יום חג: התושבים בזנותא חזרו לכפר שגורשו ממנו בראשית המלחמה

"אני לא אעזוב". חסן אל בטט, תושב זנותא, עם חזרת התושבים לכפר, 21 באוגוסט 2024 (צילום: אורן זיו)

עשרות מתושבי זנותא בדרום הר חברון שבו היום (רביעי) לכפר שממנו גורשו בתחילת המלחמה בעקבות מסכת ארוכה של אלימות והתנכלות מצד מתנחלים באזור. "הלב שלי צוהל", אמר בדמעות חסן אל בטט בעודו מחבק את עץ הזית שנותר בין בתי הכפר שנפגעו קשות בתקופה שבה התושבים גלו ממנו. "היום זה יום חג, היום אני חי. אני רוצה לחיות כאן עד יום מותי. אני לא אעזוב".

"כמו נכבה שנייה": 800 פלסטינים ברחו מבתיהם מתחילת המלחמה

"אנחנו שמחים לחזור", אמר אחמד אל בטט, בן 68 שנולד בכפר, בעודו קוטף תאנים מאחד העצים. "בגלל החלטת בית המשפט, המתנחלים יכולים רק לצלם אותנו, אבל לא יכולים להגיד לנו כלום. הם (המדינה) לא מרשים לנו לבנות, אבל זו האדמה שלנו. לחזור אליה מרחיב את הלב. מאז שיצאנו, כל יום וכל דקה חשבתי על המקום הזה. נולדתי וחייתי פה כל חיי". הוא הוסיף כי עזב משום שהמתנחלים "הטרידו אותנו יום ולילה, הפחידו את הילדים הקטנים. זאת היתה תחילת המלחמה. היה קשה. כעת אני לא מפחד".

החזרה לכפר התאפשרה לאחר שבג"ץ פסק בחודש שעבר כי על הרשויות לאפשר את חזרתם של התושבים. התושבים הגיעו בליווי פעילים ישראלים ובינלאומיים והסתובבו בין הבתים, שאת חלקם הם פירקו בעצמם כשעזבו את המקום בנובמבר בשנה שעברה. כמה מהבתים נהרסו לאחר שעזבו את הכפר, כנראה בידי מתנחלים שרצו למנוע מהם לחזור. אף שבג"ץ הורה לרשויות להגן על התושבים אחרי שיחזרו לכפר, לצבא אין נוכחות קבועה במקום.

השיחה מגיעה אליך

רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

שם מלא

כתובת האיימיל שליחה

כ-27 משפחות, בסך הכל כ-300 נפשות, עזבו את זנותא, השוכן בסמוך למחסום מיתר בדרום הגדה המערבית, בתחילת נובמבר 2023, לאחר התקפות חוזרות ונשנות של תושבי המאחז הסמוך חוות מיתרים. בדצמבר ניסו התושבים לחזור, אך כוחות משטרה ומג"ב הבהירו להם שמותר להם לשהות בכפר, אך לא לבנות בו דבר. לאחר העזיבה ארגוני ימין ארגנו סיור במקום וטענו כי התושבים עזבו "מסיבות פנים פלסטיניות".

התושבים הגישו עתירה לבג"ץ בדרישה לחזור לכפר ולקבל הגנה מפני המתנחלים. בפסק דין שנתן בג"ץ בסוף יולי הודגשה התחייבות המדינה לאפשר לתושבים לחזור תוך תיאום עם הצבא. בג"ץ גם הדגיש את חובת המשטרה וכוחות הביטחון להגן על התושבים. "על המשטרה חלה חובה להיענות למקרים שבהם היא מוזעקת לאירוע פעיל של אלימות, ולהגיע למקום במהירות ראויה," כתבו שופטי בג"ץ, "יש לצפות כי במקרים שבהם הגיעו ניידות לשטח, ייעשו פעולות חקירה אפקטיביות".

עו"ד קמר משרקי-אסעד, המייצגת את התושבים, הגיעה לשטח כדי לוודא שהחזרה אכן מתאפשרת. "הבנו מהפרקליטות שהצבא במוכנות", אמרה משרקי-אסעד. "אני לא חושבת שנראה שינוי של 180 מעלות, אבל ההחלטה חשובה. עד עכשיו, היה לנו גל של עזיבה, טרנספר של הקהילות, ואני מאוד מקווה שעכשיו נראה גל הפוך של חזרה של אנשים, אפילו ברמה הסמלית, מול המאמץ של מתנחלים. אני מקווה שזו תהיה סנונית ראשונה של אופטימיות ומסר של 'צומוד'".

תושבי זנותא מסירים חסימה שהציבו מתנחלים, עם חזרתם לכפר. 21 באוגוסט 2024 (צילום: אורן זיו)

חלק מהתושבים הביאו איתם את עדרי הכבשים שלהם, אחרים עסקו בבדיקת מצב הבארות ועצי הפרי שנותרו במקום, ובקטיף סברס. אחרים הזיזו עמודי מתכת וחלקי בטון, שמתנחלים חסמו באמצעותם את הדרכים בתוך הכפר.

"חזרנו כמה עשרות גברים ונערים, ועוד שבוע נראה מה המצב ונביא את הנשים והילדים". סיפר אחמד אל בטט, בן 41. הוא אמר כי מהמקום אליו עברו אחרי שעזבו את הכפר, סמוך לעיירה דהרייה, הוא יכול היה לראות מדי יום את ביתו. "כאב הלב לראות את המקום שעזבת, אבל היום זה חג. אסור לנו לבנות או אפילו לשפץ את הבתים שהרסו לנו, אבל נישן פה. היה קשה בדהרייה, אין שם מקום למרעה. גם פה יהיה קשה בהתחלה, אבל נישאר".

ראש קהילת זנותא, פאיז אל-תל, עמד בבית הספר בעוד תושבים מנקים אותו. "חזרנו לאדמות ולעולם לא נעזוב, בשום מצב, גם לא תחת התקפות של המתנחלים", הוא אמר. "כולנו שמחים. כל הכפר נהרס על ידי המתנחלים, כולל בית הספר וכל המבנים, כולל הדירים. יש קושי, אבל למרות זאת נהיה פה ולא נעזוב, הממשלה צריכה להבין את זה".

כמו תושבי זנותא, מאז תחילת המלחמה קרוב ל-20 קהילות פלסטיניות נאלצו לעזוב את מקום מגוריהן בגדה המערבית. אל-תל הביע תקווה שהמקרה שלהם ייתן השראה לאחרים. "זה חייב לעודד את הקהילות, שעזבו בגלל אלימות מתנחלים. הן צריכות לעשות מה שעשינו בזנותא ולחזור".

נאסר נוואג'ה, תושב סוסיא הסמוכה ורכז שטח של "בצלם", הגיע למקום וסיפר לתושבים על הניסיון שלו, לאחר שהקהילה שלו נחרבה כולה בראשית שנות האלפיים. "הגירוש של זנותא היה הצלחה מבחינת המתנחלים", אמר נוואג'ה. "הם חשבו שזה שזה נורמלי ושככה הם יגרשו עוד קהילות כמו סוסיא. עכשיו יש לתושבים הזדמנות לחזור ולהוכיח אחרת".

נוואג'ה סיפר שהקהילה בסוסיא גורשה כמה פעמים, "אבל המשכנו עם הצומוד. לא היה קל וגם אמרתי את זה לתושבים (בזנותא). החזרה לא תהיה קלה, כל הכפר הרוס, התושבים חיים תחת השמש ואין פה הגנה. אבל אם יהיה להם רצון, בסוף הם יצליחו".

ראינו את הכפר מרחוק ורצינו לחזור. תשובי זנותא משקמים את כפרם, 21 באוגוסט 2024 (צילום: אורן זיו)

האירועים בזנותא הגיעו גם לממשל האמריקאי. בעתירה שהוגשה לבג"ץ בדרישה להחזיר התושבים לכפר נאמר כי ההתנכלויות לכפר הגיעו "בפרט מחוות מיתרים שבראשה ינון לוי". בפברואר השנה, הוציא הממשל האמריקאי צו המטיל סנקציות על לוי משום ש"הוביל קבוצת מתנחלים שעסקו בפעולות שיצרו אווירה של פחד בגדה המערבית. הוא הוביל בקביעות קבוצות של מתנחלים במאחז חוות מיתרים שתקפו אזרחים פלסטינים ובדואים, איימו עליהם באלימות נוספת אם לא יעזבו את בתיהם, שרפו את שדותיהם והרסו את רכושם. לוי ומתנחלים נוספים בחוות מיתרים תקפו שוב ושוב ישובים רבים בגדה המערבית".

ֿאף שאדמות הכפר לא הוכרזו כאדמות מדינה, כל אזור חברון ודרומה לו אינו מוסדר, ולכן אין רישום סופי בטאבו של מעמד הקרקע. ב-2007 עתרו תושבי הכפר נגד צווי הריסה שהוציא המנהל האזרחי לרוב המבנים בו. חלק מהכפר הוכרז אתר ארכיאולוגי, פרקטיקה נפוצה בגדה לדחיקת פלסטינים מאדמתם.