קיש נכנע לגזענות וביטל מיזם מצליח לשילוב מורות ערביות

החלטות שנשענות על פחד ושנאה. שר החינוך, יואב קיש (צילום: צפריר אביוב / פלאש90)

במבוא לתוכנית העבודה של משרד החינוך, כתב שר החינוך יואב קיש כי אחד מיעדיו לשנת הלימודים הבאה הוא: "טיפוח תחושת שייכות, סובלנות וערבות הדדית בקרב כלל מגזרי החברה הישראלית, במטרה להבטיח עתיד משותף ובטוח לכולנו".

לפני כמה שבועות התקבלה במשרד החינוך בקשה של ארגון מאירים לביטול תוכנית השילוב של מורות ומורים מהחברה הערבית בחינוך הממלכתי. מחקרים מצאו כי מיזם זה, המשותף למשרד ולמכון מרחבים, תורם באופן מובהק לצמצום דעות קדומות ועמדות גזעניות, ועל כן מחזק את הסובלנות והערבות ההדדית שהשר מתהדר בהם.

אלא שבישראל של ימינו, שר החינוך אינו מסוגל, אם בכלל הוא מעוניין בכך, לעמוד מול ארגונים המפיצים שנאה. כפי שחשף אור קשתי (הארץ), מנכ"ל משרד החינוך הודיע לארגון מאירים שבהמשך לפנייתם, המשרד החליט להפסיק את תמיכתו במיזם. התוכנית הזו, שכל כולה "עתיד משותף", נרמסה תחת מגפי הגזענות ההורסת כל חלקה טובה במדינתנו.

על פי נתוני מחקר שפרסמו החודש ד"ר דוד מעגן ונחום בלס ממרכז טאוב, בשנים האחרונות נרשמה מגמת עלייה בשילוב מורות ערביות בחינוך הממלכתי עברי (שאינו דתי). ב-2010 שולבו רק 343 מורות ערביות; ב-2025 הגיע מספרן ל-3,984 מורות, שמהוות 4% מכלל המורות בחינוך הממלכתי עברי.

כניעה לגזענות (מקור: מצגת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שהוגשה לוועדת החינוך)

בעשור השנים הראשון לשילוב, נקלטו מורות שההישגים שלהן במבחני הבגרות היו גבוהים מהישגי הבגרות של כלל המורות בחינוך הערבי, וגבוהים גם מהישגי הבגרות של כלל המורות בחינוך העברי. עם השנים הפערים הללו הצטמצמו, ועדיין ניתן לומר כי המורות הערביות המשתלבות בחינוך הממלכתי הן קבוצת עילית.

800 מהמורות האלה (20%) התמחו בחינוך המיוחד; וכ-500 מהן התמחו בכל אחד מתחומי הדעת: אנגלית, ערבית ומתמטיקה (כלומר, 12.5% מהן בכל מקצוע). על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שהוצגו בוועדת החינוך של הכנסת, שיעורי ההתאמה של המורות האלה לתחום הדעת שאותו הן מלמדות הם יותר מ-90% – גבוהים יותר מאשר שיעורי ההתאמה של המורות היהודיות בחינוך הממלכתי.

עוד עולה ממצגת הלמ"ס שכמעט כל המורות האלה (93%) למדו במוסדות הכשרה בישראל (מכללות ואוניברסיטאות). 5% מהן למדו בירדן או ברשות הפלסטינית, והנותרות למדו במדינות אחרות. כל מי שלא למדה בישראל עברה הליך של שקילת התואר והשלמות, בהתאם לדרישות האקדמיות בישראל.

תוכנית הליווי של מכון מרחבים

מרחבים – המכון לקידום אזרחות משותפת בישראל, נוסד ב-1998 על ידי מייק פרשקר. כפי שהסביר פרשקר בשיחה, המכון הוקם כארגון אזרחי, על מנת לחזק את הבסיס המשותף לכלל אזרחיות ואזרחי ישראל. להבנתו, זהו צו השעה והאתגר המרכזי של הציונות, כפי שעולה ממגילת העצמאות.

אזרחות משותפת מהווה אבן יסוד לחברה בריאה, שבה הזהות של כל אחת ואחד נבנית על יסודותיה שלה ולא על שלילת האחר. לדברי פרשקר, "אין בעולם חברה בריאה המבוססת על בדלנות ופחד מהאחר". זה אפשרי משום שזהות אינה משאב כמותי מתכלה. אפשר להיות מאה אחוז אזרח ישראל, ויחד עם זאת מאה אחוז "יהודי" או "פלסטיני", וכך לגבי כל קטגוריית זהות אחרת.

במאמר שפרסם פרשקר, על בסיס מחקריה של ד"ר רוני פורת, מוסבר כי הדרך הנכונה לצמצום הפחד, הדעות הקדומות והגזענות היא באמצעות שינוי בהתנהגות, כלומר מתוך עצם ההתנהלות במציאות חברתית שהיא הוגנת יותר. זה מאוד קרוב לתפיסה היהודית של "נעשה ונשמע".

השיחה מגיעה אליך

רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

שם מלא

כתובת האיימיל שליחה

למשל, "כאשר הורים יהודים-ישראלים מתייעצים עם המורה הערבייה למתמטיקה של בנם, שהיא מורה מצוינת שהם נותנים בה אמון, ההתנהגות כבר השתנתה, ואיתה גם העמדות. כאשר עמיתות לעבודה יהודיות וערביות חוגגות יחד ימי הולדת, חתונות וחגים דתיים, ומנחמות אלה את אלה ברגעי אובדן, ההתנהגות כבר השתנתה, ואיתה גם הדעות הקדומות".

ברוח זאת, פיתח מכון מרחבים תוכנית ליווי לשילוב מורות ומורים מהקהילה האתיופית ותוכנית לשילוב מורות ומורים מהחברה הערבית.

מחקרים מוכיחים שזה מצליח

משרד החינוך נרתם לקחת חלק בתוכנית השילוב של מורות ערביות של מכון מרחבים ב-2013. כבר לאחר שנה ערך המשרד מחקר הערכה על התוכנית. במחקר נמצא שבבתי הספר אשר משתתפים בתוכנית חלה ירידה בדיווחי התלמידים על אלימות מילולית הנושאת אופי גזעני. עוד נמצא כי להשתתפות בתוכנית "תרומה ייחודית ומובהקת לניבוי שביעות הרצון הכללית של המורים מבית הספר", כלומר גם אקלים חדר המורים משתפר בעקבות השילוב.

ב-2018 נערך מחקר הערכה נוסף, על ידי ד"ר ירון יבלברג. ממצאי המחקר הצביעו על "השפעה ברורה ומובהקת של נוכחות המורות על עמדות התלמידים" בתחומים כגון תפיסות לגבי שוויון ואי-שוויון, רגשות כלפי קבוצת החוץ, הכרה באנושיות של קבוצת החוץ ומוטיבציה ליחסים עם קבוצות חוץ. כמו כן, מנהלות ומנהלי הספר, וכן המורות והמורים, הביעו שביעות רצון מהשילוב.

מחקר נוסף נערך על ידי וופא חוסיין וד"ר ניבה ונגרוביץ, ופורסם ב-2020 בספר "חינוך במרחבים רב תרבותיים". גם כאן נמצא שמורות ומורים יהודיים שעבדו בבתי ספר לצד מורות ומורים מהחברה הערבית הביעו רגשות חיוביים כלפי החברה הערבית, בהבדל מובהק לעומת אלה שלא עבדו בחדר מורים משלב.

מי נגד? "מפיצי האור היהודי"

אז מי מתנגד לתוצאות חינוכיות כל כך חיוביות? בפברואר התכנסה ועדת החינוך של הכנסת לדיון בסוגיית השילוב של המורות הערביות. בישיבה הוזכר ששר החינוך התבקש לבחון את תוכנית השילוב שהוא מוביל עם מכון מרחבים, על ידי ארגון מאירים. מדובר בעמותת ימין שמרנית, העומדת מאחורי הרפורמה של השר קיש לחיזוק לימודי היהדות, ואשר הציגה בעבר בוועדת החינוך מידע מפוברק על מחסור בלימודי יהדות וזהות יהודית בחינוך הממלכתי.

הגזענות בישיבה חגגה מקיר לקיר. למשל, אחת הנציגות של עמותות הימין צעקה בקריאת ביניים שלא ייתכן שיהיו מורות לאנגלית שלא יודעות לבטא את האות P. זאת הרמה. נציגה אחרת דיברה בשם הורים "שמרגישים שנלקחה מהם הזכות לחנך את ילדיהם". מנכ"לית מאירים טענה ש"עמותות שמאל פרוגרסיביות קיצוניות מצאו פרצה כדי להשתלט על מערכת החינוך מבפנים".

האמת שלא צריך נציגות מהציבור הגזעני, כל עוד יש לנו את ח"כ צבי סוכות כיו"ר ועדת החינוך. הוא ערך לחברי הכנסת הערביים מבחן נאמנות ("תגיד שחמאס הוא ארגון טרור!"), בטרם ניתנה להם זכות הדיבור. סוכות הכריז שלא ייתן יד "לטשטוש הזהות היהודית", וקבע ש"מורים תומכי טרור לא ייכנסו לבתי ספר יהודיים".

בכל הטיעונים האלה אין טיפה אחת של אמת, ולא הוצג שום בסיס עובדתי להכרזות המכלילות. הכול נשען על פחד ושנאה, המתבטאים בגזענות ובתחושת עליונות.

כאמור, בשבוע שעבר הודיע משרד החינוך שהוא מבטל את השותפות עם מכון מרחבים. עיקר ההשתתפות של המשרד מתבטאת בתמריץ של שעות הוראה, הניתנות לבתי הספר שבתוכנית. בזכות שעות אלה, יכול בית הספר לממן את כוח האדם הנדרש על מנת ללוות את המורה המשתלבת.

וכך, חומת הגזענות היהודית חסמה את האפשרות המוכחת לצמצם את הגזענות במערכת החינוך. ושר החינוך הרופס נכנע להבל הזה, על חשבון עתידנו.