newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

בעקבות הפיגועים: נתניהו מודה שאין לו פתרון לגל האלימות

ראש הממשלה כינס דיון חירום מיוחד שבו לא הוחלט שום דבר חדש או משמעותי. גם את ההחלטות הישנות לא סביר שהממשלה תבצע, או שהן יעזרו. החודשים האחרונים מבהירים שלא ניתן לקיים משטר צבאי ולהבטיח ביטחון

מאת:

ארבעת מקרי הירי והדקירות אתמול (שלישי), שהובילו למותו של תייר אמריקאי ולפציעתם של למעלה מעשרה ישראלים (בנוסף להריגת התוקפים), הובילו את ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לכנס דיון לילי מיוחד לדיון על דרכים להתמודדות עם גל האלימות.

מה הוחלט בדיון? למעשה, שום דבר חדש. כלום. לפי הדיווחים במקור ראשון וב"הארץ" החלטה אחת הייתה לסגור אמצעי תקשורת שמשדרים דברי הסתה. רק שאת זה הצבא עושה בשטחים ממילא כבר חודשים ארוכים. החלטה נוספת הייתה לקדם "חקיקת בזק" (נשמע חזק, לא?) שתעניש את מי שמסיעים או מלינים שוהים בלתי חוקיים. אבל אבוי, החוק במדינת ישראל כבר אוסר על הסעת, הלנת או העסקת שוהים בלתי חוקיים, ואנשים נשפטים ויושבים על זה בכלא (כבר לפני 12 שנים, כשישבתי בכלא מעשיהו, ישבו איתי רבים כאלה).

החלטה נוספת ודרמטית לכאורה היא לסגור את הפרצות בגדר ההפרדה. קודם כל, חשוב להבהיר שלא מדובר בפרצות קטנות ששולחים צוות טכנאים לתקן. מדובר בעשרות קילומטרים של גדר שמעולם לא נבנו (ראו מפות כאן). שנית, גם כאן לא מדובר בהחלטה חדשה. רק לפני חודש נתניהו הכריז על אותו הדבר בדיוק, והוא עכשיו ממחזר את ההצהרה ההיא.

> הדוקרים אינם שותפים למאבק הפלסטיני

משה יעלון ובנימין נתניהו בתדרוך צבאי אחרי הפיגוע בעתניאל (עמוס בן גרשום, לע"מ)

משה יעלון ובנימין נתניהו בתדרוך צבאי אחרי הפיגוע בעתניאל (עמוס בן גרשום, לע"מ)

אלא שניסיון העבר מלמד שמדובר בלא יותר מדיבורים: בניית הגדר תקועה בעיקר בשל מלכוד פוליטי. תוואי הגדר המאושר באזור גוש עציון, למשל, זוכה להתנגדות קשה לא רק מצד פלסטינים אלא גם מצד המתנחלים באזור וגם מצד הממשל האמריקאי (גם בעידן בוש). עתירות שהוגשו לבג"ץ נגד התוואי הזה הוקפאו כשהממשלה הודיעה שלא תמשיך לבנות במקום, ומאז לא הוגשה הודעת עדכון אחרת שתאפשר את המשך הדיון בעתירה, שבלעדיה לא תתחדש הבנייה.

מאז 2006 אנחנו שומעים התחייבויות להשלמת בניית הגדר. לאורך השנים יצאו מדי פעם הצהרות מכיוון משרד הביטחון על חידוש הבנייה בגוש עציון ובכלל, אבל פעם אחר פעם התוכניות האלה נבלמו.

לא זו אף זו: בצבא בכלל יש גם מי שמודאגים שדווקא השלמת בניית הגדר היא זו שתגרום ליותר זעם בקרב פלסטינים ותעלה את רמת האלימות. וגם: גם כיום עוברים אלפים פלסטינים מעל החומה, מתחת או דרך הגדר, באופן קבוע. וגם: חלק ניכר מהדוקרים בירושלים ובסביבותיה בכלל היו נושאי תעודות זהות כחולות, תושבי ירושלים רשמיים, שהגיעו מהשכונות המזרחיות שמעבר לחומה, שבהן פושה עוני, אבטלה ואלימות פנימית רבה נוכח ההזנחה מצד רשויות המדינה והעירייה.

כאמור: שום דבר חדש. לא סגירת כלי התקשורת, לא החוק, לא הגדר. גם ההחלטה למנוע כניסה לישראל של בני משפחות של מחבלים תמוהה, שכן הכניסה כבר אסורה על אלה, וגם אם מעגל המנועים ייגדל – איך זה יעזור? מי שיוצא לדקור בידיעה שיהרסו את ביתו יחשוב פעמיים אם יידע שישללו למשפחתו היתרי כניסה לישראל?

דיון החירום של נתניהו עם בכירי מערכת הביטחון לא הוליד פתרון אחד ריאלי שלא החליטו עליו וניסו ליישם כבר קודם. לכנס דיון חירום כזה ולא לצאת עם שום תוצאה חדשה זה כמו להודות שפשוט אין לך מושג מה לעשות.

כשלון הסטטוס קוו

לא במקרה בנימין נתניהו הוא לא איש בשורה ביום הקשה הזה. במשך שנים ביסס נתניהו את המדיניות שלו על שימור הסטטוס קוו. על ההנחה שאפשר בצורה כזו או אחרת "לנהל" את הכיבוש, להמשיך לשלוט במליוני אנשים תחת משטר צבאי, וגם שהם לא יתקוממו בשום דרך אף פעם. זה לא עובד.

אלא שעם השנים המחיר שהכיבוש גובה מהפלסטינים רק גדל, ולכן – גדל גם המחיר שהוא גובה מאתנו. אנחנו רואים את זה בעוד ועוד מלחמות בעזה (וכן, עזה עדיין נמצאת תחת שליטה ישראלית, גם אם עקיפה), ואנחנו רואים את זה בגל האלימות הנוכחי, שללא כל ארגון ממוסד עדיין מוביל לעשרות הרוגים.

ושום פתרון של הימין לא יכול באמת לתת תשובה למצב הזה. כל עוד שנשלוט במליוני בני אדם חסרי זכויות אזרח, כל עוד שנניח שגורל הארץ הזו כולה יוכרע תמיד רק על ידי יהודים ולא מתוך שותפות, שוויון ודיאלוג – זה תמיד ייגמר בדם. כמו שכתב כאן נועם שיזף עוד בנובמבר: מה שאנחנו רואים בימים אלה הוא-הוא הפתרון המדיני של הימין. הסיסמאות הממוחזרות של נתניהו, על עוד החמרה ועוד מגבלות ועוד גדרות ועוד מאסרים ומה לא, לא ישנו את זה. רק סיום הכיבוש.

> אלפים בהפגנת המורים ברמאללה לשיפור תנאי העבודה

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
עיד הדאלין על הריסות ביתו בכפר אום אל ח'יר (צילום: אורן זיו)

עיד הדאלין על הריסות ביתו בכפר אום אל ח'יר (צילום: אורן זיו)

"תיעדתי הרבה הריסות בחיי. את הריסת ביתי לא הייתי מסוגל לצלם"

ביתו של הצלם, האקטיביסט והאמן עיד הדאלין באום אל ח'יר – כפר בדרום הר חברון שההתנחלות כרמל מקיפה כמעט מכל הכיוונים – נהרס בסוף יוני. "אני לא אוהב להכניס לראש של הבנות שלי מילים גדולות כמו גזענות ואפרטהייד, אבל זאת המציאות"

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf