כמאה נשים הפגינו מחוץ לכלא השרון בקריאה לשחרור נשות משפחת תמימי
בין המפגינות היו גם יו"ר הוועדה למעמד האישה ח"כ עאידה תומא סלימאן, וסגנית נשיא הפרלמנט האירופי לשעבר שאמרה לשיחה מקומית: "אני מתביישת בישראל ובקהילה הבינלאומית". בבתי הכלא הישראלים מוחזקות 58 נשים פלסטיניות בהן תשע קטינות
לקראת השעה שתיים עשרה בצהרים פסק לו הגשם ובקעה השמש מעל כלא השרון שם מוחזקות אסירות פוליטיות פלסטיניות, בהן גם נרימאן תמימי ובתה עהד מנבי סאלח שנעצרו בתקרית המתוקשרת לפני למעלה משבועיים. כמאה נשים יהודיות וערביות (וגם כמה גברים) שהגיעו מרחבי הארץ פרשו שלטים, תופים ומערכת הגברה והחלו בקריאות סולידריות עם הנשים המוחזקות מאחורי הגדרות. על השלטים שהן אחזו נכתב "לשחרר את כל האסירים הפוליטיים", "זה לא כאפה, זה הכיבוש", וגם תזכורת לחלום של עהד תמימי בת ה-16, "אם לא היה כיבוש, הייתי שחקנית כדורגל", חלום שנגוז לו עם כל יום שעובר והיא בכלא.
טניה רובינשטיין, רכזת "קואליציית נשים לשלום" שיזמה את ההפגנה אמרה ל"שיחה מקומית": "התאספנו כאן היום כדי להעביר מסר של תמיכה וחיזוק לעהד ונרימאן תמימי. לא ייתכן מצב שבו נערה בת 16 גדלה במציאות שבה פלישות הצבא לכפרה ולביתה הן דבר שבשגרה. ולא ייתכן שהיא תבלה זמן כה רב מאחורי סורגים בשל הסתה פופוליסטית של גורמי ימין".
רובינשטיין הדגישה: "עהד ונרימאן נמצאות כרגע באור הזרקורים, אבל בכל רגע נתון ישנן עוד אסירות פוליטיות רבות, המוחזקות בבתי כלא ישראליים ללא גישה למשפט הוגן וללא דאגה לזכויות האדם הבסיסיות שלהן. אנחנו נמשיך לפעול ולהזכיר לציבור הישראלי את מציאות הכיבוש ואת אי הצדק הפושע שבמערכת המשפט הצבאית שבה יש חוק אחד ליהודים וחוק אחד לפלסטינים. אנחנו קוראות לשחרר את כל האסירים והאסירות הפוליטיות".
על פי הנתונים שאוספות "נשים למען אסירות", נכון לזמן כתיבת שורות אלו, ישראל מחזיקה ב-58 אסירות פוליטיות פלסטיניות בבתי הכלא שלה, 20 מהן אימהות, שלוש מהן במעצר מנהלי ללא משפט, כאשר רק בשבוע שעבר הוארך מעצרה ללא משפט של אחת מהן – חברת הפרלמנט הפלסטיני חאלדה ג'ראר. 21 מהאסירות הפלסטיניות מוחזקות בכלא דמון ו-37 בכלא השרון. בין המוחזקות בכלא השרון גם תשע קטינות שכלואות בחדרים נפרדים.
> נור תמימי לאחר שחרורה מהמעצר: "אני לא מתחרטת"
ח"כ עאידה תומא סלימאן, (הרשימה המשותפת, חד"ש), יו"ר הוועדה לקידום מעמד האשה בכנסת קראה במהלך ההפגנה בערבית לנשים שמאחורי החומות: "אולי תשמעו את הקול שלנו מבפנים ואת המסר שלנו. אנחנו רוצים לומר לכן – אנחנו אתכן! יש כאן נשים וגברים, יהודים וערבים, ישראלים ופלסטינים שנאבקים למען סיום הכיבוש וחופש לעם הפלסטיני".
בתגובה לשאלת שיחה מקומית אמרה תומא סלימאן: "הרבה מהכעס של הציבוריות הישראלית על זה שילדה יפה ועדינה סטרה לחייל בא ממקום שוביניסטי, גברי, של אגו ומאצ'ו שלא מוכן לקבל את זה שסוטרת לו ילדה. אבל מדובר במקרה נדיר. אם יש משהו שכואב לי עליו זה שמתעסקים דווקא בסרטון הזה, שבו החיילים התנהגו באיפוק, דבר שלא קורה בדרך כלל. בדרך כלל החיילים של הכיבוש לא מתנהגים באיפוק". תומא סלימאן הזכירה: "רק חצי שעה לפני כן הם ירו בבן דוד של עהד, והוא נשאר עם פצעים מאוד קשים".
בין המפגינות היתה גם לואיזה מורגנטיני, סגנית נשיא הפרלמנט האירופי לשעבר, שלאחר שנים בהן נמנעה כניסתה לישראל הצליחה לאחרונה להגיע לביקור במהלכו היא השתתפה בשלל אירועי סולידריות ומחאה נגד הכיבוש. מורגנטיני מעורבת מאוד במה שקורה בישראל ובפלסטין, ונמצאת בקשר הדוק לאורך שנים ארוכות עם פעילות ופעילים רבים משני עברי הקו הירוק.
מורגנטיני אמרה ל"שיחה מקומית" כי "ישראל צריכה להבין שלא ניתן להפר זכויות אדם, לנהוג כך בילדים, ולא מדובר רק בעהד אלא באלפי ילדים. אלו ילדים שסובלים מדיכוי, שנעצרים ומעונים בכל יום. אני חושבת שישראל צריכה להתבייש".
מורגנטיני התייחסה לפעילות ולפעילים שהגיעו להפגין בסולידריות עם האסירות: "אני חושבת שאלו האנשים שבאמת אוהבים את ישראל, ואני גאה להיות לצידם, כי הם אלו שמראים כיצד צריכה להיות ישראל באמת. כזאת שמכבדת חיי וזכויות אדם. וכרגע היא לא.
"ההתדרדרות של התרבות הישראלית היא נוראית. כששר בממשלה אומר שעהד צריכה להישאר בכלא לנצח, זה נורא. כשעיתונאי מדבר על לקחת אותה למקומות חשוכים אפשר לחשוב שישראל היא דמוקרטיה חלקית. אבל האנשים האלו שהגיעו לכאן יודעים מה המשמעות של דמוקרטיה ודמוקרטיה לא כוללת דיכוי של אנשים, כיבוש, וקולוניאליזם. המשמעות של דמוקרטיה היא שוויון זכויות לכולם".
מורגנטיני הוסיפה: "אבא שלי נלחם בנאצים. אנחנו יודעים מה זו רדיפה. ואמרנו 'לעולם לא עוד'. אבל לעולם לא עוד לאף אחד. כאן, מה שנעשה לפלסטינים וגם למיעוטים אחרים בתוך ישראל – זה פשוט לא מקובל".
ביחס לקהילה הבינלאומית אמרה מורגנטיני: "אני מתביישת גם בקהילה הבינלאומית. אנחנו צריכים להיות הרבה יותר אקטיביים. הגיע הזמן שנפסיק לדבר על זכויות אדם ונתחיל ליישם זכויות אדם. הקהילה הבינלאומית צריכה לגרום לישראל לקחת אחריות על ההפרות שלה".
> האיום של טראמפ על הפלסטינים צריך להדאיג את ישראל
איפוק זמני
כזכור, לפני שלושה שבועות ירו חיילים במהלך עימותים בכפר נבי סאלח ופגעו במוחמד תמימי בן ה-15 שנפגע קשה מאוד בראשו. כשעה לאחר מכן יצאו קרובות משפחתו עהד תמימי ובת דודתה נור כדי לנסות לגרש שני חיילים ישראלים שנכנסו לחצר ביתן. הנערות התעמתו עם החיילים החמושים בידיים חשופות, כשהן בועטות וסוטרות, בעוד החיילים מגיבים באיפוק. אירוע נדיר במציאות הכיבוש.
אבל האיפוק הזה לא החזיק מעמד זמן רב, והעובדה שהאירוע תועד על ידי נרימאן תמימי, אמה של עהד, בזמן אמת בפייסבוק לייב, גרמה לפגיעה קשה באגו הישראלי. מאז ישראל נוקמת. שלושה ימים לאחר האירוע, באישון ליל, נעצרה עהד. אמה שליוותה אותה לחקירה בתחנת המשטרה נעצרה כמה שעות מאוחר יותר. אביה של עהד, באסם, זומן גם הוא לחקירה. בלילה הבא נעצרה גם בת הדודה נור תמימי, בת ה-21, ששוחררה רק ביום חמישי האחרון לאחר שבועיים במעצר. לפני כשבוע, במהלך הפגנה מול כלא עופר בקריאה לשחרורן של נשות תמימי העצורות, נעצרה בת משפחה נוספת, מנאל. היא שוחררה בהמשך.
נרימאן ועהד תמימי עדיין מוחזקות במעצר. במהלך השבוע הוגשו נגדן כתבי אישום. בזמן מעצרן ניסה הצבא בכל כוחו לחפש דרכים לנפח את כתב האישום נגדן. במקרה של עהד החיפוש הניב סעיפי אישום על שלל אירועים מהעבר שקודם לכן אף אחד לא חשב שיש סיבה להשליך אותה לכלא בגללם. נרימאן מואשמת בהסתה לטרור, הצבא הוטרד מאוד מהשימוש שנעשה בפייסבוק לייב.
> שב"כ מאיים לשלול פרנסת פלסטינים שילדיהם מעורבים בהפרות סדר
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן