עלייה חדה בתמיכה בחמאס לאחר "צוק איתן", הנייה מביס את עבאס גם בגדה

סקר מקיף של המרכז הפלסטיני למדיניות ולמחקר (PSR) בהנהלת חליל שקאקי בגדה המערבית ובעזה מעלה כי התמיכה בחמאס רושמת שיאים חדשים בקרב הציבור הפלסטיני.

אם הבחירות לנשיאות הפלסטינית ולפרלמנט היו נערכות היום, איסמעיל הנייה היה מנצח את עבאס וחמאס היה שולט בפרלמנט. לראשונה, הנייה גובר גם על מרוואן ברגותי, וכן בעימות משולש עם ברגותי ועבאס. על פי הסקר הנייה גובר על עבאס כיום 32:61, לעומת 53:41 לטובת עבאס בסקר שנערך לפני כחודשיים, ערב המלחמה. הנייה גובר גם על מרוואן ברגותי (49:44) בפעם הראשונה מאז הנתון הזה החל להיבדק.

בבחירות לפרלמנט החמאס (46 אחוז) מנצח את פת"ח (31) אחוז ואת המועמדים העצמאיים (7 אחוז). בסקר לפני חודשיים הוביל פת"ח בפער של שמונה אחוזים (40-32). גם כאן התמיכה בחמאס בגדה המערבית (47 אחוז) גדולה יותר מבעזה (44 אחוז).

יש לציין כי גם בעקבות המלחמות הקודמות בעזה הפופולריות של חמאס עלתה, אולם מעולם לא בשיעורים כאלו. הסקר נערך בתאריכים 26-30 באוגוסט, לאחר סיומו של מבצע צוק איתן, ולפני ההכרזה על שטחי מדינה באזור בית לחם, שזכתה לפרסום רב ברשות. הסקר נערך בקרב 1270 בוגרים. טעות הדגימה המירבית היא שלושה אחוז.

79 אחוז מהפלסטינים סבורים כי חמאס ניצח במבצע "צוק איתן" (אחוז זהה מאשים את ישראל באחריות למלחמה). שלושה אחוזים סבורים כי ישראל ניצחה, ו-17 אחוז סבורים ששני הצדדים הפסידו. 64 אחוז מרוצים מתנאי הפסקת האש, ואילו 34 אחוזים אינם מרוצים. 59 אחוז סבורים שההישגים הצדיקו את הקורבן הפלסטיני במלחמה.

גם התמיכה במאבק האלים רושמת שיאים חדשים. רוב מוחלט בציבור הפלסטיני – 86 אחוז – סבורים כי ירי רקטות על אוכלוסיה אזרחית מוצדק כל עוד ישראל אינה מסירה את המצור על עזה. 57 אחוז מתנגדים לפירוז הרצועה, אולם כ-38 אחוז מהמשיבים דווקא מסכימים לכך, לאחר הסרת המצור או בהסכם שלום עם ישראל.

53 אחוז מהפלסטינים סבורים כי מאבק אלים הוא הדרך הטובה להשגת מדינה פלסטינית לצד ישראל.  22 אחוז סבורים כי דיפלומטיה היא הדרך לכך, ו-20 אחוז חושבים שמאבק עממי לא אלים הוא הפיתרון. 54 אחוז תומכים בחטיפה וברצח של שלושת הנערים הישראלים. בעזה עולה התמיכה בחטיפות וברצח אזרחים ישראלים ל-69 אחוז. רוב הנשאלים בגדה המערבית מתנגד לחטיפה ולרצח.

> אבו מאזן, אירופה וארה"ב לא מתנגדים להפקעת האדמות בגוש עציון

הפגנת תמיכה בחמאס בשכם. התמיכה בחמאס בגדה הגיעה לשיא חדש, והיא גבוהה מהתמיכה בארגון בעזה (אחמד אל-באז / אקטיבסטילס)

הסקר מדד את שביעות הרצון מתפקודם של אישים ומוסדות במהלך המלחמה. במקום הראשון ניצב חמאס, עם 88 אחוז. במקום השני חאלד משעל, עם 78 אחוז. בהמשך: אש"ף (44 אחוז); ממשלת האחדות (43 אחוז), מחמוד עבאס (39), הרשות הפלסטינית (36). סוגר את הרשימה ראש הממשלה הפלסטיני ראמי אל חמדאלה עם 35 אחוז.

מעניין לציין כי חמאס יותר פופולרי בגדה מאשר בעזה, ואילו עבאס, על אף הנתונים הנמוכים שלו, מעט יותר פופולרי בעזה מאשר בגדה. עבאס זוכה ל-49 אחוז שביעות רצון בעזה וצונח ל-33 אחוז בגדה, ואילו משעל זוכה לאחוזי תמיכה דמיוניים בגדה (83) ויורד לשבעים אחוז בעזה. התוצאות הללו יכולות להצביע בכל זאת על חוסר שביעות הרצון מהקורבן העצום של עזה תחת חמאס במלחמה, וייתכן שהביקורת הזו אף תגבר. אולם הנתון המובהק ביותר הוא חוסר שביעות הרצון של הפלסטינים בגדה מהרשות בכלל, ומהאסטרטגיה הדיפלומטית של עבאס בפרט.

התמיכה בפתרון שתי המדינות ממשיכה להישחק: 49 אחוז תומכים בפיתרון לעומת 50 אחוז שמתנגדים לו (הפער הוא בתחום טעות הדגימה). בסקר הקודם 54 אחוז תמכו בפתרון שתי המדינות ו-46 התנגדו לו. יחד עם זאת, אין עלייה בתמיכה בפתרון המדינה האחת. בסקר קודם פתרון המדינה האחת קיבל 31 אחוז, ואילו בסקר הזה התמיכה בו ירדה דווקא, ל-25 אחוז. כלומר, נרשמת ירידה בתמיכה בכל סוגי הפתרונות, שעלולה להצביע על ייאוש והקצנה גוברים בחברה הפלסטינית.

81 אחוז מהפלסטינים חוששים שהם עלולים להיפגע באופן אישי מידי ישראל, או שביתם יהרס ואדמתם תוחרם. מספר זהה של פלסטינים סבור שמטרתה ארוכת הטווח של ישראל הוא לספח את השטחים ולשמור את האוכלוסיה הפלסטינית ללא זכויות, או לגרש אותה כליל.

> אלפי מפגינים בתמיכה בחמאס בעזה, בגדה ובירושלים

מחמוד עבאס. קריסה מוחלטת בתמיכה בו וברשות הפלסטינית (פליקר, Cabinet Office CC)

כמה הערות שלי על הסקר: חלק מהנתונים, ובמיוחד הזינוק העצום בפופולריות של חמאס, צריכים להילקח בעירבון מוגבל. אם בישראל יש תנודות קיצוניות בפופולריות של אישים ומפלגות במלחמה, הרי שבחברה הפלסטינית, שמגויסת הרבה יותר ושספגה הרבה יותר נפגעים, התנודות יכולות להיות עוד יותר קיצוניות. כאמור, גם אחרי מבצעים קודמים הפופולריות של חמאס עלתה, ומאוחר יותר היא דעכה.

לעומת זאת, הקריסה של התמיכה ברשות, במיוחד בשטחי הגדה, לא נראית מקרית, והיא ממשיכה מגמות של השנה-שנתיים האחרונות. הפוליטיקה של עבאס נתפסת כמנותקת במקרה הטוב ומשרתת את האינטרס הישראלי במקרה הרע. נקודת מפנה שלילית מבחינתו של יו"ר הרשות היה מבצע שובו אחים, בו נתפסה הרשות כזרוע של כוחות הביטחון הישראליים.

לאורך כל שלטונו, נתניהו הקפיד מאוד לא להעניק לעבאס הישגים, ודווקא החמאס הצליח לחלץ ממנו ויתורים – משחרור אסירים ועד ההקלה במצור. אפילו כעת ישראל מוכנה לתת לעבאס דריסת רגל בעזה, אולם היא ממשיכה להפקיע שטחים בגדה. הציניות ביחס לשלטון הרשות בגדה מובנת מאוד, בהקשר הזה, וכך גם התמיכה במאבק האלים.

דווקא בעזה, היכן שהאוכלוסיה סובלת בפועל גם מהמצור, גם מהשלטון הדיקטטורי של חמאס וגם מהמלחמות, יש מעט יותר סקפטיות באשר לחמאס ומעט יותר אהדה לעבאס, אם כי גם בעזה חמאס היה מנצח את הבחירות בהליכה אם הן היו נערכות מחר. ובכל זאת ראוי לציין שמחצית מהציבור הפלסטיני תומך בהמשך המשא ומתן עם ישראל, והנתון הזה עוד עשוי לעלות אם יהיו למגעים גם הישגים.

הסקר מחזק מאוד את הטענה שלא ניתן להגיע להסכם יציב עם עבאס שלא יכלול את חמאס. במלים אחרות, התמיכה העממית הרחבה בתנועה האסלמית תאפשר לה לטרפד כל הסכם שיותיר אותה בחוץ.

לבסוף, יש ברחוב הפלסטיני אהדה עצומה לרעיון של הפיוס בין חמאס לפת"ח, והיא נשמרת על אף המלחמה והטינה לרשות. לכן יש סיכוי טוב שהתהליך הזה ימשיך ושממשלת האחדות תשרוד.

לתוצאות בהרחבה באתר המרכז הפלסטיני למדיניות ולמחקר.