"הכיוון חיובי, כעת צריך סנקציות על בן גביר וסמוטריץ'"
פעילים פלסטינים וישראלים שנפגעו מאלימות מתנחלים הגיבו בחיוב להחלטה ההיסטורית של הממשל האמריקאי להטיל סנקציות על מתנחלים אלימים, אבל שמרו על חשדנות. "בינתיים פוגעים רק בדגים הקטנים", אמרו
אחרי שנים של גינויים ריקים, הממשל האמריקאי נקט בשבוע שעבר צעד היסטורי והודיע על שורה של סנקציות כלפי ארבעה מתנחלים מהגדה המערבית, שהיו מעורבים – לפי הממשל האמריקאי – בתקיפה של פלסטינים ופעילי שמאל ישראלים. הסנקציות כוללות הקפאת נכסים בארה"ב ואיסור כניסה למדינה. בעקבות ההחלטה האמריקאית, בנקים ישראלים הקפיאו חשבונות של שניים מהמתנחלים המופיעים ברשימה – ינון לוי ודוד חסדאי.
כדי לנסות להעריך את משמעות ההחלטה הזו, יצאנו לדבר עם פלסטינים וישראלים שהיו קורבנות של אלימות מתנחלים במקומות שהוזכרו בצו האמריקאי. רובם בירכו על ההחלטה אבל תהו האם לסנקציות תהיה השפעה בשטח, האם ירתיעו מתנחלים אחרים, ובעיקר האם יתרחבו למתנחלים נוספים המעורבים באלימות והאם יגיעו להנהגה הפוליטית של המתנחלים.
>>"כמו נכבה שנייה": 800 פלסטינים ברחו מבתיהם מתחילת המלחמה
אחד המתנחלים ברשימה הוא דוד חי חסדאי. חסדאי נעצר כחשוד בהובלת אחד המקרים הכי קשים של אלימות מתנחלים בשנים האחרונות: הפוגרום בחווארה בפברואר 2023, שבמהלכו מאות מתנחלים הציתו מאות כלי רכב ועשרות בתים בכפר הפלסטיני. סאמח אקטש מהכפר הסמוך זעתרה נורה למוות במהלך פלישת המתנחלים לכפר.
לפי הצו האמריקאי, חסדאי "יזם והוביל מהומה, שכללה הצתת כלי רכב ומבנים, תקיפת אזרחים פלסטינים וגרימת נזק לרכוש בחווארה, שהביאה למותו של אזרח פלסטיני". חסדאי הוגדר בצו כ"אחראי או שותף לפעולות, או שעסק במישרין או בעקיפין או ניסה לעסוק בהן – לרבות הכוונה, חקיקה, יישום, אכיפה או אי אכיפת מדיניות – המאיימות על השלום, הביטחון או היציבות של הגדה המערבית".
חסדאי הוא דמות מוכרת בעולם של נערי הגבעות. בכתבה נרחבת ב"מקור ראשון" בינואר 2014, הוא תואר כנער מבית אל, שנחשב "היעד מספר אחד של מפלג הפשיעה הלאומנית במחוז ש"י ולאחד השמות שגורמים הכי הרבה כאב ראש לאנשי היחידה היהודית בשב"כ". ב-2015 הורשע בכוונה להשתמש בחומרים מסוכנים בניגוד לחוק, לאחר שנמצאו ברכבו בקבוקים מלאים בבנזין וחומרים דליקים אחרים. שנתיים לאחר מכן הורשע בתקיפה בנסיבות מחמירות של נהג מונית פלסטיני בעזרת גז מדמיע, וב-2021 הורשע באיומים על שוטר.
חסדאי היה בין המתנחלים הבודדים שנעצרו לאחר הפוגרום בחווארה. בית המשפט שחרר אותו, ובהמשך נשלח לשלושה חודשים של מעצר מנהלי לשלושה חודשים. 50 חברי כנסת חתמו על קריאה לשחררו.
"זה סמלי", אמר תושב חווארה ממשפחת עווד, שמשפחתו נפגעה בפוגרום וביקש ששמו הפרטי לא יופיע מחשש מהמתנחלים, "אמריקה אומרת: גם אנחנו רואים, יודעים ומשקיפים על מה שקורה בשטחים. זה קצת עוזר, שהממשלה בישראל יודעת שהפלסטינים בקשר טוב עם ארה"ב ומוסרים להם חומר על מה עושים המתנחלים".
עווד אומר שמדובר בהתחלה טובה, אבל לא מספיקה. "זה לא רק חווארה, זה בכל מקום בגדה", הוא אומר. "מתנחלים מסתובבים בבגדי צבא, עם נשק וסמלים. זה לא מישהו שיורה ובורח. אלה קבוצות מאורגנות שבאות להרוג, ואמריקה צריכה להכריז עליהם כעל ארגוני טרור. הם חלק מהימין, הוא אחראי עליהם, נותן להם הוראות מעמיד להם עורכי דין וכסף, ותומך בדרך הפשע שלהם".
עווד תהה לגבי האפקטיביות של הסנקציות, שכן המתנחלים האלה לא בהכרח נוסעים לארה"ב וסביר שאין להם חשבונות בבנקים אמריקאיים. "צריך שהסנקציות יהיו פה", אמר עווד. "מי שצריך לפעול נגד המתנחלים זו הממשלה והחוק בישראל. רק אם זה יקרה, הם יתחילו לפחד. הבעיה היא שהממשלה פה לא רוצה לפעול נגדם, הם חלק מהממשלה ולא רוצים להתעסק איתם מחשש שהממשלה תיפול".
חסדאי עצמו הגיב על הקפאת חשבונות הבנק שלו ואמר לכאן 11, שמדובר ב"חרפה לאומית", במיוחד שהיא מתרחשת תחת ממשלת ימין. "עברנו במהלך הדודות צוררים רבים, שהרעו לעם ישראל, נעבור גם הרדיפה של ביידן וסייעניו"
תקף פעילים ישראלים
מתנחל נוסף ברשימה הוא שלום זיכרמן, תושב המאחז חוות יאיר, שתקף ביוני 2022 באבנים מכונית של פעילי שמאל שהפגינו נגד חסימת כביש על ידי מתנחלים. כותב שורות אלה נכח במקום ותיעד את התקיפה. זיכרמן נמלט ללא הפרעה לתוך המאחז, אף שמח"ט אזור יהודה, אל"מ יהודה רוזיליו, תועד במקום. דובר צה"ל תיאר בתחילה את האירוע כ"חיכוך" בין מתנחלים למפגינים, אולם מאוחר יותר הוגש נגד זיכרמן כתב אישום ומשפטו עדיין מתנהל.
לפני כשנה, שלום זיכרמן ממצפה יאיר זרק שתי אבנים על המכונית שבה ישבתי, שבר את החלון ופצע את יסמין ונור. בקרוב יש דיון נוסף בתיק שנפתח נגדו. זאת הזדמנות לשרשור קצר על למה למרות שזה המקרה היחיד שאני מכיר באופן אישי שמתנחל עומד בו לדין על אלימות, בסוף שלום הוא בעיקר שעיר לעזאזל. pic.twitter.com/H4Pjtg3huK
— Itai_Feitelson (@ItaiFeitelson) June 20, 2023
בצו שפרסמה מחלקת המדינה האמריקאית נאמר כי "על פי עדויות וידאו, (זיכרמן) תקף פעילים ישראלים וכלי רכבם בגדה המערבית, חסם אותם וניסה לשבור את החלונות של כלי רכב חולפים ובתוכם פעילים. זיכרמן חסם לפחות שניים מהפעילים ופצע את שניהם". לפי הצו, זיכרמן ומתנחל נוסף שמוזכר בהמשך, "מעורבים במישרין או בעקיפין או ניסו לעסוק בתכנון, הזמנה, הכוונה אחרת, או השתתפות במעשה אלימות או איום באלימות נגד אזרחים".
יסמין ערן ורדי, פעילת שמאל, נפצעה כאשר זיכרמן תקף את המכונית שהיתה בה. "אני בעד שיטילו סנקציות, כדי שכמה פחות אנשים יעזו לעשות את הדברים", אומרת ערן ורדי, "אבל לסנקציות האלה אין המון משמעות. ברור שהארבעה האלה (המתנחלים שהוצאו נגדם סנקציות; א"ז) עשו דברים רעים, אבל יש פה מדיניות שלמה שמאפשרת להם לעשות מה שהם רוצים, בחסות הצבא והממשלה, והכל במימון אמריקאי".
כמו עווד מחווארה, גם ערן ורדי, המבלה את מרבית זמנה בגדה בהגנה על פלסטינים, תהתה האם הסנקציות האלה ירתיעו את הארבעה או מתנחלים אחרים. "השאלה היא האם תכלס משהו ישתנה, אפילו בקטנה", אומרת ערן ורדי.
ערן ורדי רוצה לראות סנקציות יותר משמעותיות, אבל אין לה ציפיות מהאמריקאים. "הסנקציות האלה מלמדות על שיתוף פעולה מלא של ביידן עם הצרכים של ישראל", היא אומרת. "נוח להאשים עם הדגים הקטנים, במיוחד כי הם פגעו באזרחים ישראלים. ביידן יכול להפסיק לממן את ההרג בעזה, אם היה רוצה".
לא התאמצו להביא את הרבש"ץ
מתנחל שלישי הוא עינן טנג'יל שתועד בנובמבר 2021 כשהוא תוקף חקלאים פלסטינים ופעילים ישראלים שהגיעו למסוק זיתים באדמות הכפר צוריף.
ב"שיחה מקומית" דיווחנו בזמנו כי מתנחלים רעולי פנים הגיעו ממאחזים קרובים באזור בת עין, השתמשו באבנים ובאלות ופצעו לפחות שלושה פעילים ישראלים שנזקקו לטיפול רפואי, ובהם הרב אריק אשרמן. רכז הביטחון נכח במקום, ותועד כשלצידו צעיר משליך אבנים. נגד טנג'יל הוגש כתב אישום באשמת תקיפה וחבלה ממשית. הוא הורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירות של פציעה כשהעבריין מזוין ותקיפה הגורמת חבלה של ממש.
בצו האמריקאי נכתב כי טנג'יל "היה מעורב בתקיפת חקלאים פלסטינים ופעילים ישראלים על ידי תקיפתם באבנים ובאלות, וכתוצאה מכך נפצעו כך שנדרשו לטיפול רפואי". כמו לגבי זיכרמן, בצו נכתב שטנג'יל היה "מעורב במישרין או בעקיפין או ניסה לעסוק בתכנון, הזמנה, הכוונה אחרת, או השתתפות במעשה אלימות או איום באלימות נגד אזרחים".
נטע בן פורת, פעילת זכויות אדם, נפצעה באירוע ממכות אלה, שספגה ברגליה ובראשה. "היינו שמונה ישראלים," משחזרת בן פורת. "עינן והחבר שלו תקפו באלות, ופעיל נוסף נעמד ביני לבינם ואז היכו אותי. הוא הודה, אבל עוד אין גזר דין. הוא הואשם בתקיפה, אפילו לא בנסיבות מחמירות או על רקע לאומני. השמיטו שהוא תקף עם עוד אנשים. בכתב אישום לא ברור למה הוא תקף. הוא טען להגנה עצמית, למרות שעמדתי בצד וצילמתי והוא היכה אותי".
בעיני בן פורת, הסנקציות "מגוחכות". "מכולם, מי שארה"ב מצאה להטיל עליו סנקציות זה בחור בן 19 שתקף ישראלים פעם או פעמיים? זה לא רלוונטי", היא אומרת. "יכלו להתאמץ קצת יותר, כמו למשל הרבש"צ שהביא את הפורעים במכונית והשגיח מלמעלה עם נשק, או בעלי חוות האחראים לגירוש של קהילות שלמות. אם הבעיה זו אלימות מתנחלים וההשפעה שלה על פלסטינים, אז לצאת דווקא נגד מי שפגע בישראלים? אבל אולי זה אות מבשר לבאות. הלוואי שזה צעד ראשון, שיטילו סנקציות על סמוטריץ' ויוסי דגן. זה קצת יותר משמעותי מללכת על הפיונים הכי קטנים, העבריינים הקטנים בקצה השרשרת".
יצר אווירה של פחד
המתנחל הרביעי הרשימה הוא ינון לוי, מקים חוות מיתרים. לפי הצו, לוי "הוביל קבוצת מתנחלים שעסקו בפעולות שיצרו אווירה של פחד בגדה המערבית. הוא הוביל בקביעות קבוצות של מתנחלים במאחז חוות מיתרים שתקפו אזרחים פלסטינים ובדואים, איימו עליהם באלימות נוספת אם לא יעזבו את בתיהם, שרפו את שדותיהם והרסו את רכושם. לוי ומתנחלים נוספים בחוות מיתרים תקפו שוב ושוב ישובים רבים בגדה המערבית".
בצו האמריקאי נאמר כי לוי "מוחזק כאחראי או שותף או שעסק במישרין או בעקיפין או ניסה לעסוק בתכנון, הזמנה, הכוונה אחרת, או השתתפות במאמצים להעמיד אזרחים בחשש סביר מאלימות במטרה או השפעה של צורך בשינוי מקום מגורים".
האלימות שיצאה מחוות מיתרים הביאה, בין השאר, לפינויה של הקהילה הפלסטינית ח'ירבת זנותה – כ-27 משפחות, בסך הכל כ-300 נפשות, השוכנת קרוב למחסום מיתר בדרום הגדה המערבית. תושביה אולצו לנוס על נפשם מחשש לחייהם בנובמבר. על פי ארגון "כרם נבות", בבעלותו של לוי נמצאת חברה לעבודות עפר שנשכרה בעבר כדי לבצע הריסות עבור המדינה. החברה גם עסקה בחסימת הדרך לסוסיא בתחילת המלחמה.
הטענות כלפי לוי מוזכרות גם בעתירה שהגישה עו"ד קמר משרקי-אסעד בשם תושבים פלסטינים בנובמבר 2023. בעתירה נאמר כי תושבי זנותה נמצאים כבר שנים תחת מתקפות והתנכלויות של מתנחלי החוות הסמוכות, "ובפרט חוות מיתרים שבראשה ינון לוי".
באמצעות בולדוזר מבנים ותשתיות בכפר סוסיא בראשית המלחמה.
בהודעה האמריקאית נכתב שלוי עומד בראש קבוצה של מתנחלים שיוצרת אווירה של פחד ותוקפת שוב ושוב קהילות פלסטיניות. "הוא מוביל בקביעות קבוצה של מתנחלים שתוקפים פלסטינים, מציתים את שדותיהם, הורסים את רכושם ומאיימים עליהם שיפגעו >
— Yuval Ganor (@yuval_ganor) February 4, 2024
בעתירה גם מצוין כי לוי עמד בראש קבוצה של מתנחלים, שהגיעה בחברת שני חיילים לכפר ב-12 באוקטובר 2023, היכתה תושבי כפר, איימה לרצוח אותם, ניפצה פאנלים סולריים והרסה מכונית". ב-16 באוקטובר, נאמר בעתירה, "נכנסו אל הכפר סוסיא חיילים, ועימם מתנחל שנהג בדחפור בשם ינון לוי". לפי העתירה, הדחפור שבו נהג לוי, "החל במעשי הרס נרחבים ומאסיביים של מבנים, תשתיות, עצי זית וגידולים חקלאיים נוספים השייכים לתושבי הכפר".
לוי שונה מעט משלושת המתנחלים האחרים ברשימה האמריקאית, שכן אינו פעיל "פשוט", אלא ממובילי חווה של מתנחלים. בשנים האחרונות, הוקמו בגדה המערבית עשרות חוות כאלה, והן בלב המאמץ לגרש פלסטינים מאדמתם. אף שחלקן הגדול לא הוקמו כחוק, הן מקבלות תמיכה ממשלתית, וגיבוי מהצבא.
"לא האמנתי שזה יקרה", אמר ראש כפר ח'רבת זנותה בתגובה על הטלת הסנקציות. "קראנו את ההחלטה ושמחנו מאוד. ינון לוי הוא אחראי במאחז, הוא מאלה שבתחילת המלחמה הגיע ואיים עלינו שנעזוב את הכפר. אנחנו מקווים שזה יעזור לנו בתביעה שהגשנו בבקשה לחזור לאדמות שלנו. אנחנו מקווים שבית המשפט יראה שהאמריקאים מטילים סנקציות, אבל בישראל לא עושים שום דבר".
לדברי אל תל, חשוב לזכור את ההקשר הרחב של אלימות מתנחלים: "המתנחלים לא עושים את זה לבד", הוא אמר. "הממשלה שולחת אותם, והמשטרה לא עושה להם דבר כשהם תוקפים. הם יודעים ששום חוק לא חל עליהם, הם לא מפחדים משום דבר. אנחנו מקווים שהממשלה תראה שארה"ב פועלת בעניין ולכן תתחיל לפעול נגדם, שיפסיקו לתקוף ולגרש. האמריקאים לא יכולים להגיד מילה על עזה, כי שם יש את חמאס, אבל פה אין (חמאס), אז הם שואלים למה יש פה התקפות אלימות של מתנחלים".
כמו מרואיינים אחרים, אל תל מקווה כי שבהמשך הצו יתרחב למתנחלים אחרים כמו "סמוטריץ' ובן גביר, ושהקונסוליה והשגרירות האמריקאית ילחצו על המנהל האזרחי או המשטרה למנוע את ההתקפות ולהחזיר אותנו לאדמה שלנו".
"שיחה מקומית" פנתה לעורך דינו של חסדאי אולם הוא לא ענה. פנינו גם ללוי, אבל הוא לא השיב. לכלי תקשורת אחרים לוי אמר שמדובר ב"האשמות שווא". מעורך דינו של טנג'יל הפנו אותנו לארגון "חוננו", אבל מהארגון נמסר שהם אינם מייצגים אותו בנוגע לצו. הניסיון להגיע לזיכרמן לא צלח.
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן