חוק ההסדרים: נתניהו מנסה לפגוע בעבודה המאורגנת
בהשראת ז'בוטינסקי מנסה ראש הממשלה להכניס בדלת האחורית את חוק בוררות חובה, שנועד לצמצם מאוד את יכולת השביתה, מה שיחליש מאוד את העובדים כולם
כותבים אורחים: אמיר בשה ומורן סבוראי
ראש הממשלה בנימין נתניהו לוחץ על שר האוצר משה כחלון להכניס הסדרי בוררות חובה במסגרת חוק ההסדרים הקרוב, כך לפי דיווח באתר גלובס אתמול (שלישי). משמעותה של בוררות חובה היא כרסום ביכולת של ארגוני העובדים לנקוט בצעדים ארגוניים, כלומר להשתמש בנשק השביתה ככלי להביא הישגים לעובדים ולהבטיח את זכויותיהם.
נושא בוררות חובה עלה לראשונה כבר בשנות השלושים של המאה הקודמת. אז הוא היה למוקד הסכסוך שהביא לפילוג בין תנועת הפועלים לבין התנועה הרביזיוניסטית (אמה הורתה של "הליכוד"), לפרישת הרביזיוניסטים מההסתדרות הכללית ולהקמת הסתדרות עובדים נפרדת (הסתדרות העובדים הלאומית). זאב ז'בוטינסקי, מנהיג הציונות הרביזיוניסטית ביקש להישאר יחד עם צאן מרעיתו בין כותלי ההסתדרות הכללית, ואולם התנה את מניעת הפילוג בין היתר ביישום בוררות חובה, הצעה שנדחתה מכל וכל על-ידי דוד בן גוריון.
> המדינה לצלמים שהותקפו על ידי חיילים: סיכנתם את חיי הכוחות
במענה להתקפות כלפיו כי הוא מבקש לשבור את העבודה המאורגנת השיב ז'בוטינסקי חד הלשון והכישרון למבקריו במאמר מכונן בעיתון "היום" תחת הכותרת "יאָ, בּרעכען!" ("כן לשבור"), שהתפרסם ב-4.11.1932, כי הוא אינו רוצה לשבור את ההסתדרות, חס ושלום, כדבריו, ואין לו גם כוונה לשבור את העבודה המאורגנת ("פועלים חייבים להיות מאורגנים", הדגיש), אבל סייג כי הוא כן רוצה לשבור את מונופול ההסתדרות בשלטון. בהמשך דבריו התייצב ז'בוטינסקי לצד בעלי ההון והלין על הקשיים הנערמים מולם בשל שביתות של עובדים.
לב הבוררות הוא בהסכמה
בנימין נתניהו, שאביו בן ציון נתניהו היה מזכירו האישי של ז'בוטינסקי, מבקש להצליח היכן שרָבּוֹ של אביו נכשל לפני מעל 80 שנה, ולהביא לפגיעה בכוחם הארגוני של העובדים בישראל.
המחשבה כי ניתן לקיים עבודה מאורגנת ללא זכות שביתה היא מוטעית. רק התארגנות העובדים ועמידתם שכם-אל-שכם מאפשרת איזון מסוים בין כוח המיקוח המוחלש של העובדים לבין כוחו הגדול יותר של המעסיק. רק כשניתנת לעובדים הזכות לפעולה משותפת, ובליבה הזכות לשבות (שכמובן שיש להפעילה במידתיות), יש סיכוי כי ישמע באמת קולם של העובדים ותנתן להם האפשרות להשפיע על מקום העבודה – המקום בו הם נמצאם לא פעם מרבית שעות היום ומשקיעים בו את מיטב מרצם, כשרונם, הידע, והניסיון המקצועי הנרכש שלהם. בשל כך קבעו אמנות בינלאומיות וקבע הדין הישראלי את מעמדה של זכות השביתה כזכות יסוד מעין חוקתית.
הצעת חוק בוררות חובה עלתה כבר ערב כינונה של הממשלה הנוכחית בניסיונו שלא צלח של ראש הממשלה לעגן אותה במסגרת ההסכמים הקואליציוניים. הצעת חוק זו עלתה גם שנתיים קודם לכן ונמוגה, בין היתר בשל התנגדותם הנחרצת של גורמים שונים, מראשי מערכת המשפט והאקדמיה. אלה הדגישו כי מדובר בהצעה שאינה אלא הפרטה של המערכת השיפוטית – מערכת שנועדה להעניק לאזרחי ישראל את זכות היסוד המוכרת בכל מדינה מודרנית לפתור סכסוכים ללא עלות (למעט אגרה שככלל אינה גבוהה). אם החוק יעבור, תהפוך הבוררות הפרטית והיקרה למסלול עוקף למערכת המשפט. כמו כן ציינו המבקרים כי מדובר אפילו בפגיעה בליבו של הליך הבוררות – שהרעיון המרכזי בו הוא שהוא מתבצע בהסכמה הדדית.
ראוי להמשיך ולשמור על עקרונות אלה, שנועדו להגן עלינו – אזרחים ועובדים – ולהימנע מלקבל את הצעת החוק החדשה.
עו"ד ד"ר מורן סבוראי ועו"ד אמיר בשה הם שותפים במשרד בשה זבידה סבוראי, המתמחה ביחסי עבודה.
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן