newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

המשטרה מעתיקה את מודל רחוב השוהדא בחברון לשכונת שייח ג'ראח

מזה מספר שבועות המשטרה הקימה מחסומי קבע בכניסה לאחד הרחובות בשכונה. כמו בחברון, בעוד מתנחלים מורשים להיכנס באופן חופשי, התושבים הפלסטינים צריכים להוכיח את מגוריהם כדי להיכנס. ארגון עדאלה: "אמצעי גזעני שכמותו נראים רק באפלים שבמשטרים"

מאת:

בחודש האחרון, מאז התגברה המחאה בשייח׳ ג'ראח נגד פינוי הבתים, השכונה המזרח ירושלמית סובלת ממגבלות תנועה חמורות.

המחסום המשטרתי בכניסה לרחוב עות'מאן בן עפאן בשייח׳ ג׳ראח, מאי 2021 (צילום: אורן זיו)

"התיוג המשפיל והמגונה שמופעל על ידי המשטרה רק כנגד פלסטינים, משמש כלי בידי הימין הקיצוני כדי להחזיק את התושבים הפלסטינים כבני ערובה בביתם". המחסום המשטרתי בכניסה לרחוב עות'מאן בן עפאן בשייח׳ ג׳ראח, מאי 2021 (צילום: אורן זיו)

בתחילת מאי, המשטרה חסמה את הכניסה לרחוב עות'מאן בן עפאן רק בלילה כדי למנוע מהצעירים שקיבלו השראה מהניצחון בשער שכם להגיע ולהביע סולידריות עם המשפחות. ברחוב נמצא ביתה של משפחת ע׳אווי שפונה ב-2009 ובו גרים מתנחלים, וכן ביתה של משפחת אל כורד- שעל חלק ממנה השתלטו מתנחלים באותה שנה.

לפני כשלושה שבועות המשטרה החלה להקים מחסומים קבועים בכל היציאות והכניסות של הרחוב, המאוישות 24 שעות על ידי שוטרים. ב-16 במאי, לאחר שצעיר פלסטיני דרס ופצע שבעה שוטרי מג״ב, הוקם בכניסה הראשית מחוסם עם בטונדות. גם שלוש הכניסות האחרות לרחוב נסגרו. המחסומים הוצבו ביום שח"כ איתמר בן גביר פירק את ״לשכתו״ בשייח' ג'ראח בעקבות לחץ פוליטי, אחרי שבן גביר הגיע לסיכום עם משטרת ירושלים על נוכחות קבועה של שוטרים במקום תמורת פירוק לשכתו.

ההגבלות הללו פגעו קשות במרקם החיים של השכונה. בעוד מתנחלים או בלי חזות יהודית דתית נכנסים פעמים רבות ללא כל בדיקה, פלסטינים שגרים במקום נבדקים בקפידה. קרובי משפחתם וחבריהם שבאים לבקרם, גם בתקופת החג, לא הוכנסו. על אקטיביסטים פלסטינים ופעילי שמאל הכניסה נאסרה כליל.

״הם רק מהדקים את הסגר על השכונה עוד ועוד״ סיפר השבוע זכריה עודה, מהקואליציה להגנה על זכויות הפלסטינים בירושלים ״אנחנו מודאגים שהזמני יהפוך לקבוע, כמו ברוחב השוהדא בחברון ובאזורים אחרים בגדה המערבית. זה צעד מסוכן והסלמה מצד כוחות הכיבוש״.

כמו תושבים אחרים איתם שוחחתי, עודה מציין את ההשפעה של החסימות במהלך החג. ״חוסמים גם את הבנים והבנות שלנו שעזבו את השכונה, הם באים לבקר את ההורים ולא נותנים להם להיכנס כי בתעודת הזהות הם רשומים בכתובת אחרת. ברמדאן ובחג אנשים לא יכלול בקר את קרובי משפחתם, אתה יכול לדמיין את זה?״

״הרחוב נהפך לרחוב השוהדא מספר שתיים״, אומר סאלח דיאב, תושב הרחוב שנסגר וממובילי המחאה כנגד הפינויים. בתחילת החודש שוטרים שבר את רגלו לאחר שפרצו לביתו. בהמשך דיאב נעצר למספר ימים, לאחר שמתנחלים תקפו ארוחת איפטאר מחוץ לביתו. ״הם (השוטרים, א"ז) טיפשים, מנסים לעשות הכל באלימות. הם עובדים בשביל המתנחלים שאומרים להם מה לעשות. זה לא הפתעה בשבילנו. אבל לא ניתן להם לעשות את זה, יום אחרי יום נמשיך להיאבק על הצדק״.

התחושה שמדובר בחברון לא נוצרה רק עקב סגירת הרחוב לתנועה, אלא גם מהפעילות האינטנסיבית של המשטרה בחודש האחרון – שפיזרה בכוח פלסטינים שהגיעו לשבת ולשיר, ביצעה מעצרים ופלישות לבתים, ובשבוע שעבר ירתה כדור ספוג בג'נא קיסוואני  בת ה-16בכניסה לביתה וגרמה לפציעתה באורח בינוני. ״זה חלק מהדיכוי של האנשים, לסגור את האזור, להשתמש בבואש, פלישה לבתים ומעצר של צעירים, כל זה חלק מהמדיניות נגד שכונה שהיא בלב של ירושלים, כדי לשלוט בכל האזור״, אמר עודה.

השבוע, בלילה שבין שלישי לרביעי הגיעו פקחי עריית ירושלים בלווי שוטרים ומחקו גרפיטי מעל הקיר החיצוני של בית משפחת אל כורד, עם שמות המשפחות בשכונה. שעות לפני כן, יהונתן יוסף, חבר מועצת עיריית ירושלים מסיעתו של אריה קינג, הגיע לשכונה וניסה למחוק גרפיטי שמצויר על אחד הבתים. שוטרים הרחיקו אותו מהמקום. הלילה, השוטרים שהגיעו מחקו גם את הגרפיטי שיוסף החל למחוק.

״למה מחקו את השמות של המשפחות? מה הבעיה בציור הזה?״ תוהה נביל אל כורד, שעל קיר חצרו התנוסס הציור עד שנמחק. "אין שום חוק שמאפשר את זה״.

תושבת פלסטינית של השכונה מנסה לשכנע שוטר כי הגבר שאיתה, שלא נשא ת.ז. עליו, הוא בעלה והם מתגוררים בשכונה:

"אמצעי גזעני שכמותו נראים רק באפלים שבמשטרים"

בתחילת השבוע הגיש ארגון עדאלה בשם תושבי שייח ג'ראח והקואליציה להגנה על זכויות הפלסטינים בירושלים, עתירה לבג"ץ בדרישה להסיר את המחסומים שהציבה המשטרה בכניסות לשכונה.

בעתירה, שהוגשה באמצעות עו"ד סאוסן זהר ממרכז עדאלה, נטען כי הגבלת חופש התנועה תוך אכיפתה באמצעות תיוג גזעני, היא בלתי חוקית. כמו כן העתירה מדגישה כי אין חוק שמסמיך את המשטרה להציב את המחסומים, ואף לו היתה קיימת חקיקה כזו באופן תיאורטי, הרי שהסמכה כזו לו היתה מאפשרת תיוג גזעי.

המחסום המשטרתי בכניסה לרחוב עות'מאן בן עפאן בשייח׳ ג׳ראח, מאי 2021 (צילום: אורן זיו)

המחסום המשטרתי בכניסה לרחוב עות'מאן בן עפאן בשייח׳ ג׳ראח, מאי 2021 (צילום: אורן זיו)

המחסום המשטרתי בכניסה לרחוב עות'מאן בן עפאן בשייח׳ ג׳ראח, מאי 2021 (צילום: אורן זיו)

המחסום המשטרתי בכניסה לרחוב עות'מאן בן עפאן בשייח׳ ג׳ראח, מאי 2021 (צילום: אורן זיו)

ממרכז עדאלה נמסר: "המשטרה שגם כך פורשת את חסותה על ההשתלטות הכוחנית של המתנחלים על שכונת שייח' ג'ראח, מפעילה כעת אמצעי גזעני שכמותו נראים רק באפלים שבמשטרים, ואשר מנוגד גם למשפט הבינלאומי. התיוג המשפיל והמגונה שמופעל על ידי המשטרה רק כנגד פלסטינים, משמש כלי בידי הימין הקיצוני כדי להחזיק את התושבים הפלסטינים כבני ערובה בביתם. הנעשה בכניסות לשכונה יחד עם המתקפות הליליות על התושבים הפלסטינים, יש בהם כדי להמחיש בבירור מהי אותה עליונות יהודית שישראל נאבקת בימים אלה לשמר ושבשמה היא מביאה לשפיכות דמים."

בתגובת המדינה שניתנה בתחילת השבוע נטען כי על העתירה להידחות. ״החלטה זו התקבלה על רקע רצף הפרות סדר ואירועי אלימות חמורים במקום, וכל תכליתה היא מניעת הישנותם ומניעת הסלמה וחיכוך במקום. בניגוד לנטען בעתירה, מדיניות הכניסה והיציאה לשכונה מתבצעת באופן שוויוני ומידתי, אשר נועדה לשמור על מרקם החיים התקין של תושבי השכונה, ולצד שמירה על הסדר הציבורי במקום ומניעת פגיעה ממשית וחמורה בביטחון הנפש או רכוש״, נכתב בתשובת המדינה. תאריך לדיון בעתירה טרם נקבע.

אך המדיניות החדשה לא משפיעה רק על רחוב עות'מאן בן עפאן. גם בצידה השני של השכונה, במתחם אום הרון, הקימה המשטרה ״עמדת שמירה״ של שוטרים,עם בטונדות המאוישת 24 שעות ביממה, לאחר שבמקום הוצתו שלוש מכניות של מתנחלים שגרים בשני בתים עליהם השתלטו בשנים האחרונות.

העמדה הוקמה ממש בכניסה לביתו של כרים. ״אני מרגיש שהם אצלי בסלון, זה מפריע לילדים לישון, השוטרים עושים רעש, מדברים במילים לא יפות ומשתינים מחוץ לבית. השבוע הם הדליקו מדורה כדי להתחמם, הכל מטונף״, הוא מספר.

״מאז שהם הגיעו אין לנו פרטיות בבית, אני מאמין שהם מכירים אותנו טוב, יודעים מתי אוכלים ומתי מתקלחים. זו ענישה קולקטיבית. הילדים מפחדים, אחד מהם עושה פיפי במיטה, אבל הם יתרגלו״.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מרצים רבים תמכו במכתב הנזיפה במרצה בגלל הדעות שלה על 7 באוקטובר. סטודנטים באוניברסיטה העברית מפגינים למען הדחתה של פרופ' נדירה שלהוב-קיבורקיאן (צילום: חיים גולדברג / פלאש 90)

מרצים רבים תמכו במכתב הנזיפה במרצה בגלל הדעות שלה על 7 באוקטובר. סטודנטים באוניברסיטה העברית מפגינים למען הדחתה של פרופ' נדירה שלהוב-קיבורקיאן (צילום: חיים גולדברג / פלאש 90)

אקדמיה שלא יוצאת נגד ההרג והדיכוי לא ממלאת את תפקידה

כשהופיע איום על ביטול פרסי ישראל, האקדמיה בישראל הזדעקה. אבל היא בוחרת למלא את פיה מים ביחס לזוועות בעזה, ואפילו עוזרת בסתימת הפיות של סטודנטים ומרצים פלסטינים. ככה לא עושים אקדמיה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf