newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

מומחי רפואה: המצב הבריאותי בעזה קטסטרופלי

צפיפות יתר, היעדר גישה למים נקיים ולמזון והרס תשתיות הביוב מובילים למחלות ולתת תזונה בשיעורים גדולים והולכים. בנוסף, 75% מבתי החולים ברצועה לא פועלים, ובתי החולים בדרום עזה אינם מסוגלים להתמודד עם העומס

מאת:
פלסטינים עקורים במחנה אוהלים ליד ח'אן יונס, בדרום רצועת עזה, ב-19 באוקטובר 2023 (צילום: עטיה מוחמד / פלאש90)

אסון בריאותי. פלסטינים עקורים במחנה אוהלים ליד ח'אן יונס, בדרום רצועת עזה, ב-19 באוקטובר 2023 (צילום: עטיה מוחמד / פלאש90)

בסוף נובמבר, הזהירה מרגרט האריס, דוברת ארגון הבריאות העולמי, שללא פעולה דחופה לשיקום מערכת הבריאות הקורסת במהירות ברצועת עזה, יותר אנשים ימותו ממחלות מאשר מההפצצות הישראליות. "אין תרופות, אין חיסונים, אין גישה למים נקיים ולהיגיינה, ואין מזון", היא אמרה, וסיכמה את התנאים ההומניטריים הקשים שגורמות ההפצצות הישראליות המתמשכות והמצור ההדוק.

כמעט חודש לאחר מכן, מחוץ לרצועה קשה להבין את היקפו המלא של המשבר, אומרים מומחי בריאות פלסטינים בעזה. "המידע, הסטטיסטיקות והחדשות שמופצות ברחבי העולם בקושי מגרדים את פני השטח של המציאות האמיתית", אומר ד"ר עדנאן אל-ואהידי, מומחה לבריאות הילד מהעיר עזה למגזין 972+. "זה מייצג רק חלק קטן מהמצב הבריאותי המזעזע ברצועת עזה".

לאחר שההפצצות הישראליות והפלישה הקרקעית עקרו מביתה את רוב אוכלוסיית עזה, שמונה 2.2 מיליון נפש, חלקים בדרום הרצועה סובלים מצפיפות יתר חסרת תקדים – בעיקר העיר רפיח, על הגבול עם מצרים, שעדיין מופצצת אף שהצבא הכריז עליה כעל "אזור בטוח", ואזור אל-מאווסי ליד החוף, שכמעט לא נשארו בו תשתיות מתפקדות. עשרות אלפי משפחות מתגוררות במחנות אוהלים מוצפים, וילדים מורעבים עומדים בתור שעות בכל יום במרכזי חלוקת מזון.

הצפיפות והמחסור במים נקיים ובשירותים היגייניים מובילים להתפשטות מהירה של מחלות ברצועה הנצורה, אומרים מומחים.

אל-ואהידי מסביר שסוגיית המים המזוהמים חמורה במיוחד, ומשפיעה "על כל הגילים והקבוצות הדמוגרפיות, כשההשלכות החמורות ביותר הן אצל ילדים". הוא מציין כי המחסור במים ובחשמל, לצד חוסר היכולת להיפטר או לטפל במי ביוב, יכולים להוביל לתוצאות הרסניות, ומוסיף כי הסכנה להתפשטות מחלות הופכת חמורה עוד יותר לנוכח עצירת התוכניות לחיסוני הילדים בגלל המלחמה.

ד"ר תאמר א-נג'אר, מתאם פרויקטים במכון הלאומי לסביבה ופיתוח בעיר עזה, אומר למגזין 972+ שהזיהום הנרחב של מקורות המים והצטברות שפכים באזורים ציבוריים גורם לסיכון מוגבר להידבקות במחלות כמו כולירה. "העובדה שאין תשתיות הולמות לטיהור שפכים מסבכת עוד יותר את המצב, ומגדילה את הסיכון ללקות במחלות שעוברות דרך מים וזיהומים במערכת העיכול", הוא מוסיף.

יתרה מכך, אל-ואהידי מעריך שכ-40% מהילדים בעזה סובלים כיום מתת תזונה, שעלולה לפגוע בהתפתחותם. "ככל שהילד צעיר יותר, כך הוא יותר פגיע", הוא מסביר.

גם נשים בהריון ומניקות נמצאות בסיכון גבוה, בעיקר אלה שנמצאות במקומות המקלט. בנוסף להשפעה הפסיכולוגית של העקירה ומציאת מסתור במבנים שאינם מותאמים למגורי אדם, תת תזונה פוגעת במיוחד בנשים אלה, מכיוון שהמזון שעוד ניתן להשיג ברצועה אינו כולל רכיבים תזונתיים חשובים למצבן. אל-ואהידי מסביר שהדבר יכול להשפיע על בריאות האם, העובר והתינוק היונק.

מחסור קיצוני בשירותי בריאות

האיום המתגבר בהתפשטות מחלות הוא חמור עוד יותר לנוכח העובדה ש-75% מבתי החולים בעזה אינם מתפקדים יותר – אחרי הוראות הפינוי של ישראל והתקפות ישירות על מתקני בריאות בשבועות האחרונים. התוצאה היא ש"אין איפה לטפל בילדים חולים, מה שיגרום להשפעות ארוכות טווח על בריאות הילדים", אומר אל-ואהידי.

אפילו בבית החולים שעדיין פועלים, הצוות הרפואי אינו מסוגל להתמודד עם השטף הבלתי פוסק של מטופלים שסובלים מכוויות חמורות ומפציעות אחרות כתוצאה מההפצצות הישראליות. בתי החולים מתמודדים עם מחסור במוצרים חיוניים, כמו סדים אורתופדיים, ציוד ניתוחי וטיפולים לכוויות.

ד"ר טארק אבו ענזה, רופא ילדים בבית החולים אל-נאסר בח'אן יונס בדרום רצועת עזה, אמר למגזין 972+ שבבתי החולים שעוד פועלים נרשם גידול של פי ארבעה במחלות במערכת העיכול, ופי שלושה במחלות עור.

פלסטינים עומדים בתור למים ברפיח, בדרום רצועת עזה, ב-13 בנובמבר 2023 (צילום: עבד רחים ח'טיב / פלאש90)

סוגיית המים המזוהמים חמורה במיוחד, בעיקר עבור ילדים. פלסטינים עומדים בתור למים ברפיח, בדרום רצועת עזה, ב-13 בנובמבר 2023 (צילום: עבד רחים ח'טיב / פלאש90)

במהלך 24 שעות, הוא מסביר, מחלקת טיפול נמרץ באל-נאסר מקבלת בין 700 ל-1,000 ילדים שסובלים מבעיות בריאותיות שונות, ובהן פריחות, דלקת קרום המוח, דלקת כבד נגיפית, מצוקה נשימתית וזיהומים במערכת העיכול לצד התייבשות קשה. אבו ענזה מודאג במיוחד מכך שחלק מהילדים מגיעים כשהם סובלים מיותר ממחלה אחת.

לדברי אבו ענזה, צוותי הרפואה הגיעו לרמת תשישות גבוהה, ואינם מסוגלים להתמודד עם עומסי העבודה. בתי החולים אינם מסוגלים לקבל מטופלים חדשים, במיוחד אחרי שהגיעו לאזור מאות אלפי אנשים מצפון הרצועה. המחסור הקיצוני בשירותי בריאות, הוא מזהיר, מסכן חיי אדם.

במסיבת עיתונאים ב-18 בדצמבר, התייחס ד"ר אשרף אל-קודרה, דובר משרד הבריאות בעזה, להתקפות הישראליות על בתי חולים ברצועה. "השתיקה של הקהילה הבינלאומית מול פשעי הכיבוש הישראלי נגד בתי חולים בצפון עזה – ההרס שלהם ומעצר הצוותים – נותנת אור ירוק ליישום של דברים דומים בדרום עזה", אמר, והוסיף שישראל פגעה בבית החולים אל-נאסר פעמיים יום קודם.

"המצב בבתי החולים בדרום עזה הוא קטסטרופלי ומורכב, בגלל מחסור בתשתיות הקליניות, הרפואיות והאנושיות הדרושות לטיפול במספר הפונים ובסוגי הפציעות", אמר אל-קודרה. הוא תיאר את התנאים במקלטים שבהם נמצאים העקורים כ"קטסטרופליים ולא אנושיים".

לדברי אל-קודרה, ישראל הרגה 310 אנשי מקצוע בתחום הבריאות, פגעה ב-102 אמבולנסים וגרמה ל-138 מרכזי בריאות להפסיק לפעול מאז תחילת המלחמה, בהם 22 בתי חולים ו-52 מרכזים לטיפול ראשוני. הצבא גם עצר 93 אנשי רפואה, ובהם מנהלים של שלושת בתי החולים הגדולים בצפון עזה: ד"ר מוחמד אבו סלמיה מבית החולים אל-שיפא בעיר עזה (שהתראיין למגזין 972+ בימים הראשונים של המלחמה); ד"ר אחמד אל-כחלות מבית החולים כמאל עדואן בבית להיא; וד"ר אחמד מוהנא מבית החולים אל-עוודה בג'באליה.

התוצאה של כל זה היא מה שאל-ואהידי מתאר כ"אסון בריאותי" – והוא צופה שהמצב עוד יחמיר. "מערכת הבריאות ברצועת עזה נהרסה לחלוטין, ואין סיכוי גדול לשיקומה בעתיד הקרוב", הוא אומר. הוא מזהיר שגם אחרי שהמלחמה תסתיים, ההשפעות של תופעות כמו תת תזונה בילדים יימשכו עוד זמן רב.

איבתיסאם מהדי היא עיתונאית מעזה, שמתמחה בדיווח על סוגיות חברתיות, במיוחד שקשורות לנשים וילדים, ועובדת עם ארגונים פמיניסטיים בעזה. הכתבה התפרסמה במקור במגזין 972+. מאנגלית: יונית מוזס

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מתחבר למסורת עתיקת יומין של רודנים שנאבקו נגד החופש האקדמי. שר החינוך יואב קיש, פברואר 2023 (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90)

מתחבר למסורת עתיקת יומין של רודנים שנאבקו נגד החופש האקדמי. שר החינוך יואב קיש, פברואר 2023 (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90)

המאבק על פרס ישראל: כוח השררה נגד כוח הרוח

בעתירה לבג"ץ נאמר כי לשר קיש אין סמכות לבטל את פרס ישראל וכי גם מלחמות לא מנעו מחלוקת הפרס בעבר. אבל מעבר להתנכלות הפוליטית לאיל ולדמן, מאחורי החלטתו של קיש עומד רצון עתיק יומין לפגוע בחופש של התרבות והאקדמיה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf