אחרי שער שכם, הצעירים בירושלים רוצים לנצח גם בשייח' ג'ראח
בלילות האחרונים, צעירים פלסטינים מתכנסים מול הבתים המיועדים לפינוי בשייח' ג'ראח. המתנחלים מזעיקים את המשטרה, השוטרים מפזרים את הצעירים בכוח, אבל הם לא נרתעים: "הניצחון בשער שכם נתן לנו כוח", הם אומרים
בימים האחרונים, מדי ערב, עם סיום צום הרמדאן, מתכנסים צעירים פלסטינים למחות בשכונת שייח' ג'ראח שבמזרח ירושלים נגד הפינוי הקרוב של משפחות פלסטיניות מהמקום.
בארבעת הלילות האחרונים, המשטרה מפזרת בכוח רב – ברימוני הלם, פרשים, התזת בואש ומעצרים – את הצעירים, שיושבים מחוץ לבתים המיועדים לפינוי, אוכלים, שרים ומבלים כביטוי של סולידריות עם תושבי השכונה.
אמש (שלישי) הגיעה האלימות המשטרתית לשיא, עם מעצר בכוח של שלושה מפגינים. אחד מהם הוא מוחמד אל-כורד, שביתו מיועד לפינוי. מפגין אחר הוטח לקרקע כששוטר מניח את רגלו על צווארו. הוא נלקח לניידת המשטרה מדמם, ובהמשך הערב פונה כשהוא עצור לבית החולים.
כדי להבין את העניין הגובר של הצעירים הפלסטינים בנעשה בשכונה, צריך לחזור לאירועים בשער שכם בחודש שעבר, אז המחאה העממית הצליחה לגרום למשטרה להוריד את הגדרות במקום. "הניצחון שם נתן לצעירים כוח, הם ראו שהם יכולים להשיג תוצאות, וכעת בכל מקום שיש כיבוש, כמו פה, הם יגיעו", אמר אמש הפעיל מוחמד אבו חומוס מעיסאוויה.
בעוד בתקשורת הישראלית האירועים בשייח' ג'ראח מתוארים כ"עימותים" או "הפגנה", בפועל הצעירים הפלסטינים מסתפקים בכך שהם יושבים מחוץ לבתים שבסכנת פינוי: אחד מהם הוא הבית של משפחת אל כורד, שמתנחלים השתלטו על חצי ממנו, והשני הוא ביתה של משפחת ראווי, שפונה בעשור הקודם ובו חיים כיום עשרות מתנחלים.
למתנחלים במקום ההתכנסות הזו מפריעה, והם מזעיקים מדי ערב את המשטרה. אתמול המשטרה כבר נערכה במקום מראש, ושוטרי יס"מ חסמו מהשעה שמונה בערב את הרחוב הצר ולא אפשרו לצעירים להגיע לאזור הבתים.
אחמד, אחד הצעירים המגיעים לשכונה מדי ערב, סיפר: "אנחנו יושבים, שרים ומדברים, אבל למשטרה זה מפריע ומגיעים כל ערב לפנות אותנו בכוח. זו לא הפגנה, אבל גם אם כן, זכותנו להיות כאן".
סביב השעה עשר, כמה מתנחלים ירדו מהבית של משפחת ראווי והחלו להתווכח עם הצעירים. מתנחלים אחרים נראו משוחחים עם שוטרי היס"מ ומצביעים על צעירים מסוימים. השוטרים החלו לדחוף את הצעירים הפלסטינים אל מחוץ לרחוב, וסביב החסימה המשטרתית החלה מחאה.
באותה שעה, מונא ומחמוד אל כורד, בני 23 ו-20, עשו את דרכם חזרה לביתם, שעל חלקו הקדמי השתלטו מתנחלים ב-2009. "ביקשנו מהשוטרים לעבור, אמרתי להם ׳אני גרה פה אתם מכירים אותי׳ והם התנפלו על מוחמד והפילו אותו לקרקע", סיפרה מונא.
بوحشية.. الاحتلال يقمع شاباً ويعتقله داخل حي الشيخ جراح في القدس المحتلة.#أنقذوا_حي_الشيخ_جراح #savesheikhjarrah pic.twitter.com/CJZNx0QVOJ
— شبكة قدس الإخبارية (@qudsn) May 4, 2021
אחיו הגדול של מחמוד כתב בשנה שעברה ב"שיחה מקומית" על מאבקה של המשפחה והקושי לפנות לקהל בינלאומי. סרטון שצולם בחודש שעבר, שבו נראית מונא מתווכחת עם המתנחל שגר בחלק של ביתה שפונה, הפך לוויראלי. "אם אני אצא מפה, זה לא יחזור", אומר המתנחל. מונא עונה לו: "יעקוב, אתה יודע שזה לא הבית שלך". והוא עונה: "כן, אבל אם אני אלך, את לא תחזרי. אם אני לא אגנוב אותו (את הבית), מישהו אחר יגנוב".
"בטח שיש לי תקווה", אמרה אל כורד כשהיא מחכה לאחיה העצור מחוץ לתחנת המשטרה ברחוב סלאח א-דין. "ניסיון העבר הוא ברור, גם בשער שכם וגם בשער האריות (המאבק נגד המגנומטרים ב-2017, א"ז) ההתקוממות של הצעירים היא שהצילה את המקום. נכון שהיו גם לחצים מדיניים, אבל אני מרגישה שהתנועה של הצעירים היא זו שעשתה את ההבדל.
"בסופו של דבר, המחאה שלנו היא לא אלימה, אנחנו פועלים בשקט, אנחנו שרים, אבל מדכאים אותנו עם מכונית מי הבואש, עם גז, מעצרים, גם פורצים לתוך הבתים, מסתערים עלינו. לפני יומיים אני ומוחמד ירדנו מהבית ותקפו אותנו. ברור שהנוכחות של הצעירים כאן עוזרת לנו. העניין של שייח ג'ראח הוא העניין שלהם (של הצעירים, א״ז), הבתים שלנו הם הבתים שלהם, מה שקורה לבתים בשייח' ג'ראח יקרה לבתים שלהם בעתיד. ברור שאחרי מה שקרה בשער שכם, הצעירים הרגישו ניצחון".
"אם יהיה פינוי, יהיו פה אלפים", אמר עבדלפתח סקאפי, בן 70, שביתו מיועד לפינוי. "לילדים האלה אין פחד, כי הם מרגישים שאין להם עתיד. הם הולכים לעבוד אצל היהודים, במערב ירושלים, והמתנחלים והקיצוניים (פעילי ימין קיצוני, א״ז) באים ותוקפים אותם. אם אתה מוציא אותי מהבית ויש לי שישה ילדים, אתה חושב שהם ישכחו את זה?"
גם בשני בלילה, שוטרים פיזרו את הצעירים שהתאספו בשכונה בעזרת פרשים, רימוני הלם והתזת בואש. שני צעירים נעצרו, ואחד מהם תועד שהוא מדמם מפניו בזמן שהויא מובל למעצר.
במהלך האירועים ביום שני נפצע סלאח דיאב, ממובילי המחאה בשכונה. שוטרים הסתערו לתוך חצר ביתו, ריססו אותו בגז והפילו אותו לקרקע. מאוחר יותר התגלה שרגלו נשברה, וכעת היא מגובסת.
"לא עשיתי כלום, הייתי בתוך הבית שלי", שיחזר דיאב אתמול. "המשטרה פועלת בטיפשות, באלימות שלה היא מביאה רק עוד אלימות. אנשים רק מגיעים לשבת והם מתקיפים אותם, בדיוק כמו בשער שכם. מפריע למתנחלים לשמוע ערבית מתחת לבית שלהם. מה שמותר להם, אסור לנו. בל"ג בעומר הם הדליקו מדורות, ריקודים, כולם שיכורים. אמרתי לשוטר: 'אמרתם שאנחנו מפריעים לתנועה, זזנו והכל היה בסדר. אז מה עכשיו?' ׳זה חג של יהודים׳, הוא אמר לי".
ביום שבת האחרון, הגיעו למקום צעירים מאום אל פחם למחות נגד הפינויים הקרובים. המשטרה החרימה דגלי פלסטין, למרות שאין שום מניעה חוקית להניף אותם, ועצרה שלושה מפגינים. אתמול התקיימה משמרת מחאה בכניסה לאום אל פחם.
תושבים ופעילים קושרים את האלימות כלפי עופר כסיף וזריקת רימוני הלם לעבר המפגינים בשכונה בחודש שעבר לפעילות המשטרה בימים האחרונים. נראה שכמו בשער שכם, האופציה היחידה שמכירים במשטרה היא שימוש ביותר כוח כדי לפתור את ה"בעיה": נוכחות של צעירים פלסטינים בשכונה שמפריעים למתנחלים. עדות לכך ניתן למצוא בהודעות שיצאו אתמול בקבוצות טלגרם של מתנחלים, שם פעילים נקראו להגיע לתמוך במשפחות היהודיות ש"סובלות מהתנכלות קשה של הערבים".
במהלך הערב אתמול, הגיעו עדכונים על כך שראש הזרוע הצבאית של חמאס מוחמד דף הזהיר כי "אם התוקפנות כלפי בני עמנו בשכונת שייח' ג'ראח לא תפסיק מייד, לא נעמוד מנגד והאויב ישלם מחיר כבד". מעט אחרי ההכרזה, מאות יצאו להפגין במרכז רמאללה.
בניגוד לעשור הקודם, אז רוב הפעילים נגד פינויים היו יהודים או בינלאומיים, נראה שהפינויים הקרובים תופסים תשומת לב רבה ברחוב הפלסטיני. פוסטים בנושא מועלים לרשתות החברתיות, וכלי תקשורת פלסטינים מדווחים בשידור חי מהמקום מדי ערב.
שמונה המשפחות הנמצאות בסכנת פינוי, כמו כל מהמשפחות במתחם כרם אל-ג'אעוני, הן משפחות של פליטים שגורשו מבתיהם במלחמת 1948. בשנות ה-50, השלטונות הירדניים וסוכנות אונר"א שיכנו אותם במקום, שהיה אז שטח ריק ללא מבנים. לאחר כיבוש ירושלים ב-67׳ פעלו עמותות מתנחלים לקבל את הבעלות על השטח, שלטענתן נמצא בעבר בידי הקדשים יהודיים.
ההליכים המשפטיים נמשכו עשרות שנים. בשנה שעברה הורה בית המשפט המחוזי על פינוין של שמונה משפחות, הכוללות בסך הכל כ-500 נפשות. בשבוע שעבר התקיים בבית המשפט העליון דיון מקדמי לגבי רשות ערעור על החלטת המחוזי. השופטת דפנה ברק ארז הורתה למשפחות להודיע עד מחר (חמישי) האם יסכימו לקבל הסדר ולפיו הן יכירו בבעלות המתנחלים על בתיהן, ובתמורה יוכלו להמשיך לגור בהם בשכירות מוגנת.
אם המשפחות הפלסטיניות יסרבו, מה שסביר להניח שיקרה, ברק ארז תצטרך להחליט בשבוע הבא האם לאפשר להן לערער על החלטת הפינוי. דחיית הבקשה לרשות ערעור עשויה להוביל לפינוי של ארבע המשפחות כבר לאחר סיום הרמדאן וחג השבועות.
אסקאפי אומר שהם יסרבו להכיר בבעלות המתנחלים על הבתים. "זה לא יקרה", הדגיש אסקאפי, "אנחנו לא מכירים בבעלות שלהם על האדמה שלנו. זאת האדמה של מוסלמים יותר מ-500 שנה. דחקו אותנו לפינה, אבל אנחנו לא מוכנים לחתום על זה. הסוגיה שלנו נמשכת כבר 50 שנה, אם היתה להם זכות על הקרקע, לא היו נותנים לנו להישאר כל כך הרבה זמן. אם המתנחלים אומרים שזו אדמה שלהם, למה הם מציעים 10 מיליון? כל החיים שלנו אנחנו בבית הזה, רק המחשבה שנאלץ להתפנות קשה מאוד".
בתגובה נמסר מהמשטרה: "אמש פעלו כוחות משטרה ומשמר הגבול בשכונת שייח' ג'ראח שבמזרח ירושלים בעקבות מחאה בהשתתפות עשרות מפגינים שהפרו את הסדר תוך יידוי אבנים ובקבוקים לעבר כוחות המשטרה. כוחות המשטרה נאלצו לפזר את המתפרעים תוך שימוש באמצעים. במהלך הפרת הסדר נעצרו שלושה חשודים בגין אותה הפרת סדר".
אך כאמור במקום לא התקיימה "הפרת סדר", אלא התכנסות של צעירים שפוזרה על ידי המשטרה. במהלך הערב אבן אחת נזרקה לעבר המכתזית.
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן