צבאיים, כולל פעילים זוטרים, כמיועדים להריגה. התקיפות נגדם בוצעו בשיטתיות בבתים פרטיים, גרמו להרג משפחות שלמות, והיו מאפיין עיקרי של המלחמה בעזה בשבועות הראשונים שלה. עם הזמן הבינו בצבא שלבנדר לא מספיק "אמינה", והשימוש בה פחת לטובת תוכנות אחרות. לא ידוע ל"שיחה מקומית" אם מערכת "לבנדר" פותחה בסיוע חברות אזרחיות, וביניהן חברות הענן הציבוריות.

"המלחמה הדיגיטלית העצימה הראשונה"

בהרצאתה כינתה מפקדת ממר"ם דמבינסקי את המלחמה הנוכחית בעזה, "המלחמה הדיגיטלית העצימה הראשונה". בעוד שככל הנראה מדובר בהגזמה, שהרי גם מבצע "שומר החומות" התבסס על יכולות דיגיטציה, מקורות ביטחוניים סיפרו שבמלחמה הנוכחית חלה האצה משמעותית של הליך הדיגיטציה בצבא: מפקדים בשטח מסתובבים עם סמארטפונים מוצפנים, כותבים בצ'אט מבצעי שדומה לווטסאפ, מעלים קבצים לדרייב שיתופי, ונעזרים באינספור אפליקציות חדשות.

"אתה נלחם מתוך הלפטופ", אמר קצין ששירת בחמ"ל קרבי בעזה. בעבר "היית רואה (ליעד) את הלבן של העיניים, מסתכל במשקפת ורואה אותו מתפוצץ". היום, הוא מספר, "אתה אומר להם 'תירו עם הטנק', מתוך הלפטופ".

"אתה מגיע למישהו שמעניין אותך ואין עליו מידע". לוחמי חמאס במצעד בעזה, בספטמבר 2022 (צילום: עטיה מוחמד / פלאש 90)

האפליקציות האלה נמצאת על "הענן המבצעי", והן כוללות תוכנות כמו "מפית", המאפשרת לסמן מטרות בזמן אמת על גבי מפה אינטראקטיבית שיתופית. "מטרות זו השכבה הכי כבדה במפה. אתה מעלה אותה, המפה נהיית שחורה. אתה לא רואה כלום. זה נראה כאילו בכל בית יש מטרה", סיפר ל"שיחה מקומית" מקור ביטחוני.

אפליקציה נוספת שנמצאת בענן המבצעי מכונה "האנטר" (צייד), והיא משמשת לסימון מטרות בעזה, ומזהה דפוסים ואנומליות באמצעות בינה מלאכותית. היא הוצגה בכנס שבו דיברה מפקדת ממר"ם על ידי אל"מ אלי בירנבאום, מפקד מצפ"ן, יחידה המפתחת מערכות לצרכים מבצעיים, שעלה לדבר אחרי דמבינסקי.

הענן המבצעי, הדגישו כמה מקורות בפני "שיחה מקומית", מתנהל על שרתים של הצבא ולא מחובר לעננים של החברות הפרטיות, אולם המציאות יותר מורכבת.

איתי בנימין, מומחה לבינה מלאכותית במיקרוסופט אז'ור, תיאר לקבוצה של בוגרי ממר"ם ב-2022 יכולת המאפשרת "לפרוס את יכולות ה-AI שלנו (כלומר של מיקרוסופט; י"א), גם ב'און-פרם', על השרתים שלכם, בסביבה שהיא מנותקת". בנימין הראה לבוגרי ממר"ם שירותי בינה מלאכותית, שבאמצעותם זיהה את אסמאעיל הנייה בסרטון.

באתר של מיקרוסופט אז'ור, מוגדרים כלים המכונים "קונטיינרים מנותקים", המיועדים ל"שותפים אסטרטגיים" שצריכים לשמור על ביטחון המידע שלהם. כלים אלה, לפי האתר, כוללים יכולות תמלול, תרגום, זיהוי סנטימנט, שפה, סיכום, ניתוח מסמכים ותמונות, ועוד.

"צה"ל לא מוציא דברים מסווגים רגישים מאוד החוצה. הדברים האלו נמצאים בפנים", אמר ל"שיחה מקומית" אל"מ במילואים אסף נבות, לשעבר בכיר באגף התקשוב וכיום ראש החטיבה הביטחונית בחברת Comm-IT. לדבריו, האתגר הוא להביא את ה"שכל" של חברות הענן האזרחיות, שירותים דיגיטליים מתקדמים, לתוך המערכות הפנימיות של הצבא, "בלי שזה חי בחוץ. זה חי ממש פנימה. אז לא את הכל אתה יכול להביא, ולא את הכל אתה יכול לעשות בצורה שהיא אחד לאחד מה שקורה בחוץ – אבל אתה מצליח להתקדם בצורה מטורפת".

נבות הסביר כי קצב ההתפתחות של הטכנולוגיה הדיגיטלית מהיר כל כך, שהדרך היחידה של הצבא "להדביק" אותו היא לרכוש שירותים מהשוק האזרחי ומחברות הענן. "תסתכל על (רובה) אם-16. פעם אחרונה שעשו אם-16 היה בווייטנאם. לא הרבה השתנה", אמר נבות. אבל הדיגיטל, לדבריו, משתנה "בקבועי זמן של חודשים – לא שנים".

זוהה באמצעות בינה מלאכותית של מיקרוסופט. ראש הלשכה המדינית של חמאס, איסמאעיל הנייה (צילום: עבד רחים ח'טיב / פלאש 90)

"קפיצה מטורפת"

מפקדת יחידת לוטם, שאחראית על יחידת ממר"ם, תא"ל יעל גרוסמן, אמרה בפודקסט במאי השנה שההישענות על טכנולוגיות אזרחיות במלחמת "חרבות ברזל" איפשרה "קפיצה מטורפת בפרק זמן קצר".

אך עצם העובדה שחומר מודיעיני, גם אם אינו מבצעי באופן ישיר, מועלה לענן אזרחי, מעורר חשש בצבא. "יש בזה משהו מפחיד", אמר מקור בצבא. "המידע שיש היום לצבא הוא מידע אינטימי על הרבה אנשים בשכונה שלנו – אז להפקיר אותו בידי ענקיות, חברות פרטיות ומסחריות, שיש להן מטרה להרוויח כסף?" דדון מדמה את חברות הענן האלו למכונית מרצדס מתקדמת. "כשאתה עולה לענן, אתה מפקיר את המפתחות של המרצדס אצל מישהו אחר", הוא אומר, "האם לא להתחבר למרצדס? צריכים. איך להתחבר? לא יודע".

מקורות ביטחוניים אחרים אמרו לעומת זאת שמידע מודיעיני גולמי, שנאסף באופן רחב ולא על יעדים ספציפיים, אינו רגיש במיוחד, שכן הוא הופך רגיש רק כאשר מתרגמים אותו למטרות לתקיפה או למסקנות אופרטיביות. "זה לא שבאמת מפחיד שהאיראנים יגיעו לזה", אמר אחד המקורות.

אמזון הפכה בשנים האחרונות לא רק לשותפה של הצבא הישראלי, אלא גם לספקית שירותי ענן עבור כמה סוכנויות ביון במערב. אמזון AWS חתמה ב-2021 על הסכם עם סוכנויות הביון של בריטניה – MI5, MI6 ו-GCHQ – כדי לאחסן מידע "מסווג" ולהאיץ שימוש בכלי בינה מלאכותית. ממשלת אוסטרליה הודיעה החודש כי תשקיע 1.3 מיליארד דולר בבניית ענן לחומר מודיעיני "סודי ביותר" על שרתי אמזון. הסכם נחתם גם עם הפנטגון, יחד עם שלוש חברות גדולות אחרות, להקמת ענן מסווג, שישמש את משרד הביטחון האמריקאי "לכל רמות הסיווג".

עשו עסקה עם הענן של אמזון. בניין MI5 של המודיעין הבריטי בלונדון, ב-2011 (צילום: רופוס גפאנגנן CC NC ND 2.0)

אמזון מפרסמת באתר שלה כללים ל"בינה מלאכותית אחראית", אולם הם מנוסחים באופן מעורפל ומדברים על "השגה, שימוש והגנה על מידע באופן הגון", ו"מניעת שימוש פוגעני או שימוש לרעה במערכת". באתר של מיקרוסופט נכתב כי החברה מחויבת "לוודא שמערכות הבינה המלאכותית מפותחות באחריות וראויות לאמון האנשים".

מבין שלוש החברות, העקרונות של גוגל מנוסחים באופן שמשתמעת ממנו מחויבות מעט גדולה יותר לזכויות אדם. לפי העקרונות המפורסמים באתר החברה, גוגל "לא תפתח או תיישם אפליקציות של טכנולוגיות הגורמות או עלולות לגרום נזק… כלי נשק או טכנולוגיות אחרות שמטרתן העיקרית היא לפגוע באנשים… טכנולוגיות האוספות או משתמשות במידע למעקב… (ו)טכנולוגיות שמטרתן סותרת עקרונות מקובלים של חוק בינלאומי וזכויות אדם".

לעקרונות היפים אין אפקט ממשי

אולם גבריאל שובינר, פעיל ומארגן בארגון "No Tech for Apartheid" ("אפס טכנולוגיה לטובת האפרטהייד"), שהיה שותף למחאה של עובדים בגוגל נגד אספקת טכנולוגיה המשמשת – לטענתם – את הצבא הישראלי במלחמה בעזה, אומר שלעקרונות האלה אין "אפקט ממשי", שכן לחברות הענן אין יכולת של ממש לדעת בזמן אמיתי איזה שימוש עושים הלקוחות שלהן בשירותי הענן שהן מוכרות.

שובינר, שעבד בעבר בגוגל, אומר שגוגל השתמשה תמיד ב"שפה מעורפלת", וממשיכה לטעון שהחוזים עם ישראל הם "בראש ובראשונה לשימוש אזרחי, אף שברור שרבות מהפעולות בנימבוס (גוגל זכתה, כאמור, בחוזה נימבוס יחד עם אמזון; י"א) מכוונות לשימוש צבאי".

מקור ביטחוני אמר ל"שיחה מקומית" כי רוב ההתקשרויות החדשות בין הצבא לחברות הענן מאז המלחמה מומשו דרך מכרז "נימבוס". ואולם, הצבא יכול לתקשר עם חברות הענן גם דרך מכרזים של משרד הביטחון, או דרך התקשרויות קודמות, שנחתמו לפני תחילת פרויקט נימבוס. ל"שיחה מקומית" לא ידוע אם הענן של אמזון שמשמש את אמ"ן נרכש במסגרת פרויקט "נימבוס".

"אף אחת מהחברות (המספקות שירותי ענן; י"א) לא פרסמה בפומבי איזו הגנה לזכויות אדם הן מספקות, בטרם הצטרפו לפרויקט נימבוס", אמר ז'ק קמפבל, מומחה לזכויות דיגיטיליות בארגון Human Rights Watch. "הן לא אמרו אם הן הציבו קווים אדומים כלשהם ללקוחות המשתמשים בחומרה שלהן".

לא מוכנים שהמוצרים שלהם ישמשו את הצבא הישראלי במלחמה. מחאה של עובדי גוגל מול מטה גוגל קלאוד בסאניווייל, קליפורניה, באפריל 2024 (צילום: no tech for apartheid)

נדים נאשף, מנהל "חמלה", ארגון העוסק בזכויות הדיגיטליות של פלסטינים, אמר שהדרישה הבסיסית שלו מחברות הענן היא ש"הן יוודאו שבמוצרים שלהם לא ייעשה שימוש שיגרום נזק לאנשים". לדבריו, היום מוצרים של ענקיות הענן נמכרים "לממשלות ולמשטרים שמדכאים עמים וקבוצות אנשים", וביניהם הצבא הישראלי.

במקרה של הכיבוש הישראלי בשטחים, אומר נאשף, היעדר הפיקוח של חברות הענן על הפרת זכויות אדם הוא קריטי, ולא ברור אם שירותי הענן נמכרים לשימוש צבאי או לשימוש אזרחי. לדבריו, הקרבה בישראל בין המגזר הפרטי לצבא מקלה על שיתוף פעולה ללא קווים אדומים, שמוביל ל"יותר שליטה (בפלסטינים), ובמלחמה עכשיו ביתר שאת".

קושניר אינו חושש מהצלחת המחאה בעולם נגד השותפות של חברות הענן עם ישראל. “צריך לזכור שאותן חברות מנהלות עננים דומים, ממשלתיים וצבאיים, בארה"ב, בבריטניה, בנאט"ו", הוא אמר, "אלה לא חברות סטארט-אפ, אלה מעצמות תקשוב עולמיות".

מחברות אמזון נמסר כי AWS "ממוקדת בהנגשת התועלות של טכנולוגיית הענן המובילה שלנו לכלל לקוחותינו, בכל מקום שבו הם נמצאים, אנחנו מחויבים להבטיח שהעובדים שלנו בטוחים, לתמוך בעמיתינו שהושפעו מהאירועים הנוראים הללו, ועובדים עם ארגוני סיוע ההומינטריים כדי לעזור למי שהושפע מהמלחמה".

גוגל ומיקרוסופט לא הגיבו לכתבה, אף שנשלחו אליהן בקשות רבות לתגובות למשרדים שלהם בישראל ובארה"ב.