למרות פסיקה חד משמעית, תושבי זנותה מתקשים לחזור לכפרם

התושבים למודי האכזבות חוזרים לאיטם, ללא המשפחות ועדרי הצאן. תושב ח'רבת זנותה חוזר לכפר, ב-10 במרץ 2025 (צילום: אורן זיו)

בפעם השלישית מאז שגורשו בתחילת המלחמה, תושבי קהילת ח'רבת זנותה אמורים לחזור השבוע לכפרם ההרוס. חזרתם מתאפשרת במסגרת החלטה בעתירה שהוגשה במסגרת בקשה לצו לפי פקודת ביזיון בית המשפט. זאת לאחר שבג"ץ פסק ביולי 2024 כי על הרשויות לאפשר את חזרת התושבים, והורה להן להגן על התושבים אחרי שיחזרו לכפר מפני אלימות המתנחלים – דברים שלא התממשו בשטח, למרות התחייבות המדינה לבצעם.

התושבים ניסו כבר לחזור לכפרם בקיץ שעבר, אך נאלצו לעזוב שוב בגלל התנכלות מצד מתנחלים. למודי אכזבות, הם חוזרים הפעם לאיטם, ללא המשפחות ועדרי הצאן. אתמול (יום שני), שבו תואמה חזרתם עם הצבא, הגיעו שני תושבים בלבד. היום הגיעו שמונה תושבים כדי לבדוק את השטח ואת מצב הבתים. למרות החלטת בית המשפט העליון, הם נתקלו במקום במתנחלים שנכנסו לשם עם עדר הפרות שלהם והטיסו רחפנים מעליהם. כוחות הביטחון מנעו מעיתונאים ומפעילים ישראלים ופלסטינים ללוות את התושבים הפלסטינים החוזרים וטענו, באופן לא חוקי, שאסור לצלם במקום.

כ-30 משפחות, המונות כ-300 נפשות, עזבו את הכפר זנותה, השוכן ליד מחסום מיתר בדרום הגדה המערבית, בתחילת נובמבר 2023 – לאחר התקפות חוזרות ונשנות של תושבי המאחז הסמוך חוות מיתרים. זו הקהילה הגדולה ביותר מבין יותר מ-50 הקהילות שאולצו לעזוב מאז תחילת המלחמה.

לקראת חזרתם המתואמת של התושבים, הוצא "צו סגירת שטח", שמונע מישראלים להגיע לאזור הכפר. צו זה משמש כרגע כדי למנוע מפעילים ישראלים לעמוד לצד התושבים. ביום שני בבוקר, הפעילים הישראלים שהגיעו חיכו בגבול השטח הצבאי הסגור, על הכביש הראשי, אך החיילים הורו גם לפעילים הפלסטינים ולעיתונאים לעזוב את שטח הכפר – בטענה שרק מי ששמו מופיע ברשימת תושבי הכפר יכול לשהות בו.

למרות הצו, מתנחלים נכנסו לשטח באין מפריע. ביום שני בבוקר הם קיימו במקום משמרת מחאה נגד חזרת התושבים. "באופן חסר תקדים, חתם אלוף הפיקוד על צו איסור כניסה לישראלים לאתר הארכאולוגי חרבת זנוטה הסמוך לכביש 60 ובניין המועצה במיתרים. מדובר בארוע בעייתי שעלול להשפיע ולפגוע בעוד אתרים בגזרה בעתיד", נכתב בהודעה שפרסם ועד מתיישבי הר חברון.

נוסף על כך, כשהגיעו התושבים לכפר הם מצאו בתוכו עדר פרות של מתנחלים. ביום שני, מתנחל רכוב על סוס דהר אל תוך הכפר, וכשפעילים העירו לו שמדובר בשטח צבאי סגור, הוא אמר: "אני הבוס, מותר לי".

כשפעילים העירו לו שמדובר בשטח צבאי סגור, הוא אמר: "אני הבוס, מותר לי". מתנחל על סוס בכפר זנותה, ב-10 במרץ 2025 (צילום: אורן זיו)

פאיז אבו תל, ראש מועצת הכפר, אמר השבוע כי ללא ליווי של פעילים, הם יתקשו להישאר במקום לאורך זמן. "בלי אקטיביסטים לא נוכל לחזור, מכיוון שההתקפות של המתנחלים יתגברו. החלטת הצבא על כך ששטח זנותה הוא שטח צבאי סגור היא נגד הפעילים. ראינו לפני זמן קצר מתנחלים נכנסים עם סוס ורכב, והצבא והמשטרה לא דיברו איתם".

לגבי החזרה ההדרגתית של התושבים אמר אבו תל: "האנשים מפחדים. אין חוק או החלטה שיעצרו את המתנחלים. אנחנו רוצים להתחיל לחזור, בעזרת הפעילים, לשקם את בית הספר והבתים, ולהראות לאנשים שאין סכנה ולא צריך לפחד, שיבואו ויחזרו לכפר, שהמתנחלים לא שולטים בשטח".

עו"ד קמר משרקי-אסעד, המייצגת את התושבים בבג"ץ, אמרה: "התושבים מנסים לחזור, אבל מה שראינו עד עכשיו זה פרות (של מתנחלים; א"ז) בין בתי הכפר ורחפנים שמוטסים מעל לראשיהם; וגם על אף שהתייחסו לזה בבית המשפט, אנחנו רואים סילוף של משמעות הצו נגד ישראלים והכללת פלסטינים (שהגיעו לתמוך בתושבים; א"ז), שלא אמורים להיות מוחרגים. זה נועד להחליש את הקהילה, ולא לממש את פסיקת בית המשפט".

לדבריה, "אנחנו נפנה שוב למדינה לשאול איך זה מתיישב עם ההחלטה המאוד חד משמעית של בית המשפט. פנינו בעל פה לצבא ואנחנו מחכים לתשובות, אבל בינתיים התמונה היא אותה תמונה, והיא מעבירה מסר חד וברור לתושבים – זה לא המקום שלכם".

בתיעוד שהגיע לידי "שיחה מקומית" ושצולם בזנותה ביום שלישי נשמעת חיילת מהמנהל האזרחי אומרת לראש מועצת הכפר: "לא אנרכיסטים, לא מתיישבים, לא יכולים להיכנס… ולא לצלם, בלי מצלמות… שלא יהיו צלמים ובלגנים". שוטר בלבוש אזרחי שהיה במקום מוסיף: "שאני לא אקח לכם את המצלמות… יש פה גוף שקובע [מצביע על החיילת], והחלטת בית המשפט, אסור לצלם… לא עיתונאים".

בהחלטת בית המשפט לא היתה התייחסות לצילום, וחשוב לציין כי לפי החוק מותר לצלם בשטח ציבורי. בתגובה לפניית עורכי הדין המייצגים את התושבים נמסר מהצבא כי יעבירו הנחיה לא למנוע צילום.

עו"ד משרקי-אסעד אמרה על האיסור לצלם: "ככה אין ראיות למצב בשטח, זה מעגל שמזין את עצמו. ולפעילים שבאים להגן על הקהילה במקום הצבא והמשטרה, שלא עושים את העבודה, קוראים אנרכיסטים. זה אימוץ מלא של אג'נדת המתנחלים".

בית המשפט הנחה לאפשר את שיקום הבתים

בפעם הראשונה שהתושבים ניסו לחזור לכפרם, בדצמבר 2023, חודש אחרי שגורשו ממנו, כוחות משטרה ומג"ב הבהירו להם שמותר להם לשהות במקום, אך לא לבנות בו דבר. רבים מהבתים במקום נותרו אז ללא גג או חלונות, וקצין מהמנהל האזרחי הסביר לתושבים שכל בנייה מחדש של גג, הרכבת ציוד שפורק או אפילו הקמת אוהל נגד הגשם יוביל להריסה, כי ייחשב לבנייה חדשה.

התושבים הגישו עתירה לבג"ץ בדרישה לחזור לכפר ולקבל הגנה מפני המתנחלים. בפסק הדין שניתן בסוף יולי, הודגשה התחייבות המדינה לאפשר לתושבים לחזור תוך תיאום עם הצבא. בג"ץ הדגיש את חובת המשטרה וכוחות הביטחון להגן על התושבים, ובפסיקה נכתב: "על המשטרה חלה חובה להיענות למקרים שבהם היא מוזעקת לאירוע פעיל של אלימות, ולהגיע למקום במהירות ראויה… יש לצפות כי במקרים שבהם הגיעו ניידות לשטח, ייעשו פעולות חקירה אפקטיביות".

באוגוסט 2024, אחרי פסיקת בג"ץ, ניסו התושבים לחזור שוב, אך גילו שהפסיקה לא מתקיימת בשטח. למרות נוכחות של פעילים ישראלים ובינלאומיים 24 שעות ביממה, מתנחלים נכנסו שוב ושוב לכפר, והצבא והמשטרה נמנעו מפעולה. בביקורנו במקום בקיץ, כאשר עברו מתנחלים בין בתי התושבים, ושוטר הגיב לכך באמירה: "זה שטח פתוח, מותר לכולם להיות פה". אחרי פחות מחודש, התושבים נשברו ועזבו שוב.

לאחר מכן, הגישה עו"ד משרקי-אסעד עתירה נוספת, במסגרת בקשה לביזיון בית המשפט. במהלך דיון בעתירה בדצמבר 2024, אמר השופט יצחק עמית: "יש שם צילומים שמדברים בעד עצמם ואפס תגובה מהצד שלכם. אנחנו רואים אנשים מסתובבים בתוך הבתים. למה אין איסור כניסה לישראלים? פעם אדוני אמר שזה בלתי אפשרי וראינו בתיק אחר שזה אפשרי. בעקבות עתירה אחרת יצאה הנחיה שלא להפעיל רחפנים אזרחיים, ועכשיו יש טענה של הפעלת רחפנים מעל הכבשים".

בדיון בדצמבר אמר נציג אגף חקירות ומודיעין מתחנת המשטרה בחברון, אביעד בלמס, כי אין למשטרה מה לעשות עם הדיווחים שמתקבלים על כניסת מתנחלים לשטחי הכפר. "בסוף מה אני אעשה עכשיו? ניידת תגיע, תיקח את רועה הצאן, הכבשים יתפזרו לכל עבר, זה הטיפול שאנחנו רוצים?". השופטת דפנה ברק-ארז ענתה לו: "יש כאן אנשים שנאלצו לעזוב בפעם השנייה את מקום מושבם. אדוני מצביע על קשיים שחלקם אוביקטיביים, אבל התוצאה מאוד לא טובה".

בפברואר 2025 החליט בית המשפט כי על המדינה לאפשר לתושבים לחזור לכפרם, וקבע כי המשטרה והצבא צריכות לדאוג להרחקת המתנחלים. בהחלטה נקבע: "על המשטרה והצבא לדאוג באופן מתמשך ובשקידה ראויה להרחקתם של מסיגי גבול משטח הכפר והאדמות הפרטיות".

גם אם יצליחו לחזור, התושבים יהיו כלואים בין שני מאחזים שחוסמים את הדרך לדהריה. בניית מאחז חדש מול הכפר זנותה, ב-10 במרץ 2025 (צילום: אורן זיו)

בנוגע לאיסור לשקם את הבתים (שאת חלקם פירקו התושבים בעצמם ואחרים הרסו מתנחלים), שכלל איסור להציב אפילו יריעות פלסטיק להגנה מפני גשם או שמש, הפעם הנחה בית המשפט לאפשר זאת. "ככל שישנם מבנים שנהרסו – שלא על ידי הרשויות המוסמכות ונוכח היעדר אכיפה מצידן – לא ייזקפו לחובת העותרים פעולות ארעי שנועדו לשקם מבנים אלה בלבד", נכתב בפסיקה.

האירועים בזנותה הגיעו גם לממשל האמריקאי הקודם. בפברואר 2024, הוציא ממשל ביידן צו המטיל סנקציות על ינון לוי, מקים חוות מיתרים, משום ש"הוביל קבוצת מתנחלים שעסקו בפעולות שיצרו אווירה של פחד בגדה המערבית. הוא הוביל בקביעות קבוצות מתנחלים במאחז חוות מיתרים שתקפו אזרחים פלסטינים ובדואים, איימו עליהם באלימות נוספת אם לא יעזבו את בתיהם, שרפו את שדותיהם והרסו את רכושם. לוי ומתנחלים נוספים בחוות מיתרים תקפו שוב ושוב יישובים רבים בגדה המערבית". בדיון בעתירה ציין השופט עמית כי לוי, שצורף כמשיב לעתירה, נראה בתוך שטח הכפר. עם כניסת ממשל טראמפ, הצווים בוטלו.

בגבעה מול זנותה, לצד הקהילה עניזאן‎ שעזבה גם היא באוקטובר 2023, עבדו השבוע כלים כבדים להכשרת מאחז חדש, שככל הנראה יכלול כרם. המאחז, כמו מאחז נוסף במקום, חוסם את הגישה לדרך מדהריה, לשם עזבו רוב תושבי זנותה. אם הפעם התושבים יצליחו לחזור לגור בכפרם, הם יהיו כלואים בין שני מאחזים.

פנינו למנהל האזרחי בבקשת תגובה, והיא תתפרסם אם וכאשר תתקבל.