newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

סטודנטים מקבוצות מוחלשות נפגעו הכי קשה מהקורונה

מחקר בארה"ב מחזק את הממצאים שנמצאו גם בישראל: סטודנטים מקבוצות אתניות מוחלשות נשרו יותר מהלימודים, צעירים נפגעו יותר ממבוגרים, נשים וג'נדרקווירים יותר מגברים. אחת ההמלצות בישראל: להגביר סיוע לסטודנטים בזמני חירום

מאת:

מחקר גדול ממדים שהתפרסם ביוני בארה"ב מחזק את מה שמצאו סקרים קודמים בישראל: סטודנטים במוסדות להשכלה על תיכונית נפגעו קשה ממגפת הקורונה, ובהיעדר רשת ביטחון מטעם המדינה, הפגיעה היא בעיקר בסטודנטים מקבוצות פריפריה מוחלשות.

גם בישראל נמצא שסטודנטים מרקע מוחלש נפגעו יותר ממגבלות הקורונה. סטודנטית בספריה באוניברסיטה העברית. למצולמת אין קשר לכתבה (צילום: אוליביה פיטוסי / פלאש 90)

גם בישראל נמצא שסטודנטים מרקע מוחלש נפגעו יותר ממגבלות הקורונה. סטודנטית בספריה באוניברסיטה העברית. למצולמת אין קשר לכתבה (צילום: אוליביה פיטוסי / פלאש 90)

בעוד השיח הציבורי על החזרת התלמידים לבתי הספר היה ער וסוער (וכפי שכתבתי בשבוע שעבר: מיותר), נדמה שהסטודנטים נותרו בשוליים: ילדים גדולים, שיסתדרו בעצמם. אלא שבגישה זאת, דווקא מי שהגיעו מרקע חברתי כלכלי נמוך, ובכול זאת הצליחו להתברג במסלולי לימוד על תיכוניים, היו הראשונים ליפול.

קריאת אזהרה לגבי חוסר הצדק שבהפקרת שכבת הגיל של הסטודנטים פורסמה על ידי אייסף, קרן הסיוע לסטודנטים, מיד עם פרוץ המגיפה. במהלך שנת 2020 פורסמו שלושה מחקרים ראשוניים, שמצאו כי אכן עיקר הנפגעים הם סטודנטים מהפריפריה החברתית בישראל: מחקר תחושות וצרכים של סטודנטים באוניברסיטה העברית; סקר סטודנטים ארצי של קרן אדמונד דה רוטשילד, ומחקר משווה בין סטודנטים יהודים וערבים של המכון הישראלי לדמוקרטיה.

פגיעה קשה יותר באוכלוסיות מוחלשות

המחקר בארה"ב נערך מטעם המכון למדעי החינוך, המשויך למחלקת החינוך הפדרלית. המידע נאסף מ-61 אלף סטודנטים, מכל סוגי מוסדות החינוך העל תיכוניים ומכל מדינות ארה"ב. הסטודנטים מילאו שאלונים בחודשים הראשונים למגפה, עד יוני 2020, וכעת התפרסמו ממצאים ראשוניים מתוכם. הדוח השלם אמור להתפרסם רק בעוד שנה.

רוב רובם של הסטודנטים (87 אחוזים) חוו שינוי בסדרי הלימודים והחיים לנוכח המגפה, ו-84 אחוזים מהם עברו ללמוד מרחוק. היקף הנשירה מלימודים, או הפסקתם לאותה שנה בפועל, היה 8.2 אחוזים, כלומר אחד מכל 12 סטודנטים. עם זאת הפגיעה הייתה חמורה יותר בקבוצות המוחלשות בחברה האמריקאית, כפי שניתן לראות בתרשים.

סטודנטים ממוצא אסיאתי או אנגלו סקסוני ("לבנים") נשרו בהיקף של 5-6 אחוזים. סטודנטים ממוצא לטיני (דרום אמריקה) או אפרו-אמריקאי בהיקף כפול מזה, וילידים אמריקאים (natives Americans)  בהיקף נשירה גדול פי ארבעה.

פגיעה קשה יותר בסטודנטים צעירים

לנוכח משבר הקורונה דיווחו 27.5 אחוז מהסטודנטים שנאלצו לשנות את מקום מגוריהם. גם כאן הפגיעה לא הייתה אחידה, והפערים בולטים במיוחד בהקשר המצב המשפחתי של כל סטודנט.

ככלל, סטודנטים צעירים, בגיל 23 ומטה, נפגעו הרבה יותר מהסטודנטים המבוגרים מהם, כפי שניכר בתרשים (מימין). שליש מהסטודנטים הצעירים (32.3 אחוזים) חזרו להתגורר אצל הוריהם, ועוד 5.5 אחוזים מהם עברו להתגורר במקומות ארעיים אחרים. ככל שעולים בגיל, היקף הפגיעה בתנאי המגורים יורדת דרמטית.

אשר למעמד המשפחתי, נמצא שככל שסטודנט "מיושב" יותר מבחינה משפחתית, כלומר נשוי או בעל ילדים משלו, כך הוא חווה יציבות במקום המגורים. ניתן להניח שסטודנטים מבוגרים ובעלי משפחות הם גם במצב כלכלי יציב יותר, ולכן לא חוו משבר במקום המגורים.

פגיעה קשה יותר בג'נדרקוויר

משתנה נוסף שנחשף במחקר כבעל השפעה על היקף הפגיעה הוא הזהות המגדרית. ככלל, סטודנטיות נשים דיווחו על פגיעה גדולה במעט מסטודנטים גברים, וסטודנטים שהגדירו עצמם באחת מקבוצות הג'נדרקוויר דיווחו על פגיעות גדולה בהרבה.

כך למשל, בעוד שיעור הנשירה הכללי מהלימודים עמד על 8.2 אחוזים, הרי שיעור הנשירה או הפסקת הלימודים בקרב הג'נדרקוויר היה למעלה מכפול: 17.5 אחוזים.

מבין הסטודנטים שנאלצו לעזוב את מקום מגוריהם לנוכח המגיפה, 3 אחוזים נותרו ללא מקום מגורים יציב ובטוח. ההבדל בין הגברים לנשים אינו גדול במדד זה, אולם הג'נדרקווויר נותרו ללא מקום מגורים יציב בהיקף גדול פי שלושה מאחרים.

9.1 אחוזים מכל הסטודנטים דיווחו כי הם סובלים מחוסר ביטחון תזונתי, כלומר מתקשים לשלם עבור הוצאות המזון של עצמם. המדרג המגדרי כאן הוא ברור: שיעורם בקרב הגברים הוא 7.3 אחוזים, בקרב הנשים 10.1 אחוז ובקרב הג'נדרקוויר 14.3 אחוזים.

חשיבות רבה לתמיכה מצד מוסד הלימודים

ככלל, נראה שהתמיכה של מוסדות הלימוד בסטודנטים לא הייתה גבוהה במיוחד. אמנם, 70 אחוזים מהסטודנטים דיווחו שקיבלו מידע ברור ממוסד הלימודים על שינויים בסדרי הלימוד. עם זאת המוסדות סיפקו מעט מידע בנוגע להתמודדות עם החיים שמחוץ ללימודים: למשל, רק 37 אחוזים מהסטודנטים קיבלו מידע על תוכניות סיוע במזון, ורק 24 אחוזים קיבלו מידע על סידורי מגורים אלטרנטיביים.

רק 34.3 אחוזים מהסטודנטים דיווחו כי קיבלו סיוע בתחום הטכנולוגי, לנוכח המעבר ללמידה מרחוק. רק 27.3 אחוז מהסטודנטים דיווחו כי קיבלו החזר עבור חלק משכר הלימוד, ו-38.3 אחוזים דיווחו כי קיבלו החזר עבור חלק משכר הדירה במעונות הסטודנטים.

ועדיין, יש עדות כי התמיכה של מוסד הלימודים היא חשובה. למשל, 16 אחוזים מהסטודנטים, שקיבלו קודם לפרוץ המגפה מלגות סיוע ממוסדות הלימוד שלהם, דיווחו כי חזרו להתגורר בבית הוריהם, לעומת 26 אחוזים בקרב אלה שלא קיבלו מלגת סיוע. לא רק זאת, 22 אחוזים ממקבלי המלגות דיווחו כי קיבלו סיוע כספי נוסף לנוכח המגיפה, בהשוואה ל-9 אחוזים בלבד מקרב הסטודנטים שלא קיבלו מלגות קודם למגיפה.

נדרשת תוכנית מגירה לתמיכה בסטודנטים בשעת חירום

העובדה שהסטודנטים הם צעירים בוגרים (בשונה מילדים בבתי הספר) אינה משחררת את החברה מאחריותה כלפיהם. במיוחד כלפי אלה מהם שלמרות תנאי פתיחה קשים, כגון מצב כלכלי חברתי של ההורים והשתייכות לקבוצות מוחלשות, הצליחו להתברג במסלולי לימוד על תיכוניים.

מומחים שהגיבו על המחקר בארה"ב העידו כי 40 אחוזים מהסטודנטים נזקקו לתוכניות סיוע לנוכח משבר הקורונה, אולם רק 15 אחוזים קיבלו סיוע שכזה. לפיכך, הם מציעים לרשויות להשתמש בממצאי המחקר, על מנת להכין תוכניות סיוע סדורות והוגנות לשעת חירום עתידית.

עורכות המחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה המליצו על הרחבת היקף המלגות והסיוע הכספי הניתן לסטודנטים. כמו כן, הן העירו על כך שהעובדים ביחידות המעניקות תמיכה וסיוע לסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה, הוצאו עם תחילת המשבר לחופשה (חל"ת), ולכן לא נותר לסטודנטים הנזקקים אל מי לפנות בבקשות עזרה.

עניין זה עלה גם במסקנות המחקר שנערך באוניברסיטה העברית. באחת המסקנות נכתב כי יש "חשיבות רבה לבניית מערך תמיכה לימודית ורגשית לסטודנטים שיתאים להתמודדות במצבים של משבר המוני".

זה הזמן אם כך להכין תוכנית מגירה לתמיכה בסטודנטים, במיוחד אלה המגיעים מרקע מוחלש, שתופעל בשעת חירום.

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
קורבן נוסף של יום הדמים בגדה (צילום מסך מתוך סרטון בצלם, המתעד את הירי במאלכ חמדאן מכפר סאלם)

קורבן נוסף של יום הדמים בגדה (צילום מסך מתוך סרטון בצלם, המתעד את הירי במאלכ חמדאן מכפר סאלם)

תיעוד: חיילים ירו למוות בצעיר פלסטיני מבלי שהיווה סכנה

על פי התיעוד, מאלכ חמדאן נורה למוות על ידי חיילים שירו לעבר פלסטינים בתגובה ליידוי אבנים. זאת למרות המרחק הרב ביניהם ובזמן שאלה ניסו להימלט מהמקום. באותו היום נורו למוות עוד 10 איש בגדה, חלקם בידי מיליציות משותפות של חיילים ומתנחלים

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf