מחקרים חדשים: שיבושי הקורונה לא פגעו בלמידה ובתלמידים

לאחרונה פירסם בנק ישראל תחזית קודרת, שלפיה סגירת בתי הספר בשנת הקורונה תביא "לפגיעה ארוכת טווח בהשכלה הממוצעת", תעמיק את האי-שוויון החברתי, ואפילו תפגע בעתיד "בהכנסות התלמידים בהגיעם לשוק העבודה". הבנק לא לבד: מומחים ברחבי העולם ניבאו שסגירת בתי הספר תפגע בהישגים הלימודיים של התלמידים.

אולם מחקרים חדשים – שלושה מהם אציג כאן – מגלים תמונה מורכבת בהרבה, שלא ניתן להסבירה בקלישאות פשטניות. בחלק מהמקרים לא נמצא הפסד לימודים (Learning Loss) כלל, ובחלק נמצאה האטה שאינה אחידה. כלומר, לא נמצא קשר ישר ויציב בין היקף ההאטה בלימודים לבין משתנים כגון משך הסגר, גיל התלמידים, תחומי הלימוד, ואפילו לא הרקע החברתי-כלכלי. לפעמים נמצאה נסיגה ביחס לצפוי, ולפעמים נמצאה התקדמות מעבר לצפוי.

מהתמונה המורכבת העומדת לרשותנו כעת ניתן להסיק רק זאת: למידה אינה עניין כמותי הנגזר רק ממספר שעות ההוראה. המשתנים הקשורים ללמידה הם רבים, התלות ביניהם אינה ברורה, וגם אם ניתן להצביע על קשרי מתאם, ודאי שלא מדובר בקשרים סיבתיים. נדרשת צניעות רבה בכל הקשור ליכולתנו להבין חינוך ולנבא תוצאות של חינוך.

אוסטרליה: לא היה אובדן לימודים

המחקר הראשון שאציג פורסם במרץ 2021, ובוצע בידי קבוצת חוקרים מאוניברסיטת ניוקאסל במדינת ניו סאות' ויילס באוסטרליה. בתי הספר נסגרו בעיר החל מסוף מרץ 2020 למשך 8 עד 10 שבועות. גם לאחר מכן צומצמו הלימודים לקבוצות קטנות, ואף היו סגרים מקומיים כאשר התגלה תלמיד או מורה חיוביים לנגיף.

בדומה לישראל, יישום הלמידה מרחוק נתקל בקשיים רבים, שכן לחלק מהתלמידים לא היתה נגישות לרשת אינטרנט יציבה, חלק מההורים לא היו פנויים לעזור לילדיהם, והמורים לא היו מוכנים עם מערכי שיעור להוראה מרחוק עם תחילת הסגר.

לרשות החוקרים עמד מידע על הישגי התלמידים במתמטיקה ובשפה בארבעה מועדים: בתחילת 2019 ובסופה, וכן בתחילת 2020 ובסופה. השנה הראשונה היתה שנת לימודים רגילה, בעוד השנה השנייה כללה את סגר הקורונה בין שני מועדי המבחן.

ב-2019 נבדקו 62 בתי ספר שבהם 2,738 תלמידים, וב-2020 נבדקו 51 בתי ספר שבהם 2,156 תלמידים בכיתות ג'-ד'. רבע מהתלמידים היו כאלה ששפת אימם אינה אנגלית, כלומר תלמידים מקבוצות מיעוטים או תלמידים מהגרים, המתאפיינים ברקע חברתי-כלכלי נמוך.

החוקרים השוו את היקף ההתקדמות של התלמידים בין שני מועדי המבחן ב-2019, להיקף ההתקדמות של התלמידים בין שני מועדי המבחן ב-2020, השנה שבה בתי הספר היו סגורים. בשום נגזרת של הנתונים לא נמצא הבדל של ממש בין השנים: במתמטיקה ובקריאה, בכיתות ג' או ד', בין תלמידי עיר לתלמידי כפר, ובין תלמידים מרקע חברתי כלכלי גבוה לרקע נמוך.

תוכלו לראות באחד האיורים מתוך דו"ח המחקר, שהקווים המייצגים את 2019 חופפים לאלה של 2020, בשלושת קבוצות הרקע החברתי-כלכלי.

ההסבר שמציעים החוקרים מטיל את מלוא האחריות על המורים: "הממצאים שלנו הם עדות לעבודתם המסורה של המורים במהלך 2020". הם שהבטיחו כי הלמידה עבור מרבית התלמידים לא נפגעה כלל, "למרות הנסיבות יוצאות הדופן".

קנדה: המוטיבציה לא נפגעה

מחקר שני שאציג נערך על ידי קבוצת חוקרים קנדים, ופורסם בינואר 2021. החוקרים התייחסו לדיווחים מרחבי העולם על פגיעה בשלומוּת (רווחה ובריאות נפש) של תלמידים, ובעיקר על סימפטומים של בדידות לנוכח הסגר החברתי. מכיוון שידוע כי תסמינים של בריאות נפש פוגעים במוטיבציה של בני אדם לפעול, הם ביקשו לבדוק אם ניכרת פגיעה במוטיבציה ללמוד לנוכח סגר הקורונה.

שאלון מוטיבציה הועבר למדגם של 90 תלמידים מכיתות ט'-י', פעם ראשונה בינואר 2020 לפני תחילת המגיפה, ופעם שנייה בנובמבר 2020 לאחר החזרה ללימודים בשנת הלימודים הנוכחית. בין לבין, היו התלמידים סגורים בבתיהם למשך חודשיים.

בשאלון נדרשו התלמידים לדרג את הסכמתם עם היגדים שונים, שבדקו: הערכה עצמית, כגון "אני גאה בציונים שלי בבית הספר"; עניין בלימודים, כגון "חשוב לי להבין מה שלומדים בבית הספר"; תפיסת תועלת, כגון "מה שאני לומד בבית הספר יעזור לי בחיים"; והיגדי תוצאה, כגון "המטרה שלי היא להצטיין בחיים".

במחקר נמצא כי סגירת בתי הספר לא פגעה כלל באף אחד מהיבטי המוטיבציה של התלמידים ללמוד. עוד נמצא כי בקרב תלמידים שדרגו עצמם כתלמידים חברותיים ומוחצנים גברה המוטיבציה ללמוד בעקבות משבר הקורונה, בהשוואה לתלמידים שהגדירו עצמם כמופנמים ומתבודדים.

החוקרים מסבירים שהסגר העצים בעיני תלמידים חברותיים את מעמד בית הספר כמסגרת שבה הם מוצאים מענה לצורכיהם החברתיים. הם נפגעו יותר מהבדידות בתקופת הסגר, ולכן העריכו יותר את החזרה לשגרת הלימודים.

ארה"ב: האטה בלתי אחידה

מחקר שלישי נערך במדינת ג'ורג'יה שבארה"ב ופורסם במאי 2021. במחקר נבדקו כמה אלפי תלמידים בבתי ספר בשלושה מחוזות חינוך במטרופולין של אטלנטה, בירת המדינה.

באטלנטה נסגרו בתי הספר במרץ 2020, והתלמידים עברו ללמידה מרחוק עד סיום שנת הלימודים. גם בשנת הלימודים הנוכחית, החל מספטמבר 2020, פעלו מרבית בתי הספר במשולב: הורים יכלו לבחור אם ילדיהם ילמדו בבית הספר או בלמידה מרחוק מהבית.

רציונל המחקר היה מיוחד: לרשות החוקרים עמד מידע רב אודות היכולות של התלמידים במתמטיקה ובשפה, שכן מבדקי יכולת נערכים במדינה שלוש פעמים בכל שנה, בכל הכיתות. בעזרת מידע זה הגדירו החוקרים את ההתקדמות האישית של כל תלמיד בשנים שלפני הסגר, וקבעו לפי קצב התקדמותו האישי, את ההישג שהיה אמור להגיע אליו ב-2021 אילולא היה סגר.

בהמשך, בדקו החוקרים את הפער בין ההישג המשוער שאליו היה אמור התלמיד להגיע, לבין ההישג אליו הגיע בפועל. פער זה שוקלל למדד של חודשי לימוד. כלומר, החוקרים קיבלו מדד שמעיד בכמה חודשים מפגר או מקדים כל תלמיד את עצמו, לנוכח הסגר.

חשוב להדגיש שציון שלילי במחקר אינו מבטא נסיגה ביכולת הלימודית, אלא התקדמות שהיא אטית יותר מהמצופה, כל תלמיד ביחס לעצמו. בממוצע הכללי נמצאה האטה בקצב ההתקדמות של כלל התלמידים, בהיקף של כשלושה חודשים. כמו כן, ההאטה היתה חריפה יותר אצל תלמידים מרקע חברתי-כלכלי נמוך בהשוואה לגבוה; וכן האטה חריפה יותר אצל תלמידים שנשארו בבית גם ב-2021 בהשוואה לתלמידים שחזרו לבתי הספר.

עם זאת, בבדיקת משתני הרקע לא נמצא אף משתנה במתאם יציב עם ההאטה בקצב ההתקדמות. תוכלו לראות דוגמה לכך בתרשים, המציג את הישגי התלמידים במתמטיקה.

שני התרשימים מייצגים שני מחוזות של בתי ספר, והעמודות בכל תרשים מתייחסות לכיתות ד' עד ח'. העמודות הכחולות מייצגות פער בטווח קצר, ממרץ ועד ספטמבר 2020, והעמודות בצבע תכלת מייצגות פער בטווח זמן ארוך יותר, מתחילת המגיפה ועד ינואר 2021.

ניכר כי במחוז A (העליון) ההאטה בקצב ההתקדמות של התלמידים היא גדולה ביותר בכיתה ד', והיא הולכת ומצטמצמת עם העלייה בגיל. בכיתה ח' לא רק שאין האטה, אלא שהתלמידים הגיעו להישגים גבוהים יותר מאלה שהיו צפויים להגיע אליהם, למרות משבר הקורונה. הם השיגו את עצמם בחודש שלם.

לעומת זאת במחוז B (למטה) התקבלה תמונה הפוכה: האטה בקצב ההתקדמות של התלמידים היא גדולה יותר בכיתה ח' (כמעט 7 חודשי האטה!) והיא הולכת ומצטמצמת עם הירידה בגיל.

ממצאים מגוונים דומים התקבלו גם במבחני השפה, וכן בהשוואה בין תלמידים לפי רקע חברתי-כלכלי. אף שבממוצע הכללי תלמידים מרקע נמוך נפגעו יותר, הרי שנמצאו בתי ספר שבהם תלמידים מרקע נמוך התקרבו להישג המצופה מהם יותר מאשר תלמידים מרקע גבוה.

עוד ממצא מעניין הוא שתלמידים עם צרכים מיוחדים וקשיי למידה לא נפגעו מסגר הקורונה יותר מאשר תלמידים אחרים. גם כאן נמצאו מקרים אחדים שבהם תלמידים עם צרכים מיוחדים התקרבו להישגים הצפויים יותר מאשר תלמידים אחרים. החוקרים מסבירים כי ייתכן שלמידה עצמאית בסביבה השקטה של הבית מתאימה לתלמידים עם צרכים מיוחדים יותר מאשר לאחרים.

מסקנה: אפשר לצאת לחופשת הקיץ בשקט

למרות ההנחה הרווחת שסגר הקורונה פגע בהתקדמות התלמידים בלימודים, התמונה העומדת לרשותנו נכון לעכשיו היא הרבה יותר מורכבת. למידה אינה עניין כמותי פשוט, ותוספת שעות או ימי לימוד אינם מנבאים בהכרח הישגים לימודיים.

יש מקרים שבהם משבר הקורונה פגע בהישגי התלמידים ובקצב התקדמותם, ויש מקרים שלא. אנחנו לא יודעים מדוע, משום שמשתנים כגון משך הסגר, גיל התלמידים, תחום הלימודים, רקע חברתי כלכלי, שלומוּת או צרכים מיוחדים, אינם נמצאים במתאם עם היקף הפגיעה או אי הפגיעה בלמידה.

אפשר לצאת לחופשת הקיץ בלב שקט: אין הוכחה שהמשך הלימודים היה בהכרח מועיל לתלמידים.