newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

יצחק תשובה עושה את העבודה השחורה של עיריית תל אביב

עשרות משפחות מגבעת עמל עומדות בפני סכנת פינוי אלים מבתיהן ללא פיצוי. עכשיו מגלים התושבים שמאחורי האיומים, השוטרים והמאבטחים ששולחים היזמים תשובה וכוזהינוף עומדת ברית אפלה עם עירית תל אביב

מאת:

טקסט אורח של ועד הפעולה של תושבי גבעת עמל

את העבודה המלוכלכת של יצחק תשובה בגבעת עמל כולם כבר מכירים. בזמן הקרוב זה עומד לקרות שוב, פינויים בכוח והפעם בהיקף שעוד לא היה.

אלא שבכל הקשור לפינויים, יצחק תשובה ומשפחת כוזהינוף הם הפרונט של שותפים שקטים וביישנים: עיריית תל-אביב ובנק הפועלים. עבורם, יצחק תשובה וכוזהינוף הם קבלני פינויים. מבנק הפועלים שהפך את הכסף של הציבור למקור לא אכזב למשכורות לבכיריו, אנחנו לא מצפים להרבה אמפתיה. מעיריית תל-אביב, העירייה של כולנו, אנחנו דווקא מצפים להרבה יותר.

תחקיר ואיסוף אינטנסיבי של מסמכים שביצענו בזמן האחרון, חושף בפנינו אט אט את תפקידה המרכזי והמוביל של העירייה בפעולות הפינוי בגבעת עמל. (קצת היסטוריה על השכונה ורקע למאבק אפשר למצוא כאן).

מה אומר לכם המספר 130 דירות?

לעיריית תל אביב בעלות על 12 אחוז מהקרקע של גבעת עמל. מה שמקנה לה זכויות בנייה בהיקף עצום, אלפי מטרים של שטחי ציבור ומבני ציבור וגם, שימו לב! זכויות ליותר מ-130 יחידות דיור יוקרה בשני מגדלים מתוך השבעה שעומדים להיבנות בשכונה.

המספר 130 נשמע לכם מוכר? נכון! זה מספר המשפחות המקורי בגבעת עמל שפעם הבטיחו להם דיור חלופי. אבל אל תתבלבלו! דיור חלופי זה פאסה, דירות יוקרה על שם העירייה זה מה שהולך היום!

אז איך העירייה מחזיקה בזכויות בנייה של דירות במגדלים? תכירו את תב"ע 1770 א' – התוכנית שמקנה לכלל השותפים בשטח את זכויות הבנייה המופלגות. זוהי תוכנית שקיבלה תוקף בשנת 2005 והיא "תוכנית בניין עיר נקודתית", כלומר עיסקה לכל דבר בין העירייה ליזמים.

עיריית תל אביב "זרמה" עם דרישת היזמים להגדיל את זכויות הבניה מ-400 יחידות דיור לקרוב ל-1,200 יחידות דיור, בנוסף לעוד 15,000 מ"ר של שטחי מסחר ומשרדים, ובכך הגדילה גם את זכויותיה שלה כאחת מהבעלים בקרקע, ובמקביל את סך התשלומים שתקבל מהיטל השבחה כרשות מקומית.

> המדריך לטייקון חומד הקרקעות: בהשראת הפינויים בגבעת עמל

מאבק תושבי גבעת עמל על רקע מגדלי יו (אורן זיו, אקטיבסטילס).

מאבק תושבי גבעת עמל על רקע מגדלי יו (אורן זיו / אקטיבסטילס)

עיריית תל אביב דאגה לדחוף לתוך מסמכי התוכנית המון שטחים "לטובת הציבור", וגם לכלול בה מטלות קבלנים שונות ומשונות (טיפול בתשתיות עירוניות אזוריות, גם כאלו שלא בתחום השכונה) תמורתן העניקה בונוס מיוחד של עוד 160 יחידות דיור ליזמים. עוד ועוד תנאים ומיני טובין דאגה העירייה לדרוש מהיזמים הרעבים מצידם לעוד ועוד יחידות דיור. אבל אופס, עיריית תל אביב "שכחה" לדאוג למי שהם תושביה הוותיקים – למי שהיו ממגניה הראשונים במלחמת השחרור, תושבי הגבעה.

אוקי, "שכחה" זה לא מדויק. על אף שברור שחלק גדול מזכויות הבניה העודפות בתוכנית ניתנו ליזמים באמתלה שקיימים תושבים בקרקע, שחובה לפצותם בהתאם להסכם רכישת הקרקע מהמדינה, עיריית תל אביב עשתה יד אחת עם היזמים על מנת להעלים את התושבים וזכויותיהם מהסיפור. בתרגילים סמנטיים ברמת התב"ע הצליחו מנסחיה לנתק כל זיקה בין הצורך לפצות את תושבי הגבעה לבין זכויות הבנייה שמעניקה התוכנית.

לאחר שנוסח מסמך הגירוש הזה (תקנון התוכנית) דחפה העירייה את התוכנית לאישור תוך התעלמות מעשרות התנגדויות מהותיות שהוגשו לה. גם אחרי קריאה חוזרת ונשנית של מסמכי התוכנית, ההתנגדויות, ותשובות העירייה להתנגדויות, קשה להאמין שזה אמיתי. המשחק הכפול של העירייה כרשות מקומית מצד אחד וכבעלים מצד שני מתגלה בין השורות של מסמכים אלו. אנשי מקצוע בתחום התכנון טוענים שהדבר למעשה שקוף ובולט – העירייה מצאה סופסוף את הדרך להיפטר מגבעת עמל!

מה שלא הצליחה העירייה לעשות ב-65 שנה של הזנחה מכוונת ופושעת, מאבק משפטי מתיש והוקעת שמם הטוב של תושבי הגבעה בקרב הציבור, היא הצליחה לעשות בתוכנית 1770 א'.

אבל כאן רק מתחיל המשחק הכפול של העירייה. מכאן המשיכו המוחות הקודחים במינהל ההנדסה ובאגף נכסי העירייה לשאול: איך יצליחו "לנקות את השטח" מ 130 משפחות ולבנות את המגדלים שהם כל כך אוהבים מבלי להיות חתומים על העוול ומבלי להתלכלך ברפש?

שוטרים דוחפים לקרקע מפגינה בזמן הפינוי בשכונת גבעת עמל. המפגינים קראו סיסמאות ושרפו צמיגים. (צילום:קרן מנור/אקטיבסטילס)

שוטרים דוחפים לקרקע את אחת התושבות בזמן פינוי בגבעת עמל. (צילום:קרן מנור/אקטיבסטילס)

תשובה וכוזהינוף הם התשובה!

לאחר אישור תוכנית 1770 א' העירייה סוגרת עסקה נוספת עם היזמים וחותמת מולם על "הסכם פינויים". חוזה זה, שעליו נודע לנו לאחרונה, ממנה את יצחק תשובה ומשפחת אברמוביץ' (כעת כוזהינוף) כקבלני פינויים לכל השכונה. כלומר תשובה וכוזהינוף אחראים לפנות גם את התושבים שיושבים על שטחים בבעלות העירייה!

החוזה מסדיר את אופן ביצוע הפינויים, איזו משפחה תפונה באיזה שלב וכמובן את אופן ההתקזזות בעלויות הפינוי בין העירייה לשאר הבעלים בקרקע. צוות משותף וחסוי הכולל פקידי עירייה ונציגי היזם הוקם לצורך מימוש תנאי החוזה והוצאתו אל הפועל.

על עצם קיומו של החוזה ועל המתווה הכללי שלו ניתן ללמוד מפרוטוקול ישיבת המועצה שבה אושר, אך החוזה עצמו עלום ונסתר מעין הציבור וכמובן שמתושבי הגבעה. בכל תרחיש העירייה תקבל את השטח שלה פנוי ומוכן לבניית 130 יחידות הדיור, שירשמו על שמה מבלי שתידרש היא עצמה לבוא במגע עם תושבים. נקי ואלגנטי! אחרי הכל, עירייה שמפנה תושבים ותיקים שלה בכדי לבנות מגדלי יוקרה זה לא נשמע טוב.

לקראת הפינויים האלימים המתרחשים ובאים, נוסיף שעיריית תל אביב גם ידעה היטב שתשובה יעשה את העבודה המלוכלכת "במינימום הוצאות". כמה שפחות פיצויים לתושבים, משמעו סכום גדול יותר שירשם בשורת הרווח של אלעד מגורים ובדוחות של אגף נכסי העירייה. פינוי באלימות? חוסר צדק משווע? זריקת משפחות לרחוב? מה הקשר לעירייה, היא לא אשמה.

רון חולדאי בישיבת מועצה (אורן זיו / אקטיבסטילס)

מה לעשות? רון חולדאי בישיבת מועצת העיר (אורן זיו / אקטיבסטילס)

העירייה בכל צומת היסטורית

בראייה היסטורית ברור שבכל צומת דרכים שהסיפור של גבעת עמל נקלע אליו, עיריית תל אביב הייתה גורם שלילי ובסופו של דבר גוף מנשל. בכל צומת שכזו עמדה לעירייה וראשיה האפשרות לבחירה מוסרית וצודקת יותר. ראוי היה למשל שתפעל עוד בשנות השישים לקידום תוכנית הכוללת דיור חלופי לתושבים כפי שנדרש ממנה, וראוי היה למשל שתעמיד עצמה כגורם חיובי ומגשר לפתרון הסכסוך בין תושביה ובין אלו הבאים לעושקם.

יתכן שאת הנעשה אין להשיב, אבל גם היום, כשהמאבק על הגבעה הגיע לקטרזיס של אלימות, עיריית תל אביב בוחרת לעמוד בצד הלא נכון.

גם כעת המפתחות לפתרון הולם בגבעת עמל נמצאים בידי ראשי העירייה ופקידיה הבכירים. טלפון אחד של רון חולדאי לתשובה ימנע פינוי בכח. טלפון אחד קטן של מר אלי לוי מאגף נכסי העירייה לרונן יפו, מנכ"ל אלעד מגורים (חברת הבנייה של תשובה), יאפשר למצוא פתרון לפיצוי ראוי. טלפון קצרצר של עודד גבולי, מהנדס העיר, לאדריכלית גל נאור (הבת של תשובה שחתומה על פרויקט המגדלים פארק בבלי) – וקהילת גבעת עמל לא תובל כצאן לטבח.

בימים הקרובים עשויה להתרחש בגבעת עמל קטסטרופה כשמשפחות רבות כל כך עומדות בפני פינוי אלים. הפעם לא ניתן יהיה יותר להסתיר מי מחזיק בהגה, בידי מי האפשרות למנוע זריקת משפחות לרחוב, ומי ישא על מצחו את אות הקין על העוול שנעשה.

* ועד הפעולה מרכז את התנגדות התושבים לפינויים ללא פיצויים בגבעת עמל ב'. השכונה ממוקמת בפאתי שכונת בבלי בתל אביב, מול מגדלי יו.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf