newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

שלטים בגדה: שב"כ מאיים לשלול פרנסת פלסטינים שילדיהם מעורבים בהפרות סדר

מאת:
השאירו תגובה
א א א

הפוסט נכתב בשיתוף עם תמר גולדשמיד

תושבי הכפר הפלסטיני בית אומר שבגדה המערבית גילו בשבוע שעבר כי על קירות הבתים והחנויות ברחבי היישוב נתלו שלטים מאיימים מטעם השב"כ. השלטים, החתומים על ידי קפטן עמר ומנוסחים בנימוס רב בערבית, מאיימים בשלילת אישורי עבודה של משפחות שיש חשד כי ילדיהן מעורבים בזריקת אבנים.

תמר גולדשמיד תרגמה את השלטים לעברית:

שלום לכם,

כידוע לכולם, חלק גדול ממפרנסי המשפחות בעיירה נושאים אישורי עבודה המאפשרים להם לעבוד בתוך הקו הירוק. האישורים האלה מאפשרים למשפחות לחיות חיים של כבוד, לשמור על בריאות המשפחה, על בניה, על חינוכם, השכלתם ועל כיסוי הוצאות המחיה הרבות והשונות אשר מהוות כולן מעמסה.

אנחנו מקדמים בברכה כל מי שמנסה להתפרנס בזיעת אפו. אך מצד שני אין זה הגיוני שאנחנו נושיט יד לעזרה, ונספק לך מקום עבודה, כשבו בזמן אנחנו מגלים שבנך זורק אבנים או בקבוקי תבערה על הכביש הראשי בו חולפים הישראלים והערבים יחדיו. זריקת אבנים היא פשע ועוד יותר מכך, היא ניסיון רצח.

לפיכך אין סלחנות בנוגע לכך שחובתך כהורה היא להשגיח על בניך שלא יפרו את הסדר – ואין זה הגיוני שאין לך שליטה עליו – כדי להבטיח את כלכלתם וחינוכם ופרנסת המשפחה.

עליך לדעת שאנחנו לא האשמים אם ניקח ממך את אישור העבודה.

ומצד נוסף, וכמחווה של רצון טוב מצדנו, החלטנו לבדוק את אפשרות המחילה לכל מי שיבקש להחזיר לו את אישור העבודה אשר נלקח ממנו, ואנחנו נשקיע בכך את כל שביכולתנו.

אנחנו מקדישים לכך יום מיוחד להגשת הבקשות עם תחילת השנה החדשה ב- 1.1.2018 בשעה תשע בבוקר.

אנחנו מאחלים לכם שנה אזרחית טובה.

עמר

מתק השפתיים והברכות לא הופכים את האיום למלחיץ פחות. תושבי הכפר מכירים היטב את "קפטן עמר" ואת נחת זרועם של עמיתיו מהשב"כ והצבא. זוהי שגרת חייהם של תושבי הכפר שנתונים לענישה קולקטיבית מתמשכת, לפשיטות ליליות תכופות ומעצרים, לרימוני גז והלם, למחסומים, כתרים וסגרים, ללחץ להלשין לרשויות הכיבוש על שכנים, משפחה ומכרים.

פנינו לדוברות השב"כ וביקשנו לדעת מה עומד מאחורי האיומים. כמו כן שאלנו האם יש מדיניות של הענשת הורים שילדיהם היו מעורבים כביכול "בהפרות סדר" על ידי שלילת פרנסתם, אולם עד למועד פרסום הכתבה לא נתקבלה תגובה. אם תתקבל תגובה בהמשך נפרסמה כאן.

> הכיבוש מרשה לירות בפלסטינים אבל לא לגנוב מהם תפוחים

הכרזה שהופצה בבית אומר (באדיבות תמר גולדשמיד)

הכרזה שהופצה בבית אומר (באדיבות תמר גולדשמיד)

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf