חשש בשייח' ג'ראח: הדקירה תנוצל להגברת הלחץ על הפלסטינים

הדקירה של מתנחלת משייח' ג'ראח בידי נערה פלסטינית הזכירה שבשכונה הזו אין ממש שכנות בין יהודים וערבים. הפגנת הימין בשכונה והתנהגות המשטרה עלולים לסמן ששייח' ג'ראח שוב בדרך להיות חברון

מאת:
הפגנת ימין בשייח׳ ג׳ראח, לאחר שנערה פלסטינית דקרה מתנחלת (צליום: אורן זיו)

"לעשות נקמה בגויים". הפגנת ימין בשייח׳ ג׳ראח, לאחר שנערה פלסטינית דקרה מתנחלת (צילום: אורן זיו)

אתמול, שעות לאחר שנערה בת 14 משייח' ג'ראח דקרה מתנחלת שגרה מולה, עשרות פעילי ימין יצאו להפגין בשכונה. כמו במצעד הדגלים בלוד, רובם היו נערים. הם נשאו דגלי ישראל ושרו מגוון שירים וסיסמאות של נקמה,  ובראשם "נקם אחת משתי עיני", "לעשות נקמה בגויים" וסיסמה שחוברה במיוחד, "מחבלת ערבייה צריכה למות בירייה".

בניגוד לדיכוי של הפגנות השמאל או של פעילים פלסטינים בשכונה, השוטרים ליוו את מפגיני הימין, נתנו להם לצעוד כמעט בחופשיות, מלבד קטע קצר של כמה עשרות מטרים שבו עומדים הבתים המיועדים לפינוי מדייריהם הפלסטינים. לא השליכו עליהם רימוני הלם ולא ביצעו מעצרים. בשלב מסוים המפגינים רצו ללא הפרעה לחלק העליון של השכונה. כשמפגיני השמאל עשו את המסלול הזה, ח"כ עופר כסיף הוכה על ידי שוטרים.

donate

כשתושבי השכונה יצאו מבתיהם לצלם את הצועדים, פעילי הימין קראו לעברם "מחבלים החוצה", והשוטרים דחפו לאחור את הפלסטינים לקול תרועות המפגינים. המשטרה חסמה את אנשי הימין מול הבתים המיועדים לפינוי, והם החלו לקרוא "ערבים גנבים, צאו מיד הבתים", חיקוי של סיסמאות מפגיני השמאל. כשהקריאות הגזעניות נמשכו מול המחסום המשטרתי, הודיע מפקד המשטרה במקום, סנ"צ רונן חזוט, שאם הקריאות יימשכו, הוא יפזר את ההפגנה בכוח. הקריאות פחתו, אך לא נעלמו, וההפגנה לא פוזרה.

בניגוד למה שקרה במאי השנה, המשטרה לא פיזרה בכוח את התושבים הפלסטינים שישבו  על המדרכה מחוץ לבתיהם. ההתנהגות הזו של המשטרה היתה אחת הסיבות להתפרצות המהומות לפני חצי שנה. עם זאת, בסביבות עשר בלילה, כוחות משטרה ועיריית ירושלים פירקו והחרימו את "סככת הסולידריות" מחוץ לבית משפחת אל-כורד, שנמצאת במקום שנים, ובה יושבים רבים מתושבי השכונה. הסככה לא הוקמה בעקבות הדקירה, ולא היו בה כל פוסטרים או שלטים.

בחלק מכלי תקשורת בישראל נכתב ש"מחבלת דקרה שכנה יהודייה". אבל מלבד הקירבה הפיזית, "שכנוּת" היא לא ההגדרה הנכונה ליחסים בין התושבים הפלסטינים למתנחלים, שהתיישבו בעשור האחרון בבתים בשכונה שתושביהם הפלסטינים פונו מהם. כלי תקשורת ישראליים התאספו אתמול מחוץ לביתה של מוריה כהן שנדקרה, בית שבו התגוררה משפחת ע׳אווי עד 2009, אז פונתה ונאלצה לעבור לגור בשכירות במחנה הפליטים שועפט.

מרחק עשרים מטר מהם, עמדו מחוץ לבית משפחת אל-כורד תושבים וכלי תקשורת פלסטיניים. אולם משפחת הדוקרת העדיפה לא לדבר עם התקשורת, ובאופן כללי היה נראה שהתושבים הפלסטינים בשכונה הלומים מהאירוע.

"לא מדברת עם השכנות". מוריה כהן עם משפחתה אחרי הדקירה (צילום: אורן זיו)

"לא מדברת עם השכנות". מוריה כהן עם משפחתה אחרי הדקירה (צילום: אורן זיו)

"אני מכירה אותה בַּפַּנים", סיפרה כהן לאחר שחזרה לביתה מבית החולים, "אני לא מהאנשים שמדברים עם השכנות הערביות בשעות הפנאי, זה לא השיח". ואכן, מלבד חילופי דברים לא חביבים או עימותים, אין כל קשר בין התושבים למתנחלים. השיחה בין מונא אל-כורד למתנחל שגר בחלק מהבית שלה – שבה הטיחה בו "אתה גונב את הבית שלי", והוא ענה "אם אני לא אגנוב אותו, מישהו אחר יגנוב", היתה למפורסמת.

משפחת הנערה שדקרה את כהן אתמול היא אחת מ-13 המשפחות הנמצאות בסכנת פינוי קרובה. סבה של הנערה סיפר בעבר בראיון ל"שיחה מקומית" על ההיסטוריה של המשפחה, שגורשה ב-1948 מחיפה, עברה לשטח ירדן, ומתגוררת מאז 1956 בשייח' ג'ראח, בשטח שלפחות בחלקו היה בבעלות יהודית לפני 1948. חלק מהבתים המקוריים של המשפחות המתגוררות היום בשייח' ג'ראח קיימים עדיין בחיפה וביפו, אבל חוק נכסי נפקדים מונע מהם לתבוע אותם חזרה. הזכות לקבל רכוש מלפני 1948 שמורה רק ליהודים.

לאירוע הדקירה, אך גם להפגנה שבאה אחריה, יש פוטנציאל להבעיר מחדש את השכונה. בחודש שעבר התושבים הפלסטינים המאוימים בפינוי דחו את הצעת בית המשפט העליון להכיר בבעלות היהודית על בתיהם, ובתמורה להמשיך לגור בהם עוד שני דורות כדיירים מוגנים. בית המשפט צפוי לפרסם בקרוב פסק דין, שספק אם ייתן צדק למשפחות הפלסטיניות.

גם לפני עשור וגם סביב אירועי מאי השנה, המשטרה והמתנחלים יצרו בפועל מעין "חברוניזציה" של הרחוב הקטן בשייח' ג'ראח, עם מחסומים, הגבלות תנועה, נוכחות משטרתית סביב השעון, ומתנחלים המגיעים להסתובב ברחובות. מיד לאחר הפיגוע אתמול, פעילי ימין הצביעו על קשר בין הפגנת השמאל השבועית בשכונה ובין הדקירה, שהתרחשה בנקודה שבה מתכנסים המפגינים. סביר שהמתנחלים ישתמשו בדקירה כדי לנסות לחזק את ההתנחלות היהודית בשכונה ולהגביר את הלחץ על המשפחות הפלסטיניות.

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן

אילוסטרציה: pixabay

פרשת NSO היא רק סימפטום של האמונה הישראלית בכוחות הביטחון

התרגלנו לפטור כל ביקורת על אמצעי הביטחון במשיכת הכתף של "מלחמה היא דבר מכוער", וכך הפכה "מלחמה" למטפורת ברירת המחדל בכל פעם שאנחנו רוצים לזרוק הצידה את זכויותיו של מישהו. ועכשיו, שלא במפתיע, זה הגיע לתוך הטלפון שלנו

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf