האלימות כלפי עופר כסיף: הפער בין הודעת המשטרה למציאות
ההפגנה בשייח' ג'ראח התנהלה בשקט, מפקד המשטרה זיהה את ח"כ כסיף, כסיף לא תקף שוטרים, האלימות כלפיו חרגה מ"כוח סביר", אין תיעוד לשוטרים פצועים, ואין תיעוד ל"אלימות של כסיף". שש הערות על מה שקרה ביום שישי
אתמול (שישי) שוטרים תקפו והיכו את ח"כ עופר כסיף במהלך המחאה השבועית בשכונת שייח׳ ג'ראח במזרח ירושלים. לאור ההחלטות האחרונות של בתי המשפט לאשר פינוי של משפחות פלסטיניות מהשכונה, המחאה אתמול היתה גדולה מהרגיל: כמאה פעילים יהודים הצטרפו להפגנה השבועית, שצעדה בין בתים שהמתנחלים כבר השתלטו עליהם בעשור הקודם, לבין בתים בסכנת פינוי מיידית.
ח״כ עופר כסיף אחרי התקיפה של השוטרים נגדו במהלך הפגנה נגד פינוי בתים בשייח ג'ראח שבמזרח ירושלים (צילום: אורן זיו)
לאחר שמראות האלימות כלפי ח"כ כסיף הופצו ברשתות החברתיות ובתקשורת, פרסמה המשטרה תגובה שנועדה להצדיק את הפגיעה בנבחר ציבור, מעשה שהוא חריג אפילו בסטנדרטים של משטרת ירושלים.
הנה התגובה המלאה:
"מתחקור ראשוני של האירוע עולה כי במהלך מחאה שנערכה בשכונת שייח ג'ראח ולאחר שמשתתפיה החלו להפר סדר במקום ולא נשמעו להנחיית המשטרה, ניתנה הוראה על פיזורה.
"המפגינים במקום המשיכו בהפרת הסדר, במהלכה אחד המפגינים תקף את אחד השוטרים תוך שהוא בועט בו וחובט באגרוף לפניו. השוטרים נאלצו להשתמש בכוח סביר על מנת לעצור את התוקף, מאחר ולא הזדהה במהלך האירוע וכשהתברר כי מדובר בחבר כנסת שוחרר במקום. מספר שוטרים נפצעו ונזקקו לטיפול רפואי. משטרת ישראל תמשיך לאפשר לכל אדם את חופש הביטוי והזכות להפגין אך לא נאפשר הפרת סדר אלימה ואנו מגנים בכל תוקף פגיעה באנשי חוק. ממ"ז ירושלים ניצב דורון תורג'מן הורה על תחקור האירוע".
אבל התגובה הזו לא חופפת למה שראיתי בעצמי ולתיעוד המצולם מהמקום. הנה שש הערות המציגות את תגובת המשטרה כרחוקה מהאמת.
1. בתגובת המשטרה נטען, כאמור, ש"במהלך מחאה שנערכה בשכונת שייח ג'ראח ולאחר שמשתתפיה החלו להפר סדר במקום ולא נשמעו להנחיית המשטרה, ניתנה הוראה על פיזורה". בפועל השוטרים הגיעו לקראת סוף ההפגנה, שעד אז צעדה בשקט בין הבתים המיועדים לפינוי ואלה שכבר פונו בעשור הקודם. השוטרים הגיעו לרחוב צר, שבו כמעט לא עוברות מכוניות, והורו ברמקול לפזר את ההפגנה תוך שתי דקות, זמן שלא יכול היה להספיק ליותר ממאה מפגינים לעזוב את המקום. השוטרים מנעו מהמפגינים להתקדם, והם בחרו לחזור לגינה המרכזית בשכונה, משם התחילה ההפגנה ושם היתה אמורה להסתיים. אך גם לעבר הגינה המשטרה לא אפשרה להם לצעוד, והשוטרים החלו לדחוף את המפגינים ולזרוק רימוני הלם לתוך הקהל. בשום שלב לא התרחשה "הפרת סדר" מצד המפגינים. חשוב להדגיש: אלמלא הגיעה המשטרה למחאה, שבה השתתפו מבוגרים רבים, היא היתה נגמרת ללא שום אירוע חריג.
2. כדי להצדיק את התקיפה של ח״כ כסיף טענה המשטרה כי "אחד המפגינים תקף את אחד השוטרים תוך שהוא בועט בו וחובט באגרוף לפניו". אך זה לא מה שאני ראיתי שהתרחש. גם שני סרטונים המתעדים את האירוע מתחילתו מוכיחים שכסיף לא תקף, אלא רק דיבר עם השוטר וסירב לזוז אחורה אחרי שהשוטר דחף אותו בחוזקה. אז התחילה האלימות קשה כלפיו.
עכשיו בשיח ג'ראח השוטרים משתגעים, זורקים רימוני הלם ומפוצצים במכות את ח"כ @ofercass
די לכיבוש! pic.twitter.com/V6py9UU2J2
— Nitsan Ron (@Nitske1) April 9, 2021
למרבה המזל, במקרה הזה היה מדובר בח״כ, ולכן הוא שוחרר, והאירוע הגיע לראש מהדורות החדשות. במצב אחר, אם היה מדובר במפגין שמאל יהודי או פלסטיני, המשטרה כלל לא היתה צריכה להמציא את כל הטענות השקריות ויכלה להסתפק בקביעה שהעצור "תקף שוטרים", טענה שסביר שהיתה מתורגמת גם לכתב אישום חמור.
3. בהודעת הדוברות נטען כי "השוטרים נאלצו להשתמש בכוח סביר על מנת לעצור את התוקף". בתיעוד המצולם רואים שוטר מכניס אגרופים לפניו של כסיף, מפיל אותו ארצה, חונק אותו, ואז, כשכסיף שרוע אל הקרקע, שוטרים נוספים מצטרפים אליו ובועטים בכסיף. זה לא "כוח סביר". "כשהייתי על הרצפה הם המשיכו, קיללו אותי תוך כדי שהם מרביצים, קראו לי בן שרמוטה וכל מיני כאלה", שחזר כסיף.
המעצר של כסיף חושף את העובדה שמבחינת השוטרים בשטח, אם הוחלט לעצור מפגין, לגיטימי מבחינתם להפעיל נגדו אלימות קשה במקום להשתמש בכוח המינימלי הנדרש כדי לעכב אותו. התופעה, שבה שוטרים נוספים מצטרפים לאלימות כלפי מפגין שכבר שרוע על הקרקע, מוכרת לכל מפגין או מפגינה מיותר מדי אירועים.
4. המשטרה טענה שח"כ כסיף "לא הזדהה במהלך האירוע וכשהתברר כי מדובר בחבר כנסת שוחרר במקום". אך רק רבע שעה לפני התקיפה, כשהמשטרה רק הגיעה להפגנה, שוחח כסיף עם מפקד תחנת שלם רונן חזוט בניסיון לאפשר למחאה להמשיך בשקט. צילום של השיחה בין השנים מפריך את טענת המשטרה. "שאלתי למה הם רוצים לפזר הפגנה שלווה", שחזר כסיף. "הוא אמר שמבחינתו זו תהלוכה לא חוקית ושאנחנו חוסמים את הכביש. אמרתי לו ׳תן לנו להמשיך, נלך בצדדים' והוא ניסה למצוא את הדרך להראות שגם זה לא חוקי". כסיף העיד שחזוט זיהה אותו. "לא הייתי צריך להזדהות", הוא אמר.
ח״כ עופר כסיף משוחח עם מפקד תחנת שלם רונן חזוט, כרבע שעה לפני ששוטרים תקפו אותו,במהלך הפגנה נגד פינוי בתים בשייח ג'ראח שבמזרח ירושלים (צילום: אורן זיו)
אפשר לטעון שכסיף אמנם דיבר עם המפקד, אך השוטרים לא זיהו את חבר הכנסת. אך כבר בתחילת התקיפה, כשכסיף "נחטף" מתוך ההפגנה על ידי השוטרים, ניתן לראות את חזוט, שכסיף שוחח אתו זמן קצר לפני כן, עומד בסמוך לשוטר שהחל את התקיפה. למרות נוכחותו של המפקד חזוט במקום, השוטרים שתחת פיקודו חנקו את כסיף, הפילו אותו לקרקע, והיכו אותו. הם שחררו אותו רק שתי דקות מאוחר יותר.
"הם ידעו שאני ח״כ", אומר כסיף. "זה הכל הצגה. גם אני אמרתי להם וכולם צעקו להם".
5. בהודעת הדוברות גם נטען כי "מספר שוטרים נפצעו ונזקקו לטיפול רפואי". אין לכך כל תיעוד בסרטונים שצולמו במקום. בשטח לא ראינו אף אמבולנס מפנה שוטרים לטיפול. אך לעומת זאת, מלבד כסיף, שלושה מפגינים ועיתונאי טופלו בשטח על ידי פרמדיקים של הסהר האדום, לאחר שנפגעו מרימוני הלם וממכות של השוטרים. העיתונאי פונה לאחר מכן לבית החולים אל מוקסד, שם עבר בדיקות.
ח״כ עופר כסיף מקבל טיפול באמבולנס של הסהר האדום (צילום: אורן זיו)
6. בפני כתבים טענו דוברים של המשטרה כי המשטרה מחזיקה ב"תיעוד של תקיפת השוטר". הטענות האלה, חייבים לומר, לא מופיעות בתגובה הרשמית. אך עד עתה המשטרה לא פרסמה תיעוד כזה. מהתיעוד מהשטח עולה שלפחות שתיים ממצלמות הגוף של השוטרים המעורבים באירוע היו במצב הקלטה. פנינו למשטרה בבקשה לקבל את התיעוד, אך במשטרה בחרו שלא להגיב לפנייה.
עוד נקודה שלא קשורה לדוברות המשטרה. האלימות הקשה נגד כסיף זכתה לסיקור נרחב ולגינויים מכל רחבי הקשת הפוליטית, אבל חשוב להזכיר מדוע המפגינים הגיעו בכלל למחות במקום.
בחודשים האחרונים, בית המשפט השלום בירושלים הוציא או אישר מחדש צווי פינוי לשמונה משפחות פלסטיניות משייח' ג'ראח לטובת חברה הנמצאת ככל הנראה בבעלות מתנחלים. הבסיס החוקי לפינוי הוא טענות שהמשפחות הפלסטיניות יושבות על קרקע שהיתה בבעלות יהודית לפני 1948.
שמונה המשפחות, הנמצאות בסכנת פינוי, כמו כל מהמשפחות במתחם כרם אל-ג'אעוני, הן משפחות של פליטים שגורשו מבתיהם במלחמת 1948, והשלטונות הירדניים וסוכנות אונר"א שיכנו אותם במקום בשנות ה-50, כאשר השטח היה ריק, ללא מבנים.
בפסקי הדין האחרונים גם כמעט לא ניתן למצוא התייחסות לכך, שהתושבים הפלסטינים בנו את המבנים במקום בעצמם, בסיוע השלטונות הירדניים וסוכנות אונר"א. אולם אף שאין מחלוקת על כך שלפני שנות ה-50 השטח היה ריק ולא היו עליו מבנים שהיו בבעלות יהודית, מרגע הפינוי הנכסים עוברים במלואם לחברת נחלת שמעון. בפסקי הדין גם אין התייחסות לעובדה, שחוק נכסי נפקדים אינו מאפשר לתושבים פלסטינים לדרוש חזרה את רכושם שנותר בתוך שטח ישראל, כפי שעושות עמותת המתנחלים, שטוענות לבעלות על השטח לפני 1948.
המאבק נגד הפינויים בשכונה החל ב-2009, ומדי שבוע נערכת במקום מחאה נגד הכוונה להוציא את התושבים מבתיהם. המחאה בזמנו הצליחה לעצור לכמעט עשור את הפינויים בכל השכונה, עד שב-2017 פונה בית במתחם אום הרון.
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן
