newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

בואו בחזרה לרחובות: שנתיים למותו של משה סילמן

לפני שלוש שנים יצאתי למאהלים כי חשבתי שאם רק נדליק זרקור על הבעיה, הממשלה תתעורר. היום אני יודעת שהמאבק גדול הרבה יותר, מדיור ציבורי דרך חינוך ועד סיום הכיבוש והגנה על הטבע. יש לנו עבודה, בואו נעשה אותה

מאת:

אני כבר כמה ימים מנסה לרשום משהו קצר על שלוש שנים לפרוץ המחאה החברתית ב-2011. התחלתי לכתוב ב- 13.7 סיימתי רק עכשיו. כותבת ומוחקת ואז מגיעה לכתוב על משה סילמן ז"ל ומתקשה להמשיך. לא בטוחה שיש בכלל טעם לטקסט כזה כרגע.

ב-2011 הייתי בת 20. חשבתי שאפשר לשנות את כל העולם.

אני הגעתי למחאה החברתית כדי למחות על איך שנראה העתיד האישי שלי ועל מחירי הדיור. אני זוכרת שבזמנו שמתי סטיקר של "שירות שווה לכולם" ולא הסכמתי לשמוע את המילה "כיבוש". עליתי לדבר בבמה של אחת ההפגנות בפתח תקווה בתור נציגה של מאהל ראש העין עם חולצה של גלעד שליט. זהבה גלאון הייתה בעיניי האדם הכי שמאלני שקיים במדינת ישראל.

הפעם הראשונה שהגעתי למאהל בשכונת התקווה הייתה כשנסעתי עם אבא שלי והבאנו שקים של בגדים חמים מהגמ"ח ביישוב לקראת החורף. כשהסטודנטים עזבו את המאהלים, חשבתי שלא יכול להיות שיישארו מחוסרי דיור ברחוב והתחלנו התארגנות כדי למפות את משפחות ויחידים ללא קורת גג לחזור אליה כדי להעביר לרשויות.

היום כשאני חושבת על זה אני קצת מתגעגעת לתמימות הזאת, כי באמת חשבתי שהרשויות והממשלה פשוט לא מודעים למצב ושאם נכין רשימה ונלחץ על הממשלה אז תוך כמה חודשים לכל אותם אנשים יהיה פתרון, אולי אפילו יתנו לחלקם מרכזי דיור משותפים כדי שימשיכו לגור כקהילה.

בפעמים הבאות שהייתי במאהל התקווה נהייתי חלק מקהילת מאבק והתחלנו בהפגנות מול שר השיכון ושר האוצר למתן פתרונות קבועים לאלו שחיים במאהלים ולמען קורת גג בטוחה ונאותה לדיירי ודיירות הדיור הציבורי ונגד הריסות בתים בכפר הבדואי אל-ארעקיב.

באחת הפעמים שהגענו כדי להיפגש עם חברי כנסת לגבי פתרון לפני פינוי המאהלים נכנסו לדבר במליאה של מפלגת קדימה, שאז הייתה המפלגה הכי גדולה בכנסת. "אני לא ידעתי בכלל שיש עוד מאהלים, חשבתי שסיימתם עם זה כבר. אז מה באמת תעשו עכשיו כמתחיל החורף?"

במשפט הזה שאמרה ציפי לבני היא עשתה לי טובה גדולה מאוד, כי ככה הבנתי מהר מאוד איך עובדת פוליטיקה ואת מי היא משרתת.

מאז למדתי מה זה חיבור בין מאבקים. מי אויב ומי חבר, מי מוחה כדי להצטלם בתקשורת ומי מוחה מתוך אידיאולוגיה. והכי חשוב – מי מנסה לקדם את עצמו לכנסת ומי רוצה לפרק את יחסי הכוחות שהכנסת משמרת.

> יצחק תשובה עושה את העבודה המלוכלכת של עיריית תל אביב

"התשובה להפרטה- מהפכה". המחאה החברתית 2011 (צילום: אקטיבסטילס)

"התשובה להפרטה- מהפכה". המחאה החברתית 2011 (צילום: אקטיבסטילס)

מה השתנה מ-2011?

יצאנו כדי להלחם על העתיד שלנו, כדי להגיד שאנחנו לא מאמינות למנהיגים האלה יותר, שאנחנו לא מרוצות מהדרך בה הונהגנו או מהמציאות הנוכחית ואנחנו לא מסכימות לשתוק יותר.

אותם מנהיגים שיחקו במשחק הכיסאות לפני שנתיים בבחירות. חלקם פוליטיקאים חדשים שרכבו על גבי המחאה כל הדרך לכנסת, חלקם ניצלו את רצון הציבור לשינוי בהבטחות נטולות תוכן והפניית אצבעות מאשימות כלפי האוכלוסיות המוחלשות בחברה. ומה קרה מאז?

ראש הממשלה, ביבי נתניהו, הוציא בשנה מכספי המיסים שלנו 80,000 שקל כחשבון מים לבריכה בביתו בקיסריה.

שר האוצר, יאיר לפיד, מקצץ בקצבאות הילדים ללא רחם ומסביר לנו ש"זהו מעבר מתרבות של קצבאות לתרבות של עבודה". איזה עבודה? חברי מפלגת "יש עתיד" מתנגדים ליוזמה להעלאת שכר המינימום, אז כנראה מדובר על עבודה בשכר רעב שלא מאפשרת אפילו להתחיל את החודש.

שר השיכון, אורי אריאל, מפקיר אנשים לגורלם ברחוב ומחסל את הדיור הציבורי ועמו את רשת הביטחון של אמהות חד הוריות, קשישים ומשפחות בשכונות מצוקה לקורת גג בטוחה וראויה. קודמו, אריאל אטיאס, עובד עכשיו אצל יצחק תשובה, שמפנה את תושבי שכונת גבעת עמל ללא פיצוי הולם מבתיהם.

אלו השמות. אלו האנשים. אלו עוכרי ישראל האמיתיים שאנחנו צריכות להוקיע מתוכנו. הם אלו שבוגדים במשך עשרות שנים באמון העם, זורקים הבטחות שווא כל מערכת בחירות ובסוף מעבירים כסף לטייקונים במקום לשכונות.

יצאנו לרחובות כי התפכחנו מהאנשים האלה, כי אנחנו לא מאמינות להם שהם פועלים לטובתנו. אז איך אפשר לתמוך בהם עכשיו? מה השתנה שדווקא עכשיו לשתוק ולהתייצב מאחוריהן?

שלוש שנים מאז שהתחילה המחאה החברתית ואנחנו אמורות להיות כבר חכמות יותר. כל אחד ואחת שיצאו לרחובות בקיץ 2011, ואז בקיץ 2012, ואז בהפגנות נגד ייצוא הגז ב- 2013, תשאלו את עצמכן – בשביל מה יצאנו?

האם יצאנו כדי שהחרדים יתגייסו לצה"ל? האם יצאנו לרחובות כדי שלא יסגרו את הסופרים הנצלניים בתל אביב בשבת? האם יצאנו כדי ששרי אריסון תמשיך לסחוט מאיתנו עמלות ואז תבקש מאיתנו לצבוע איזה מקלט ביום המעשים הטובים פעם בשנה?

ולבסוף, האם יצאנו כדי להפגיז את עזה?

הפגנה בעמידר, לוד (אקטיבסטילס)

הפגנה בעמידר, לוד (אקטיבסטילס)

"ישראל שדדה אותי"

עברו שנתיים בדיוק מאז מותו של משה סילמן, ששרף את עצמו בהפגנה השנה לפרוץ המחאה החברתית. במכתב ההתאבדות שלו הוא רשם:

אני מאשים את מדינת ישראל את מדינת ישראל,

את ביבי נתניהו ויובל שטייניץ הנבלות שעל ההשפלה שהאזרחים המוחלשים עוברים יום יום שלוקחים מעשירים ונותנים לעניים.

אין לי כסף לתרופות ולשכר דירה, אין לי בכלל איך להתחיל את החודש.

אחרי ששילמתי מיליונים במיסים, עשיתי צבא, ועד גיל 46 עשיתי מילואים.

משה סילמן שילם בחייו ומאז עוד הרבה אחרים שילמו בחייהם על המדיניות הפושעת של ממשלת ישראל. אל תשכחו מי הנבלות שהרגו אותם. אל תשכחו בשביל מה יצאנו לרחובות ולמה אסור לנו לחזור כל אחד להתמודדות היומית שלו כי "ככה המצב והוא לא ישתנה".

משה סילמן. (סמדר בן-אשר ברקוביץ CC BY-SA 3.0)

משה סילמן. (סמדר בן-אשר ברקוביץ CC BY-SA 3.0)

אם יצאתן בזמנו לרחובות וחזרתן הביתה, דעו שיש מאות מאבקים שם בחוץ שהם המאבקים של כולנו. אל תשאירו אותנו כקומץ קטן כדי להלחם בהון-שלטון, לסיים את הכיבוש, לדרוש את יישום מסקנות ועדת אלאלוף, להפסיק את האלימות המשטרתית, להפוך את המרחב הציבורי לבטוח בשביל כולן, למנוע פינויים מבתים, לדרוש שיקום שכונות, ליצור מדיניות הגירה מתוקנת, לשפר את החינוך, לעצור את הגזענות, לשפר את השירות הרפואי הציבורי ולהפסיק את הפגיעה והגזל במשאבי הטבע.

המאבקים האלו הם לא עשירית מזירות המאבק כרגע בישראל, אז אל תתמהמהו, כי אני עדיין חושבת שאפשר לשנות את העולם. זה ייקח המון זמן, אז קדימה לעבודה.

סדרי עולם לא משנים ביום, גם לא בשלוש שנים. רק בואו לא נשכח במי באמת אנחנו צריכות להילחם.

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
הנוכחות היתה דלה, אבל המסר מאיים. מצעד הדגלים בלוד (צילום: אורן זיו)

הנוכחות היתה דלה, אבל המסר מאיים. מצעד הדגלים בלוד (צילום: אורן זיו)

מצעד הדגלים והניסיון של המתנחלים להפוך את לוד לירושלים

מאות בודדות של פעילי ימין השתתפו במצעד הדגלים אתמול בלוד, אבל התושבים הערבים בעיר לא חושבים שהסכנה חלפה. הגרעין התורני מנסה לייבא את השיטות של המתנחלים מירושלים ללוד, הם אומרים. "הם נלחמים נגד הנוכחות הערבית בעיר"

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf