newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

פעילים חברתיים? המאבק על הגז לא סופר את ההתחממות הגלובלית

בזמן שעיני כל העולם נשואות לוועידת פריז לצמצום ההתחממות הגלובלית, רק בישראל פעילים חברתיים מפגינים בעד שריפת דלקים מזהמים במקום לתמוך באנרגיות נקיות

מאת:
השאירו תגובה
א א א

כותב אורח: אסף אורון

מחאת הגז תופסת תאוצה ומתחילה לעורר זכרונות מקיץ 2011. האמת שכבר הפסקתי להבין מה מוציא את עם ישראל לרחובות. הבנתי רק מה לא מוציא: מחאה נגד מלחמות, הכיבוש, ושאר זוטות כיוצא בזאת. טוב, עדיף שייצאו על משהו מאשר בכלל לא. בסך הכל, המחאות ומפגני ההזדהות ההמוניים שצצים מדי פעם בישראל בעשור האחרון לא מזיקים יותר מדי. הנה, מחאת 2011 אפילו הביאה לסיום מוצלח את נושא המאבק של שתיים-שלוש מחאות אחורה (שחרור גלעד שליט). אז מי יודע? אולי מחאת הגז איכשהו תגרום לסוף החנק של עזה.

ובכל זאת, בלהט המהפכני של הדיון הסוער בעתיד האנרגיה של מדינת ישראל, חסר לי משהו קטן. אה כן, ההתחממות הגלובלית.

אם לא שמתם לב, נכון ל-2015 כבר אין ממשלות בעולם שמכחישות את ההתחממות ואת גורמיה האנושיים. אפילו לא מיקרונזיה (נו ברור, הם טובעים עכשיו). אפילו לא חברות הנפט. אפילו ביבי עצמו, אם אינני טועה, כבר לא מכחיש (אם כי הסחבקים הרפובליקנים שלו בארה”ב הם בין המכחישים הבודדים שנותרו בעולם). ההתחממות הגלובלית ומה שצריך לעשות כדי לצמצם אותה נמצאים בראש, או לפחות בכתף, סולם העדיפויות של כל המדינות בעולם, והציבור בדרך-כלל דוחף את הממשלות לעשות עוד יותר.

> הממשלה מסרבת להתגייס נגד משבר האקלים: האם בג"ץ יעזור?

הפגנה נגד ההתחממות הגלובלית עם תחילת ועידת פריז לאקלים (The Weeklu Bull CC BY-NC-ND 2.0)

הפגנה בלונדון נגד ההתחממות הגלובלית עם תחילת ועידת פריז לאקלים, השבוע (The Weeklu Bull CC BY-NC-ND 2.0)

אז איך זה שמאבק רענן, מאבק שאמור להיות המילה האחרונה בתחום המעורבות האזרחית, מאבק שכולו עוסק במאגר דלק העתיד לפלוט מיליוני טונות פחמן דו-חמצני, מתעלם כליל מן ההתחממות הגלובלית? זהו מאבק המגיע לשיאו בדיוק כשבכל רחבי העולם מגיעות לשיאן דווקא פעילויות הקשורות לוועידת האקלים בפריז ולצורך לצמצם פליטת גזי חממה?

מוזר מאוד. במיוחד כשמחאת הגז, בהמשך ישיר למחאת 2011, מתיימרת להביא אל ישראל הקטנה מידע חיוני מן העולם הגדול, לעדכן את הציבור ברוח המחאה הגלובלית של המאה ה-21. יודעים מה? אתם צודקים. באמת ברחבי העולם יש לא מעט מאבקים הקשורים לשדות גז, נפט ופחם. אלה מאבקים שמאבקים שמטרתם ל-ס-ג-ו-ר את השדות האלה ולהשאיר כמה שיותר מהם מתחת לאדמה.

אז מאבק שהוא אך ורק על מי יקבל יותר כסף מן הדלק הזה, ומתעלם לחלוטין מן הדרמה האדירה המתרחשת בכל רחבי העולם, בין החברה האזרחית לבין טייקונים והפוליטיקאים שהצליחו לקנות? פעילים חברתיים בעולם הגדול לא יידעו אם לצחוק או לבכות.

משוגעים, תעלו על הגגות

בכל זאת לפני שבוכים, רגע אחד רציני. נכון, צריך לדרוש שהמדינה תקבל יותר תמלוגים. אבל נראה לכם שהבעיה העיקרית של ישראל, או אפילו הבעיה הכלכלית העיקרית, היא גרעון בתקציב המדינה? מעניין, זה בדיוק מה שהביביזם מנסה כל הזמן למכור לציבור. עליכם זה כנראה הצליח לעבוד. לא פעם בשנים האחרונות דווקא היה עודף בתקציב המדינה. לאן הוא הלך? למטרות הרגילות כמובן: מלחמות, התנחלויות ושאר שחיתויות.

אם באמת אכפת לכם מעתיד ילדיכם ונכדיכם, במיוחד בתחום האנרגיה, חייבים לדרוש שחלק ניכר מן התמלוגים האלה יוקצב להקמת מתקני אנרגיה נקייה, ושזה יקרה החל מהרגע הראשון. אחרת באמת לא עשיתם כלום עם כל המחאה היפה הזאת.

יש גם מי שמנפנף בביטול את כל הרעיון של אנרגיית שמש ורוח, כאילו מדובר ב“קישוט". זו דעה מעודכנת לשנות ה-90. קודם כל, מבחינת התחממות גלובלית אנחנו כבר לא יכולים להרשות לעצמנו שלא לעשות את המקסימום בתחום האנרגיה הנקייה. דבר שני, מאז שנות ה-90 קרו הרבה דברים בתחום. גרמניה, למשל, ארץ צפונית ומעוננת, כבר מספקת כ-7-8 אחוז מתצרוכת החשמל השנתית שלה מאנרגיית שמש. בישראל הפוטנציאל הסולארי ליחידת שטח גדול בערך פי שלושה מאשר בגרמניה. זה אומר שכבר בטכנולוגיה הנוכחית אפשר לספק אחוז ניכר מן התצרוכת הישראלית והפלסטינית בעזרת השמש, בעלות יחסית קטנה, פי שלושה מזו של גרמניה – ודרך אגב, גם רוח לא חסר.

> לא תשובה ולא נתניהו, מתווה הגז הוא פרויקט של הממשל האמריקאי

פאנלים סולאריים בכפר לא מוכר בדרום הר חברון (יותם רונן / אקטיבסטילס)

בישראל רק שני אחוזים מהאנרגיה היא נקייה. פאנלים סולאריים בכפר לא מוכר בדרום הר חברון (יותם רונן / אקטיבסטילס)

אבל נכון להיום, ישראל רק מגרדת מלמטה את ה-2% בכל סוגי החשמל הנקי ביחד. גם התכנית שהגישה ישראל לוועידת האקלים בפריז, היא בין התכניות העצלות ביותר בקרב מועדון המדינות עתירות-הפליטה שאנו משתייכים אליו: להגיע רק ל-17% חשמל נקי תוך 15 שנה. גרמניה כבר מתקרבת לשליש. האיחוד האירופי, כולל מדינות מזרח אירופה הנגררות מאחור ויוון פושטת-הרגל, הגיע לממוצע של יותר מ-25%. אפילו ארה"ב, למרות חבלה רפובליקנית על כל צעד ושעל, עומדת לחצות את ה-15% תוך שנה.

בארצות בהן החשמל הסולארי מתקדם מהר, זה קורה כי הממשלה מעודדת שתי מגמות משלימות: 1. תחנות-כוח סולאריות על-פני שטחים די נרחבים, ו-2. התקנה של מערכות מודולריות מבוזרות של פאנלים, בדרך-כלל על גגות וסככות בשטחים בנויים, רובן על-ידי משקי-בית פרטיים או בתים משותפים. בישראל הולכים בעיקר על המגמה הראשונה. וברור למה: בתחנות-כוח יש כר נרחב לקומבינות טייקונים ומונופולים, מגרש המשחקים האהוב על פוליטיקאים בארץ.

אבל דווקא מגמה מספר 2 היא בעלת הפוטנציאל הגדול יותר מבחינה כמותית, בעיקר בישראל על עריה הצפופות ויישוביה החקלאיים-לשעבר, עתירי מחסנים וחממות נטושים חלקית. לרוע המזל, מגמה 2 – שמצריכה הרבה כסף, לרוב האנשים הרגילים אין סכום פנוי להקים מתקנים כאלה – מנוגדת לחלוטין לד.נ.א. השלטוני הישראלי: חלוקת תמריצים כספיים נכבדים לסתם אזרחים, לא טייקונים ואפילו לא מתנחלים? הסרת מכשולי "פיקוח" ביורוקרטיים שמטרתם האמיתית היא להקשות ולייאש? ביזור אמיתי של משאב בסיסי, לא בין שניים וחצי תאגידים אלא בין מאות אלפי אזרחים? למה מה קרה?

הנה מה שקרה. התחממות גלובלית ובצירוף מקרים מופלא, מאגר גז שתמלוגיו עדיין לא חולקו, וציבור זועם למדי שמתחיל לשים לב לעסק (לפחות לצד הכספי שלו). הקמת רשת סולארית מבוזרת כמו זו שכבר קיימת בארצות רבות דורשת די הרבה כסף ציבורי, גם בסבסוד המתקן וגם בתשלום תעריפים מיוחדים עבור החשמל שהוא מייצר. אבל זו השקעה חד-פעמית שמתחילה לשאת פירות מיד, ומחזיקה לטווח ארוך.

למי שעדיין חושב שאלה חלומות באספמיה, אני ממליץ להעיף מבט אל גגות הבניינים בארץ, ולשים לב לקולטי השמש המנצנצים אליו חזרה. עד שנות ה-70 דודי שמש לא היו פופולריים במיוחד. אז, בעקבות משבר האנרגיה, חייבה הממשלה בחוק לשים דודי שמש לחימום מים על כל בניין חדש. אפילו ללא סבסוד, תוך זמן די קצר צצו דודי שמש כמעט על כל הגגות בארץ.

מבחינה אנרגטית, קולטי חימום המים בישראל מספקים כיום הרבה יותר מה-2% של מתקני החשמל הנקי (ההערכות נעות בין 4% ל-8% חיסכון בצריכת החשמל הארצית השנתית, תודות לחימום מים בקולטי שמש). כיום קולטי-החשמל, אותם ניתן בקלות להניח בצד קולטי החימום, בדיוק על אותם גגות, הגיעו לבשלות כלכלית וטכנולוגית. כל מה שחסר זה רצון פוליטי של הממשלה, ותקציבים כדי לממש את הרצון הזה, כי הפעם לא צריך וגם לא רצוי חיוב על-פי חוק, אלא "רק" כסף (מתקני החשמל יקרים פי כמה מקולטי חימום מים).

מחאה נגד מתווה הגז, תל אביב (אורן זיו / אקטיבסטילס)

מחאה נגד מתווה הגז, תל אביב (אורן זיו / אקטיבסטילס)

"אדם טבע ודין" ניסו להכניס לחוק קרן התמלוגים שעבר ב-2014, התחייבות לשימוש במחצית הסכום למטרות סביבתיות. מה שנכנס בסוף זה אזכור של אנרגיות מתחדשות בין המטרות המוצהרות של הקרן, למיטב ידיעתי ללא התחייבות לסכום כלשהו. מי שמכיר את התרבות השלטונית בישראל, מבין עד כמה ההישג הזה רעוע. סביר מאוד להניח שהמטרות הרשמיות האחרות – "חברתיות וכלכליות" – יאפילו על הסביבתית, כרגיל בארץ הקודש, ובמוקדם או במאוחר הכל יתגמד לעומת הפרצות שמאפשרות את זלילת הקרן באמתלה של מצב חירום כלכלי או בטחוני.

אבל אם אפשר לסיים בנימה אופטימית, לפחות אנרגיה נקייה נמצאת בלשון החוק. אז כמו שאומרים, למען עתיד נכדינו, שווה לנסות להגדיר עבורה סכום מכובד ומוגן, ועם או בלי קשר לתמלוגי הגז – לדרוש התחייבות להשקעה מסיבית ורצופה במתקני אנרגיה נקייה מבוזרים, השקעה שתתחיל עכשיו. אחרי הכל, נכון להיום שוב יש עודף בתקציב. הגיע הזמן שפעילי מחאת הגז יתחילו לדבר גם על זה.

אסף אורון הוא ביוסטטיסטיקאי במכון המחקר של בית החולים לילדים בסיאטל, פעיל לפעמים נגד הכיבוש, ותומך באנרגיות נקיות בארץ דרך ארגון COMET-ME

> רפורמת הנדל"I של כחלון לא סופרת את הדורות הבאים

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

מאז הקיץ, השלטונות החריפו את ההצקות לתושבי אל עראקיב. התושבים במחאה לציון שבע שנים להריסה הראשונה (צילום: אורן זיו, אקטיבסטילס)

תושבי אל עראקיב: המדינה מנסה להתיש אותנו ע"י קנסות

המאבק המשפטי של תושבי הכפר הבדואי הבלתי מוכר, שנהרס 173 פעמים, עולה מאות אלפי שקלים. עכשיו נחלצו פעילים לקמפיין מימון המונים לטובת תושבי הכפר. "זו הבעת סולידריות בסיסית"

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf