מחסור חמור בתרופות מותיר את הפצועים בעזה ללא מזור

"למשהו כמו פציעת ירי פשוטה, רוב המטופלים פשוט יצטרכו להתמודד עם הכאב". פלסטינים שנפצעו מירי ליד נקודת חלוקת סיוע בבית החולים נאסר בח'אן יונס, ב-24 בספטמבר 2025 (צילום: עבד רחים ח'טיב / פלאש90)

בבית החולים נאסר בעזה, הילד מחמוד שוכב עם פצע ירי ברגלו השמאלית. ברכו מרוסקת, והפצע הזדהם. הילד מתפתל מכאבים, אבל לרופאים שמטפלים בו אין תרופות שיעזרו להפחית את סבלו. הם נותנים לו חסם עצבי שמונע כל תחושה, וזה מקל עליו מספיק כדי לישון זמן מה. אבל ברגע שההשפעה פגה, חוזרים הייסורים.

מחמוד הוא אחד מיותר מ-167 אלף אנשים שנפצעו בעזה מאז 7 באוקטובר 2023, לפי דיווחי משרד הבריאות העזתי. הפציעות נעות מכוויות ופצעי הדף לקטיעת אברים וסדקים בעצמות. בתי החולים בעזה מתקשים להתמודד עם עומס המטופלים, שסובלים מכאבים עזים. ובשל המחסור החמור בתרופות, יכולת הרופאים לסייע מוגבלת מאוד. טיפולים וניתוחים מתבצעים בלי חומרי ההרדמה המתאימים, ואת מעט משככי הכאבים שיש צריך לחלק במשורה.

לפי ניתוח שביצעה הלשכה לעיתונות חוקרת (TBIJ), יותר ממחצית מהמשלחות הרפואיות של ארגון הבריאות העולמי לעזה מאז ינואר 2024 – שפעילותן כוללת, בין השאר, העברת תרופות ודלק לבתי חולים, פרישת אנשי צוות ופינוי חולים – נתקלו בסירובי כניסה, עיכובים, שיבושים וביטולים. בינתיים, הכוחות הישראליים הפציצו מתקני אחסון ובתי חולים, וכניסת שיירות בינלאומיות של אספקה רפואית לעזה נמנעת או מעוכבת במשך שבועות בגבול.

TBIJ דיברו עם שמונה רופאים בעזה, שתיארו את המחסור החמור במשככי כאבים, כולל אופיואידים, חומרי הרדמה ואפילו פרצטמול. "רוב הפציעות הן קטיעות גפיים או שברים פתוחים", אומר האורתופד עבד אל-כרים אל-סלקאווי. "הם כאובים מאוד ודורשים מתן משככי כאבים במהלך היממה כולה. כעת אנחנו אומרים להם: זריקה אחת ליום… השתמשו בה בלילה כדי שתוכלו לישון".

ביולי אמר ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שישראל תאפשר להכניס "אספקה הומניטרית מינימלית" לעזה. אבל ארגוני סיוע ורופאים שעובדים בשטח מדווחים על קריסה כמעט מוחלטת של שרשרת האספקה הרפואית.

>> הדילמה האכזרית שישראל מציבה בפני ארגוני הסיוע הבינלאומיים

"ברור מאוד שמאז מרץ עברנו חודשים מבלי שנכנס שום דבר", אומרת ד"ר רנדה אבו ראבה ממשרדי ארגון הבריאות העולמי בשטחים הפלסטיניים. "זה לא רק תרופות, אלא גם ראגנטים (חומרים שמשמשים בין השאר בבדיקות מעבדה), דיאגנוסטיקה וחלק מהמכשירים והציוד. נאסר להכניס ציוד מעבדה לעזה".

במתפ"ש אומרים ש"ישראל מאפשרת ומסייעת לכניסת ציוד רפואי ותרופות, בתיאום מוקדם. כראייה לכך, רק בשבועות האחרונים הועברו 3,500 טונות של ציוד רפואי". ארגוני סיוע ורופאים אומרים שהמציאות מורכבת בהרבה, וטוענים כי הם חווים מחסור קיצוני. לדבריהם, המשלוחים מתעכבים במשך שבועות או חודשים בגבול, ובקשותיהם זוכות להתעלמות. חלק מהארגונים זוכים לסירוב מוחלט או שמתעלמים מבקשותיהם להכנסת סיוע.

ישראל מעולם לא פרסמה רשימה רשמית ומסודרת של הפריטים שאסור להכניס לעזה. במקום זה, ארגוני סיוע בינלאומיים מקבלים מדי פעם רשימות משתנות.

דוח שפרסם לאחרונה ארגון רופאים ללא גבולות מראה שהמשלחות מתמודדות עם ביזה ושיבושים, לפעמים במסלולים שתואמו עם הרשויות בישראל. תניה הרי, מנכ"לית גישה, אומרת שקריסת אפשרויות התובלה הבטוחות בעזה מחריפה את המחסור. לדבריה, "נוסף להגבלות [בגבול], קריסת הסדר הציבורי והביזה מקשות על הכנסת הסיוע, כולל של פריטים יקרים ורגישים כמו תרופות וציוד רפואי. אי אפשר להטיל את האחריות למחסור רק על מגבלות הכניסה, היא גם נמצאת בקשיי ההפצה שנוצרו ממגוון גורמים, כמעט כולם קשורים לאופן שבו ישראל מנהלת את המלחמה ולמדיניות שלה".

השיחה מגיעה אליך

רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

שם מלא

כתובת האיימיל שליחה

טראוויס מלין, רופא אמריקאי שנמצא בעזה, אומר שאינו מסוגל להבין את הרציונל מאחורי המגבלות על התרופות. "אופיואידים הם חמלה בלבד, אין להם שום מטרה חוץ מטיפול חומל", הוא אומר. "הם אינם מאריכים חיים, אינם משפרים את הסיכוי שלך לשרוד את הפציעות ואינם תורמים להישרדות". בעזה כיום, אופיואידים נתונים לקיצוב חמור. רופאים מתארים הפחתת מינון לזריקה אחת ביום, מה שמותיר את המטופלים להתמודד עם כאב חמור במשך שעות ארוכות.

בחדרי ניתוח, קיצוב התרופות יוצר לפעמים מצבים מסוכנים. אספקת המורפיום היא כל כך מוגבלת, עד שבמקום בקבוקון סטרילי אחד למטופל רופאים נאלצים לחלק את הבקבוקון בין כמה מטופלים, מה שמעלה את הסיכון לזיהום.

קטמין אינו תחליף הולם

המחסור בתרופות הוא בעיה לא רק בתוך בתי החולים. מטופלים שמשוחררים אחרי ניתוח מגיעים לעיתים קרובות לבית מרקחת ומגלים שהתרופה שנרשמה להם אינה זמינה, או שהמחסור גרם לזינוק במחירה. רבים נאלצים להתמודד עם כאב כרוני ללא תרופות הולמות.

ג'מאל אבו חליל, רופא אורתופד, אומר שמטופל שילם לאחרונה כ-30 דולר על 10 כדורי אטוריקוקסיב (משכך כאבים אנטי דלקתי לא סטרואידי, משווק בישראל גם כארקוקסיה). "זה יקר מאוד", הוא אומר. "אין הכנסה בעזה, וגם כשהתרופות האלה קיימות, אנשים אינם יכולים לקנות אותן".

רופאים אמרו לנו שהפצצות ישראליות על מחסנים רפואיים, בתי מרקחת ובתי חולים, כמו גם ביזה שלהם, הובילו לשוק שחור של תרופות. המשמעות היא שפעמים רבות, אנשים שמשיגים תרופות נאלצים לטפל בעצמם, ללא פיקוח רפואי מקצועי. "מטופלים שעוזבים את בית החולים ללא טיפול הולם בכאב מחפשים לעיתים קרובות אופיואידים", אומר האורתופד אל-סלקאווי. "המחסור יצר מעגל של אלימות וסכסוכים".

במצב רגיל, מטופלים שסובלים מפציעות חמורות או עוברים ניתוח יקבלו אופיואידים כמו מורפיום או פנטניל. אף שיש סיכון מסוים בשימוש בהן, כמו פיתוח תלות, הן נחשבות לתקן הזהב בניהול כאבים במצבי חירום ואחרי ניתוחים, ומאפשרות לרופאים לשלוט בכאב בצורה מדויקת ומתמשכת.

אופיואידים רבים מוגדרים כתרופות חיוניות על ידי ארגון הבריאות העולמי, והמחסור בהם מותיר את המטופלים והצוותים הרפואיים ללא הכלים המהימנים ביותר לניהול כאב חריף, ומקשה על עבודת המנתחים. בעזה תרופות אלה נעלמו כמעט לחלוטין, ורופאים נאלצים להסתמך לעיתים קרובות על קטמין, חומר הרדמה שיכול לעורר הזיות, המכונה בפיהם "תרופת שדה קרב".

"אם מישהו מגיע עם קטיעה, הם מקבלים עירוי ואז מנת קטמין. זה מחזיק בערך 45 דקות", אומר מלין. "אבל לתת את זה כמנה אחת, עם כוח האדם שיש פה, זה אינו פתרון בר קיימא. ואי אפשר להמשיך לתת לאנשים קטמין. הם אינם יכולים לקום, אינם יכולים ללכת, אינם יכולים לתקשר. זו אינה אופציה בטוחה".

כשהתרופה זמינה, רופאים נושאים עימם מזרק מלא בקטמין לאירועים רבי-נפגעים כמו הפגזות, ומזריקים מנות קטנות כדי שניתן יהיה לטפל בפצועים רבים ככל האפשר. אבל קטמין אינו תחליף הולם. מטופלים שמקבלים את התרופה לעיתים קרובות מגיבים בהזיות או באימה, והשפעתה פגה תוך זמן לא רב.

"מטופלים מגיעים לחדר מיון ומקבלים או לא מקבלים מנת קטמין. אם הם סובלים מכאב אבל הפציעה אינה חמורה מאוד, הם לעיתים קרובות לא יקבלו דבר", אומר מלין. "לפציעה חמורה או להליך כמו הכנסת נקז חזה, הם כנראה יקבלו קטמין. אבל למשהו כמו פציעת ירי פשוטה, רוב המטופלים פשוט יצטרכו להתמודד עם הכאב".

ממתפ"ש נמסר בתגובה: "צה"ל ימשיך לפעול כדי לתמוך ולקדם טיפול רפואי ואת המשך פעילות המוסדות הרפואיים ברצועת עזה, בשיתוף פעולה עם ארגוני סיוע בינלאומיים".

מסבאח ח'אן היא כתבת בריאות וסביבה בלשכה לעיתונות חוקרת (TBIJ), שם התפרסם הדיווח במקור, בשיתוף פעולה עם "הגרדיאן". בעבר שימשה כעיתונאית ותחקירנית ב-ITV, וערוצים 4 ו-5 הבריטים. היא בעלת תואר ראשון בביו-רפואה ותואר שני בחקר המזרח התיכון והמזרח הקרוב, ומייסדת שותפה של Identity International, פלטפורמה שמחויבת לספק פרספקטיבות ביקורתיות ומעמיקות על סוגיות הקשורות למיעוטים. מאנגלית: יונית מוזס