המדדים של משרד החינוך מחזקים את החזקים ומחלישים את החלשים

מדדי הערכה חדשים לבתי"ס בודקים רק את הישגי התלמידים, ושוב נותנים יתרון לחזקים. אפשר ללמוד ממשרד הבריאות איך מודדים את טיב הסיוע לאלה שזקוקים לו. במקום לספור את המצטיינים במתמטיקה, כדאי לספור את שעות התגבור שניתנו לתלמידים עם קשיים

מאת:

משרד החינוך שוקד על מדדי הערכה חדשים לבתי הספר, בתקווה שהמדידה תשקף פעילות חינוכית מלבד הציונים במבחני הבגרות. אולם כל המדדים החדשים מודדים את התוצאות – מידת ההצלחה של החזקים או הכישלון של החלשים. אלה הם מדדים דורסניים שמענישים את החלשים על חולשתם.

שמה של התוכנית להערכת בתי ספר תיכוניים שפרסם משרד החינוך בתחילת יוני הוא "התמונה החינוכית" והיא אמורה להעניק לנו תמונה מלאה אודות "מגוון העשייה בבתי הספר". בסרטון יוטיוב שפרסם המשרד בתחילת יוני הוא פנה לציבור: "אתם מוזמנים להיכנס לאתר, לקבוע מהם המדדים החשובים, ולהיות חלק מיצירת הכלי הניהולי החדש עבור בתי הספר. זאת ההזדמנות שלכם להשפיע!". כשבוע מאוחר יותר התפרסמה הזמנה דומה מצד מנכ"לית המשרד בפיסבוק.

אולם אתר אינטרנט שבו ניתן להיכנס ולהשפיע לא באמת קיים. ככל שבררתי והבנתי המשרד בחר מספר מצומצם של אנשים שאליהם הוא שלח להערות את התוכנית שגובשה. כך או כך, תוצאות ההיוועצות אמורות היו להתפרסם בסוף חודש יוני.

מנכ"לית המשרד אמרה: "אני חושבת שהיום אנחנו עושים מהפכה בחינוך. זה לא פחות מזה!". אלא שחמשת המדדים שפורסמו בטיוטת התוכנית, אינם מהפכה כלל, אלא דווקא "עוד מאותו דבר", כפי שאדגים בקצרה:

חמישה מדדים שמחזקים את החזקים

מדד ראשון נקרא "הכלה ושילוב" ובו בוחנים, למשל, את שיעור האלימות בבית הספר. יש מחקרים המעידים על קשר בין מצב חברתי כלכלי לרמת האלימות. למשל, ידוע שעולים חדשים מעורבים באלימות בבתי ספר בשיעורים גבוהים, וכן שאלימות שכיחה יותר בבתי ספר הטרוגניים, שיש בהם תלמידים מתרבויות שונות. מכאן שבתי ספר ממיינים ואליטיסטים יזכו למפרע בציון טוב יותר במדד זה.

מדד שני נקרא "חברה וקהילה" ובו בוחנים את שיעור המתגייסים לצה"ל. כמובן שהמדד מותיר את החרדים ואת הערבים, שתי האוכלוסיות החלשות, מאחור. אם אתם דואגים לאחוז הגיוס הנמוך בקרב הממלכתי-דתי, אל תדאגו – שירות לאומי נחשב עבור מדד זה כמו גיוס לצבא.

> הטעות של צעדת השוויון: כסף לחינוך הוא לא הפתרון לפריפריה

תלמידי תיכון בחולון במהלך בחינות הבגרות במתמטיקה (צילום: יוסי זליגר פלאש90)

תלמידי תיכון בחולון במהלך בחינה במתמטיקה (צילום: יוסי זליגר פלאש90)

מדד שלישי נקרא "יושרה וטוהרה" ובו מודדים את מספר המחברות הפסולות בבחינות הבגרות. לפי דוח של משרד החינוך משנת 2006 (זהירות, מסמך וורד) נפסלו מחברות של אחוז אחד מהנבחנים היהודים חילונים. בממלכתי דתי, קשה להאמין, השיעור הוא כפול: שני אחוז מהנבחנים נפסלו. בחינוך החרדי 2.6 אחוז, ובחינוך הערבי 8.4 אחוזים. רוב המחברות הפסולות (52 אחוז) הן בבחינה באנגלית.

בדוח מוזכר שאנגלית מהווה שפה שלישית בחינוך הערבי, דרישה שלא קיימת בבחינות ליהודים. כמו כן מוזכר, על בסיס מחקרים, שהמניע המרכזי לרמייה בבחינות היא איכות ירודה של ההוראה. כלומר, זה לא שיש תלמידים רמאים יותר מאחרים, אלא שסף היושרה יורד כאשר תלמידים מרגישים שדרישות הבחינה אינן הוגנות: הם נבחנים על תוכן שלא נלמד כראוי. על זה צריך להוסיף את דוח מבקר המדינה, שמצא שמשרד החינוך נכשל בטיפול בעובדי הוראה ומשגיחים שסייעו לתלמידים ברמייה. מכאן נסיק שגם מדד היושרה מחליש את החלשים. במקום לספק להם תנאי למידה טובים יותר, הוא מעניש אותם על מצבם.

מדד רביעי הוא "הישגים בלימודים". כאן מודדים את שיעור הזכאים לבגרות חמש יחידות במתמטיקה ואפילו את שיעור הזכאים לבגרות בהצטיינות. המדד הזה נותן יתרון ברור לאוכלוסייה החזקה, שהרי אמרנו לא פעם שציוני התלמידים נמצאים בקשר ישר וחזק עם המעמד הכלכלי חברתי של ההורים.

מדד חמישי ואחרון נקרא "התמדה" ובו בודקים את שיעור הנשירה מבתי הספר. גם כאן אין בשורה, שכן כתבתי כאן על הקשר הישר בין נשירה לבין המצב הכלכלי של הורי התלמידים. עוד מדד לטובת העשירים. המדד הזה גם מעודד בתי ספר למיין תלמידים. בית ספר שיאפשר כניסה רק לטובים שבתלמידים, יזכה במדד זה לציון גבוה.

ללמוד ממשרד הבריאות להתייחס לצרכים של החלש

בדרך מקרה התפרסם השבוע דוח מדדי האיכות שמפעיל משרד הבריאות בבתי החולים. המשרד מודד את איכות השירות הניתן בבית החולים לאותם אלה שזקוקים לשירות. למשל, אחוז החולים באוטם חד בלב שטופלו בצנתור בתוך 90 דקות מהגעתם לבית החולים. ועוד דוגמה: הזמן שחלף עד קבלת תור לטיפול בקהילה לחולה ששוחרר מאשפוז בבית חולים.

אנסה להעביר את ההיגיון הזה למשרד החינוך ותראו איזה עולם יפה יהיה לנו: על פי ההיגיון של משרד החינוך יש לספור כמה תלמידים נשרו מבית הספר התיכון. על פי ההיגיון של משרד הבריאות עלינו לספור כמה תלמידים שאובחנו בכיתה ח' בסיכון לנשירה, לומדים בבית הספר. רואים את ההבדל? לא נעניש את החלשים על כך שהם נמצאים בסיכון גבוה לנשירה, אלא נמדוד את טיב השירות הניתן למי שזקוק לו. בכך נחזק את בתי הספר ששומרים על תלמידים שהיו עלולים לנשור.

בדרך דומה, במקום לספור את מספר הנבחנים שנפסלו עקב רמייה, נמדוד איזה פעולות נעשו לשיפור ההוראה בבתי ספר שבהם נמצא בשנה קודמת אחוז פסילה גבוה. במקום לספור את המתגייסים לצה"ל, נבדוק האם יש מסלולי התנדבות בקהילה לאלה שלא התגייסו לצבא. ובמקום לספור את מספר המצטיינים במתמטיקה, נספור את שעות התגבור שניתנו לתלמידים שבכיתה ט' נכשלו במבחן במתמטיקה.

ההיגיון ברור: להתייחס לצרכים של החלש ולא לכל האוכלוסייה; למדוד את בית הספר ולא את התלמידים; ולמדוד את היקף הפעולות שבוצעו כסיוע לחלשים, ולא את מידת ההצלחה של החזקים (הידועה מראש, כאמור). בדרך זאת המדידה תעודד את בתי הספר להושיט יד למי שזקוק לכך, במקום לדחוף לתהום את מי שנמצא כבר על הסף.

**

פסקת סיום להקשר: בשבוע שעבר כתבתי על חג היובל שחל השבוע לנוהג המדידות בחינוך. הבחנתי בין מדידת ההשקעה (התשומות) לבין מדידת ההישגים (התפוקות). בפוסט הנוכחי הקריאה היא למדוד את טיב השירות, כלומר את התהליך שבין תשומות לתפוקות.

> "שם תמצא את קבר האחים בו תונח אמא שלך". מכתב אחרון מהגטו

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מנסה להשתמש בדחליל הביטחוני כדי להצדיק את החוק. שרת הפנים איילת שקד (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90)

מנסה להשתמש בדחליל הביטחוני כדי להצדיק את החוק. שרת הפנים איילת שקד (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90)

נימוקי הביטחון לא יעזרו: חוק האזרחות הוא גזעני

במשך 20 שנה, חוק האזרחות ניצל מפסילה מבג"ץ משום שהוא הוצג כזמני. עכשיו איילת שקד ושמחה רוטמן רוצים להפוך אותו לקבוע. הפתרון הוא חוק שיבחן כל מקרה לגופו

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf