הצבא אישר להפציץ בעזה, גם כשידע שמשפחות שלמות עלולות למות

"הכל מכוון ומדויק. יודעים בדיוק כמה נזק אגבי יש בכל בית". חייל מול בית הרוס במחנה פליטים שאטי בצפון רצועת עזה, 16 בנובמבר 2023 (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90)

תחקיר "שיחה מקומית" ו"מגזין 972+" חושף את המדיניות המתירנית של הפעלת האש של הצבא בעזה, ומתבסס על שיחות עם גורמי ביטחון, אנשי מודיעין לשעבר באמ"ן ובחיל האוויר שעסקו בעזה עד לאחרונה, על נתונים ועדויות המגיעים מהרצועה ועל הודעות רשמיות של דובר צה"ל.

>>המסמך המלא של משרד המודיעין: כיבוש עזה וטרנספר כולל לתושביו

לפי ממצאי התחקיר, במלחמה הנוכחית בעזה הצבא הרחיב משמעותית את הפגיעה במטרות שאינן צבאיות מובהקות, כמו בנייני ציבור ומגדלי מגורים – מה שבצבא מכנים "מטרות עוצם" – וגם בבתים פרטיים שמשמשים למגורי משפחות. באחד המקרים, הפיקוד הצבאי, כך לפי מידע שהגיע ל"שיחה מקומית", גם אישר פגיעה במאות בלתי מעורבים תוך ניסיון לפגוע באחד מבכירי חמאס.

לפי התחקיר, זו כנראה אחת הסיבות לכך ששיעור הילדים והנשים מקרב ההרוגים הפלסטינים הרבים גבוה מאוד; ושיותר מ-300 משפחות בעזה איבדו יותר מעשרה בני משפחה בהפצצות, מספר העולה פי 15 על מה שהיה במבצעים קודמים בעזה.

ישראל יצאה למתקפה בעזה אחרי מתקפה של החמאס במערב הנגב ב-7 באוקטובר, שבמהלכה נרצחו יותר מ-840 אזרחים ו-350 חיילים ואנשי ביטחון (לפי הנתונים המעודכנים) נחטפו מאות אזרחים לעזה, ובוצעו עבירות מין קשות בהיקף גדול, כפי שעולה גם מתחקיר "רופאים לזכויות אדם". מהרגע הראשון אחרי מתקפת החמאס, מקבלי ההחלטות בישראל הצהירו כי התגובה הפעם תהיה בסדר גודל שונה לגמרי, חסר תקדים, ומטרתה מיגור מוחלט של חמאס.

מסע הרצח של חמאס בעוטף עזה יצר את התחושה שישראל צריכה ללכת עד הסוף. כפר עזה, 31 באוקטובר 2023 (צילום: אורן זיו)

המקורות ששוחחו עם "שיחה מקומית" אמרו שבמבצע הנוכחי, אושרה בצבא פגיעה ב"כמה מאות אזרחים פלסטינים" כנזק אגבי של התקפה מסוימת, שנועדה לפגוע בבכיר בחמאס. "המספרים (ב"חרבות ברזל"; י"א) עלו מעשרות הרוגים אזרחיים כנזק אגבי לתקיפה של בכיר במבצעים קודמים, למאות הרוגים אזרחיים כנזק אגבי (עכשיו; י"א)", אמר אחד המקורות.

הורגים אזרחים משיקולים של חיסכון בזמן

חמישה מקורות שונים, שהיו מעורבים במבצעים קודמים בעזה, סיפרו ל"שיחה מקומית" כי מספר האזרחים שעשויים להיהרג בכל תקיפה על בתי משפחות מחושב וידוע מראש למודיעין לפני התקיפה, ומופיע בבירור בתיק המטרה.

לפי התחקיר, סיבה נוספת לפגיעה באזרחים וריבוי המטרות בסבב הנוכחי הוא שימוש נרחב במערכת "הבשורה", הבנויה במידה רבה על בינה מלאכותית, ויכולה "לייצר" מטרות באופן כמעט אוטומטי בקצב העולה בהרבה על מה שהתאפשר בעבר בצבא באמצעות בני אדם בלבד.

מקור סיפר שבכיר במודיעין אמר בשיחה לקצינים אחרי 7 באוקטובר שהמטרה היא "להרוג כמה שיותר חמאסניקים", ולשם כך היתה הקלה משמעותית בקריטריונים שקשורים בפגיעה בבלתי מעורבים. דובר צה"ל צוטט ב-10 באוקטובר, לגבי ימי ההפצצות הראשונים, באמירה כי "הדגש הוא על נזק ולא על דיוק".

"(יש) מקרים שאנחנו מפציצים באופן לא מדויק, לא יודעים איפה המטרה בדיוק ומפציצים רחב והורגים ככה אזרחים משיקולים של לחסוך בזמן, כי ניתן לעבוד קצת כדי לדייק את האיכון של המטרה", אמר המקור. "כל זה קורה בניגוד לפרוטוקול שהיה נהוג בעבר בצה"ל. יש תחושה שבכירים בצבא מודעים לכישלון שלהם ב-7 באוקטובר, ועסוקים בשאלה איך לספק לציבור הישראלי תמונה שתציל את התדמית שלהם".

"שום דבר לא קורה בטעות", אמר ל"שיחה מקומית" מקור מודיעיני שהיה מעורב במבצעים קודמים בעזה. "כשנהרגת בעזה ילדה בת שלוש בתוך בית, זה כי מישהו בצבא החליט שזה לא נורא שהיא תיהרג, שזה מחיר שווה בעיניים שלנו כדי לפגוע במטרה [אחרת]. אנחנו לא חמאס. אלו לא רקטות. הכל מכוון ומדויק. יודעים בדיוק כמה נזק אגבי יש בכל בית".

לפי הודעה של דובר צה"ל מ-11 באוקטובר, בחמשת הימים הראשונים למלחמה, מחצית מהמטרות שתקף הצבא היו "מטרות עוצם": 1,329 מתוך 2,687 מטרות בסך הכל. לפי הצבא, "מטרות עוצם" הן מגדלי מגורים גבוהים או מבני ממשל, שיש בהן מטרה צבאית לגיטימית שמצדיקה את מיטוטם. אך לפי מקורות מודיעיניים, שהיו מעורבים בתכנון מטרות כאלה בעבר, הפגיעה בהן מיועדת בעיקר לפגוע בחברה האזרחית בעזה, כדי "לייצר הלם" וכך להפעיל "לחץ אזרחי" נגד חמאס.

"מבקשים מאיתנו לחפש רבי קומות עם חצי קומה שאפשר לשייך לחמאס, לפעמים זו לשכת דוברות, נקודה שהפעילים נפגשים בה, שלישוּת. אני הבנתי שהקומה היא אמצעי שמאפשר לצבא לייצר המון חורבן בעזה. ככה אמרו לנו", אמר ל"שיחה מקומית" מקור שהשתתף במבצעים קודמים. "אם היו אומרים מפורשות לכל העולם שמשרדי הגא"פ (ג'יהאד אסלאמי; י"א) במגדל לא חשובים לנו, אבל משתמשים בהם כדי להפיל את כל המגדל במטרה לפגוע (כלכלית, י"א) במשפחות שגרות בו וככה ללחוץ על ארגוני טרור, זה היה נתפס בעצמו כטרור. אז לא אומרים".

לפחות 312 משפחות איבדו יותר מעשרה בני משפחה

לפי הודעה של "משרד התקשורת הממשלתי" בעזה מה-25 בנובמבר, עד כה נהרגו בעזה 14,800 בני אדם, מתוכם 6,000 ילדים ו-4,000 נשים, כ-67%. משרד הבריאות בעזה חדל לספק נתונים ב-11 בנובמבר, בגלל קריסת שירותי הבריאות ברצועה. בעבר, נתוני משרד הבריאות בעזה, שגם הוא שייך לממשלת חמאס, לא נחשבו כחורגים משמעותית מהערכות ישראליות.

משרד הבריאות הפלסטיני לא מפרט כמה מההרוגים השתייכו לזרוע הצבאית של חמאס או לג'יהאד האסלאמי. בתקשורת הישראלית פורסם שמספרי ההרוגים בקרב הארגונים האלה נעו בין 2,000 ל-3,000 ואפילו 6,000, לפי נתון שמסר אהוד יערי בערוץ 12 השבוע. לפי הדיווחים בישראל, חלק מההרוגים מקרב החמושים הפלסטינים קבורים תחת ההריסות או במנהרות, ולפיכך גם לא יכלו להיספר על ידי גורם רשמי.

מספר שיא של מטרות. ההפצצה של חיל האוויר הישראלי בעזה, 9 באוקטובר 2023 (צילום: עטיה מוחמד / פלאש 90)

לפי נתונים שפרסם ב-11 בנובמבר משרד הבריאות בעזה, ושצוטטו על ידי האו"ם, 312 משפחות בעזה איבדו עשר נפשות או יותר בהתקפה הישראלית הנוכחית; 189 משפחות שכלו בין שישה לתשעה מבניהן; ו-549 משפחות שכלו בין שתיים לחמש נפשות. בסך הכל, 6,120 מתוך 11,078 ההרוגים הפלסטינים שנספרו עד 11 בנובמבר, קצת יותר מ-55%, נהרגו יחד עם רבים מבני משפחתם.

מאז 11 בנובמבר נהרגו משפחות שלמות נוספות בהתקפות הצבא, למשל משפחה שלפחות 17 מבניה נהרגו במחנה נוסייראת שבמרכז הרצועה ב-21 בנובמבר, ו-52 מבני משפחת כדורה שנהרגו במחנה ג'בליה בצפון הרצועה באותו יום, לפי דיווח שר החוץ הפלסטיני ריאד אל-מלכי. לשם השוואה, ב-51 ימי הלחימה במבצע "צוק איתן" ב-2014, נספרו 20 משפחות בעזה שבהן נהרגו למעלה מעשר נפשות, ורק כרבע מההרוגים בעזה מתו עם רבים מבני משפחתם.

המתקפות המסיביות על "מטרות עוצם" ועל בתים פרטיים באו במקביל לקריאות של הצבא ל-1.1 מיליון תושבי העיר עזה וסביבותיה לעזוב את בתיהם ולנוע דרומה מוואדי עזה. בסך הכל, לפי האו"ם, 1.7 מיליון פלסטינים בעזה נאלצו לעזוב את בתיהם. הצבא טען שהדרישה לפנות את הבתים בצפון הרצועה נועדה להגן על חיי לא מעורבים שגרים שם, בעוד הפלסטינים טוענים שמדובר ב"נכבה חדשה", ניסיון לטיהור אתני. כך או כך, הקריאה הראשונה של הצבא הישראלי לתושבי עזה לפנות את בתיהם פורסמה ב-13 באוקטובר, לאחר שמספר שיא של "מטרות עוצם" כבר הותקף, ויותר מאלף פלסטינים נהרגו בהפצצות, ביניהם מאות ילדים.

מדובר צה"ל נמסר בתגובה לתחקיר "שיחה מקומית" כי "צה"ל מחויב לדין הבינלאומי ופועל לפיו, ובתוך כך תוקף מטרות צבאיות ולא תוקף אזרחים. ארגון הטרור חמאס ממקם את פעיליו ונכסיו הצבאיים בלב אוכלוסייה אזרחית. חמאס משתמש באופן שיטתי באוכלוסייה האזרחית כמגן אנושי, ומנהל לחימה מתוך מבנים אזרחיים, כולל אתרים רגישים ובהם בתי חולים, מסגדים, בתי ספר ומתקני או"ם".

מקורות במודיעין שדיברו עם "שיחה מקומית" אישרו שאכן במקרים רבים חמאס "מסכן בכוונה את האוכלוסייה האזרחית בעזה ומנסה למנוע בכוח מאזרחים להתפנות". שני מקורות אמרו שמנהיגי חמאס "מבינים שהפגיעה הישראלית באזרחים עוזרת להם להשיג לגיטימציה בלחימה".

לפי המקורות, ששירתו במודיעין ובחיל האוויר, ניתן לחלק באופן גס את המטרות המותקפות מהאוויר בעזה לארבע קטגוריות. הראשונה היא "מטרות העוצם", שהן רבי קומות ומגדלי מגורים בלב הערים, בנייני ציבור, אוניברסיטאות, בנקים ומבני ממשל. הרעיון העומד מאחורי פגיעה במטרות כאלה, אומרים שלושה מקורות במודיעין שהיו מעורבים בתכנון או בתקיפה של מטרות כאלה בעבר, הוא פגיעה מכוונת בחברה האזרחית כאמצעי "לגרום לאזרחים בעזה ללחוץ על חמאס".

הקטגוריה השנייה היא מה שמכונה "בתי משפחות" או "בתי פעילים". המטרה המוצהרת של ההתקפות האלה היא למוטט בתים פרטיים במטרה להתנקש באדם בודד, שנחשד כפעיל חמאס או ג'יהאד אסלאמי ומתגורר בבית או בבניין. אולם במלחמה הנוכחית יש עדויות לכך שבחלק מהבתים שהותקפו ונהרגו לא כללו פעילים מהארגונים האלה. ניסיון העבר מלמד שהתקפות על בתים פרטיים מביאות לפגיעה נרחבת בבלתי מעורבים. לפי תחקיר של סוכנות הידיעות איי.פי, שנעשה ב-2014 אחרי מבצע "צוק איתן", כ-90% מההרוגים בהפצצות על בתי משפחות היו אזרחים ורובם ילדים ונשים.

שתי קטגוריות נוספות הן "מטרות תת-קרקעיות", בעיקר מנהרות שחמאס חפר מתחת לכל השכונות בעזה, גם מתחת לבתים אזרחיים, ושפגיעה בהן מהאוויר עלולה להוביל למיטוט המבנים שמעל למנהרות או סמוך להן; ו"מטרות טקטיות", כמו תקיפה מהאוויר של חוליות חמושים, משגרי רקטות ונ"ט, פצצות מרגמה, מפקדות, עמדות תצפית, וכו'.

להפצצות התלוותה הוראה לתושבי עזה לנוע דרומה. פלסטינים נעים לכיוון דרום, 19 בנובמבר 2023 (צילום: עטיה מוחמד / פלאש 90)

מטרות עוצם: הפלת מגדלים יוצרת הד ציבורי

ב-11 באוקטובר, היום החמישי ללחימה, הודיע הצבא שיותר ממחצית מהמטרות שתקף עד אז היו "מטרות עוצם". לפי דובר צה"ל, הותקפו "שכונות שמשמשות כקיני טרור לחמאס" וצוינה פגיעה ב"מפקדות מבצעיות", "נכסים מבצעיים", ו"נכסים בשימוש ארגוני טרור בתוך מבני מגורים".

אולם מקורות במודיעין, שהיו מעורבים בתכנון "מטרות עוצם" בסבבים קודמים, אמרו ל"שיחה מקומית", שאמנם תמיד מופיע יעד צבאי בתיק המטרה, אך לא פעם הוא מתפקד כ"אמצעי שמאפשר פגיעה בחברה האזרחית", וכי הם הבינו, חלקם במפורש וחלקם במשתמע, שזו המטרה האמיתית של תקיפות אלו.

"התפיסה היא שמאוד פוגע בחמאס כשמורידים רבי קומות, כי זה מייצר הד ציבורי ברצועה ומפחיד את האוכלוסייה", אמר גורם מודיעיני שעסק ב"מטרות עוצם" במבצעים קודמים. "רצו לתת לאזרחים בעזה תחושה שחמאס לא משתלט על הסיטואציה. לפעמים הפילו מגדלים ולפעמים מבני דואר וממשל". במבצע "שומר חומות" ב-2021, "מטרת עוצם" שפגיעה בה גררה ביקורת בינלאומית היתה מיטוט מגדל אל-ג'לאא, שבו שכנו גופי תקשורת בינלאומיים בולטים כמו אל-ג'זירה, איי.פי, וסוכנות הידיעות הצרפתית. בצבא טענו כי במגדל היו יעדים צבאיים, פעילות של חמאס.

בחמשת ימי הלחימה הראשונים במלחמה הנוכחית, שבהם מחצית מהמטרות שהותקפו היו "מטרות עוצם", נהרגו 1,055 פלסטינים, מתוכם מאות ילדים, כך לפי נתוני משרד הבריאות בעזה. לפי הצבא, בהתקפות האלה הוטלו כ-6,000 פצצות על עזה במשקל כולל של כ-4,000 טון, ובתקשורת הישראלית דווח שהצבא מחק ותקף "שכונות שלמות בעזה".

ארגון זכויות האדם העזתי אל-מיזאן כתב שהתקיפות האלו הובילו ל"חורבן מוחלט של שכונות מגורים, הרס תשתיות, והרג המוני של תושבים". בין היתר, לפי אל-מיזאן ולפי תצלומים מעזה, הופצצה האוניברסיטה האסלאמית, לשכת עורכי הדין, מבנה של האו"ם לתוכנית חינוכית לסטודנטים מצטיינים, משכן ההנהלה הראשית של חברת התקשורת הפלסטינית, משרד הכלכלה, משרד התרבות, כבישים, ועשרות רבי קומות, בתי ומתחמי מגורים, במיוחד בשכונות הצפוניות של עזה.

באותו היום, החמישי ללחימה, דובר צה"ל הפיץ לכתבים צבאיים בישראל תמונות לוויין "לפני ואחרי" של שכונות בצפון עזה, כמו סג'עייה ואל פורקן, בהן נראים עשרות בתים ומבנים הרוסים. בצבא אמרו כי בסג'עייה הותקפו 182 מטרות עוצם ובאל-פורקן 312 מטרות עוצם. כליווי לתמונות האלו, ראש מטה חיל האוויר, עומר טישלר, אמר לכתבים צבאיים כי לכל התקיפות היה יעד צבאי לגיטימי, אך הוא הותקף "במסה רחבה ולא בצורה כירורגית". טישלר ציין שבניגוד לעבר, "איפה שיש אויב, אתה לא עושה הקש בגג", כי זה "מונח שרלוונטי לסבב ואנחנו במלחמה".

שכונות שלמות חרבו. פלסטיני יושב על הריסות בית שהופצץ במרכז רצועת עזה, 5 בנובמבר 2023 (צילום: עטיה מוחמד / פלאש 90)

לפי הודעות הצבא עצמו, נראה שהפגיעה הצבאית בבכירי חמאס היתה מינימלית. עד 12 באוקטובר, נמסר מהצבא, חוסלו שלושה "אנשי חמאס בכירים", ששניים מהם לא היו בתפקיד צבאי, ואחד "פעיל במערך הימי".

מגדלי מגורים קרסו על יושביהם

המקורות הביטחוניים סיפרו כי לפי הנוהל שהיה מקובל בצבא, אפשר היה להתקיף "מטרות עוצם" רק לאחר שמפונים כל האזרחים. אולם לפי עדויות של תושבים בעזה, מטרות כאלה הותקפו ב"חרבות ברזל" גם מבלי שהאזרחים בהכרח פונו מהן קודם לכן, או מבלי שננקטו צעדים משמעותיים לפנותם, מה שהוביל להרוגים רבים.

מקורות אומרים כי ייתכן שמדובר בהתפתחות מסוכנת. "'מטרות עוצם' תוכננו במקור כדי לייצר הלם, לא כדי להרוג אזרחים", אמר מקור ביטחוני שעסק ב"מטרות עוצם" בעבר. "המטרות תוכננו בהנחה שהמגדלים יפונו מאנשים, ולכן כשעבדנו על זה לא היה עיסוק בכלל בתיק המטרה בכמה אזרחים ייפגעו. ההנחה היתה, תמיד, שהמספר יהיה אפס במטרות עוצם. זה פינוי מקיף, שאורך שעתיים-שלוש, שבמהלכו מתקשרים לדיירים, ויורים טילי אזהרה ובודקים גם עם כטמ"מ (כלי טיס מוטס מרחוק; י"א) שאנשים יוצאים מהמגדל".

"שיחה מקומית" איתרה לפחות שני מקרים שבהם מוטטו מגדלי מגורים שלמים על המשפחות שגרו בתוכם וללא התראה, ומקרה אחד שבו, לפי עדויות, מוּטט בניין רב קומות על אזרחים שהיו בתוכו. ב-10 באוקטובר הופצץ בניין בבל בעזה. לפי עדותו של בלאל אבו חצירה, שחילץ גופות מההריסות בלילה, בהתקפה על הבניין נהרגו עשרה אנשים, בהם שלושה עיתונאים.

ב-25 באוקטובר הופצץ בעיר עזה מגדל אל-תאג', בן 12 קומות, על המשפחות שגרו בתוכו, ככל הנראה בלי התראה. כ-120 בני אדם נקברו מתחת להריסות המגדל, לפי עדויות דיירי המקום.

יוסף עמר שרף, דייר הבניין, כתב בטוויטר שמרבית בני משפחתו שגרו בבניין נהרגו בהפצצה. "37 אנשים מהמשפחה שלי מתו בהפצצה של מגדל אל-תאג'", הוא כתב, "אבא שלי ואמא שלי היקרים, אשתי אהובתי, הבנים שלי, ורוב האחים שלי והמשפחות שלהם". "מחקו כאן שכונה שלמה", אמר למחרת צלם שתיעד את הריסות מגדל אל-תאג', לצד הריסות רבות נוספות באזור. תושבים אמרו שהוטלה תחמושת רבה על המקום ושדירות בבתים סמוכים נהרסו גם הן.

שישה ימים אחר-כך, ב-31 באוקטובר, הופצץ מגדל המגורים אל-מוהנדסין, בן שמונה קומות, על המשפחות שגרו בתוכו, ככל הנראה ללא התראה. בין 30 ל-45 גופות חולצו ביממה הראשונה מהריסות הבניין שחרב, כך לפי עדויות דיירים ותיעוד וידאו. שני עיתונאים בעזה העריכו כי מספר ההרוגים בתקיפה היה יותר מ-150 בני אדם, שרבים נשארו קבורים מתחת להריסות. המגדל נמצא במחנה נוסייראת, דרומית לוואדי עזה, ב"אזור הבטוח" שאליו ישראל כיוונה את העזתים שנטשו את בתיהם, ולכן היו בו גם הרבה עקורים שמצאו מחסה אצל משפחות, כך לפי עדויות.

ב-9 באוקטובר, לפי תחקיר של ארגון אמנסטי, פצצות פגעו במבנים בני שלוש קומות, וגם בשוק הפשפשים הפתוח ברחוב הומה אדם במחנה הפליטים ג'באליה. לפחות 69 נהרגו בתקיפה. "כל הגופות היו חרוכות, פחדתי להסתכל, לא רציתי להסתכל, פחדתי למצוא את הפנים של עימאד", סיפר אבא של נער שנהרג. "כולם חיפשו את הילדים שלהם בערימות של גופות שפוזרו שם. זיהיתי את הבן שלי לפי המכנסיים". לפי תחקיר אמנסטי, בצבא אמרו כי התקיפה באיזור השוק כוונה נגד מסגד "בו היו פעילי חמאס". אולם לפי אותו תחקיר, בתמונות לוויין לא נראה מסגד בסביבה.

אי אפשר היה לזהות את הגופות. פלסטינים בבניין שחרב בהפצצה בח'אן יונס, 15 בנובמבר 2023 (צילום: עטיה מוחמד / פלאש 90)

בדובר צה"ל לא התייחסו לשאלות "שיחה מקומית" על תקיפות ספציפיות, אך מסרו בכלליות כי "צה"ל סיפק אזהרות לפני תקיפות במגוון דרכים, וכשהנסיבות אפשרו זאת, העביר גם אזהרות פרטניות באמצעות שיחות טלפון לאנשים ששהו במטרות או בקרבתן (התקיימו יותר מ-25 אלף שיחות חיות במהלך המלחמה, לצד מיליוני שיחות מוקלטות, הודעות טקסט וכרוזים שהוטלו מהאוויר לצורכי אזהרת אוכלוסייה). באופן כללי, צה"ל פועל לצמצם ככל הניתן במסגרת התקיפות נזק לאזרחים, על אף האתגר שבלחימה מול ארגון טרור שמציב את אזרחי עזה כמגן אנושי".

אין ערך צבאי

אולם מקורות אמרו ל"שיחה מקומית", כי היעד הצבאי בתוך "מטרות העוצם" שימש הרבה פעמים בעבר עלה תאנה כדי להסב נזק לאוכלוסייה אזרחית. "חמאס נמצא בכל מקום בעזה, אין מבנה שאין בו משהו של חמאס, אז אם רוצים למצוא איך להפליל מגדל, מוצאים", אמר איש מודיעין לשעבר.

"אף פעם לא יפגעו סתם במגדל שאין בו מטרה מופללת", אמר גורם מודיעיני נוסף, שהוציא לפועל תקיפות נגד "מטרות עוצם". "במגדל תמיד תהיה קומה מופללת. לא תמיד, אבל לרוב ב'מטרות עוצם' ברור שאין שם ערך צבאי שמצדיק תקיפה שתפיל בניין ריק באמצע עיר, בעזרת שישה מטוסים וטונות של חימוש".

לתקיפה של יותר מאלף "מטרות עוצם" בתוך חמישה ימים אין תקדים במבצעים בעזה, אך הרעיון הבסיסי התגבש כבר בסבבים קודמים, ושורשיו ככל הנראה במלחמת לבנון השנייה.

הפעם הראשונה שבצבא הגדירו מטרות שהותקפו בעזה כ"מטרות עוצם" היתה בשלהי מבצע "צוק איתן" ב-2014. ארבעה מגדלים הופלו בארבעת הימים האחרונים של המלחמה – שלושה מגדלי מגורים בעיר עזה, ומבנה רב קומות ברפיח. במערכת הביטחון הסבירו בזמנו, שהפגיעה במגדלים נועדה לשדר לאזרחים בעזה ש"שום דבר לא חסין יותר", וללחוץ על חמאס להסכים להפסקת אש. "העדויות שאספנו מראות שההרס האדיר בוצע באופן מכוון, וללא כל הצדקה צבאית", קבע דו"ח של אמנסטי, ביחס למיטוט המגדלים ב-2014.

בהסלמה שהחלה בנובמבר 2018 הצבא שוב תקף "מטרות עוצם" בעזה. באותה הפעם, לצד מגדלי מגורים ומרכזי קניות, הופלה גם תחנת שידור של טלוויזיית אל-אקצא, המזוהה עם חמאס. "התקיפה של 'מטרות עוצם' מייצרת אפקט מאוד משמעותי על הצד השני. עשינו זאת בלי להרוג אף אחד והקפדנו על כך שהבניין וסביבתו יפונו", צוטט אז קצין בחיל האוויר.

ב"שומר חומות" ב-2021 נפגעו תשע מטרות – תשעה רבי קומות – שהצבא הגדיר כ"מטרות עוצם". "המטרה היתה למוטט את המגדלים כדי ללחוץ על חמאס, וגם כדי שתהיה לציבור תמונת ניצחון", אמר ל"שיחה מקומית" מקור ביטחוני שהיה מעורב בתקיפות אלו בעבר. "זה לא עבד. בתור מי שחקר את חמאס, שמעתי ישירות כמה לא אכפת להם מהאזרחים ומהבניינים שהורידו. לפעמים מצאו בצבא משהו במגדל שקשור לחמאס, אבל אפשר היה לפגוע רק בדבר הספציפי הזה בחימוש מדויק יותר. בשורה התחתונה, הפילו מגדל בשביל להפיל מגדל".

ייתכן כי המטרה בפגיעה במטרות האלה היתה לא רק לפגוע במורל הפלסטיני, אלא גם להעלות את המורל בישראל. ב"הארץ" נחשף בזמנו שדובר צה"ל ניהל ב-2021 קמפיין תודעתי, שבמסגרתו משתמשי רשת פיקטיביים הפיצו סרטונים, בין היתר של הריסת מגדלים, כדי שהציבור הישראלי יתרשם מהתקיפות בעזה ומתפקוד הצבא.

21 בני משפחה נקברו תחת ההריסות

ב-22 באוקטובר חיל האוויר הפציץ את בית משפחת אל נאעוק בדיר אל-בלח. אחמד אל-נאעוק, ששהה בזמן ההפצצה מחוץ לרצועת עזה, הוא האדם הכי קרוב אליי ברצועה. הקמתי איתו לפני כארבע שנים עמוד פייסבוק בעברית בשם "אנחנו שמעבר לגדר" במטרה להביא קולות מעזה לציבור הישראלי.

בהפצצה על ביתו של אחמד שרדה רק אחייניתו, מלאכ, בת 12, שנפצעה אנושות, גופה כוסה כוויות. גושי בטון קרסו על שאר בני המשפחה בדיר אל-בלח, והרגו את אבא שלו, אחיו, אחיותיו, את כל התינוקות וכל הילדים שלהם. 21 איש נקברו תחת ביתם. כמה ימים לאחר מכן, גם מלאכ מתה מפצעיה. אף אחד מהם לא היה פעיל צבאי.

בטלפון של אחמד יש קבוצת וואטסאפ משפחתית, שכותרתה "ביחד טוב יותר". ההודעה האחרונה שמופיעה בה נשלחה על ידו, קצת אחרי חצות: "שמישהו יעדכן אותי שהכל בסדר". אף אחד לא ענה. הוא נרדם, אבל בארבע בבוקר התעורר בבהלה, שטוף זיעה, ושוב בדק את הוואטסאפ. דממה. ואז הגיעה הודעה מחבר עם הבשורה הנוראית על מותם של כל בני משפחתו.

המקרה של אחמד, למרבה הזוועה, לא נדיר בעזה במלחמה הזאת. מנהלים של בתי חולים חזרו בתקשורת הפלסטינית על הדיווח: משפחה נכנסה לבית החולים כרצף של גופות, ילד אחרי אביו אחרי סבו, מכוסים בעפר.

לפי אנשי מודיעין לשעבר, ששוחחו עם "שיחה מקומית", ברוב המקרים שבהם מותקף בית פרטי, המטרה היא "התנקשות בפעילי חמאס או ג'יהאד". לפי אותם מקורות, מטרות כאלה אמורות להיות מותקפות כשיש ודאות שאיש החמאס נמצא בביתו הפרטי. לפי המקורות, חוקרי מודיעין יודעים לחשב אם גם בני משפחתו או שכנים עשויים למות במתקפה, וכמה מהם. כל המקורות אמרו שמדובר בבתים פרטיים, שברוב מוחלט של המקרים לא מתבצעת בהם פעילות צבאית, אך הפעילים שבהם מבקשים לפגוע הם חברים בזרוע הצבאית של חמאס או של הג'יהאד האסלאמי.

ל"שיחה מקומית" אין נתונים לגבי מספר הפעילים הצבאיים שאכן נפגעו בהפצצות על בתים פרטיים במלחמה הנוכחית, אבל קיימות עדויות רבות לכך שבמקרים רבים, איש מבני המשפחה שנפגעו לא היה פעיל צבאי או פוליטי בחמאס או בג'יהאד האסלאמי.

מספר האזרחים שעלולים למות ידוע מראש

חמישה מקורות שונים אישרו כי מספר האזרחים שעלולים להיהרג בתקיפות על בתים פרטיים ידוע מראש למודיעין, ומופיע בבירור בתיק המטרה תחת הקטגוריה של נז"א, נזק אגבי. לפי אותם מקורות, קיימות מדרגות של נז"א, ולפיהן נקבע אם אפשר לתקוף מטרה בבית פרטי.

הפצצה של בתי מוגרים גורמת לפגיעה קשה באזרחים. קבורה המונית בח'אן יונס , 22 בנובמבר 2023 (צילום: עטיה מוחמד / פלאש 90)

"אם מגדירים לנו נז"א 5, אז הכוונה היא שאפשר לתקוף את תיקי המטרות, את כל הבתים של הפעילים, שייהרגו (בהם) חמישה אזרחים או פחות לצד המטרה", אמר אחד המקורות. מקור אחד אמר: "אני זוכר שחשבתי שזה כמו שהיו מפציצים את כל הבתים הפרטיים של המשפחות שלנו כשאנחנו חוזרים בסופ"ש לישון בבית".

ב-10 באוקטובר 2023 הופצץ בית קומות של משפחה גדולה בשכונת שייח' רדואן בעזה. 40 איש נהרגו, רובם ילדים ונשים. באחד מהסרטונים המזעזעים שצולמו לאחר ההפצצה רואים אנשים צורחים, מחזיקים מה שנראה כבובה שנשלפה מהריסות הבית, ומעבירים אותה מיד ליד. כאשר המצלמה מתקרבת, רואים שזו לא בובה, אלא גופת תינוק.

אחד התושבים סיפר ש-19 מבני משפחתו נהרגו בתקיפה. מישהו מהניצולים כתב בפייסבוק שמצא רק את ה"כתף של הבן שלו". באמנסטי חקרו את התקיפה וגילו שבאחת הקומות העליונות של הבניין גר איש חמאס, שלא היה שם בזמן ההפצצה.

הפצצת בתי משפחות, שסומנו ככאלה שבהם אמורים להתגורר פעילי חמאס או ג'יהאד אסלאמי בעזה, הפכה ככל הנראה למדיניות לראשונה בקיץ 2014, ב"צוק איתן". אז, כרבע מההרוגים האזרחיים ב-51 ימי הלחימה, 606 פלסטינים, היו בנים ובנות למשפחות שביתן הופצץ. דו"ח של האו"ם הגדיר את הנוהל הזה ב-2015 כ"דפוס פעולה חדש, שמחק משפחות שלמות מהעולם", וכפשע מלחמה. ב-2014, 93 פעוטות נהרגו כתוצאה מתקיפת בתי משפחות, מהם 13 תינוקות בני פחות משנה.

עם זאת, במקרים רבים, ובמיוחד בתקיפות הנוכחיות על עזה, נראה שתקיפות שפוגעות בבתים מתבצעות גם כאשר אין יעד צבאי ידוע. לפי הוועד להגנה על עיתונאים, 43 עיתונאים פלסטינים נהרגו בעזה עד 20 בנובמבר 2023, חלקם בבתיהם עם משפחותיהם.

השיחה מגיעה אליך

רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

שם מלא

כתובת האיימיל שליחה

רושדי סרג', 31, עיתונאי מעזה, יליד בריטניה, הקים ברצועה גוף תקשורת בשם "עין מדיה". ב-22 באוקטובר פצצה ישראלית פגעה בבית הוריו, שם ישן, והרגה אותו. גם העיתונאית סלאם מימה נקברה ומתה מתחת להריסות ביתה. בתמונת הפרופיל שלה נראים שלושת ילדיה הקטנים. האדי, הבכור, בן שבע, מת. שאם, בת שלוש, לובשת שמלת כלה לבנה וכתר לבן, ככל הנראה נקברה מתחת להריסות וטרם נמצאה. שתי עיתונאיות אחרות, דועא שרף וסלמה מחאימר, נהרגו ביחד עם ילדיהן בבתיהן.

מפעל מטרות מבוסס על בינה מלאכותית

לפי דובר צה"ל, עד 10 בנובמבר, כלומר ב-35 ימי הלחימה הראשונים בעקבות הטבח הנפשע שביצע חמאס, ישראל תקפה 15,000 מטרות בעזה. מדובר בנתון גבוה מאוד יחסית לארבעת "סבבי הלחימה" הגדולים בעבר: ב"שומר החומות" (2021) הותקפו כ-1,500 מטרות ב-11 ימים. ב"צוק איתן" (2014), במהלך 51 ימים, הותקפו בין 5,266 ל-6,231 מטרות. ב"עמוד ענן" (2012) הותקפו כ-1,500 מטרות בשמונה ימים, וב"עופרת יצוקה" (2008) הותקפו כ-3,400 מטרות ב-22 ימים.

התגאה ביכולת של מערכת בינה מלאכותית לייצר מטרות. הרמטכ"ל לשעבר אביב כוכבי במאי 2021 (סראיה דיאמנט / פלאש 90)

מקורות מודיעיניים ששירתו בסבבים הקודמים אמרו ל"שיחה מקומית", שקצב תקיפה של 100 עד 200 מטרות ביום הוביל לכך שלחיל האוויר לא נותרו יעדים ערכיים מבחינה צבאית תוך כעשרה ימים ב-2021 ותוך כשלושה שבועות ב-2014.

ייתכן שאחת הסיבות לכך שהמטרות לא אזלו במלחמה הנוכחית, היא, לפי הודעה של דובר צה"ל מ-2 בנובמבר, כי "מפעל המטרות" שהצבא מפעיל במלחמה הנוכחית מבוסס על מערכת "הבשורה", ה"מאפשרת שימוש בכלים אוטומטיים לייצר מטרות בקצב מהיר, ופועלת באמצעות שיפור חומר מודיעיני מדויק ואיכותי בהתאם לדרישה". בהודעה מצוטט בכיר במודיעין, האומר כי הודות למערכת "הבשורה", מיוצרות מטרות לתקיפות מדויקות "תוך הסבת נזק רב לאויב ופגיעה מינימלית בבלתי מעורבים. פעילי ארגון הטרור חמאס לא חסינים – היכן שלא יסתתרו".

לפי אנשי מערכת הביטחון לשעבר ששוחחנו איתם, המערכת הזו מייצרת, בין היתר, המלצות אוטומטיות לתקיפה של בתים פרטיים, שבהם נמצאים אנשים הנחשדים כ"פעילי חמאס או ג'יהאד אסלאמי". "הבשורה", אומר אחד המקורות, היא מכונת מטרות מבוססת בינה מלאכותית, שסורקת כמות מידע אדירה ש"גם עשרות אלפי קציני מודיעין לא היו יכולים לעבד", וממליצה בזמן אמת היכן כדאי להפציץ. המקורות אומרים כי השימוש במערכת הביג דאטה מאפשר לסמן גם בתים של מאות ואלפי פעילי חמאס זוטרים כמטרות לתקיפה אפשרית.

"פעם לא היינו מפלילים בתים של אנשי חמאס זוטרים סתם ככה", אמר גורם ביטחוני שהיה שותף לתקיפת מטרות במבצעים קודמים. "בתקופה שלי, אם לבית שאני עובד עליו היה נז"א 5, לא תמיד היו מאשרים לי את המטרה". אישור כזה, אמר, היה מתקבל רק אם היה מדובר במפקד חמאס בכיר. "להבנתי, היום הם יכולים להפליל את כל הבתים של כולם. וזה המון בתים", הוא אומר. "בכל בניין שני בעזה גרים שני אנשי חמאס, שהם לא חשובים לשום דבר באמת, אבל הם גרים שם. אז מפלילים את זה ומפציצים את הבית והורגים את כולם שם. וזה המון".

"מפעל התנקשות המוני"

אחד מאנשי המודיעין לשעבר הסביר כי מערכת "הבשורה", ומערכות "חכמות" אחרות, נשענות על אוטומציה ועיבוד מידע רב באמצעות בינה מלאכותית ומאפשרות כך לצבא לנהל "מפעל התנקשות המוני", שבו ניתן "דגש על כמות ולא על איכות", לדבריו. עין אנושית רואה את המטרות לפני כל תקיפה, אך לא צריכה להקדיש להן זמן רב. מכיוון שישראל מעריכה שבעזה יש כ-30,000 אנשי חמאס וכולם "בני מוות", מספר המטרות הוא, אם כך, עצום.

מייצרים מטרות יותר מהר ממה שחיל האוויר יכול לתקוף. מטוס חיל האוויר מעל עזה, 13 בנובמבר 2023 (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90)

"מינהלת המטרות שהקמנו זו יחידה הכוללת מאות קצינים וחיילים, אשר מבוססת יכולות AI", סיפר הרמטכ"ל לשעבר אביב כוכבי בראיון ל-ynet עם פרישתו. "זו מכונה שבעזרת בינה מלאכותית מעבדת טוב יותר ומהר יותר מכל אדם נתונים רבים, ומתרגמת אותם למטרות לתקיפה. התוצאה היתה שבמבצע שומר החומות, מרגע שהמכונה הזו הופעלה, היא יצרה בכל יום 100 מטרות חדשות. תבין, בעבר היו תקופות שבעזה היינו מייצרים 50 מטרות בשנה. והנה המכונה ייצרה ביום אחד 100 מטרות".

"אנחנו מכינים את המטרות על אוטומט, עובדים לפי צ'ק ליסט. זה באמת כמו מפעל", אמר אחד המקורות שעבד ב"מנהלת המטרות" שהוקמה במיוחד לצורך כך ב-2019. "אין זמן להעמיק במטרה, ועובדים מהר. התפיסה היא שמודדים אותנו לפני כמה מטרות לתקיפה אנחנו מצליחים לייצר". בכיר בצבא שאחראי על בנק המטרות אמר ל"ג'רזולם פוסט" מוקדם יותר השנה, שהודות למערכות הבינה המלאכותית, בפעם הראשונה הצבא יכול לייצר מטרות חדשות בקצב מהיר יותר משהוא תוקף.

מקור אחד אמר שהשאיפה לייצר כמות גדולה של מטרות באופן אוטומטי היא מימוש של מה שמכונה "דוקטרינת הדאחייה", שפותחה ב-2006 במלחמה נגד חיזבאללה. לפי הדוקטרינה הזו, שפיתח גדי אייזנקוט, אז ראש אגף מבצעים בצבא והיום חבר בקבינט המלחמה, במלחמה נגד ארגון גרילה כמו חמאס או חיזבאללה, יש להפעיל כוח אש מהאוויר באופן "לא פרופורציונלי", ולתקוף באגרסיביות הרבה מטרות במקביל כדי לייצר הרתעה והלם בקרב האוכלוסייה האזרחית, שאמורה ללחוץ בתורה על ארגוני הטרור להפסיק את האש.

גם בישראל הודו שהיעילות הצבאית של הפצצות לא פרופורציונליות מהאוויר מוגבלת. שבועיים לאחר תחילת ההפצצות בעזה במבצע הנוכחי, לאחר שברצועה נספרו גופותיהם של 1,903 ילדים, כ-1,000 נשים, ו-187 זקנים, הפרשן אבי יששכרוף צייץ בטוויטר: "עם כמה שקשה לשמוע, ביום ה-14 ללחימה, לא נראה שהזרוע הצבאית של חמאס נפגעה עד כה באופן קשה או משמעותי. הפגיעה המשמעותית ביותר בצמרת הצבאית היא החיסול של איימן נופל (מפקד חטיבה בחמאס; י"א)".

כשפצצה של טון על בית מגורים זעזעה את המצפון

נכנסו למנהרות מתחת לבתי מגורים. לוחמי ג'יהאד אסלאמי באימון בצפון רצועת עזה, אפריל 2022 (צילום: עטיה מוחמד / פלאש 90)

קשה לזכור את זה עכשיו, אך פצצת טון שמכוונת להרוג איש חמאס אבל הורגת משפחה שלמה בביתה בתור "נזק אגבי", לא החליקה לחברה הישראלית בקלות בגרון לפני שני עשורים. ב-2002, חיל האוויר הטיל פצצת טון על ביתו של סלאח שחאדה, שהיה ראש הזרוע הצבאית בחמאס. הפצצה הרגה אותו, את אשתו אימן, בתו בת ה-14 לילה, וגם 14 אזרחים אחרים, בהם 11 ילדים. הרג האזרחים בהפצצה הזו עורר סערה ציבורית בישראל ובעולם, ונטען שישראל ביצעה "פשע מלחמה".

הביקורת על הפגיעה בבלתי מעורבים הובילה לכך שב-2003, כאשר לשב"כ הגיע מידע על פגישה של "נבחרת החלומות" של חמאס – כל ראשי הזרוע הצבאית כולל מוחמד דף – בבניין מגורים בעזה, הוחלט להטיל על הבניין פצצה של רבע טון, למרות החשש שלא תהיה חזקה די כדי להרוג אותם. בספרו "להכיר את חמאס", מספר שלומי אלדר שההחלטה להשתמש בפצצה קטנה יחסית נבעה מתקדים סלאח שחאדה, ומחשש שפצצה של טון תהרוג גם את האזרחים בבניין. התקיפה נכשלה, רבע טון לא הספיק, ובכירי הזרוע הצבאית נמלטו מהמקום.

ב-2008, במלחמה הראשונה שניהלה ישראל נגד חמאס אחרי שזה תפס את השלטון בעזה, יואב גלנט, אז אלוף פיקוד דרום והיום שר הביטחון, אמר שישראל לראשונה "פוגעת בבתי המשפחות" של בכירים בחמאס במטרה להרוס את הבתים, אך לא לפגוע בחיי המשפחות. גלנט הדגיש שמתקיפים את הבית אחרי שמזהירים את המשפחות באמצעות "הקש בגג" ובשיחת טלפון, ולאחר שמתברר שמתנהלת פעילות צבאית מהבית. "המפקד נותר מוטרד מכך שאין לו מפקדה וגם אין לו בית לבני משפחתו", גלנט אמר.

ב-2014, במבצע "צוק איתן", ישראל החלה, כאמור, להתקיף באופן שיטתי מהאוויר בתי משפחות בעוד הן בתוכו. בארגון "בצלם" גבו עדויות מאנשים ששרדו את התקיפות האלו. הם סיפרו שהבית קורס לתוך עצמו, החלל מתמלא באבק וב"בריח של דם", זכוכיות מפלחות את הגוף, ואנשים נקברים בעודם חיים. המדיניות הזו המשיכה גם ב-2021, ועכשיו, כך נראה, הגיעה לשיא חדש בין היתר הודות לשימוש בבינה מלאכותית ותוכנות מתוחכמות לעיבוד ביג דאטה.

כידוע, חמאס חפר רשת מסועפת של מנהרות מתחת לחלקים נרחבים של רצועת עזה. המנהרות האלה, כפי שמאשרים אף אנשי המודיעין לשעבר ששוחחנו איתם, עוברות גם מתחת לבתים ולכבישים. לפיכך, ניסיון לפגוע בהן באמצעות פצצה מהאוויר עלול להביא במקרים רבים להרג אזרחים ולקריסת בתים על יושביהם. ייתכן שזו סיבה נוספת למספר הגבוה של משפחות שנמחקו בתקיפות הנוכחיות.

אנשי המודיעין שדיברנו איתם אמרו כי האופן שבו חמאס תכנן את רשת המנהרות בעזה מנצל ומסכן ביודעין את האוכלוסייה האזרחית. הטענות האלה עמדו גם בבסיס הקמפיין התקשורתי שניהלה ישראל סביב בית החולים שיפאא והמנהרות שהתגלו תחתיו.

ישראל גם תקפה אינספור מטרות טקטיות וצבאיות במובהק: חמושים, משגרי רקטות, חוליות צליפה ונ"ט, מפקדות, מעגנות צבאיות, בסיסים, עמדות תצפית, ועוד. מתחילת התמרון הקרקעי, הפצצות מהאוויר וירי ארטילרי כבד משמשים גם לגיבוי כוחות בשטח. מומחים לחוק בינלאומי אומרים כי פגיעה במטרות כאלו היא לגיטימית, כל עוד היא עומדת בעקרון המידתיות.