מה עשו למיטת הקומותיים של ילדיך, עבדאללה?

אחרי מאבק ארוך פונתה אתמול משפחת אבו נאב מביתה בסילוואן שבירושלים המזרחית. אני מארחת כאן את מילותיו של חבר ופעיל ירושלמי שמלווה מאבקים במזרח העיר כבר תקופה ארוכה:

התנחלות יהודית בלב סילוואן. ירושלים המזרחית 2007 (אקטיבסטילס)

1. עבדאללה

זו הפעם השנייה בשבועות האחרונים שהוא רוסס בגז פלפל. איש מסוכן עבדאללה. בן 58, נשוי ואב לתאומים בני שמונה. הזקן לבן, העיניים טובות. את הטבק שהוא מעשן הוא דוחס לבדו לתוך נייר, חייב לחסוך בהוצאות. הפעם, לפחות, הייתה סיבה לרססו. הוא סרב להתפנות מהבית בו הוא חי מאז היה ילד, מהבית שאותו היום הם באו ולקחו. כי עבדאללה אבו נאב גר בבטן אל-הווא, הלו היא סילוואן, ופעם, כך אומרים, במקום הזה בדיוק התגוררו יהודים.

2. מ' ועופר

זוהיר מספר שעל המבצע ניצחו שניים. מ' הוא איש עטרת כוהנים. רב פעלים ומעללים, רובם עדיין נותרו במחשכים. עופר דרור, לעומתו, הוא כבר לובש מדים. קצין. מפקד תחנת שלם במשטרת ישראל. הוא חולש על סילוואן ועל אזורים נוספים. הוא שיכול להחליט להטיל עוצר, להזרים כוחות גדולים, להשקיע במילוי המשימה הדחופה העומדת עכשיו על הפרק – מה עוד ניתן לעשות כדי להבעיר.

3. גלעד

עם כל הכבוד לעופר, קשה להאמין שבימים כאלה, בזמן הספציפי מאוד הזה, לא נדרש אישור פעולה מהדרג הבכיר ביותר. כבר חלפו שנים מאז נזרקו בכוח משפחות ע'אווי וחאנון מבתיהן בשייח ג'ראח. מישהו צריך להאמין בחשיבותה של משימה, אולי בקדושתה, כדי להורות דווקא עכשיו על הפניית כוחות מתוחים ממילא לפעולה של הוצאת ערבים מביתם בלב סילוואן, והכנסת מתנחלים במקומם. לפני כמה שבועות צולם גלעד, השר ארדן, כשערך סיור הכנה ברחוב. היום הוא פרע את השטרות. בפריימריז הבא אולי יעמוד הדבר לזכותו.

4. מטורפים

נראה שמטורפים מנהלים את חיינו פה. הנהגה אלימה, מסיתה, מסכסכת. והעם רואים את הקולות ועוד ידיים מונפות. אל המקום הנמוך ביותר הם מובילים, דם שבט בשבט. מוות לאלה ולאלה, המעגלים מתרחבים. כבר הוכח – עם הנצח לא מתנער מדרך אפלה.

5. ירושלים

עצוב בירושלים. אפילו אוהביה נאמניה הגדולים ביותר מחרפים קללה. משאיות מפזרות קוביות בטון מרובעות, חוסמות את הדרכים והנשימה. לפנות בוקר אתמול מתה אישה, הודא דרוויש שמה, במחסום של עיסאוויה. יש אומרים מאסטמה, יש אומרים אחרי שנשמה גז שנכנס לביתה. בנה מספר שלאחר שעוכבה בחסימה החדשה.

עצוב בירושלים. בימים כתיקונם אנו מבקשים שלא תוותרו עלינו, אנחנו מציעים שמכאן עוד עשויה לבוא גם תקווה. אבל עכשיו מיישמים פה את החד-צדדיות המוכרת מעזה, את ההפרדה המפלה של חברון. מזקקים תמהיל רע. הליקופטרים מרחפים ממעל, עוד ועוד כוחות חמושים ברחובות. כיכר העיר חיה על אדרנלין של נקמה. ברחוב אחר בבית אחר מישהו אולי חושב עכשיו איך להוציא לפועל שאיפה דומה.

6. עבדאללה

איפה תישן הלילה, עבדאללה? הצלחת לשמור את מיטת הקומותיים של התאומים או שמשאית ההוצאה לפועל אספה אותה? פעם סיפרת על זיכרון ילדות, איך חצבת בהר את החדר שהפך להיות חדר שינה. הילדים שלך בטח יישאו את הסיפור הזה, כמו שאתה מדבר עדיין על בית אביך שנותר מעברו השני של הוואדי. בצדו הישראלי, הבלתי נגיש בימים שלפני המלחמה. בצדו המוגן של העמק, שם אף בית משפט לא יפסוק על פינויו, שום כוח חמוש לא יגרש את יושביו בשביל להחזיר לידיך את המפתחות.

הרבה סירנות משתוללות עכשיו מחוץ לחלון. שיגרה. אפילו סדק לא נוצר היום בחומת האדישות האפורה.

> "הצעירים במזרח ירושלים איבדו אמון במבוגרים, בחיים ובשלום"