newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הכלי נגד מעצרי שווא: תביעות פיצויים מהמשטרה

ארבעה מפגינים יקבלו פיצוי מהמשטרה בהיקף של עשרות אלפי שקלים על מעצר שווא. אולי אם פעילים יתחילו לתבוע את המשטרה יותר, נוכל להלחם בתופעה

מאת:

הבוקר פורסם ב"הארץ" כי בחודש שעבר הסכימה משטרת ישראל לפשרה שבמסגרתה תפצה ארבעה מפגינים נגד מלחמת לבנון השנייה בעשרת אלפים שקלים כל אחד. הארבעה נעצרו בהפגנה נגד המלחמה מול ביתו של הרמטכ"ל דאז דן חלוץ, וההליכים נגדם נגררו במשך שנים ללא התקדמות. הגשת כתב אישום רק שנתיים לאחר המעצר, תביעה שאיבדה קלטת וידאו רלוונטית ושאר מחדלים שאינם חריגים בהתנהלות התביעה המשטרתית בישראל, הביאו בסופו של דבר להחלטת המשטרה לחזור בה מהאישומים.

הניסיון לפגוע במגני זכויות אדם היא תופעה עולמית רחבה ומוכרת. רוב הפרות זכויות האדם בעולם נעשות על ידי גופים הפועלים בשם המדינה בה מתבצעות ההפרות, ובשל כך אחד האמצעים הנוחים והזמינים עבור אותן מדינות לדיכוי מחאה או להפסקת חשיפת המציאות הוא כוחות הביטחון.

המשטרה והפרקליטות בישראל מחזיקות בכוח רב על האזרח. כוח בו נעשה לעיתים קרובות מאוד שימוש פסול ונפשע, גם אך ממש לא רק נגד מפגינים או פעילים המבקשים להיאבק נגד הפרת זכויות אדם או בעד תפיסתם הפוליטית.

מעצר, שנתפס בעיני הציבור ככלי עבודה בסיסי של המשטרה, הוא למעשה פגיעה קשה בזכותו הבסיסית של אדם ולכן, על פי חוק, צריכה להעשות רק כאשר אין ברירה אחרת. כלומר – במידה ונשקפת מהעצור סכנה או במידה ונדרשת חקירה שאין כל אפשרות לקיימה שלא בתנאי מעצר.

בפועל נראה שהמשטרה משתמשת לעתים במעצר שווא ככלי הרתעה, השתקה, העברת מסר או ענישה. מעצרים נרחבים של פעילים בהפגנות בלתי אלימות היא תופעה שחוזרת על עצמה לעיתים קרובות כמו גם אלימות משטרתית והפרת זכויות העצורים במהלך החקירה. במהלך החודש וחצי האחרונים התבצעו מעצרים או עיכובים רבים של פעילים מוכרים, פלסטינים בעלי אזרחות ישראלית, עוד בטרם פעילות המחאה התקיימה בפועל. בשטחים הכבושים בגדה המערבית ובמזרח ירושלים נעצרים כמעט מידי יום קטינים המדווחים כי נחקרו אודות פעילותם הפוליטית של בני משפחתם ושכניהם.

> האח הגדול עוקב בפייסבוק אחרי מי שמתנגד למלחמה

מעצר מפגין בהפגנה מול בית דן חלוץ במלחמת לבנון השנייה (אקטיבסטילס)

מעצר מפגין בהפגנה מול בית דן חלוץ במלחמת לבנון השנייה (אקטיבסטילס)

זו לא טעות, זו מדיניות

הגשת כתבי אישום חסרי בסיס נגד מפגינים – לרוב על ידי שימוש בסעיפי חוק שטוב היה אם היו נעלמים בבושת פנים מספר החוקים, כמו התקהלות בלתי חוקית או העלבת עובד ציבור – היא תופעה שזכתה לביקורת רבה בשנים האחרונות גם ממערכת המשפט. בשטחים הכבושים, אגב, אין צורך לעשות שימוש בסעיפים כאלה. שם לרוב מואשמים הפעילים באופן כמעט אוטומטי ולרוב ללא ראיות מספקות בידוי אבנים.

גם בתוך ישראל, כאשר המפגינים הם ערבים קל לבצע מעצרים המוניים ובשיתוף בתי המשפט גם ממושכים ללא ביקורת. אך במדינה היהודית היחס לפעילים יהודים הוא סיפור קצת אחר. בשנים האחרונות ראינו סדרת זיכויים כמו גם משיכת האישומים. עשרות מפגיני שייח ג'ראח, עשרות מפגיני המחאה החברתית, זיכויים של מפגינים נגד עופרת יצוקה בבסיס שדה דב, מפגינים בתמיכה בסרבני שירות צבאי, פעיל שהועמד לדין פעמיים על העלבת עובד ציבור ועוד ועוד, לצד הרשעות חלקיות בודדות ולמרות זאת עדיין שערורייתיות.

נוח לנו לעיתים לראות במשטרה גוף הנוהג שלא בחוכמה, בלשון המעטה, שאינו מבין את החוק ונוהג בבריונות חסרת בינה. זוהי לדעתי טעות. המשטרה מכירה היטב את המציאות בה היא מתנהלת ובוחרת פעם אחר פעם להגיש כתבי אישום מופרכים גם כשהסיכוי להרשיע בהם את הנאשמים נמוך.

זאת בדיוק מהסיבה שציינתי קודם: המשטרה אינה עושה שימוש בכוחה אך ורק לשם עשיית צדק ושמירה על בטחון האזרח אלא גם ואולי בעיקר ככלי לדיכוי פוליטי, להשתקה ולאיום. היא יודעת שעבור אזרח האיום ברישום פלילי והשלכותיו לטווח ארוך והמחיר הרגשי והכלכלי בניהול הגנה בבית המשפט הוא גבוה מאוד ומהווה גורם שעשוי להלך אימים ולמנוע מאזרחים נוספים לקחת חלק בפעילות הגנה על זכויות אדם. הזיכויים, ביטול כתבי האישום ואפילו ביקורת פה ושם מבתי המשפט לא מרתיעים את המשטרה.

למרות זאת כן ראוי לציין כי בעקבות השימוש הפסול שעושה המשטרה בסמכותה להעמיד לדין מפגינים, תופעה ותיקה שזכתה לתשומת לב ציבורית בעקבות מעצרי פעילים במחאה החברתית, הוציא משרד המשפטים תזכיר חוק המפקיע מידי המשטרה את הסמכות הזו בעברות מסויימות ומעבירה לפרקליטות.

> בוקר מול ערימת פרוטוקולים מחקירות ילדים

שוטרים תוקפים מפגינות מחוץ לביתו של דן חלוץ, בזמן מלחמת לבנון השנייה (אקטיבסטילס)

שוטרים תוקפים מפגינות מחוץ לביתו של דן חלוץ, בזמן מלחמת לבנון השנייה (אקטיבסטילס)

מעט מאוד, מעט מדי, תביעות נזיקין או פיצויים והחזר הוצאות משפט הוגשו בשמם של פעילים נגד המשטרה כשזו מנצלת לרעה את סמכויותיה באמצעות מעצר שווא וכלים אחרים. זו היא גישה שיכולה להפוך את היוצרות, להעביר את הפעילים מעמדה מתגוננת שמנסה למזער את הנזקים הנגרמים להם לעמדה התקפית ושלטת המעמתת את התביעה המשטרתית עם הכשלים שלה.

אם הבקשות לפסוק הוצאות משפט ופיצויים על עינוי דין או תביעות על מעצר שווא יהיו רבות, עקביות ורחבות – הן יגבו מהמשטרה מחיר כלכלי, תדמיתי וציבורי, שהיום היא אינה נדרשת אליו. פעילי ימין, אגב, עושים שימוש מוצלח מאוד בפרקטיקה הזו לעיתים קרובות, ודורשים ומקבלים פיצויים עבור ימי מעצר, הפרת זכויות בחקירה, ואף במקרים בהם זיכה בית המשפט את הנאשמים מן העברות שיוחסו להם.

המחיר הכלכלי של מעצרים והגשת כתבי אישום הוא עצום ופעילות נאבקות בשיניים לגיוס מימון לייצוגן. ללא עורכות דין כמו גבי לסקי, שייצגה את הנאשמים במשפט שהתנהל בעקבות ההפגנה בביתו של חלוץ, ואחרות המחויבות למטרה ועומדות לצד הפעילים והפעילות, גם כאשר הן נאלצות לייצג לעיתים ללא שכר – יתכן כי היינו רואים הרשעות רבות בהרבה, או פעילים היושבים במעצרים מיותרים זמן ממושך. היכולת להחזיר חלק מההוצאות הללו לתוך מאגר המממן הגנה משפטית יכול לשפר את האפשרויות לספק לפעילים הנרדפים על ידי המשטרה הגנה ראויה.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf