newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

תחקיר: בתוך המנגנון האוטומטי של ההרג ההמוני בעזה

בינה מלאכותית סימנה 37,000 "יעדי איש" לחיסול בעזה כמעט ללא מגע יד אדם; הצבא העדיף להפציץ בתים פרטיים כי זה היה "יותר קל וזול"; והנזק האגבי טיפס ל-20 לא-מעורבים לכל פעיל זוטר. קציני מודיעין מספרים ל"שיחה מקומית" איך נראתה המלחמה בעיניהם

מאת:
"הרבה יותר קל להפגיז בית של משפחה". פלסטינים בוחנים את ההרס של בית שהפוצץ בח'אן יונס ב-9 באוקטובר 2023 (צילום: יוסף מוחמד / פלאש 90)

"הרבה יותר קל להפגיז בית של משפחה". פלסטינים בוחנים את ההרס של בית שהפוצץ בח'אן יונס ב-9 באוקטובר 2023 (צילום: יוסף מוחמד / פלאש 90)

"לא עניין אותנו להרוג את הפעילים הצבאיים (של חמאס) רק כשהם במבנה צבאי, או בפעילות צבאית. להפך, צה"ל הפציץ אותם בבתים בלי חשבון, כאופציה ראשונה. הרבה יותר קל להפגיז בית של משפחה. המערכת בנויה לחפש אותם במצבים האלו".

כך אמר ל"שיחה מקומית" ומגזין 972+  א', קצין ששירת במודיעין במלחמה הנוכחית בגזרת עזה. הקצין הזה, ועוד חמישה קציני מודיעין ששירתו בעזה מאז אוקטובר, ששוחחו עם "שיחה מקומית" ומגזין 972+, חושפים את מדיניות האש מבוססת בינה מלאכותית של הצבא – שצמצמה את המעורבות האנושית בקבלת החלטות כדי להאיץ את קצב ייצור המטרות בכלים אוטומטיים ולא מדויקים, והובילה להרג של לא מעורבים במלחמה, במיוחד בשבועות הראשונים שלה.

הצבא אישר להפציץ בעזה, גם כשידע שמשפחות שלמות עלולות למות

מערכת בינה מלאכותית, שנקראת בצבא "לבנדר" ונחשפת כאן לראשונה, סימנה 37 אלף פלסטינים בעזה כיעדים להפצצה, כולל פעילים "זוטרים" בחמאס ובג'יהאד האסלאמי. המקורות טענו שהם התבקשו להסתמך על תוצאות מערכת זו כמעט ללא בדיקה, אף שהיה ידוע שהיא עושה מה שהוגדר כטעויות בכ-10% מהמקרים, ומסמנת לעיתים גם אנשים שיש להם קשר רופף לזרוע הצבאית של החמאס, או שאין להם קשר אליה בכלל.

מערכות אוטומטיות נוספות שימשו במיוחד כדי להוציא לפועל הפגזות שיטתיות נגד "יעדי לבנדר" בבתי מגורים אזרחיים. הצבא העדיף לפגוע בהם כשנמצאו בבתיהם, עם משפחותיהם, משום שמבחינה מודיעינית קל יותר לאתר "יעדי איש" בבתים פרטיים בצורה המונית ואוטומטית. "לכל אחד בעזה יש בית", סיפר אחד המקורות, "ולכן זה נוח לאיתור המוני, יש לך נ"צ קבוע לכל יעד".

לפי המקורות, כשהיה מדובר בחשוד כפעיל חמאס "זוטר" שסומן על ידי בינה מלאכותית, הצבא השתמש כנוהל רק בפצצות "טיפשות", שהרסו את הבית על יושביו, משום שהן זולות יותר. "אתה לא רוצה לבזבז פצצות יקרות על אנשים לא חשובים. זה מאוד יקר למדינה, ויש מחסור", כפי שאמר ג', מקציני המודיעין שהתראיינו לכתבה.

פצצות "טיפשות", כלומר לא מונחות, גורמות ל"נזק אגבי" גדול יותר מפצצות מדויקות, שיכולות להשמיד קומה ספציפית במבנה. אחד המקורות סיפר שהוא עצמו אישר הפללה של מאות פעילים זוטרים, שהופצצו בבתים שלהם עם פצצות טיפשות, כאשר ברבות מתקיפות אלו נהרגו בלתי מעורבים ומשפחות שלמות כנזק אגבי.

האווירה אחרי הטבח של 7 באוקטובר היתה כואבת ונקמנית. בית הרוס בקיבוץ בארי (צילום: משה שי / פלאש 90)

האווירה אחרי הטבח של 7 באוקטובר היתה כואבת ונקמנית. בית הרוס בקיבוץ בארי (צילום: משה שי / פלאש 90)

הבחירה באלפי אנשים כיעדים להפצצה, מספרים המקורות, נעשתה תוך תלות גבוהה מאוד במערכת "לבנדר", עד כדי כך שמקור העיד שהגורמים האנושיים שימשו "חותמת גומי" לאישור תוצאות מכונת המטרות.

המקור סיפר שהוא הקדיש "20 שניות" לבדיקה זו לכל יעד, לפני שאישר את הפללתו. הבדיקה היתה לוודא שהיעד הוא גבר – בהנחה שאם מדובר באשה, המכונה טעתה. מקורות אמרו שהצבא ידע כי שזו בדיקה חלקית וגנרית, שלא תגלה את כל הטעויות.

באופן חסר תקדים, לכל פעיל חמאס זוטר שכזה ש"לבנדר" סימנה, לפי המקורות, הצבא אישר הריגה של עד 15-20 בלתי מעורבים בתחילת המלחמה. בעבר, הצבא לא אישר בכלל להרוג פעילים זוטרים בבתיהם, בנסיבות שיכללו נזק אגבי.

המקורות אמרו שבכמה מקרים שהמטרה היתה בכיר בחמאס בדרגת מג"ד או מח"ט, הצבא אישר הריגה של יותר מ-100 לא מעורבים למבצע התנקשות נגד אדם בודד.

מספרים אלו לא רק חסרי תקדים בהשוואה למה שהיה מקובל קודם בצבא, קשה גם למצוא להם מקבילה בצבאות מערביים. לשם השוואה, במבצע ההתנקשות באוסמה בן לאדן, הצבא האמריקאי אישר פגיעה ב-30 בלתי מעורבים, ובמלחמה נגד דאע"ש בעירק ובסוריה, פגיעה ב-15 בלתי מעורבים נחשבה לחריגה והצריכה אישור מיוחד של מפקד USCENTCOM, פיקוד המרכז האמריקאי.

לפי הנתונים הרשמיים של מדינת ישראל, במתקפה הרצחנית של חמאס ב-7 באוקטובר, חמושים פלסטינים הרגו יותר מ-1,250 ישראלים, חטפו כ-240 איש. דו"ח של האו"ם מצא שיש מקום להאמין שהיה מספר רב של מקרי תקיפה מינית במהלך המתקפה, ושיש "מידע ברור ומשכנע" שנשים הותקפו מינית בשבי. רוב ההרוגים והחטופים הישראלים באותו היום היו אזרחים, רבים מהם ילדים ונשים.

לפי נתוני משרד הבריאות הפלסטיני, שכפי שפרסמנו ב"שיחה מקומית" גם הצבא הישראלי מסתמך עליהם, עד 29 במרץ 2024 נהרגו בעזה יותר מ-32,600 פלסטינים, מתוכם יותר מ-13,000 ילדים ולפחות 9,000 נשים. מבין ההרוגים הרבים, לפי האו"ם, אחוז גבוה של משפחות שלמות שישראל הפגיזה למוות בתוך בתיהן.

התחקיר הזה מעלה את השאלה האם ההסתמכות הנרחבת על בינה מלאכותית, הפגיעה השיטתית והמודעת בבתי משפחות פלסטיניות בעזה כדי להרוג חשודים כפעילים זוטרים בחמאס, וההרחבה של שיעור ה"לא מעורבים" שמותר לפגוע בהם, הם שמסבירים, לפחות חלקית, את המספר העצום של ההרוגים בעזה שלא היו מעורבים בלחימה.

התחקיר, המפורסם יחד עם מגזין 972+, מחולק לשישה פרקים, בהתאם לששת השלבים של ייצור המטרות במלחמה, בסדר כרונולוגי. בראשון נציג את מכונת "לבנדר", שסימנה עשרות אלפי פלסטינים כיעדים להריגה באמצעות בינה מלאכותית; בשני נחשוף את מערכת "איפה אבא", שאיתרה את היעדים האלו בבתי משפחות בצורה המונית ואוטומטית; בשלישי נגלה כיצד נבחרו פצצות "טיפשות" להפגזת בתים אלו; ברביעי – את מספר הבלתי מעורבים ש"מותר" היה לפגוע בהם במהלך הפגזת כל בית; בחמישי נראה כיצד תוכנה אוטומטית חישבה את כמות הלא מעורבים בכל בית באופן לא מדויק; ובשישי, כיצד ברגע הפגזת הבית, לרוב בלילות, היעד לפעמים בכלל לא היה בתוכו, כי קצינים לא בדקו איכונים פעם נוספת בזמן אמת.

לבסוף, נראה כיצד תוכנו של ספר שכתב מפקד 8200 הנוכחי לפני שלוש שנים, שבו טען שיש לבסס את מדיניות האש על בינה מלאכותית, משתקף באופן שבו הצבא פעל במלחמה הנוכחית – ואולי אף תרם למחדל 7 באוקטובר.

פרק ראשון: בינה מלאכותית, יעדי "לבנדר"

המושג "יעד איש" מוכר לכל קצין מטרות בצבא: הכוונה לפעיל צבאי בכיר, שבשל חשיבותו, מחלקת הדין הבינלאומי בצבא מאשרת להרוג אותו בביתו, גם אם נמצאים סביבו אזרחים.

מקורות מודיעין סיפרו כי בשתי המלחמות הקודמות בעזה, ב-2021 וב-2014, סומנו "יעדי איש" בזהירות רבה, ושהופצצו בביתם בעזה רק מפקדים צבאיים בכירים. אולם לאחר הטבח שביצע חמאס באזרחים וחיילים ב-7 באוקטובר, מספרים אותם מקורות, התקבלה בצבא החלטה לסמן את כל פעילי הזרוע הצבאית בחמאס ובג'יהאד האסלאמי כ"יעדי איש", ללא קשר לדרגתם או לחשיבותם הצבאית. וזה שינה הכל.

במלחמות קודמות, סיפרו המקורות, כדי לאשר התנקשות ב"יעד איש" בודד היה צריך לעבור הליך הפללה מורכב וארוך: להצליב הוכחות שהאדם אכן חבר בכיר בזרוע הצבאית בחמאס, לגלות היכן הוא מתגורר, את פרטי הקשר שלו, ולבסוף לדעת בזמן אמת מתי הוא בבית.

בתחילה סימנו אנשי נוח'בה ונ"ט, אחר כך סומנו כולם. אנשי גדודי עז א-דין אל-קסאם במצעד בעזה, יולי 2022 (צילום: עטיה מוחמד / פלאש 90)

בתחילה סימנו אנשי נוח'בה ונ"ט, אחר כך סומנו כולם. אנשי גדודי עז א-דין אל-קסאם במצעד בעזה, יולי 2022 (צילום: עטיה מוחמד / פלאש 90)

כאשר רשימת "יעדי האיש" מנתה רק כמה עשרות פעילי חמאס בכירים, אנשי מודיעין יכלו להתמודד לבדם עם העבודה המודיעינית הכרוכה בהפללתם ובאיתורם. אולם מרגע שהרשימה הורחבה לעשרות אלפי פעילים, הובן כי משימה זו בלתי-אפשרית ללא הישענות מסיבית בתוכנות אוטומציה ובינה מלאכותית. התוצאה, מעידים המקורות, היתה שהגורם האנושי ב"הפללה" של פלסטינים כפעילים צבאיים נדחק הצידה, והבינה המלאכותית עשתה את העבודה.

לפי ארבעה מהמקורות ששוחחו עם "שיחה מקומית", "לבנדר", מכונת המטרות שפותחה כדי לייצר את "יעדי האיש" בחמאס במלחמה הנוכחית, סימנה כ-37 אלף פלסטינים כ"פעילי חמאס" צבאיים, רובם זוטרים, שאפשר "לסכל".

מכונת המטרות הזו דומה למכונת בינה מלאכותית אחרת, שנקראת "הבשורה", שמידע על אודותיה נחשף בתחקיר קודם של "שיחה מקומית", וגם בפרסומים של הצבא עצמו. ההבדל העיקרי בין שתי המכונות הוא בהגדרת היעד: "הבשורה" מתייחסת למבנים שבהם נמצאים פעילים צבאיים כמטרות, ואילו עבור "לבנדר", בני אדם הם המטרות.

"לא ידענו מי הפעילים הזוטרים, כי ישראל לא עוקבת אחריהם בשגרה", הסביר ל"שיחה מקומית" ב', קצין בכיר, את מה שעומד מאחורי פיתוח מכונת המטרות במלחמה הנוכחית. "רצו לאפשר לנו לתקוף אוטומטית. זה הגביע הקדוש. ברגע שאתה מגיע לאוטומטיות, ייצור המטרות נהיה מטורף".

המקורות סיפרו שהאישור להשתמש אוטומטית בתוצאות "לבנדר", ששימשה קודם ככלי עזר בלבד, התקבל כשבועיים לאחר תחילת המלחמה, אחרי שנלקח מדגם רנדומלי של כמה מאות יעדים שבחרה המכונה, ואנשי מודיעין בדקו "ידנית" את מידת הדיוק של המדגם. כאשר הגיעו ל-90% דיוק במידת השיוך לחמאס, התקבל אישור להשתמש ב"יעדי האיש" שהמכונה סימנה "כאילו בן אדם הביא אותם", בלי לבדוק מדוע "לבנדר" קיבלה את ההחלטה לשייך אדם לזרוע הצבאית של החמאס, ובלי להתבונן בחומר הגלם המודיעיני שעליו ביססה המכונה את החלטתה.

"בחמש בבוקר היו באים ומורידים את כל הבתים (של אנשים) שסימנו", סיפר ב'. "לקחנו אלפי אנשים, לא עברנו עליהם אחד אחד, הכנסנו הכול למערכות אוטומטיות, וברגע שמישהו מהם נמצא בבית, הוא הפך באותו הרגע למטרה. הפגזנו אותו ואת הבית שלו".

לקח זמן עד שאימנו את המכונה. הפצצה ישראלית בעיר עזה, 7 באוקטובר 2023 (צילום: עטיה מוחמד / פלאש 90)

לקח זמן עד שאימנו את המכונה. הפצצה ישראלית בעיר עזה, 7 באוקטובר 2023 (צילום: עטיה מוחמד / פלאש 90)

מניתוח נתוני משרד הבריאות בעזה עולה שבשבועיים אחרי 7 באוקטובר, נהרגו בממוצע מדי יום 295 פלסטינים בעזה. בשבוע השלישי, אחרי שלפי המקורות החל השימוש במכונת המטרות כדי לסמן אוטומטית יעדים, עלה מספר ההרוגים הממוצע ל-455 מדי יום. עד להפסקת האש, שנכנסה לתוקף ב-24 בנובמבר 2023, נהרגו בעזה כ-15 אלף פלסטינים, כמעט מחצית מסך ההרוגים ברצועה על פני ששת חודשי המלחמה.

"לבנדר" מנתחת מידע שנאסף בקנה מידה המוני, כמעט על כל 2.3 מיליון התושבים בעזה. היא מדרגת את האוכלוסייה ומעריכה באיזו סבירות ניתן לקבוע כי אדם מסוים פעיל בזרוע הצבאית של חמאס או ג'יהאד אסלאמי. מקורות אמרו כי התוכנה העניקה כמעט לכל תושב בעזה דירוג בין 1 ל-100, בהתאם לקריטריונים אלו. קצינים הזינו למכונה רשימות של פעילי חמאס "מוכרים" לצבא, שעליהם היא התאמנה. המכונה למדה לזהות את המאפיינים ("פיצ'רים") של פעילים אלו, ולאחר מכן לאתר מאפיינים אלו בקרב האוכלוסייה הכללית. ככל שלאדם יש יותר מאפיינים תואמים, כך "לבנדר" תעניק לו דירוג יותר גבוה, והסיכוי שלו להיות מסומן להריגה גדל.

המאפיינים האלה דומים לדברים שנכתבו בספר שפרסם ב-2021 המפקד הנוכחי של יחידת 8200, ובו הוא דן באופן שבו בינה מלאכותית יכולה להאיץ את קצב ייצור מטרות. הספר התפרסם ללא חתימתו, אולם חמישה מקורות ביחידה אישרו ל"שיחה מקומית" שהוא המחבר שלו, כפי שפורסם גם בעיתון "הארץ". בספר מצוינים המאפיינים היכולים לתייג אדם מסוים בפעיל צבאי כמו "הימצאות בקבוצת ווטסאפ משותפת עם פעיל (צבאי אחר)… החלפת מכשיר סלולרי כל כמה חודשים, החלפת כתובת מגורים כל כמה חודשים".

בספר כתב המפקד כי ראוי להגיע למצב שבו מכונות בינה מלאכותית לומדות לסרוק את האוכלוסייה ולזהות אלפי סימנים "קטנים", שיכולים להעיד כי אדם הוא פעיל צבאי. "מאות ואלפי סימנים שונים", כותב המפקד בספר, "כמה שיותר מידע, וכמה שיותר מגוון, יותר טוב. מידע ויזואלי, מידע סלולרי, קשרים ברשתות החברתיות, מידע על שדה הקרב, אנשי קשר בטלפון, תמונות". תחילה בני אדם בוחרים בעצמם את הסימנים האלו, אך עם הזמן, כותב המחבר, המכונה לומדת לאתר סימנים בעצמה.

בפברואר 2023 סיפר אל"מ יואב, מפקד הבינה המלאכותית ביחידת 8200, כי במבצע "שומר חומות" הצבא נעזר בבינה מלאכותית כדי להפעיל מכונה ש"שיודעת למצוא אנשים 'מסוכנים' על בסיס רשימת אנשים מוכרים שהוזנה למערכת. היא עושה בשניות את מה שלמאות חוקרים היה לוקח שבועות לעשות".

בהרצאה בכנס באוניברסיטת תל אביב, שתיעודה הגיע לידי "שיחה מקומית", הסביר אל"מ יואב כי מזינים למערכת נתונים בנוגע לפעילי חמאס קיימים, והיא לומדת לאתר אנשים שדומים להם, ואינם מוכרים לצבא. הוא הדגיש ש"בסופו של דבר, אנשים בשר ודם מקבלים את ההחלטות. בממסד הביטחוני, מבחינה אתית, אנחנו שמים דגש על כך. אלו כלים שאמורים לעזור [לקצינים] לפרוץ את הגבולות שלהם".

לא יודעת איך להמשיך לחיות. אשה בבית חנון אחרי הפצצה ישראלית במבצע "שומר חומות", מאי 2021 (צילום: מוחמד זאנון / אקטיבסטילס)

"שומר חומות" היה ההתחלה. אשה ליד בית הרוס בבית חנון, מאי 2021 (צילום: מוחמד זאנון / אקטיבסטילס)

ב', הקצין הבכיר שהשתמש ב"לבנדר", סיפר ל"שיחה מקומית" שהאישור שניתן אחרי 7 באוקטובר להשתמש בתוצאות "לבנדר" בלי שאנשי מודיעין בדקו אותן באופן עצמאי, נעשה על מנת להצליח להספיק לסמן יותר פעילי חמאס זוטרים, אף שהיה ידוע בצבא מראש ש-10% ממי שנכנסו לרשימות "יעדי האיש" כלל לא היו אנשי חמאס צבאיים.

"לא היתה מדיניות אפס טעויות. התייחסו לטעויות בצורה סטטיסטית", סיפר המקור, "בגלל ההיקף וסדר הגודל, התייחסות היתה שגם אם אתה לא יודע בוודאות שהמכונה צודקת, אתה יודע שסטטיסטית זה בסדר. אז אתה הולך על זה".

"כשמדובר בפעיל זוטר, אתה לא רוצה להשקיע בזה כוח אדם וזמן", סיפר ה', מקור מודיעיני נוסף, שהשתמש ב"לבנדר" והצדיק את מדיניות האש הזו. "במלחמה אין זמן להפליל כל מטרה. אז אתה מוכן לקחת את מרחב הטעות של השימוש בבינה מלאכותית: גם להסתכן בזה שיש נזק אגבי ואזרחים שימותו, וגם להסתכן בזה שתקפת בטעות, ולחיות עם הדבר הזה”.

מקורות אמרו, ש"לבנדר" סימנה לפעמים בטעות אנשים שיש להם דפוסי תקשורת דומים לאלה של פעילי חמאס, כמו שוטרים ועובדי הגנה אזרחית בעזה, קרובי משפחה של פעילי חמאס, ותושבים, שבמקרה יש להם שם וכינוי דומה לזה של פעיל חמאס. לדבריהם, היה ידוע כי הבדיקה האנושית לא תמיד תגלה את הטעויות האלו.

"בדקו מה הדירוג, מה הציון שממנו והלאה יש לך 90% להיות חמאסניק", סיפר ב', המקור הבכיר. "הכל סטטיסטי. הכל נורא מסודר. זה היה מאוד יבש. בעיני זה הוכיח את עצמו. יש משהו בגישה הסטטיסטית שמקבע אותך לנורמה ולסטנדרט מסוים. במבצע הזה היתה כמות לא הגיונית של תקיפות. אין לזה אח ורע, לזיכרוני. ואני הרבה יותר סומך על מנגנון סטטיסטי, מאשר על חייל שאיבד חבר שלו לפני יומיים. כולם שם, גם אני, איבדנו אנשים ב-7 באוקטובר. המכונה עשתה את זה בצורה קרה. וזה מאוד הקל".

ב' העיד שמידת הפיקוח האנושי במלחמה היתה כה מזערית, שלא תמיד גילו טעויות. "(ב)יום בלי מטרות, תקפנו בסף סינון יותר נמוך", אמר, "כל הזמן מאוד לחצו עלינו: 'תביאו לנו עוד מטרות'. ממש צעקו עלינו. כי לצבא לא היו יעדים. סיימנו את היעדים נורא מהר".

ב' הסביר שכאשר מורידים את סף הסינון של "לבנדר", היא מצליחה לסמן יותר מטרות אנוש. "בשיא שלה המערכת הצליחה לייצר לנו 37 אלף בני אדם כ'יעדי איש' פוטנציאליים", אמר, "אבל המספרים השתנו כל הזמן, כי זה תלוי איפה אתה שם את הרף של מה זה חמאסניק. היו פעמים שהגדירו חמאסניק בצורה רחבה יותר, ואז המכונה התחילה להביא לנו כל מיני אנשי הגנה אזרחית, שוטרים, שחבל לבזבז עליהם חימושים. הם עוזרים לממשלת חמאס, אבל הם לא באמת מסכנים חיילים".

גם אנשי חמאס שלא היו קשורים ישירות לזרוע הצבאית סומנו. אנשי "ההגנה האזרחית" ברפיח, אוקטובר 2023 (צילום: עבד רחים ח'טיב / פלאש 90)

גם אנשי חמאס שלא היו קשורים ישירות לזרוע הצבאית סומנו. אנשי "ההגנה האזרחית" ברפיח, אוקטובר 2023 (צילום: עבד רחים ח'טיב / פלאש 90)

מקורות אמרו שהמכונה אומנה על פי רשימות, שכללו גם פעילי חמאס שאינם מזוהים במובהק עם הזרוע הצבאית. וכך גבר הסיכוי שהיא תסמן גם אזרחים בלתי מעורבים. "אחד הדברים שהפריעו לי, זה שהאימון של 'לבנדר', החשיב מראש חמאסניק בצורה מאוד מקלה", סיפר מקור שעבד עם הצוות שאימן את המכונה. "הכניסו לאימון גם אנשי הגנה אזרחית של חמאס, למשל. בגלל שזה מנגנון אוטומטי, שלא מסומן ידנית על ידי בני אדם, המשמעות גדולה, כי זה אומר מראש שאתה מכניס המון אנשים עם פרופיל אזרחי כסימון אפשרי ב'לבנדר'".

בתגובה לבקשה לפי חוק חופש המידע, שהגישה האגודה לזכויות האזרח בנוגע לשימוש בתוכנת "הבשורה" אחרי שפורסם תחקיר "שיחה מקומית" בנובמבר 2023, בצבא טענו שהפיקוח האנושי על המכונות המייצרות מטרות משמעותי ואפקטיבי, וכולל מעורבות של יותר מאדם אחד.

לפי דובר צה"ל, "ביחס לכל המלצה פרטנית, המערכת מספקת לחוקר את המידע עליו היא מתבססת, באופן המאפשר לחוקר לאסוף ולהבין בקלות את המידע שעליו נשענה, ואז לערוך בחינה עצמאית אנושית של החומר המודיעיני. רק לאחר בחינת ההמלצה של המערכת, לרבות בדיקה עצמאית של המידע שבבסיס ההמלצה, ותוך התחשבות במידע רלוונטי נוסף, אם קיים, ימליץ החוקר האם לאשר את המטרה בהתאם לתו"ל [תורת הלחימה] הפללת המטרות של אמ"ן, הקובע את אמות המידה והתנאים להפללת מטרות צבאיות".

אולם מקורות ששירתו במלחמה הנוכחית הציגו תמונה שונה. "בן אדם היה צריך להסתכל על (התוצאות של מכונת 'לבנדר') רק כמה שניות", אמר ב'. "בהתחלה עשינו בדיקות כדי לברר שהמכונה לא התבלבלה. אבל באיזשהו שלב סמכנו על המנגנון האוטומטי, ורק בדקנו אם זה גבר, זה היה מספיק". ההנחה בצבא שאם מדובר באישה, סביר שהמכונה טעתה בזיהוי, כי היא אמורה להציע רק גברים כמטרות להתנקשות.

בצבא אמרו בעבר כי השימוש בכלים אוטומטיים מאפשר סגירת מעגל מהירה ואפיון מהיר יותר של מטרות. ב' טען שבמלחמה הנוכחית "הייתי משקיע בשלב הזה 20 שניות לכל מטרה, ועושה עשרות כאלו כל יום. היה לי אפס ערך מוסף של בן אדם, חוץ מחותמת גומי. זה חסך מלא זמן. אם הוא (הפעיל הצבאי) עלה במנגנון אוטומטי, ובדקתי שהוא גבר – יהיה אישור להפציץ אותו, בכפוף לבדיקה של הנזק האגבי".

כלומר, לא היה פיקוח אנושי על החלטת המכונה לשייך אדם לחמאס, אך היה פיקוח משני, לוודא שהיעד הוא אכן גבר.

"אם היעד נתן את אמצעי הזיהוי לאשתו, נעלה על הטעות", הסביר ב', המקור הבכיר, "אבל אם הוא נתן אותו לבן שלו, לאח הגדול, לסתם גבר אקראי, אז הבן אדם הזה יופצץ בבית שלו עם המשפחה שלו. זה קרה המון. שם היתה המאסה של הטעויות של 'לבנדר'".

פרק שני: בתים פרטיים כמטרות מועדפות

מנהרות עברו במכוון מתחת למתקנים אזרחיים. איש חמאס בפתח מנהרה בעזה, מאי 2022 (צילום: עטיה מוחמד / פלאש 90)

מנהרות עברו במכוון מתחת למתקנים אזרחיים. איש חמאס בפתח מנהרה בעזה, מאי 2022 (צילום: עטיה מוחמד / פלאש 90)

לאחר שסומנו "יעדי האיש" באמצעות "לבנדר", השלב הבא היה לאתר אותם, באמצעות תוכנות אוטומטיות. המקורות סיפרו, כי תוכנות אלו חיפשו את היעדים בתוך הבתים שלהם, גם אם לא התקיימה בהם פעילות צבאית.

טענה מוכרת של הצבא, לרבות בתגובה לתחקיר הזה, היא שחמאס משתמש בתושבי עזה כמגינים אנושיים. ששת המקורות ששוחחנו איתם אישרו את הטענה. לדבריהם, מערכת המנהרות המסועפת של חמאס חולפת במתכוון מתחת לבתי חולים ובתי ספר, חמושי חמאס משתמשים באמבולנסים כדי להתנייד במלחמה, ואינספור נכסים צבאיים מוקמו בסמוך למבנים אזרחיים. המקורות אמרו שתקיפות רבות של הצבא הרגו אזרחים כתוצאה מהטקטיקה הזו של חמאס. ארגוני זכויות אדם הזהירו שטענה זו מאפשרת לישראל להתחמק מאחריותה לא לפגוע באזרחים.

אך בעוד שהיו מקרים רבים שבהם חמאס פעל צבאית מתוך מאזורים אזרחיים, ביחס למפעל ההתנקשויות בפעילים זוטרים, המקורות תיארו מצב שונה: הצבא בחר לפגוע בהם בבתים הפרטיים שלהם, לצד משפחותיהם, בין היתר משום שזה קל יותר מודיעינית. כדי לקיים מפעל מטרות המוני, המקורות הסבירו, צריך להצמיד אוטומטית אדם מסומן לאתר שבו ניתן להרוג אותו. היות שלכל אדם יש בית, ואנשים נאלצים לישון בו בלילה או מבקרים שם את משפחותיהם, פותחו תוכנות לסימון הבתים הפרטיים של הפעילים שעלו ב"לבנדר".

המקורות סיפרו ל"שיחה מקומית" כי לצורך איתור הפעילים במלחמת "חרבות ברזל", פותחו תוכנות שונות, שאמורות לזהות מתי היעד להתנקשות נמצא בביתו, ועוקבות במקביל אחרי אלפי בני אדם. תוכנות אלו שולחות התראה אוטומטית לקצין המטרות בכל פעם שיעד נכנס הביתה. אחת מתוכנות האיתור הזו נקראה "איפה אבא".

"אתה מכניס למערכת מאות (יעדים), ומחכה לראות את מי יהיה אפשר להרוג. זה נקרא ציד רחב", סיפר אחד המקורות שהשתמש בה, "עושים העתק-הדבק מהרשימות שמכונת המטרות מייצרת".

"לא עניין אותנו להרוג את הפעילים הצבאיים רק כשהם במבנה צבאי או כשהם בפעילות צבאית”, סיפר א' ל”שיחה מקומית". "להפך, צה"ל הפציץ אותם בבתים בלי חשבון. כאופציה ראשונה. זה הרבה יותר קל להפגיז בית של משפחה. המערכת בנויה לחפש אותם במצבים האלו. אני עשיתי את זה בכמה מקרים".

"זה היה מאוד מפתיע עבורי", אמר ב', בהתייחסו להפצצה הנרחבת של בתים פרטיים כדי לפגוע ביעדים זוטרים שסומנו עם בינה מלאכותית. "בדרך כלל זה לא בית קומה אחת, זה פלוס שתיים, בית רב קומתי, ולהוריד בית כזה בגלל חייל שטח, שהחשיבות שלו ללחימה והתחליפיות שלו היא כל כך נמוכה; כיניתי את המטרות האלו 'מטרות זבל'. ובכל זאת הן היו יותר מוסריות ממטרות אחרות שמפגיזים בשביל 'הרתעה', כל מיני גורדי שחקים, שמפנים ואז מפילים כדי ליצור הרס". מקור אחר אמר ש"בדרך כלל, פעילים הם מעל גיל 17, אבל זה לא היה תנאי".

שיעור המשפחות שנהרגו בשלמותן עלה על כל המבצעים הקודמים. משפחה בעזה אחרי הפצצה ישראלית, 9 באוקטובר 2023 (צילום: עטיה מוחמד)

שיעור המשפחות שנהרגו בשלמותן עלה על כל המבצעים הקודמים. משפחה בעזה אחרי הפצצה ישראלית, 9 באוקטובר 2023 (צילום: עטיה מוחמד)

עדות למדיניות זו מתגלה גם בנתונים: במהלך החודש הראשון למלחמה, יותר ממחצית מההרוגים, 6,120 בני אדם, הגיעו מקבוצה של 1,340 משפחות, שרבות מהן נמחקו לחלוטין, כך לפי נתוני האו"ם. שיעור הפגיעה במשפחות שלמות ב"חרבות ברזל" הוא גבוה בהרבה בהשוואה למבצעים קודמים בעזה.

מקורות אמרו כי מדיניות זו – הפללה המונית ואוטומטית של יעדים "זוטרים" והפגזת בתיהם – אפיינה את תחילת הלחימה, אך דעכה לאחר מכן, בין היתר במטרה לחסוך בחימושים ובתגובה ללחץ אמריקאי.

המקורות אמרו שבשבועות הראשונים הוכנסו למערכת האיתור בבתים "כמה אלפי" יעדים, ביניהם כל חיילי הנוח'בה, כל פעילי הנ"ט, וכל מי שנכנס לישראל ב-7 באוקטובר, אבל "בסוף זה היה כולם. כל עשרות האלפים. זה קרה אחרי כמה שבועות, כשהחטיבות נכנסו לעזה, וכבר היו פחות לא מעורבים באזורים הצפוניים".

מקור אחד סיפר שבתחילת המלחמה, כל פעם שקצב ההתנקשויות דעך, הוסיפו עוד יעדים ש"לבנדר" סימנה למערכת "איפה אבא" או למערכות דומות, לאיתור אנשים שנכנסים לביתם וניתן להפגיז אותם בתוכו. מקורות שונים אמרו שההחלטה את מי להכניס למערכת האיתור בבתים התקבלה בדרגים יחסית נמוכים.

"אני זוכר שבאחד הימים, הוספתי על דעת עצמי משהו כמו 1,200 יעדים חדשים למערכת (האיתור בבתים), כי ירדה כמות התקיפות. זה נראה לי הגיוני. בדיעבד היום נראה לי: וואו, זאת החלטה רצינית שקיבלתי. והחלטות כאלו לא התקבלו בדרגים גבוהים", סיפר אחד המקורות.

הוספת שם של פעיל צבאי למערכת האיתור בבתים, הסביר א', משמעותה שהוא "במעקב השוטף שלנו. חבר'ה שאם הם אומרים שהם בבית, חיל האוויר יכול לתקוף אותם. עם נזק אגבי. נגיד שאתה עושה איש חמאס + עשר. בדרך כלל העשרה האלו יהיו נשים וילדים. אז באופן אבסורדי, יוצא שרוב מי שהרגת אלו נשים וילדים", הוא אמר.

פרק שלישי: בחירת החימושים – פצצות טיפשות

לפי CNN, כ-45% מהפצצות שהוטלו על עזה היו "פצצות טיפשות". אנשי צוות אוויר מרכיבים על מטוס פצצה, שזוהתה על ידי מומחים כ-M117, המכונה "פצצה טיפשה" (צילום: חיל האוויר הישראלי)

לפי CNN, כ-45% מהפצצות שהוטלו על עזה היו "פצצות טיפשות". אנשי צוות אוויר מרכיבים על מטוס פצצה, שזוהתה על ידי מומחים כ-M117, המכונה "פצצה טיפשה" (צילום: חיל האוויר הישראלי)

אז "לבנדר" סימנה, "איפה אבא" איתרה, נערכה בדיקה קצרה לוודא אם זה גבר או אישה – והמטרה מאושרת. בשלב זה, תיק המטרה עוזב את אגף המודיעין הירוק ומגיע לחיל האוויר, שם נבחרים החימושים לתקיפת הבית.

בדצמבר 2023, פורסם ב-CNN וב-ynet שלפי הערכת המודיעין האמריקאי, כ-45% מהחימושים שחיל האוויר השתמש בהם בעזה היו פצצות "טיפשות". פצצות כאלה נחשבות כגורמות נזק אגבי רחב יותר מפצצות מונחות. בתגובה לטענה זו, דוברת ראש הממשלה לתקשורת הזרה דאז, קרן הג'יוף, מסרה כי "כצבא המחויב לחוק הבינלאומי ולקוד התנהגות מוסרי, אנו מקדישים משאבים אדירים למזעור הפגיעה באזרחים שבהם חמאס משתמש כמגן אנושי. המלחמה שלנו היא נגד חמאס, לא נגד תושבי עזה".

"קרה שהפגזנו בית בלי לדעת שהיו בפנים כמה משפחות שהסתתרו יחד"

שלושה מקורות במודיעין סיפרו כי פעילים זוטרים, שמכונת "לבנדר" סימנה, הופצצו רק באמצעות פצצות "טיפשות", בשם החיסכון בחימוש יקר. המשמעות, הדגים מקור, היא שאם "יעד זוטר" גר בבניין רב קומות, לא הפגיזו אותו, כי לא רצו להשקיע "פצצת קומה" מדויקת, שעולה הרבה כסף. אך אם "יעד זוטר" גר במבנה בעל קומות ספורות, אישרו להרוג אותו ואת כל מי שהיה במבנה.

"עם כל היעדים הזוטרים זה היה ככה", העיד ג', שהשתמש במלחמה בתוכנות אוטומטיות שונות. "השאלה היחידה היתה האם אפשר לתקוף את הבית מבחינת 'נזק אגבי'? כי בדרך כלל התקיפות שעשינו זה עם פצצות 'טיפשות', וזה ממש להפיל את כל הבית על יושביו. אבל גם אם יש מטרה מתבטלת, לא אכפת לך, אתה מיד עובר למטרה הבאה. בגלל המכונה המטרות לא נגמרות. יש לך עוד 36 אלף שמחכים".

פרק רביעי: מדרגי הנזק האגבי מטפסים

במקביל לבחירת החימושים, בחיל האוויר גם מאשרים את מדרגות הנזק האגבי, בהתאם להנחיות שמאושרות על ידי מחלקת הדין הבינלאומי בצבא (דבל"א).

המקורות אמרו שביחס לפעילים הזוטרים, תקרת הנזק האגבי היתה קבועה. לא התבצעה בדיקה ספציפית לגבי התועלת הצבאית בהשוואה לנזק שצפוי לאוכלוסייה האזרחית, אלא "היה אישור גורף מדבל"א", כפי שהסביר אחד המקורות, שטען כי בתחילת המלחמה התקבל אישור להרוג עד 15 לא מעורבים לכל פעיל זוטר בחמאס.

א', שהיה פעיל בתא תקיפה אחר ב"חרבות ברזל", טען כי המספר היה גבוה יותר, ואושר להם בשלבים מסוימים להרוג עד "20 אזרחים לא מעורבים" לכל פעיל בחמאס, ללא קשר לדרגה, לחשיבות הצבאית, או לגיל שלו.

"זה לא רק שאתה יכול להרוג כל בן אדם שהוא חייל בחמאס, שברור שמותר לך ולגיטימי לעשות מבחינת החוק הבינלאומי", סיפר א', "אלא שישירות אומרים לך: מותר לך להרוג אותו עם הרבה אזרחים. בפועל, קריטריון המידתיות לא היה קיים".

לדבריו, לאורך רוב התקופה שבה שירת, זו היתה המדיניות. רק מאוחר יותר הורידו את שיעור הנזק האגבי. "כל אדם שלבש מדי חמאס בשנה-שנתיים האחרונות, היה מותר להפציץ אותו עם 20 'נזק אגבי', אפילו בלי אישור מיוחד", טען א'. "בתחשיב הזה של 20 נז"א, זה יכול להיות גם 20 ילדים עבור פעיל זוטר… זה ממש לא היה ככה בעבר".

במענה לשאלה מה היה הרציונל הביטחוני שמאחורי מדיניות האש הזאת, השיב א' בתמציתיות: "קטלניוּת. אתה מנסה לערוף כמה שיותר ראשים של חמאסניקים".

"החוקים היו נורא מקלים", אמר ב', ששירת כאמור בתא תקיפה אחר. "בהתחלה זה היה בית זונות. תקפנו, תכלס, כמעט בלי להתייחס ל'נזק אגבי'. הורידו ארבעה בניינים כשידעו שהיעד נמצא באחד מהם, ופשוט הורידו את ארבעתם. זה היה מטורף. בפועל, אתה לא סופר באמת אנשים כי אתה לא יכול לדעת אם הם נמצאים בבית. אבל אחרי שבוע, החלו מגבלות על 'נזק אגבי'. המספר ירד לחמישה, וזה ממש הקשה לנו על תקיפות, כי אם כל המשפחה בבית, לא יכולנו לתקוף. ואז העלו את המספר שוב".

כל המקורות שהתראיינו לתחקיר אמרו שמעשי הטבח של חמאס ב-7 באוקטובר השפיעו על מדיניות האש.

כדי להרוג אותו, הרסו שכונה שלמה. מח"ט חמאס איימן נופל שנהרג ב-17 באוקטובר (צילום: דובר צה"ל)

עשרות פלסטינים נהרגו במהלך החיסול שלו. מפקד חטיבת המרכז בחמאס, איימן נופל (צילום: דובר צה"ל)

"היתה היסטריה בדרגים המקצועיים", סיפר ד', שהגיע לבסיס מיד אחרי הטבח. "לא היה להם מושג איך להגיב בכלל. הדבר היחיד שהם ידעו לעשות זה פשוט להתחיל להפגיז כמו מטורפים, כדי לנסות לפרק את היכולות של חמאס".

ד' הדגיש שלא נאמר לו מפורשות שהיעד הוא "נקמה", אבל לדבריו, "ברגע שכל מטרה שקשורה לחמאס נעשית לגיטימית מצד אחד, ומצד שני, מאשרים כמעט כל נזק אגבי, אז ברור לך שאלפי אנשים הולכים להיהרג. גם אם רשמית כל מטרה קשורה לחמאס, כשהמדיניות כל כך מתירנית, זה מאבד כל משמעות".

גם א' השתמש במילה "נקמה" ביחס לאווירה אחרי 7 באוקטובר. "אף אחד לא חשב מה עושים אחרי זה, כשהמלחמה תיגמר, איך יהיה אפשר לחיות ברצועה ומה יעשו איתה", אמר א'. "אמרו לנו: עכשיו צריך לזיין את החמאס, לא משנה מה המחיר. מה שאתה יכול, אתה מפציץ".

"בהתחלה האווירה היתה כואבת ונקמנית", סיפר ב'. "היה דיסוננס: מצד אחד, אנשים אצלנו היו מתוסכלים רצח מזה שלא תוקפים מספיק. ומצד שני, אתה רואה בסוף היום שעוד אלף עזתים מתו, רובם אזרחים".

מקורות אמרו שבחודשים האחרונים כבר לא מתקיים סימון מסיבי של "יעדי איש" להתנקשות בבתים אזרחיים. גם העובדה שמרבית הבתים בעזה נהרסו וכמעט כל האוכלוסייה נעקרה פגמו ביכולת להישען על מאגרי המידע המודיעיניים.

ה' טען כי ההפצצה המסיבית של פעילים זוטרים נערכה רק בשבועות הראשונים למלחמה, ואחר כך פסקה בעיקר כדי לא לבזבז פצצות. "יש כלכלת חימושים", אמר ה', "כל הזמן פחדו שיהיה משהו בזירה הצפונית. היום כבר לא תוקפים אנשים כאלו בכלל”.

אך המרדף אחר פעילים בכירים נמשך, ועבור מפקדי חמאס בדרגות בכירות, אמרו המקורות, מדרגות הנזק האגבי היו חסרות תקדים בהשוואה לכל מה שהיה נהוג קודם לכן בצה"ל. ששת המקורות שהתראיינו לכתבה אישרו, כי עבור בכירים, אושר במספר מקרים "נזק אגבי" של יותר ממאה בני אדם.

"בהפגזה של מג"ד שג’אעיה ידענו שנהרוג מעל למאה אזרחים", שיחזר ב', שהיה מעורב בתקיפה זו בשכונת שג'אעיה ב-2 דצמבר. "עבורי, פסיכולוגית, זה היה חריג. מעל מאה אזרחים, זה עובר איזשהו רף".

אמג'ד אל-שיח, בן 29 מעזה, היה בסופרמרקט בשג'אעיה באותו היום, כאשר שמע חמישה בומים שניפצו את כל החלונות. "רצתי לבית של המשפחה שלי", סיפר ל"שיחה מקומית" ומגזין 972+ השבוע. "לא עמדו שם בניינים יותר. כל הרחוב היה מלא בצרחות ובעשן. רובעי מגורים שלמים הפכו להרי הריסות, לבורות עמוקים. אנשים התחילו לחפש בבטון, בידיים, וגם אני עשיתי כך. חיפשתי סימנים לבית של משפחתי. ראשונה מצאתי את אשתי. היא הניקה את התינוקת במיטה ונפל עליהן הארון, והגן עליהן".

בימין מייחסים למלחמה בעזה משמעות קוסמית של מאבק ברוע. חייל משקיף על בית לאהיה, דצמבר 2023 (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90)

איפה שהעריכו ש-90% מהתושבים ברחו, חילקו את מספר התושבים המקוריים בעשר. חייל משקיף על בית לאהיה, דצמבר 2023 (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90)

אבל לשאר בני המשפחה לא היה מזל כזה. אמג'ד מצא 11 גופות של אהוביו בתוך ההריסות והבטון. "אחיות שלי, שני אחיי, והילדים שלהם", הוא אמר, "בפברואר מצאנו את הגופה של אחי מוחמד, שהיתה נעדרת. מצאנו שהיא עפה למרחק". לפי ארגון "בצלם", בהפצצה שבה נהרג מג"ד שג'אעיה ויסאם פרחאת, נהרסו עשרות בניינים, עשרות בני אדם נהרגו, ומאות נקברו מתחת להריסות.

ההפגזה שכוונה נגד איימן נופל, מפקד החטיבה המרכזית בעזה, היתה קטלנית במיוחד, ואושר לה "נזק אגבי" של כ-300 פלסטינים, לפי אחד המקורות. הצבא אף פרסם תיעוד של התקיפה, ומהצלבה עם תצלומי אוויר וסרטונים מהשטח, ניתן לראות כי נהרס בה רובע מגורים שכלל עשרות דירות, במחנה הפליטים אל-בוריג', ב-17 באוקטובר.

"היו חוקים, אבל הם פשוט היו מאוד מרחיבים", סיפר ה', מקור מודיעיני עם ידע על התקיפה נגד נופל. "הורדנו אנשים עם מספר דו-ספרתי גבוה של נזק אגבי, אם לא תלת-ספרתי נמוך. אלו דברים שלא קרו קודם לכן".

"בין 16 ל-18 בתי משפחות נמחקו בתקיפה", שיחזר בפני "שיחה מקומית" ומגזין 972+ עמרו אל-חטיב, תושב מחנה אל בוריג' שהיה עד לתקיפה. לדבריו, ביום הראשון בלבד חולצו מהריסות הבתים כ-50 הרוגים וכ-200 פצועים, רובם באורח אנוש.

המחנה כולו העביר חמישה ימים בחילוץ המתים. "חיפשנו בעיי חורבות, ולא הצלחנו להפריד דירה מדירה, הכל התערבב באדמה, זה בזה. הוצאנו הרוגים רבים בחתיכות, בחלקים קרועים של הגוף שלהם", סיפר.

נאיל אל-בחיסי, איש חילוץ והצלה, היה מהראשונים שהגיעו לזירה. הוא ספר בין 50 ל-70 הרוגים ביום הראשון. "בשלב מסוים הבנו שיעד התקיפה היה מפקד החמאס, איימן נופל", הוא אמר. "הם הרגו אותו, וגם עוד המוני אנשים שלא ידעו שהוא בבית. משפחות שלמות עם ילדים מתו".

"היתה מדיניות מתירנית לחלוטין ביחס לקורבן האנושי של פעולות צבאיות", סיפר ד', מקור ששירת במודיעין הצבאי. "מדיניות כל כך מתירנית, שבעיני היה בה רכיב של נקמה. המוקד של הדבר הזה היו התנקשויות בבכירים שעבורם מוכנים להרוג מאות אזרחים. היה לנו תחשיב, כמה למח"ט, כמה למג"ד, וכן הלאה".

מקור מודיעין נוסף אמר שכדי לנסות להרוג את מפקד חטיבת רפיח הדרומית, מוחמד שבאנה, הצבא מוטט מגדל על יושביו, והרג "עשרות אזרחים", בהפצצה גדולה ברפיח ב-20 בדצמבר.

"רוב הפצועים היו ילדים", סיפר ל"שיחה מקומית" ומגזין 972+ ואיל אל-סר, בן 55, תושב רפיח, שהיה עד לתקיפה הגדולה בעיר, שלדבריו הרסה רובע מגורים, וככל הנראה היתה ניסיון החיסול.

חיילים אמריקאים ליד באר נפט בוערת, עיראק, 2003 (חיל הים האמריקאי)

מספר הלא מעורבים שאושר לצבא האמריקאי בעיראק לא עלה על 15. חיילים אמריקאים ליד באר נפט בוערת, עיראק, 2003 (חיל הים האמריקאי)

רק לשם השוואה, שיעור כה גבוה של "נזק אגבי" חריג ביחס למלחמות שניהלה ארה"ב בעיראק, בסוריה, ובאפגניסטן. "עם אוסמה בן לאדן, הנזק האגבי שאושר היה 30 לא מעורבים", סיפר גנרל פיטר גרסטן, סגן המפקד למודיעין ולמבצעים במבצע ללחימה בדאע"ש, בראיון למגזין ביטחון אמריקאי, "אבל עבור מפקדים זוטרים, הנזק האגבי שאושר בדרך כלל היה אפס".

גרסטן סיפר שבמלחמה נגד דאע"ש בעיראק ובסוריה, תקיפה עם נזק אגבי של 15 אזרחים חרגה מהנוהל, וכדי להוציא אותה אל הפועל, היה עליו לקבל אישור אישי מיוחד ממפקד פיקוד מרכז של ארה"ב, גנרל לויד אוסטין, היום שר ההגנה. "הערתי את גנרל אוסטין באמצע הלילה ואמרתי לו: 'אדוני, אני צריך אישור לנז"א 15", הוא שיחזר.

ב', המקור הבכיר, אמר שבמבט לאחור מדיניות ההרג "הלא מידתית" הזו מסכנת גם ישראלים. לדבריו, זו אחת הסיבות שבגללה החליט להתראיין לתחקיר הזה. "בטווח הקצר, אנחנו יותר בטוחים, כי פגענו בחמאס. אבל אני חושב שאנחנו בטוחים פחות לטווח הארוך", אמר ב'. "אני רואה איך כל המשפחות השכולות בעזה, שזה כולם בערך, יעלו את המוטיבציה לחמאס של עוד עשר שנים, ויהיה להם הרבה יותר קל לגייס".

פרק חמישי: חישוב הנזק האגבי: "לא ידעו כמה משפחות בפנים"

כדי לאשר את מדרגי הנזק האגבי האלו במלחמות קודמות, אנשי מודיעין היו מקדישים זמן רב כדי לברר כמה אנשים נמצאים במתחם הצפוי להפצצה. אבל במלחמה זו, חישוב הנזק האגבי הצפוי נעשה בסיוע כלים אוטומטיים ולא מדויקים, כדי לחסוך בזמן, , כך טענו ארבעה קציני מודיעין.

"ניו יורק טיימס" פרסם בנובמבר מידע על מערכת שמופעלת מבסיס מיוחד בדרום הארץ, אוספת מידע מהטלפונים הניידים ברצועה, ומספקת לצבא הערכה בזמן אמת של מספר התושבים העזתים שעזבו את צפון רצועת עזה וברחו דרומה. תת-אלוף אודי בן-מוחה, שהתראיין לכתבה, אמר "זו לא מערכת של 100%, אבל היא נותנת מידע כשצריך לקבל החלטה". המערכת, לפי דיווח שהתפרסם גם ב-ynet, פועלת לפי צבעים: צבע אדום מסמן מקומות שיש בהם הרבה אזרחים וירוק וצהוב מסמנים אזורים עם דרגות שונות של פינוי תושבים.

בתים קרסו על יושביהם. קבר המוני ברפיח, ינואר 2024 (צילום: עבד רחים ח'טיב / פלאש 90)

בתים קרסו על יושביהם. קבר המוני ברפיח, ינואר 2024 (צילום: עבד רחים ח'טיב / פלאש 90)

המקורות ששוחחו עם "שיחה מקומית" תיארו מערכת דומה, ששימשה לקבלת החלטות אם להפגיז בית, מבחינת "נזק אגבי". לדבריהם, תוכנה חישבה את מספר האזרחים שהיו בכל בית בעזה לפני המלחמה, לפי גודל המבנה או לפי רשימות מגורים, ואז חילקה את המספר לפי שיעור התושבים שהתפנו לכאורה מהשכונה.

לשם הדגמה, אם ההערכה היתה שמחצית מתושבי השכונה התפנו, התוכנה ספרה בית, שבימי שגרה יש בו עשרה אנשים, כבית שיש בו חמישה בני אדם. כדי לחסוך בזמן, אמרו המקורות, לא בוצעה בדיקה סיגינטית (האזנה) מעמיקה ביחס לבתים ספציפיים כדי לברר אם זה אכן מספר התושבים הנמצאים בהם.

"המודל הזה לא היה מחובר למציאות”, טען אחד המקורות, "לא היה קשר בין מי שנמצא בבית עכשיו, במלחמה, למי שכתוב לנו שנמצא שם ברשימות. קרה שהפגזנו בית בלי לדעת שהיו בפנים כמה משפחות שהסתתרו יחד".

המקור אמר כי היה ידוע שתיתכן אפשרות כזו, ובכל זאת הוחלט להשתמש במודל הסטטיסטי. מסיבה זו, טען, "חישוב הנזק האגבי היה אוטומטי לחלוטין. חישבנו לפי רמת הפינוי של השכונה. למשל, אם 90% מהאזרחים בבית לאהיא פונו, אז יש בניין שיש בו 80 נפשות, התוכנה מחלקת את התוצאה בעשר. ככה התוכנה נותנת לך מספר שלפעמים הוא שבר. נגיד שצפוי 5.8 נזק אגבי".

פרק שישי: לא בודקים אם היעד בבית פעם נוספת

לבסוף, בשלב אחרון, מגיע רגע ההפצצה. מקורות סיפרו שביחס ליעדים זוטרים שאותרו בבתיהם בסיוע כלים אוטומטיים, הפצצות אלו קרו לרוב בלילות, ממטוסי חיל האוויר.

אבל כאן מתגלה בעיה נוספת: מהרגע שבו מערכות האיתור שולחת לקצין התראה שיעד נכנס לבית, ועד לרגע הפצצה עצמה, עשוי לעבור זמן, בדרך כלל כמה שעות.

שלושה מקורות מודיעין אמרו ל"שיחה מקומית" שהיו עדים למקרה שבו הצבא הפציץ בית פרטי של משפחה, ובדיעבד התגלה שהיעד הצבאי להתנקשות לא היה בתוכו, שכן לא נערכה בדיקה מוודאת נוספת בזמן אמת.

לפעמים עבר זמן לא קצר בין האיתור להפצצה. מטוס של חיל האוויר מעל בסיס צבאי בישראל, מרץ 2024 (צילום: חיים גולדברג / פלאש 90)

לפעמים עבר זמן לא קצר בין האיתור להפצצה. מטוס של חיל האוויר מעל בסיס צבאי בישראל, מרץ 2024 (צילום: חיים גולדברג / פלאש 90)

"בהפצצות הראשונות אני זוכר בוודאות שלא בדקנו איכונים שוב, כי היו עשרות יעדים", אמר ב' בהתייחסו לשאלה מדוע לא נעשה איכון נוסף לפני ההפצצה עצמה. "אתה מפציץ 40 מטרות ביום, אין מספיק אנשי מודיעין כדי לבדוק. בבחירה בין לייצר יותר מטרות עם פחות דיוק, או פחות מטרות עם יותר דיוק, בחרו באפשרות הראשונה".

"קרה לי הרבה פעמים", שיחזר מקור נוסף, "שתקפנו בית, אבל הבן אדם בכלל לא היה בבית. ואז מה שאתה רואה, בתכל'ס, התוצאה היא שפשוט הרגת משפחה סתם".

"לפעמים הוא (היעד) היה בבית קודם, ואז בלילה הלך לישון במקום אחר, נגיד בתת-קרקע, ולא ידעת מזה", אמר אותו מקור. "היו פעמים שבודקים שוב את האיכון, ויש מקרים שפשוט אומרים, חלאס, הוא היה בבית איפשהו בשעות האחרונות, אז אפשר להפגיז".

מקור שלישי תיאר אירוע כזה שטלטל אותו, ולדבריו גרם לו לרצות להתראיין לכתבה הזו. "הבנו שהיעד בבית בשמונה בערב. הוא אמר, אני והמשפחה שלי, וההורים שלי, כולנו בבית, ואני מאוד מפחד שאולי יפציצו אותנו ביחד", שחזר המקור. "בסוף חיל האוויר הפציץ את הבית בשלוש בבוקר. ואז התברר לנו שבינתיים הוא הספיק להזיז את עצמו לבית אחר עם המשפחה שלו. בבניין שהפצצנו היו שתי משפחות אחרות עם ילדים".

במלחמות קודמות, לאחר התנקשות ב"יעדי איש", היה מתבצע במודיעין נוהל BDA, כלומר בדיקה אם היעד נהרג וכמה בלתי מעורבים נהרגו ביחד איתו. במלחמה הנוכחית, סיפרו המקורות, לפחות ביחס ליעדים זוטרים שסומנו בסיוע בינה מלאכותית, הנוהל הזה בוטל, כדי לחסוך בזמן. המקורות אמרו שהם לא ידעו כמה אזרחים נהרגו בפועל בכל תקיפה, ולעיתים הם אפילו לא אם יעד התקיפה עצמו נהרג.

מקורות אמרו ל"שיחה מקומית" שבין היתר מסיבה זו, לאגף המודיעין אין הערכה עצמאית בנוגע למספר האזרחים הפלסטינים שנהרגו מאז 7 באוקטובר, והוא נשען כמעט באופן בלעדי על מספרי משרד הבריאות בעזה. עם זאת, בנוגע למספר פעילי הזרועות הצבאיות שנהרגו, למודיעין יש הערכות משלו שאינן מבוססות על משרד הבריאות הפלסטיני.

הספר של מפקד 8200

המודיעין הישראלי שינה כיוון. ראש אמ"ן אהרון חליוה, נובמבר 2022 (צילום: תומר נויברג / פלאש 90)

המודיעין הישראלי שינה כיוון. ראש אמ"ן אהרון חליוה, נובמבר 2022 (צילום: תומר נויברג / פלאש 90)

בספר שכתב מפקד 8200 הנוכחי, הוא טען כי "בני אדם הם צוואר הבקבוק שמונע ייצור של עשרות אלפי מטרות. אנחנו (בני האדם) לא יכולים לעבד כל כך הרבה מידע".

בעיית צוואר הבקבוק האנושי העסיקה אותו מאוד. "לא משנה כמה בני אדם יעבדו על ייצור מטרות במהלך מלחמה, הם עדיין לא יצליחו לייצר מספיק מטרות מדי יום", הוא כותב בספר.

לשיטתו, השימוש בבינה מלאכותית פותר את בעיית צוואר הבקבוק האנושי. המחבר טוען שהמכונה מאפשרת לצבא לייצר "עשרות אלפי מטרות" בזמן אמת ובתוך הקשר.

מפקד 8200 מסביר בספר שהמכונה יכולה לסייע לצבא להיות מדויק יותר בתקיפות, ולשמור על חיי אזרחים לא מעורבים. מטרתה לא להחליף את שיקול הדעת האנושי, הוא כותב, אלא להיות עזר כנגדו של האדם.

אולם מקורות במודיעין טוענים שבפועל, הישענות היתר על בינה מלאכותית ואוטומציה גרמה לאובדן קשר עם המציאות לפני המלחמה, ולמדיניות מתירנית במהלכה. "כמה קרוב בן אדם צריך להיות לחמאס כדי להיות משויך לארגון? ממילא זה גבול מעורפל במציאות", אמר אחד המקורות. "האם בן אדם שלא מקבל משכורת מחמאס, אבל מסייע להם בכל מיני דברים, הוא חמאסניק? מישהו שהיה בחמאס בעבר, אבל כבר לא שם היום, הוא חמאסניק? כל אחד מהפיצ'רים האלו, מהמאפיינים שמכונה תסמן כחשודים, לא מדויק בפני עצמו, ולא מדויק, נקודה".

ההישענות על מערכות כאלה, אמרו המקורות, הביאה לכך שהמודיעין הסתמך פחות על דוברי ערבית, ומכונות תרגמו אוטומטית את התוכן הרלוונטי לעברית.

"בעבר, נגיד ב'צוק איתן', הושיבו אלחוטן דובר ערבית על כל פעיל שרצו להרוג", שיחזר אחד המקורות הבכירים ל”שיחה מקומית". "היום, כשאתה רודף במקביל אחרי אלפי פעילים, אין לך שום דרך להושיב דובר ערבית על כל פעיל".

בחזון שהוא מציג בספרו, כותב מפקד 8200, כי יש לצמצם את דוברי השפות ביחידות האיסוף של המודיעין. "עדיין נצטרך חוקרי שפה ומידע טקסטואלי, אבל יותר מ-80% מהמשימות שלהם יוחלפו בידי מכונות (…) תפקידים משמעותיים ומסורתיים במודיעין, כמו אנליסטים של שפה ומנתחי תצלומי אוויר, שהיום מאוישים על ידי אלפי בני אדם, ייעלמו כמעט לחלוטין ויוחלפו בבינה מלאכותית".

תשעה מקורות אמרו ל"שיחה מקומית" שבשנים האחרונות, חיילים התבקשו לאמן מכונות תרגום ותמלול אוטומטיות, מערבית לעברית, באמצעות מיליוני שעות של שיחות בערבית של פלסטינים בגדה ובעזה. כך יש לצבא היום את אחד ממנגנוני התמלול והתרגום הכי מתקדמים בעולם מערבית פלסטינית מדוברת.

הגדר הפרוצה בדרום רצועת עזה, ב-7 באוקטובר 2023 (צילום: עבד רחים חטיב / פלאש90)

בספרו, מפקד 8200 טיפח את רעיון "הגדר החכמה". הגדר הפרוצה בדרום רצועת עזה, ב-7 באוקטובר 2023 (צילום: עבד רחים חטיב / פלאש90)

אך מכונות התמלול, אמרו כמה מקורות, אינן תמיד מדויקות. “היה מקרה קבוע, שבמילה 'עמוד' המכונה היתה מתבלבלת, ומביאה לי את המילה חמוד", אמר מקור. "המילה צליפה בערבית, זה גנס. וזה נשמע כמו גנץ. בני גנץ", העיד מקור אחר, "בזמנים של בחירות בישראל, אם היית מנסה לטרגט את המילה 'צליפה', היית מקבל בטעות מלא אנשים בעזה שמדברים על בני גנץ".

מעניין לציין שהספר – שבו מתוארות מכונות אלו – מציג כדוגמה מוצלחת לשימוש בבינה מלאכותית לא רק את מכונת המטרות, אלא גם את קונספט "הגבול החכם", החומה שבנייתה הושלמה בגבול עזה ב-2021. לפי הספר, הגבול החכם הוא קיר ברזל מודרני מלא בסנסורים מתוחכמים שמזהים פרצופים, סורקים תנועה, מנתחים מידע סלולרי, ורגישים לאנומליות. זהו אותו גבול שקרס ב-7 באוקטובר, כאשר חמושי חמאס חצו אותו בדרכם למסע הרצח ביישובי העוטף.

מקורות במודיעין סבורים שיש קשר בין הדברים: הישענות היתר על טכנולוגיה הולידה גם את ההרג המוני בעזה וגם את מחדלי 7 באוקטובר. "כל התהליכים האלו השפיעו על המוכנות של צה"ל למלחמה", טען בפני "שיחה מקומית" אחד המקורות, "לא ידענו לעשות מודיעין באמת, כי היינו כל כך רגילים להסתמך על הטכנולוגיה".

גם בתחקיר על 8200 שפרסם בן כספית ב"מעריב", מצוטטות עדויות של בכירים ביחידה, שטוענים שבהובלת מפקד 8200 התרכזו במודיעין בטכנולוגיה מתקדמת, אך ייבשו את המודיעין האנושי "הקלאסי", והתעלמו מאזהרות ברורות שהגיעו על כך שחמאס עומד לצאת למתקפה.

"אתה קצת שוכח את המקורות האחרים. אתה קצת שוכח את המודיעין הקלאסי, המסורתי", צוטט בכתבה מקור במודיעין. "אתה קצת מזלזל בעבודה הסיזיפית של ההאזנות, התרגומים, הניואנסים, הניסיון לחדור לראש של האויב, הניסיון להריח אותו, לא רק לשמוע אותו. להבין אותו. אתה בטוח שיש לך את גיזת הזהב. את המפתח. שהאויב שלך לא יזוז בלי שתדע. שאתה יודע כל פיפס שהוא אומר או חושב בחדר השינה שלו. אבל אז אתה מגלה שאתה טועה".

להסתמכות על מכונות מטרות, יש גם בעיה מוסרית. ד"ר סבסטיאן בן דניאל, (המוכר לקוראי "שיחה מקומית" ומגזין 972+ גם כ"ג'ון בראון"), מומחה לאלגוריתמים וחוקר סיבוכיות, סבור שהסכנה הגדולה היא לא שהמערכת טועה מדי פעם, אלא שהיא צודקת לעיתים קרובות. היכולת להכפיל את ייצור המטרות בקנה מידה אדיר, הוא טוען, מנתקת אותנו מהמוסר האנושי.

"החוק הבינלאומי נוסח ומיועד ליכולות של בני אדם. נניח ליצור 50 מטרות לאורך שנה", אומר בן דניאל. "אבל כשאתה יכול לייצר אלפי מטרות עם בינה מלאכותית, להרוג עשרות אלפי אנשים בחודש, בלי בעיה, ולעשות הכול לכאורה חוקית – עם דף מטרה שהמכונה יצרה – איך החוק הבינלאומי מתמודד עם זה?"

ד"ר מרתה בו מאוניברסיטת אמסטרדם, חוקרת בינה מלאכותית, אומרת שבזמן שמדינות רבות דנות במגבלות שיש להטיל על מערכות נשק אוטומטיות, דיונים בנוגע למערכות סיוע לקבלת החלטות, כמו "לבנדר", כלל לא מתקיימים.

"המערכות האלו חומקות מביקורת של החוק הבינלאומי", אמרה בו ל"שיחה מקומית". "הן אפילו לא נתפסות על ידי מדינות רבות ככלי נשק, כי הן בסך הכול מעבדות נתונים, לא לוחצות על ההדק".

האיבר המשפטי העליון של האו"ם. בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג (Lybil Ber CC BY-SA 4.0)

המשפט הבינלאומי לא יודע איך להתייחס לשימוש בבינה מלאכותית בזמן מלחמה. בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג (Lybil Ber CC BY-SA 4.0)

מדובר צה"ל נמסר בתגובה:

"צה"ל נלחם למעלה מחמישה חודשים בארגון הטרור הרצחני חמאס ברצועת עזה. ארגון הטרור חמאס ממקם את פעיליו ונכסיו הצבאיים בלב אוכלוסייה אזרחית, עושה שימוש שיטתי באוכלוסייה האזרחית כמגן אנושי, ומנהל לחימה מתוך מבנים אזרחיים, כולל אתרים רגישים, ובהם בתי חולים, מסגדים, בתי ספר ומתקני או"ם. צה"ל מחויב לדין הבינלאומי ופועל לפיו, ובתוך כך מכוון את תקיפותיו רק אל עבר מטרות צבאיות ופעילים צבאיים.

"במסגרת תהליך זיהוי המטרות הצבאיות ('הפללה') נעשה שימוש בכלים ובשיטות מסוגים שונים, לרבות כלי ניהול מידע, וזאת על מנת לסייע לחוקרי המודיעין לרכז ולנתח באופן מיטבי את המידע המודיעני, המופק ממגוון מקורות. בניגוד לנטען, צה"ל לא עושה שימוש במערכת בינה מלאכותית המפלילה פעילי טרור. כמו כן, הצגת מצג חוזר לפיו ישנן בצה"ל מערכות טכנולוגיות המפלילות מטרות באופן עצמאי אינה נכונה. מערכות מידע מהוות כלי עזר לקצינים בתהליך ההפללה, ובכל מקרה מתחייבת בחינה עצמאית של חוקר, המוודא כי המטרות והיעדים המזוהים הם מטרות לגיטימיות לתקיפה, בהתאם לתנאים הקבועים בהוראות צה"ל ולדין הבינלאומי. בדומה לכך, טענות נוספות בשאלות שהופנו אלינו לגבי אופן הפללת היעדים בצה"ל אינן נכונות.

"כל מטרה נבחנת באופן פרטני, ובתוך כך מבוצעת הערכה פרטנית של היתרון הצבאי והנזק האגבי הצפויים מהתקיפה. הערכת הנזק האגבי הצפוי מתקיפה מתבססת על מגוון שיטות ואמצעים מודיעיניים, על מנת להגיע להערכה המבוססת ביותר האפשרית בנסיבות העניין, בשים לב לנסיבות המבצעיות הרלוונטיות. צה"ל לא מבצע תקיפות כאשר הנזק האגבי הצפוי מהתקיפה מופרז ביחס ליתרון הצבאי. הטענות שהופנו לגבי נזק אגבי שאושר בתקיפות פרטניות אינן נכונות.

"באשר לאופן ביצוע התקיפות – צה"ל נוקט במאמצים שונים לצמצום הפגיעה באזרחים ככל הניתן, תוך תשומת לב למאפייני המטרה, ליתרון הצבאי הצפוי בתקיפה ולנסיבות המבצעיות הרלוונטיות.

"בהתאם לכללי הדין הבינלאומי, המוטמעים בהוראות הצבא, בחינת מידתיות התקיפה נעשית על ידי המפקדים על בסיס כל המידע העומד לרשותם טרם התקיפה, ומטבע הדברים לא על בסיס תוצאותיה בדיעבד. בחינת תוצאות התקיפה בדיעבד מורכבת, בשל מגוון סיבות, ובשים לב גם למידת השליטה של צה"ל בשטח ולקושי בווידוא עצמאי של דיווחים על הרוגים בלתי מעורבים. צה"ל עוקב אחר דיווחים על פגיעות בבלתי מעורבים, ונוקט מאמצים שונים כדי להעריך את התוצאות של תקיפותיו ולהפיק לקחים מבצעים ככל שנדרש, לרבות כאשר מתגלה פער בין ההערכה בעת אישור התקיפה לבין תוצאותיה בפועל".

אינפוגרפיקה: אווה נג'אר

הכתבה מתפרסמת במקביל באנגלית באתר 972+

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מחאת סטודנטים בבריטניה, ב-17 במאי 2024 (צילום: Alisdare Hickson, CC BY-NC-SA 2.0)

מחאת סטודנטים בבריטניה, ב-17 במאי 2024 (צילום: Alisdare Hickson, CC BY-NC-SA 2.0)

הביקור המוזר במאהל המחאה באוקספורד שאמור לייצג אותי

הזדמן לי לבקר בזירת מלחמת החורמה הסימבולית שמתנהלת באוניברסיטה הבריטית, ולנהל שיחה עם סטודנטים שהחליטו לדבר בשמי כפלסטיני – ונחרדתי לגלות גישה שטחית, שאינה מנסה אפילו להתמודד עם המציאות היומיומית שבה אני חי

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf