תשוחרר עהד תמימי, הנערה מנבי סאלח
השאלה היא לא האם החיילים נהגו באיפוק או הפגינו חולשה, אלא מה הם עושים שם מלכתחילה. עהד תמימי זוכה לטיפול השמור רק למי שהעזה לפגוע באגו הגברי השברירי של הצבא המוסרי בעולם
הבוקר פרסם דובר צה"ל בהתרגשות מידע אודות מבצע מורכב: כוחות הבטחון פלשו באישון לילה לבית משפחת תמימי בנבי סאלח ועצרו את עהד תמימי בת ה-17 לחקירה. הם הגיעו לבית המשפחה בכוחות חמושים, אבל הנשק החשוב ביותר שלהם היה המצלמות. המטרה: שיקום האגו הגברי הפגוע של הצבא, אחרי שכמה ימים קודם לכן תועדה הצעירה הסוררת כשהיא מנסה לסלק חיילים מביתה תוך שימוש בקללות ודחיפות, ואז גם בסטירה ובעיטות.
עם ישראל רגיל לקבל את הפלסטינים שלו כנועים, ואם לא, אז הוא רגיל להרביץ להם ולעצור אותם – בלי שום הבחנה בין מצב מסכן חיים לבין מחאה – וזה בדיוק מה שלא קרה השבוע. זה מה ששיבש את כל כללי המשחק, עד כדי כך שפרשן החדשות רוני דניאל אמר אתמול שהוא לא מבוהל מהאפשרות שהחיילים יתפסו לעיני המצלמות כשהם מכים את הנערות שמבזות אותם. עם ביקורת מהעולם על האלימות של הכיבוש אנחנו כבר רגילים להתמודד, אבל עם שני חיילים שחושבים לפני שהם מרימים ידיים– אנחנו לא.
אז זה הסיפור: בחורה צעירה נעצרה באמצע הלילה לעיני מצלמות, כי חיילים לא "יצאו מספיק גברים". למשימת המעצר נשלחו כמובן שוטרות מג"ב. ככה נראה שוויון.
> עדויות: השפלות ואלימות במעצר נערים מירושלים המזרחית
ילדות ונשים פלסטיניות, בהן עהד תמימי, עומדות מול החיילים במהלך ההפגנה השבועית בנבי סאלח. אפריל 2012 (אקטיבסטילס)
שר החינוך בנט כבר קבע את גזר דינה של עהד: "צריכה לכלות את שנותיה בכלא", וינון מגל, חבר כנסת לשעבר, הפגין את געגועיו לאלאור אזריה, והבהיר בדיוק מהו הרף המוסרי לפיו יימדד מעתה ואילך כל מקרה. ידע כל חייל בדיוק מה מצופה ממנו. ובכל מקרה, גם בלי הציוץ של מגל, רוח המפקד ברורה כשמש כאשר ביבי ואיווט כבר מסדרים חוק שיאפשר להטיל עונש מוות לכל פלסטיני שיעז להרים ראשו.
כותרות העיתונים מתלבטות האם מדובר באיפוק או חולשה מצד החיילים, צל"ש או טר"ש, והבוקר הן גם מספקות את תחושת הנקם שהתעוררה בציבור הטוקבקיסטים והצייצנים עם המעצר של עהד. כמה שעות מאוחר יותר נלקחה לחקירה גם אמה, נרימן, שליוותה אותה לתחנת המשטרה. אבל בכל הפולמוס התקשורתי, והדיון על מוסריותם של חיילינו האמיצים נעדר ההקשר כמובן. מה מוביל נערה צעירה, שבכל מקום אחר בעולם היתה עסוקה בלימודים, בחלומות לעתיד ותחביבים – לפני שנה סיפרה עהד שאם לא הכיבוש היתה הופכת להיות שחקנית כדורגל – לסכן את עצמה כך מול חיילים חמושים וממוגנים מכף רגל ועד ראש?
עהד תמימי נולדה לתוך כיבוש. כבת לשני הורים שהם פעילים מובילים במאבק העממי נגד הכיבוש בכפר נבי סאלח – היא עצמה חלק מהמאבק כל חייה. היא גדלה במציאות שבה הוריה ואחיה נעצרים שוב ושוב, שבה אביה ישב במאסר ארוך בשל היותו מנהיג פוליטי, מציאות של פשיטות ליליות על ביתם כדבר שבשגרה, של חיילים חמושים, תקיפות של מתנחלים ומחסומים. לתוך מציאות בה כל הפגנה של תושבי הכפר מוגדרת מראש כבלתי חוקית על ידי המשטר הצבאי, נתקלת באלימות, בירי גז מדמיע, כדורי גומי אש חיה ושלל אמצעים. מציאות שבה פציעות קשות ומוות הן דבר שיכול לקרות בכל רגע לך או לקרוביך.
> פקיד ישראלי מאיים על מפגינים בגרמניה: "אנחנו יודעים מי אתם. תחיו בפחד"
עהד תמימי מנסה למנוע מחיילים לעצור את אמה נרימן במהלך הפגנה בנבי סאלח, אוגוסט 2012 (אקטיבסטילס)
נובמבר 2012. עהד תמימי וילדות נוספות מהכפר מנסות לחסום ג'יפ צבאי לאחר מעצר של ילד בן 15 במהלך הפגנה בנבי סאלח (אקטיבטילס)
כשהייתה בת תשע החלו ההפגנות הקבועות בנבי סאלח במחאה על השתלטות מתנחלים על המעיין הסמוך ועל אדמות של התושבים. הצבא מיד החל להגן על זכותם של המתנחלים לגזול את המעיין של הכפר לעצמם, והחל להציב כוחות כדי למנוע מהמפגינים הפלסטינים להגיע למעין או לכביש העובר לצידו המשמש גם מתנחלים. הכוחות לא בוחלים בשימוש באמצעים נגד המפגינים ובמרבית המקרים מנסים למנוע את ההפגנה עוד בתוך הכפר.
כשהייתה בת 12 נהרג בן הדוד של אמה, מוסטפא תמימי, במהלך הפגנה בכפר, לנגד עיניה, מפגיעת רימון גז בראשו. שנה אחר כך היא ראתה גם במו עיניה כיצד נורה ונהרג גם דודה ראשדי על ידי הצבא הישראלי. ביום בו צולמה התקרית בן דודה מוחמד, צעיר ממנה בכשנתיים, נורה בפניו על ידי כדור מתכת מצופה בגומי שחדר לגלגלתו. הוא עדיין לא התעורר.
ועהד ומשפחתה ממשיכים להיאבק. ממשיכים לצעוד ולהפגין. ממשיכים לשלם את המחיר על חוסר הנכונות שלהם לקבל את המצב כמו שהוא. על העקשנות שלהם, שמאתגרת את מנגנוני הכיבוש.
לאורך כל השנים פורסמו שוב ושוב תמונות של עהד תמימי כשהיא ניצבת בידיים חשופות ללא מורא ובגב זקוף מול חיילים חמושים וממוגנים מכף רגל ועד ראש. הגרסה הנשית של דוד שעומדת מול גוליית. התמונות האלו משגעות את אתרי הימין שקוראים לעצור את "הפרובוקטורית" כבר זמן רב. הבוקר הצבא סופסוף נתן להם את מה שהם מבקשים. ולפלסטינים הוא נתן גיבורה נוספת. אחת משרשרת של נשים שכבר עשרות שנים לא מפסיקות להיאבק למען החופש שלהן.
תשוחרר עהד תמימי. ישוחררו כל האסירים הפוליטיים. די כבר לכיבוש.
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית, שגובה את חייהם של עשרות אלפים בעזה ומפקירה למותם את החטופים הישראלים. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית
