newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

תושבים מהדרום למדינות האו"ם: תלחצו על ישראל לשחרר את עזה

המים אוזלים בעזה. אין כמעט חשמל. האבטלה והעוני בשיא, ומאות אלפים נזקקים לתרופות פסיכיאטריות ולסיוע הומניטרי. גם מערכת הביטחון הישראלית חושבת שצריך להקל על תושבי הרצועה, גם למען עתיד עוטף עזה. אז איפה הממשלה?

מאת:

קבוצת תושבים באזור עוטף עזה פנתה שלשום (חמישי) במכתב למזכ"ל האו"ם, באן קי מון, ובו ביקשה ממון ומכל המדינות החברות באו"ם "להשתמש בכוח שיש בידי הארגון, כדי להניע את ממשלתנו להפסיק את המצור (על עזה, ח.מ.) ולקדם מדיניות הומניטרית ומוסרית אשר תפיח תקווה באנשים משני צדי הגבול".

פעילי קבוצת "קול אחר", שניסחו את המכתב, מסבירים למזכ"ל האו"ם כי ניסו בעבר אינספור פעמים לפנות לממשלות ישראל כדי שישנו כיוון ביחסן לעזה, לטובת שני העמים, אך מעולם לא נענו. לכן, הם מסבירים, ומכיוון שהמצור המצב המדרדר בעזה הם "פצצה מתקתקת לכולנו", הם נאלצים לפנות לעזרה מבחוץ.

"המצור כולא כ-1.8 מיליון בני אדם בתוך רצועת אדמה קטנה", נכתב שם. "מדיניות זו מותירה את הפלסטינים בעזה ללא מענה לצרכיהם הבסיסיים ביותר ומהווה הפרה בוטה של זכויות אדם, כפי שנקבעו בהצהרת האו"ם עליה חתומה גם מדינת ישראל…

"שלושת המלחמות, עופרת יצוקה, עמוד ענן וצוק איתן, הותירו אחריהן מלבד הרוגים ופצועים, וביניהם ילדים רבים, גם אזרחים מצולקים נפשית, בעיקר בקרב תושבים החיים ביישובים הסמוכים לגבול, אולם גם בערים רחוקות יותר כמו אשקלון, אשדוד ובאר שבע. הפגיעה הפיזית והפסיכולוגית שמלחמות אלה גרמו לישראלים היא קשה ומתישה".

> מאות בהפגנה פלסטינית-ישראלית לציון יום האישה

עצרת התנועה לעתיד הנגב המערבי (חגי מטר)

עוטף עזה: עצרת התנועה לעתיד הנגב המערבי למען פתרון מדיני, ספטמבר 2014 (חגי מטר)

התושבים מזכירים במכתב את הדיווחים שמגיעים מעזה, ולפיהם אוזלים ברצועה מי השתייה, הפסקות חשמל נמשכות 16 שעות ביממה, ו-80 אחוז מהאוכלוסייה זקוקה לסיוע בינלאומי. עוד הם מציינים שבכירי מערכת הביטחון מזהירים שמצב זה מסכן את ישראל ומחייב נקיטת צעדים מידיים כדי להקל על האוכלוסייה הנתונה במשבר הומניטרי עמוק.

על נתונים אלה אפשר להוסיף גם את העובדה שהאו"ם עצמו מצא שתוך ארבע שנים הרצועה תהפוך למקום שאינו ראוי לחיי אדם, ואת העוני והאבטלה העצומים שדוחפים עזתים לנסות להגר בהמוניהם – באופן חוקי או בלתי חוקי – מהרצועה. עוד אפשר להוסיף את הנתונים שהובאו בכתבת ערוץ 2 מאתמול, שהצביעו על עלייה של מאות אחוזים במספר ההתאבדויות ברצועת עזה, שימוש של מאות אלפי תושבים בתרופות פסיכיאטריות, עלייה באלימות (ובעיקר ברצח בעלים על ידי נשותיהם) ועוד.

> נוהרים באוטובוסים: יומיים של יציאה המונית מעזה למצרים

הכלא הגדול בעולם

המצור הישראלי על רצועת עזה, בתמיכה מצרית, נמשך כבר כמעט עשור, וכולל סגירה מוחלטת של הגבולות היבשתיים והימיים, שליטה במרחב האווירי והרס של שדה התעופה היחיד שהיה בעזה. למרות שישראל הוציאה את הצבא מהרצועה, היא עדיין שולטת במטבע בעזה (השקל החדש). היא עדיין שולטת במערכות החשמל והמים. היא מפקחת על מרשם האוכלוסין.

ישראל גם מגבילה את מרחב הדיג והחקלאות של העזתים, וכן ענפים נוספים שבהם תלויה כלכלת הרצועה. רק השבוע, למשל, ירו ספינות חיל הים על עוד דיג בעזה ופצעו אותו, ולאחרונה נחשף שישראל משמידה גידולים חקלאיים בריסוס מהאוויר. ישראל היא זו שמונעת מהעזתים אינטרנט הדור השלישי (שלא לדבר על הרביעי) בטלפונים. היא שולטת במעבר אנשים וסחורות לגדה המערבית, שהוכרה גם על ידי ישראל כאותה יחידה טריטוריאלית כמו עזה. וזה עוד לפני שדיברנו על המלחמות האחרונות, החורבן, ההרג של למעלה מאלפיים איש רק במלחמה האחרונה, בהם מאות ילדים וחיסול של יותר מ-140 משפחות.

לא פלא שרבים – כולל ערוץ 2 אתמול – מכנים את עזה "הכלא הגדול בעולם".

אגב כלא, בימים אלה יושבת בכלא הצבאי זו הפעם השלישית סרבנית המצפון תאיר קמינר, שלפני סירובה עשתה שנת שירות במסגרת הצופים בשדרות. על חוויותיה באזור עוטף עזה, ואיך שאלה הובילו אותה לסרב, אמרה כך:

"רבים מהילדים שגדלים בעזה או בשטחים, במציאות קשה אף יותר, לומדים לשנוא את הצד השני. גם אותם אי אפשר להאשים. כשאני מסתכלת על כל הילדים יחד, על הדורות הבאים של שני הצדדים ועל המציאות שבה הם גדלים, אני רואה המשכיות של טראומות וכאב. ואני אומרת: די! לכן אני מסרבת: כדי לא לקחת חלק פעיל במעשה הכיבוש השטחים הפלסטינים ובעוולות שנעשות לעם הפלסטיני תחת הכיבוש, כדי לא לקחת במעגל השנאה בעזה ובשדרות".

הפוסט פורסם גם באנגלית באתר 972+

> גל הריסות: הצבא החריב את בתיהם של 331 פלסטינים בפברואר

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
פרופ' רפאל גרינברג (צילום: אורן זיו)

"אנחנו אמורים להיות גאים ולבנות עתיד חדש, והעתיקות שלנו מורידות אותנו כל הזמן". פרופ' רפאל (רפי) גרינברג (צילום: אורן זיו)

"האסונות שלנו נחגגים בארכיאולוגיה. אנחנו ממש קבלני חורבן"

ספרם החדש של הארכיאולוגים רפי גרינברג ויאניס חמילקיס עוסק בשימוש הדומה שנעשה בארכיאולוגיה קולוניאלית בישראל וביוון לצורך ביסוס הזהות המערבית ומחיקת שכבות היסטוריות "עודפות" בדרך אל העבר המכונן. אבל הארץ שלנו, מזכיר גרינברג, אינה לבנה. ראיון

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf