איפה נמצאים הקטעים הלא-בנויים בגדר שדרכם יכלו החוטפים לעבור?
גדר ההפרדה: כשישית מהגדר מעולם לא נבנתה. בגוש עציון ובמדבר יהודה יש אזורים של למעלה ממאה קילומטרים ללא גדר. המפות מראות את האזורים שדרכם אולי היו יכולים החוטפים לצאת משטחי הגדה
בין הניחושים וההערכות של כוחות הביטחון ביממה שחלפה מאז החטיפה הוזכרה גם האפשרות שחוטפי שלושת הנערים ניסו או ינסו לצאת מגבולות הגדה המערבית לתוך ישראל עצמה או לנסות איכשהו להגיע לרצועת עזה. בהקשר זה הוזכרו האזורים בגדר ההפרדה שלא נבנו עד היום, 12 שנים מאז תחילת בניית הגדר.
במפות שלהלן, מפות של ארגון "בצלם" עם סימונים שלי, ניתן לראות את המקטעים הגדולים האלה – למעלה ממאה קילומטר מתוך גדר ההפרדה המתוכננת של כ-700 ק"מ – שבהם נפסקה העבודה לפני שנים ארוכות ושאין כרגע שום כוונה לחדש בהם את הבנייה. הראשון הוא בגוש עציון, האזור בו ככל הנראה נעלמו הנערים, והשני במדבר של דרום הר-חברון, אזור בו התרכזו מאמצי החיפוש במהלך היום אתמול (שישי).
הפרטים לקוחים מתוך סדרת הכתבות "עשור לגדר" שפרסמתי לפני כשנתיים באתר MySay ובאנגלית באתר 972+, ושפורסמה עתה מחדש כאן בשיחה מקומית.
> פרשת חטיפת הנערים: טבילת האש של ממשלת האחדות הפלסטינית
הפתח בגדר באזור גוש עציון (מפה: בצלם)
החומה שמקיפה את ירושלים ובית לחם מגיעה לקיצה קצת דרומית לבית לחם, לא רחוק מהכניסה הצפונית להתנחלות אפרת. גדר ההפרדה מתחילה מחדש רק רחוק משם, רק ליד מחסום גוש עציון הסמוך לעמק האלה, משם היא נמשכת דרום מערבית בתוואי קרוב יותר לקו הירוק.
כל השטח שבאמצע פתוח לגמרי, על אף שבתכנון המקורי היו אמורות להיות בו שתי גדרות שונות. הבנייה נפסקה בשל המתח הפוליטי בין הרצון לספח-בפועל את גוש עציון באמצעות בניית הגדר סביבו לבין לחצים של מתנחלים שביקשו להרחיב את השטח המסופח מצד אחד, והתנגדות משמעותית מצד ארצות הברית וחשש שהתוואי לא יעמוד במבחן בג"ץ מצד שני. באזור זה מתקיימות כל שבוע גם הפגנות בכפר אל-מעסרה נגד הגדר, ובתקופת הבנייה היו שותפים למחאה כפרים נוספים, שהיו מפריעים לפעילות הבנייה.
האזור שנותר פתוח, עם גישה ישירה לישראל, הוא אזור גוש עציון. בעיגול הצהוב: אלון שבות, המקום בו ככל הידוע נעלמו הנערים.
הפתח בגדר במדבר דרומית לחברון (מפה: בצלם)
בדרום הר חברון גדר ההפרדה חוצצת בין הגדה המערבית לבין צפון הנגב, ונפסקת באזור התנחלות מצדות יהודה. משם וצפון-מזרחית, במדבר יהודה עד ים המלח, אין כלל גדר. לצד העלויות הגבוהות של הבנייה – שהלכו והצטברו והגיעו עד ללמעלה מעשרה מיליארד שקל בנוסף לעלות תחזוקה של כמיליארד בשנה – הבנייה באזור זה נפסקה גם מטעמים אקולוגיים, שכן גדר הייתה פוגעת קשות במסלולי הנדידה של בעלי חיים במדבר. ב-2007 הודיע שר הביטחון דאז עמיר פרץ שתנאי השטח הקשים יתוגברו באמצעים אלקטרוניים כחלופה לגדר.
כך נותרו שני מקטעים גדולים בגדר (בנוסף לכמה קטנים) לא בנויים עד היום.
> להרחבה: עשור לגדר – 12 פרקים על הפרויקט הבנייה היקר והגדול בישראל
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית, שגובה את חייהם של עשרות אלפים בעזה ומפקירה למותם את החטופים הישראלים. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית
