מעצר זוכה האוסקר: אף פלסטיני אינו חסין מעלילות של מתנחלים
המעצר של חמדאן בלאל, לאחר שהותקף על ידי מתנחלים בדלת ביתו, אינו מקרה יוצא דופן, אלא פרקטיקה ידועה ומוכרת: מתנחלים מוצאים תירוץ כלשהו להגיע לכפר פלסטיני, תוקפים, טוענים שהם הקורבנות – ומקבלים גיבוי מהצבא והמשטרה

כמעט שום דבר לא יכול לספק הגנה לפלסטיני שמתנחל כלשהו החליט לסמן אותו כ"חשוד". יוצרי "אין ארץ אחרת" יובל אברהם, חמדאן בלאל, רחל שור ובאסל עדרה עם פסלוני האוסקר (צילום: AP)
מעצרו של הבמאי חמדאן בלאל, מיוצרי הסרט זוכה האוסקר "אין ארץ אחרת", לאחר שהותקף על ידי מתנחלים בדלת ביתו, מוכיח כי לא משנה כמה אתה מפורסם או איזו הכרה בינלאומית קיבלת, כפלסטיני, כל מתנחל יכול להעליל עליך מה שירצה, והצבא והמשטרה יישרו קו.
לא משנה שבמקרה הזה, המתנחלים, חלקם קטינים, נכנסו רעולי פנים וחמושים באלות לקהילה הקטנה סוסיא למתקפת טרור, ותקפו את בלאל ליד ביתו. תיעוד האירוע, נוכחות של פעילים, חוסר ראיות מצד המתנחלים – כמעט שום דבר לא יכול לספק הגנה לפלסטיני שמתנחל כלשהו החליט לסמן אותו כ"חשוד". במקרה הטוב, הוא יהיה כמה ימים במעצר. במקרה הרע, זה יסתיים במעצר עד תום ההליכים עם שיעורי הרשעה של 99.7% בבתי דין צבאיים.
בלאל נפצע בראשו ובבטנו במהלך מתקפה של עשרות מתנחלים על הכפר סוסיא בדרום הר חברון שבו הוא גר, מתקפה שהחלה כשמתנחל רועה צאן עבר בין בתי הכפר. במהלך המתקפה, המתנחלים ניפצו שמשות של כלי רכב וגם תקפו פעילים בינלאומיים. המתנחלים טענו שהפלסטינים היו אלה שתקפו ראשונים, טענה שאחזור אליה בהמשך. אחרי שנפצע, בלאל נעצר. לתקיפה שלו יש שלל תיעודים והוכחות, כולל עדי ראייה, אך בינתיים לא הוצגו אף ראיה או תיעוד שתומך בטענה השקרית שהצבא והמשטרה אימצו בחום – שבלאל תקף בעצמו.
This is the only video we have about the pogrom that Israeli settlers and army committed in Susya village, In my community Masafer Yatta !!
They are shooting at the residents and the activists!
F****k this complicit world !!#Save_Masafer_Yatta#all_eyes_on_masafer_yatta pic.twitter.com/V1ucF1Fzll
— mohammad hureini (@MohammadHureini) March 24, 2025
זה אינו מקרה יוצא דופן, אלא פרקטיקה ידועה ומוכרת. המתנחלים מוצאים תירוץ כלשהו להגיע לתוך כפר פלסטיני, אחרי שכבר גירשו בפועל את הרועים מאדמות המרעה באזורי C והשתלטו על השטח. הם תוקפים, לא פעם בנוכחות הצבא והמשטרה, ובהמשך טוענים שהם הקורבנות. והמערכת מגבה אותם.
הגידול של 30% באלימות מתנחלים, כולל חיילים, שנרשם בחודשיים הראשונים של 2025, קשור ישירות לתהליכים שהמשטרה עברה תחת השר איתמר בן גביר, ושעבר הצבא במלחמה בעזה. הכל מותר, ואף אחד במערכת לא חושב שצריך לרסן את האלימות הזאת, או אפילו להעמיד פנים שמטפלים בה.
אף שהמעצר עורר עניין בינלאומי רב – בכל זאת, לא כל יום זוכה אוסקר מותקף ונעצר – לצבא לקח כמה שעות לספק גרסה משלו לאירועים. וזו היתה הגרסה: "אמש, מספר מחבלים יידו אבנים לעבר אזרחים ישראלים ופגעו ברכביהם סמוך לסוסיא שבחטיבת יהודה. לאחר מכן התפתח חיכוך אלים שכלל זריקות אבנים הדדיות בנקודה בין פלסטינים לישראלים. עם הגעת כוחות צה"ל ומשטרה לאירוע על מנת לפזר את החיכוך, מספר מחבלים החלו לזרוק אבנים לעבר כוחות הביטחון. בתגובה לכך, הכוחות עצרו שלושה פלסטינים החשודים בזריקת אבנים לעבר הכוח ואזרח ישראלי שהיה מעורב בחיכוך האלים".
לשאלת "שיחה מקומית" כיצד מספק הצבא גרסה למה שהתרחש במקום כשהכוח הצבאי הגיע לשם רק אחרי התקיפה, מסר גורם צבאי כי "רוב הפעמים זה עדויות ודיווחים שלוקחים ממי שהיה שם" – כלומר מתנחלים, כאלה שהיו במקום, או כאלה שמשרתים בקרבת מקום מגוריהם בגדודי ההגנה המרחבית.
בדוברות המשטרה אימצו גרסה דומה, כפי שצוטטה ב-N12: "'האירוע התחיל ביידוי אבנים של עשרות פלסטינים לעבר קטין יהודי', נמסר ממחוז ש"י של המשטרה ל-N12. 'בעקבות כך הגיעו יהודים נוספים למקום, החל חיכוך בין הצדדים שכלל זריקות אבנים הדדיות'".
"לא היה כלום לפני", סיפר ל"שיחה מקומית" פעיל בינלאומי שנכח במקום והותקף בעצמו. הוא ציין כי בהתחלה הגיע מתנחל אחד, ובהמשך הצטרפו אליו אחרים. לדבריו, כשהוא ופעילים נוספים הותקפו בחלק אחר של הכפר, אחרי התקיפה של בלאל, הצבא נכח במקום ולא עשה דבר, אף שהם קראו לעזרה. "אמרנו לצבא, תעשו משהו, תתפסו אותם, והחייל אמר לנו: 'הכל בסדר', אף שהצבענו לאן המתנחלים הולכים", סיפר הפעיל.
הפעיל ציין כי גם השוטרים "התייחסו אלינו כמו פושעים. שאלו למה אנחנו פה, של מי הרכב. אמרו לנו שהרגע הותקפנו, והם התעלמו. ניסינו להראות להם את הסרטונים, הם הסתכלו ומשכו בכתפיים, ורק אמרו 'אתם יכולים ללכת לתחנה מחר להתלונן'".
באווירה הפוליטית הקיימת, אין ציפייה מדוברות המשטרה והצבא לנסות להגיע לחקר האמת, או לכל הפחות לספק הודעה "מאוזנת" ולכתוב שהם בודקים את הטענות. בפועל, אין הבדלים משמעותיים בין ההודעות שלהם לבין ההודעות לעיתונות של ארגוני ימין ומתנחלים.
לחצים אלימים בתוך הכפרים
המקרה של בלאל אינו יוצא דופן. רק השבוע דיווחנו על גניבה של 1,500 כבשים מקהילת ראס אל-עין שבבקעת הירדן. מתנחלים פלשו לכפר בטענה שנגנבו להם כמה כבשים, פרצו לדירים וגנבו את הכבשים בנוכחות הצבא והמשטרה. שני פלסטינים נעצרו באירוע, ושוחררו כעבור כמה ימים. מי שדווקא חשוד בכך שגנב כבשים – מתנחל ממאחז סמוך שבליל הגניבה החזיר 30 כבשים בתיווך המשטרה – כלל לא נחקר.
המשטרה סגרה את תלונות הפלסטינים על הגניבה אחרי ימים בודדים "מחוסר ראיות", בלי לבדוק את טענותיהם כלל, אף שפעילים איתרו ראיות לכך שחלק מהכבשים נמצאו ברשות מתנחלים בקרבת מקום. במהלך סיור של פעילים ועיתונאים לאיתור הכבשים הגנובות, מתנחלים רעולי פנים ניסו לתקוף אותם. המשטרה והצבא הגיעו למקום, ועצרו דווקא עיתונאי ופעיל – אחרי שדיברו עם המתנחלים.
חשוב גם לראות את המגמה הכללית: אחרי גירוש של יותר מ-60 קהילות בשטחי C מאז תחילת המלחמה והשתלטות נרחבת על שטחי מרעה, המתנחלים מכוונים את מאמציהם להפעלת לחצים אלימים בתוך הכפרים עצמם. התקיפה בסוסיא היתה בין בתי הכפר, וכך קרה גם בכפרים אחרים.

המשטרה טענה שמדובר בשטח פתוח שבו לכל אחד מותר לשהות. מתנחל על סוס בכפר זנותה, ב-10 במרץ 2025 (צילום: אורן זיו)
באום אל ח'יר, למשל, מתנחלים רועים מדי יום את הכבשים שלהם בין בתי הכפר, ולאחרונה הקימו "גינה" בין הבתים. בזנותה, כפר שגורש בתחילת המלחמה ותושביו חזרו אליו, בהוראת בית המשפט, באוגוסט לזמן קצר, מתנחלים הגיעו מדי יום עם טרקטורונים ועברו בין הבתים. המשטרה טענה שמדובר בשטח פתוח שבו לכל אחד מותר לשהות. בכפרים ראס אל-עין, מערג'את ואחרים בבקעת הירדן, המתנחלים נכנסים בין הבתים, מצלמים, מטרידים ומקווים שיתחיל "חיכוך" ואז הצבא והמשטרה יעמדו לצידם.
הטענות במקרה של בלאל ובמקרים אחרים, כי פלסטינים התחילו את ה"עימות" או ה"חיכוך" הן פעמים רבות מופרכות. רק השבוע אמר לי רועה צאן שהואשם בגניבת צאן של מתנחלים ושוחרר, "מי המשוגע שיתקרב למאחז שלהם, יירו בך ישר".
בח'רבת אל-מראג'ם שליד דומא, מתנחלים הציתו לפני שבועיים בתים וכלי רכב וכמעט רצחו משפחה שישנה, בטענה כי נגנבו מהם כבשים. הפרקטיקה שבמסגרתה מתנחלים מגיעים לקהילות פלסטיניות לאחר שכביכול הגיעו אליהם קודם פלסטינים ויזמו עימות, היא לא פעם מופרכת ומשמשת תירוץ קלוש למתקפה – תירוץ שהצבא והמשטרה מאמצים בשמחה, כדי שיוכלו לספר על "שני צדדים" ו"חיכוך", ובעיקר כדי להימנע מחקירה אמיתית.
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, "שיחה מקומית" גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית, שגובה את חייהם של עשרות אלפים בעזה ומפקירה למותם את החטופים הישראלים.
התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות "שיחה מקומית", על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
כאן אפשר להצטרף
לתמיכה – לחצו כאן