newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

בכנסת דורשים עוד הדתה בחינוך על סמך ממצאים מפוברקים

בדיון בוועדת החינוך טענו דוברי הימין שרוב ההורים והמורים רוצים עוד שעות יהדות ומורשת. הטענה, שמנוגדת לעובדות, גם חשפה את המניע האמיתי שעומד מאחוריה: החשש שללא אינדוקטרינציה, יסרבו הבוגרים לשמש בשר תותחים למימוש החזון המשיחי שלהם

מאת:
ח"כ טלי גוטליב (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

"אנחנו הורסים את עצמנו עם תלמידים שהאתוס היהודי לא בשל בהם", אמרה חברת הכנסת בדיון בוועדת החינוך. ח"כ טלי גוטליב (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

השבוע דנה ועדת החינוך של הכנסת ב"טשטוש ערכי הציונות, מורשת וזהות" בחינוך הממלכתי, ובצורך להוסיף עוד שעות של לימודי דת ואמונה. הטשטוש והמחסור בלימודי יהדות הוצגו כעובדה, למרות שמחקרים מראים שיש בישראל יש לימודי דת ומורשת בהיקף כפול מהנהוג במדינות OECD.

במהלך הישיבה נטען שוב ושוב שיותר מ-80% מההורים והמורים בחינוך הממלכתי חושבים שצריך להוסיף עוד שעות של יהדות ומורשת. כלומר, שהחינוך הממלכתי פועל בניגוד לרצון הציבור. אבל גם הנתון הזה מפוברק. בדו"ח הסקר שהוצג בישיבה נכתב כי רק 31% מההורים סבורים כך.

דוברי הימין טענו בישיבה שלמערכת החינוך הממלכתית חדרו כוחות שמאל המקדמים ערכים פרוגרסיביים רדיקליים. אם זה יימשך, כך נטען, בוגרות ובוגרי החינוך הממלכתי עלולים שלא להתנדב לשרת בצה"ל כלוחמים. להבנתי, הם מודאגים שללא אינדוקטרינציה דתית לאומית בקרב הציבור החילוני, לא יהיו מי שימסרו את נפשם למימוש חזונם המשיחי.

הדיון הדרמטי על "טשטוש הזהות" בחינוך הממלכתי התבסס על ממצאי סקר עמדות, שהוצג בוועדת החינוך באופן מגמתי ומעוות. נאמר בישיבה כי "85% מהמורים ו-80% מההורים חושבים שבעקבות אירועי המלחמה יש צורך להכיר וללמוד יותר על מורשת העם היהודי" (שידור הישיבה, שעה 1:30). הנתון הזה מופיע, לצערי, גם בכותרת ההודעה לעיתונות שהוועדה פרסמה עם סיום הישיבה.

אבל בדו"ח הסקר עצמו (של מכון "מאגר מוחות"), כתובים דברים שונים לחלוטין. כתוב שם: "ציבור ההורים חלוק בדעותיו בשאלה אם צריך להוסיף תכנים בנושאי יהדות. כמעט שליש (31%) חושבים שכן, למעלה משליש (38%) חושבים שלא", ולשאר אין דעה.

אז מאין הגיע הנתון המפוברק? הסקר נערך בקרב הורים לילדים הלומדים בחינוך הממלכתי, ובין היתר התבקשו ההורים המשיבים להגדיר את זהותם הדתית. קבוצה קטנה של הורים (5% מהמדגם) זיהו את עצמם כדתיים. מקרב קבוצה זאת (ולא מכל המדגם), אכן 83% חושבים שצריך להוסיף לימודי דת (ראו תרשים).

אפשר להבין מדוע הורים דתיים בחינוך הממלכתי מבקשים יותר לימודי דת. אלא שאז צריך לשאול, מדוע הם אינם שולחים את ילדיהם ללמוד בבתי ספר דתיים, כפי שמאפשר להם החוק במדינת ישראל.

גם בקרב המורות והמורים, על פי דו"ח הסקר שפורסם (יורד כמסמך וורד), אין שום נתון המתקרב ל-85%, כפי שדווח בעל פה. כמה עצוב שחברי הכנסת לא קראו את דו"חות הסקר שהוגשו לוועדה, ונפלו בפח ההטעיה. במיוחד אכזבו יו"ר הוועדה, ח"כ יוסף טייב (ש"ס), וח"כ מאיר כהן (יש עתיד), שהצטרפו למקהלת המתלהמים נגד החינוך הממלכתי.

חשוב לציין שאת סקר העמדות, שעבורו כונסה הישיבה, ערכה עמותת "מאירים חינוך זה מסורת". בראש העמותה עומדת עו"ד רוני ססובר, שמנהלת גם את השדולה לחיזוק ושימור הזהות היהודית בכנסת. שדולה זאת הוקמה ומנוהלת על ידי מפלגת נעם של ח"כ אבי מעוז. עכשיו ברור מהיכן הגיעו המונחים "טשטוש זהות", וכוחות "פרוגרסיביים רדיקליים", שנשמעו בישיבה שוב ושוב.

יש די והותר לימודי דת בישראל

הבושה גדולה שבעתיים, שכן לחברי הכנסת הוצג מידע מחקרי מבוסס ואמין, שאינו נסמך על סקרי דעת קהל פופולריים ועל הצגתם המעוותת בישיבה. כך למשל, דו"ח מרכז המחקר והמידע של הכנסת, המפרט באמינות את ההיקף העצום של שיעורי יהדות ותרבות יהודית בחינוך הממלכתי.

חברי הוועדה יכלו גם להתרשם ממחקרי השוואה בין לאומיים, כגון הדו"ח "חינוך במבט רחב" ל-2023 של OECD. למעט אירלנד, שבה הרוב המוחלט לומדים בבתי ספר קתוליים, ישראל מובילה את מדינות העולם בהיקף לימודי הדת. לומדים אצלנו דת ומורשת בהיקף כפול לערך, מאשר הנהוג בממוצע מדינות אירופה או ממוצע מדינות OECD (ראו תרשים).

חברי הוועדה יכלו להיעזר גם בממצאי ועדת המומחים לנושא החינוך לערכים, מ-2019. ועדה זאת התכנסה באקדמיה הלאומית למדעים, על פי פנייה של משרד החינוך. בדו"ח הוועדה נקבע בין היתר, שבשנות ה-70 של המאה הקודמת הפיק משרד החינוך חומרי עזר לדיונים בסוגיות שהיו במחלוקת ציבורית, ואף עודד תפיסה של ריבוי קולות.

אולם במהלך השנים שמאז, "השתתקה רוח החירות, ומתודת החינוך הפתוחה שהמשרד נקט בה עברה מן העולם". אם כך, בניגוד לטענות שנשמעו בישיבה, מערכת החינוך הממלכתית אינה הולכת ונפתחת לערכים אוניברסליים, אלא דווקא נמצאת בתהליך של הסתגרות יהודו-צנטרית.

אין שום "דיפ סטייט" בחינוך

על סמך הצגת הממצאים השקרית נטען בישיבה ש"מערכת החינוך נכבשה" על ידי כוחות נסתרים, הפועלים בניגוד לרצון ההורים והמורים. כך, למשל, ח"כ טלי גוטליב (הליכוד) שאמרה: "במערכת החינוך יש דיפ סטייט שנכנס דרך העמותות השונות, שמכניסות תוכני לימוד, ומטמיעות רעיונות רדיקליים שאינני יודעת מי מפקח עליהם. אנחנו הורסים את עצמנו עם תלמידים שהאתוס היהודי לא בשל בהם. אם התלמידים לא יבינו, שאם תהיה פה חוקה לא נוכל לטעון למדינת הלאום היהודי, כי זה יפגע בעקרון השוויון, אז אנחנו לא מחנכים נכון".

המחסור בלימודי דת ואמונה הוצגו כסיבת הכישלון במלחמה הנוכחית. כך למשל אמרה ח"כ גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): "לחמאס יש כוח אינסופי, הם גאים בעוני שלהם, הם גאים בסבל שלהם, כי יש להם את אללה. לנו גדעו את השורשים מתחת לרגליים. הילדים שלנו לא יודעים מה זה להיות יהודי".

את תפיסת החינוך הפשיסטי הנדרש, השלים ח"כ חנוך מילבצקי (הליכוד): "ההכלה שלנו לכל מיני רעיונות מטרופים, מתוך מחשבה שאנחנו פלורליסטיים ומערביים… אנחנו מלמדים את הילדים לחשוב, וחושפים אותם למגוון דעות. לא! זה לא תפקידה של מערכת החינוך! תפקידה של מערכת החינוך להתוות דרך, לחבר לשורשים".

הימין מפחד לאבד את הנכונים למות למען חזונו

הצורך להגביר עוד את לימודי הדת והאמונה מוסגרו בישיבה בהקשר של המלחמה הנוכחית מול חמאס. כדי לחזק זאת, הישיבה נפתחה בסבב דוברות ודוברים, קרובי משפחותיהם של לוחמים, חטופים או הרוגים, שהביעו את תקוותם לניצחון במלחמה כמו גם לשחרור החטופים.

כדאי להתעכב רגע על ההקשר: מדוע חשוב כל כך לנציגי הציבור הלאומי והדתי, לחזק את הזהות היהודית של בוגרי החינוך הממלכתי, דווקא לנוכח המלחמה?

נציגה של התארגנות "אמהות הלוחמים" הסבירה בישיבה, כי נדרש "חינוך שיביא אותם [את תלמידיו] לעמוד איתן מול הקולות המאוד מאוד מבלבלים שיש עכשיו. אנחנו נלחמים פה, קודם כל ולפני הכל, על הזהות היהודית והציונית שלנו".

כלומר, המלחמה אינה מול הפלסטינים הדורשים שחרור לאומי, אלא דווקא מלחמת זהות פנימית. מכאן ברור מדוע חובה שכל חיילינו (כולל בוגרי החינוך הממלכתי) יהיו חדורים בזהות הדתית-הלאומית הנכונה.

אצל ח"כ לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית), הדברים מפורשים עוד יותר. לעמדתה, אין דבר כזה תלמיד חילוני: "אין יהודי שהוא חול, כי יהודים הם קודש קודשים". לכן גם "אין דבר כזה" שלוחם "הולך למסור את הנפש שלו בשביל העם שלו", מבלי שהוא "יודע מה המורשת שלו". לכן "הזהות יהודית שלנו כל כך קריטית לקיום שלנו".

וזה העניין להבנתי: הציבור הלאומי והדתי חושש שללא תוספת של עוד ועוד אינדוקטרינציה דתית ולאומית בחינוך הממלכתי, בוגרות ובוגרי החינוך הזה יסרבו לשמש בשר תותחים למימוש החזון המשיחי שבו הם מאמינים.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן

לא "עניין תרבותי". מחאה נגד הפשיעה בחברה הערבית, 28 באוקטובר 2021, תל אביב (צילום: אביב אבשלום / פלאש90)

הפשיעה היא חלק מתוכנית פירוק העם הפלסטיני. מתי נתפכח?

ישראל מרסקת את הגדה באמצעות התנחלויות, את עזה במלחמה ובמצור, ואותנו, האזרחים הפלסטינים באמצעות ההזנחה והפשיעה. בעודי כותב את השורות האלה, יירצח ערבי נוסף. זהו מאבק על עצם הקיום שלנו, ועליו להיות מאבק לאומי מתמשך  

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf