הניסיון המחודש לחסל את תקציבי החברה הערבית יחריף את הפשיעה
אחרי שהניסיון לאשר את התוכנית שלהם לריקון תקציבי הפיתוח לחברה הערבית כחבילה אחת נבלם, השרים גולן ובן גביר עברו לשיטת הסלמי. מדובר במהלך פוליטי מחושב באמתלה של הגברת האכיפה, המנוגד לעמדת הדרגים המקצועיים
עברו לשיטת הסלמי. השרים מאי גולן ואיתמר בן גביר, ב-14 בדצמבר 2022 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)
המהלך שנועד לרוקן את תקציבי תוכנית החומש לפיתוח כלכלי-חברתי בחברה הערבית עולה שלב. בהמשך לפרסום על כוונתה לקצץ כ-1.4 מיליארד שקל מהתקציב "לטובת המאבק בפשיעה", הממשלה נערכת לגיבוש החלטה בדבר הקיצוץ. על פניו, הפניית התקציב שתוכננה מאחורי הקלעים באופן כמעט חשאי, מצטיירת כתוכנית עניינית שפוגשת צורך אקוטי ובוער. אך למעשה, מדובר בחלק ממהלך ציני להפקעת תקציבי החברה הערבית לטובת צרכים פוליטיים.
לפני כחצי שנה ניסו השרים איתמר בן גביר ומאי גולן להסיט כ-2.5 מיליארד שקל מתקציבי התוכנית לטובת חיזוק המשטרה והשב"כ. ניסיון זה, שהיה עלול להביא לביטול בפועל של התוכנית, נבלם בעקבות התנגדות עיקשת של רוב משרדי הממשלה.
לא במקרה התנגדו מנכ"לי משרדי הממשלה ל"תוכנית" שקידמו בן גביר וגולן. הם הבינו שאין שום בסיס מקצועי לתוכנית הזו, ושהיא צפויה להחריף את הפשיעה במקום לצמצם אותה. הבסיס להסטת התקציבים הוא פוליטי לחלוטין ולקוח היישר מתוך ההסכם הקואליציוני של עוצמה יהודית. ההסכם שנחתם בינואר 2023, בתקופה שבה לראשונה מזה כעשור היתה ירידה בשיעור הפשיעה, ביקש כבר אז להסיט כספים מפעולות לחיזוק כלכלי וחברתי לטובת כוחות האכיפה. מדובר במהלך שנועד להגשים חזון פוליטי, שבמסגרתו האזרח הערבי פוגש את המדינה רק בהתנגשות חזיתית ובסיטואציות של הפעלת אלימות ממסדית – פחות תקציבים לחינוך, לבריאות, לרווחה, לתרבות ולתעסוקה, יותר תקציבים למעצרים, לחקירות ולהריסות בתים.
לאחר שהניסיון לאשר את התוכנית שלהם כחבילה אחת נבלם, גולן ובן גביר עברו לשיטת הסלמי. כדי לאזן בין ההתנגדות המקצועית של משרדי הממשלה לתוכנית המוצעת לבין התלות הפוליטית של נתניהו בעוצמה יהודית, נקבע מנגנון שבמסגרתו כל תקציבי תוכנית החומש לחברה הערבית מחויבים באישור מנכ"לית משרד ראש הממשלה. למנכ"לית ניתנה הסמכות לאפשר הסטת תקציבים לתוכנית של בן גביר וגולן. המנגנון הזה הופעל בפעם הראשונה בסוף השנה שעברה, אז קוצצו 220 מיליון שקל מתוכנית החומש והועברו לשב"כ ולמשטרה. כעת הם מכינים את הקרקע לסבב נוסף של קיצוצים, שצפוי להתרחש בקרוב.
המנגנון החדש של הקיצוצים פחות דרמטי, ולכן מייצר פחות רעש ציבורי. במקום לרוקן את כל הכסף ב"מכה אחת" ולמוטט את התוכנית, מסיטים אחת לכמה חודשים כמה מאות מיליונים, ומפרקים אותה שלב אחר שלב. אבל הסכנה אינה פחות גדולה – במקום לנצל את שנת היישום האחרונה של תוכנית החומש כדי להשקיע בפעילות לחיזוק החברה הערבית ובמקביל לפתח את תוכנית ההמשך, משרדי הממשלה נדרשים להיאבק על שאריות התקציבים מול כוחות פוליטיים שפועלים לפגוע בהם. וכרגיל, מי שמשלם את המחיר הם האזרחים.
אין סתירה בין השקעה בפיתוח כלכלי וחברתי להשקעה בהגברת האכיפה. להפך, מדובר בשני כלים שהשילוב ביניהם מייצר מענים משלימים למאבק בפשיעה – מחד, מאבק ישיר בפשע המאורגן, ומנגד טיפול בגורמי העומק שמתוכם צומחת הפשיעה. אולם המהלך שמקדמים גולן ובן גביר – בשיתוף פעולה של נתניהו, חשוב לציין – נועד להחליש ולרסק את התשתית החברתית והכלכלית בחברה הערבית, ואלה בדיוק התנאים שבהם משגשגים ארגוני הפשע.
עוד לא מאוחר לבלום את המהלך הזה. על השרים ומנכ"לי משרדי הממשלה מוטלת אחריות להשמיע קול ציבורי חד וברור שאומר כן, חשוב להיאבק בפשיעה ולהגביר את האכיפה, ולא, אסור שזה ייעשה על חשבון המענים האזרחיים לחיזוק החברה והכלכלה.
עופר דגן הוא מנכ"ל שותף בעמותת סיכוי-אופוק, הפועלת לקידום חברה שוויונית ומשותפת בין האזרחים הערבים והיהודים במדינה
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית
