newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

ישראל למדה למרר חיי פליטים מאפריקה, עכשיו היא עושה זאת לאוקראינים

למרות האהדה הציבורית, ישראל היא המדינה היחידה שקבעה מכסות לפליטים מאוקראינה ואף גירשה כמה מהם. בארגונים הפועלים למען פליטים דורשים לשפר את היחס אליהם, אבל מזכירים את ההתעלמות מהפליטים ה"ישנים" מאפריקה

מאת:
זוכים ליחס חשדני ומשפיל, אבל עדיין עדיף מהיחס שמקבלים פליטים מאפריקה. יהודים אוקראינים בטיסת חילוץ לנתב"ג (צילום: אורן זיו)

זוכים ליחס חשדני ומשפיל, אבל עדיין עדיף מהיחס שמקבלים פליטים מאפריקה. יהודים אוקראינים בטיסת חילוץ לנתב"ג (צילום: אורן זיו)

הטיפול הכושל של המדינה באלפי הפליטים שהגיעו מאוקראינה לא הפתיע את הארגונים בישראל, העוסקים כבר שנים בהגנה על פליטים ומבקשי מקלט. במשך שנים ישראל הרשמית ממררת את חייהם של עשרות אלפי פליטים שנמלטו מרצח עם ומשלטון רודני בסודן ובאריתריאה, הם אומרים, מדוע שדווקא עכשיו היא תדע איך לעשות זאת נכון?

בארגונים המסייעים לפליטים מביעים תסכול מכך שמצוקת הפליטים מאוקראינה זוכה לאהדה ציבורית רחבה יחסית, בניגוד לאדישות ולעוינות כלפי הפליטים שהגיעו לישראל מאפריקה וממדינות אחרות בעולם השלישי. אבל דווקא היחס החיובי כלפי הפליטים מאוקראינה מדגיש את חוסר המסוגלות ואי הרצון של ישראל למלא את חובתה כלפי פליטים הנמלטים על נפשם.

מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה, הגיעו לישראל יותר מעשרת אלפים אוקראינים שברחו מהקרבות בארצם. משרד הפנים הערים קשיים על קליטת פליטים לא יהודים: הפקדת ערבות (שבוטלה בינתיים), מכסות המגבילות את מספר הפליטים, ומתן רשות רק לבעלי קרובי משפחה בארץ להגיע בכפוף לקבלת אישור מראש. יצוין שישראל היא המדינה היחידה שמבקשת אישור מראש, וכנראה המקום היחיד שגירש פליטים אוקראינים שהגיעו אליה.

הפליטים הלא יהודים, המגיעים מאוקראינה, מקבלים אשרת תייר לשלושה חודשים ללא אפשרות לעבוד. באירופה נערכים לקליטה של שנה לפחות, עם אפשרות לשלוש שנים. ביום רביעי הודיע משרד הרווחה כי יהיה אחראי על הפליטים הלא יהודים מבחינת סיוע סוציאלי וביטוח רפואי פרטי.

ארגוני סיוע, העובדים יותר מ-15 שנה עם פליטים ומבקשי מקלט בארץ, כבר קיבלו פניות מפליטים אוקראינים והם נערכים להעניק להם סיוע. אולם הם מתריעים כי למרות האמפתיה והסולידריות שמגלים רבים בציבור הישראלי עם הפליטים מאוקראינה, המערכת אינה ערוכה להתמודד איתם, בגלל חוסר ניסיון בקליטה ממשית של פליטים ובגלל המדיניות ארוכת השנים נגדם.

"מצד אחד אנחנו מברכות על ההתגייסות של החברה האזרחית", אומרת זואי גוטצייט, מנהלת המרפאה הפתוחה לחסרי מעמד ברופאים לזכויות אדם (רל״א). "הקהילה הרפואית והרשויות נרתמו כדי לנסות ליצור מענה לפליטים. מצד שני, אנחנו סקפטיות. הניסיון רב השנים שלנו לימד אותנו שעם כל הרצון הטוב, אין כאן הבנה מעמיקה לגבי ההגנה שפליטים צריכים. מה יתנו להם ואיך ינגישו להם את השירותים שהם כך כך זקוקים להם?".

"קשה לנו להימנע מהמחשבה שיש קשר בין המראה החיצוני וארץ המוצא לבין היקף התגייסות ומידת החמלה שמופגנת כלפי הפליטים"

דוגמה לחוסר ההבנה של הרשויות באה בדברים שאמר השבוע יו"ר רשות ההגירה, תומר מוסקוביץ, בדיון בכנסת, "מי שהיה פה לא חוקי בעבר, שלא יבוא לפה כשמפציצים את הבית שלו". "אין להם מושג איך העסק עובד", אומרת סיגל רוזן מהמוקד לפליטים ולמהגרים. "זה שב-2014 הוחלט שאין להם עילה לבקשת מקלט לא אומר דבר על עילת המקלט בשנת 2022, ועל ההגנה שהפליטים זכאים לה. הם מאזור מלחמה, הבתים שלהם הופצצו. לא משנה מה קרה ב-2014. אכן מי שאין לו פה מי שיסייע ויטפל מעדיף להישאר באירופה״.

עורכי הדין של המוקד כבר הגישו סיוע להגשת ערעורים של פליטים מאוקראינה שכניסתם סורבה. גם לרל"א הגיעו פניות מפליטים בבקשה לסיוע והפנייה לטיפול רפואי. גוטצייט מציינת, כי ההבטחה לספק לפליטים ביטוחים פרטיים על חשבון המדינה, אינה מספקת. "אף אחד לא שם לב שהביטוחים הפרטיים הללו לא כוללים קשישים, שהם מחריגים מצב רפואי קודם, ושהם מחריגים שירותים פסיכולוגים, שמאוד דרושים כרגע.

"אנחנו רואים כמה הסרת האחריות ארוכת שנים ממבקשי מקלט גוררת חוסר ידע ואי-היכרות עם הצרכים והמענים הדרושים", מוסיפה גיטצייט. "קשה לקדם פתרונות בשעות חירום כי (הפקידים, א"ז) צריכים ללמוד את הכל".

עוברים תחקורים עוינים. אוקראינים שהגיעו לישראל (צילום: תומר נויברג / פלאש 90)

עוברים תחקורים עוינים. אוקראינים שהגיעו לישראל (צילום: תומר נויברג / פלאש 90)

התחקורים שעורכת רשות האוכלוסין לפליטים לא יהודים בכניסה לישראל היא עוד דוגמה לבעיה. "לפי ההתרשמות שלנו, הרשות ממשיכה לפעול מתוך הנחת עבודה שכל מי שאינו זכאי להיכנס לפי חוק השבות הוא שקרן, וחלה עליו חובת ההוכחה שהוא נמלט", קובלת גוטצייט. "נקודת המוצא היא של עוינות כלפי זרים, אף שברור שהם ברחו מהפגזות".

גם אל ארגון א.ס.ף, המעניק סיוע פסיכו-סוציאלי למבקשי מקלט, הגיעו פניות של פליטים בשבועות האחרונים, והם נותנים מענה גם באוקראינית ורוסית. "לאור סכנת חיים הברורה, אנחנו קוראים לאפשר להם להיכנס לישראל ולהסיר את החסמים התמוהים והבלתי חוקיים", אומרת טלי אהרנטל, מנכ״לית הארגון. "יש יחס מחפיר כלפי מי שאינו יהודי ואין לו קרובים בישראל. להחזיק אנשים במלון בלי יכולת לפגוש אנשים זה מעצר. צריך להפסיק לדחוק באנשים להתחייב שלא ישתקעו או שיבקשו מעמד פליט. במקביל, צריך להבהיר מה השירותים והזכויות שהם יקבלו".

אך, כאמור, לצד ההיערכות לטיפול בפליטים המגיעים באוקראינה, בארגונים מביעים תחושות קשות לאור ההבדל העצום בין היחס של הציבור והרשויות לפליטים החדשים שמגיעים מאירופה לעומת היחס כלפי פליטים מסודן ואריתריאה, הנמצאים בארץ כ-15 שנים. התקווה של הפעילים בארגונים היא שבעקבות ההתגייסות לטובת הפליטים מאוקראינה, גם היחס לפליטים ה"וותיקים" ישתפר.

בישראל חיים היום כ-30 אלף מבקשי מקלט, רובם מאריתריאה וחלקם מסודן. במשך שנים ישראל לא הסכימה לבדוק את בקשות המקלט שלהם והשאירה אותם במצב "זמני". בעשור האחרון רק 13 אריתראים וסודני אחד הוכרו כפליטים. מדובר בשיעור ההכרה הנמוך ביותר במערב: פחות מ-0.1%, לעומת 80%-90% הכרה או הגנה משלימה בעולם לאריתראים ו-60%-70% לסודנים.

רבים ממבקשי המקלט מאפריקה נכלאו במתקני כליאה, ורבים אחרים גורשו ("עזבו מרצון" בלשון המדינה) ל"מדינה שלישית", ללא מעמד מסודר. זכויות סוציאליות כמו דמי אבטלה, ביטוח לאומי ובריאות נמנעות מהפליטים החיים בישראל.

מבקשי מקלט בתור למשרד הפנים בדרום תל אביב בשנת 2018 (צילום: אורן זיו)

מבקשי מקלט בתור למשרד הפנים בדרום תל אביב בשנת 2018 (צילום: אורן זיו)

"אנחנו מזהים רגשות שונים של הציבור בכל מה שנוגע לפליטים האוקראינים", מעידה סיגל רוזן מהמוקד לפליטים ולמהגרים. "הציבור הרבה יותר מקבל, ובעד לקלוט אותם, ולא מבין איך מעיזים לגרש אותם. אותו ציבור שלא הזדעק כשגירשו פליטים מצבעים אחרים".

רוזן מקווה כי כעת נוצרה הזדמנות ליצור שינוי בשיח הציבורי לגבי כלל הפליטים. "ציבור הרבה יותר רחב נחשף עכשיו לתופעה ואולי מתחיל להבין אותה", אומרת רוזן. "אני מזהה הזמנות לנסות לחנך את הציבור הישראלי הרחב יותר, מה שניסינו לעשות שנים ולא הצלחנו. המטרה שלנו היא להבהיר שאדם יכול להיחשב פליט, גם אם העיניים שלו לא כחולות. הרי ברור שמי נמלט מפצצות על אירפין הוא כמו מי שנמלט מהפצצות בדרפור או מהכלא האריתראי״.

גוטצייט, מביעה תחושות דומות. "מבלי לגרוע מהמצוקות של הפליטים והפליטות האוקראינים, כל מי שעובד עם מבקשי המקלט שחיים פה 15 שנה מרגישה תחושה מאוד קשה של איפה ואיפה", אומרת גוטצייט. "יש התגייסות שלא ראינו במקרים של פליטים אפריקאים, וקשה לנו להימנע מהמחשבה שיש קשר בין המראה החיצוני וארץ המוצא לבין היקף התגייסות ומידת החמלה שמופגנת כלפי הפליטים".

היחס של המדינה והציבור כלפי הפליטים מאוקראינה מעורר אצל גוטצייט תחושות מעורבות. "מצד אחד, ההתגייסות הנוכחית מדגישה את ההזנחה שהיתה מנת חלקם של מבקשי המקלט מסודן ואריתריאה", היא אומרת, "מצד שני, היא מראה שאפשר גם אחרת. כשיש רצון, אז יש יכולת אפשר למצוא תקציבים גם לזה".

כך לדוגמה, בעוד שר הבריאות ניצן הורוביץ הבטיח להסדיר את נושא ביטוחי הבריאות למבקשי מקלט אפריקאים כבר לפני מספר חודשים, נראה כי הביטוח לפליטים החדשים מאוקראינה יוסדר עוד קודם. "אנחנו בעד שכל פליט יקבל את מה שראוי שיקבל", מדגישה גוטצייט. "אבל המחשבה שהצרכים הרפואיים של פליטים מאוקראינה ייענו לפני הצרכים פליטים מאריתריאה וסודן, מעלה תחושת אי נוחות".

אהרנטל מזכירה כי הפליטים מאפריקה, כמו גם האוקראינים, נמצאים פה תחת הגנה קולקטיבית, שישראל מחויבת לה לפני אמנות בינלאומיות. "לצד הקריאה להעניק לפליטים האוקראינים זכויות, חשוב לזכור שיש פה אנשים שחיים שנים בלי גישה מספקת לשירותי בריאות ורווחה, בלי שבודקים את בקשת המקלט שלהם, שחלקן הוגשו לפני יותר מעשור", היא מציינת. "הדרישה שלנו היא מדיניות הגנה סדורה וברורה, לא תלויה בצבע או בדת של הפליטים", היא אומרת. "אנחנו רוצות רשת תמיכה לחיים בישראל בכבוד, לצד בחינה הוגנת של הבקשות".

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"הבנתי שאם אחשוב על החיים בחוץ, אני אהרס". אמל נחלה אחרי שחרורו (צילום: יובל אברהם)

"הבנתי שאם אחשוב על החיים בחוץ, אני אהרס". אמל נחלה אחרי שחרורו (צילום: יובל אברהם)

"אין שמש בכלא". אמל נחלה, נער, על 16 חודשים במעצר מנהלי

אחרי שבימ"ש צבאי החליט לשחררו, הצבא עצר במעצר מנהלי את אמל נחלה, אז ילד בן 16, והחזיק אותו בכלא שנה וחצי למרות שהוא חולה במחלה נדירה. "בשב"כ אמרו לי, שתף פעולה ותשחרר", הוא מספר בראיון ראשון אחרי שחרורו

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf