newsletter icon
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

לידיעת השר בנט: במשרדך פועל כבר מרכז מורשת יהדות המזרח

אם בנט היה רוצה לתקן עוול היסטורי הוא היה מחדש את התקציב ליחידות הקיימות במשרדו. אבל בנט ניצל את ועדת ביטון על מנת לעורר ניכור ושנאה, היסודות עליהם נשענת מנהיגותו

מאת:

החל משנת 1976 פועל במשרד החינוך "המרכז לשילוב מורשת יהדות המזרח", ובעשור האחרון פועלת במקביל יחידה נוספת בשם "תחום מורשת קהילות ישראל". אם שר החינוך היה רוצה באמת לתקן עוול היסטורי, כפי שהעיד על עצמו, היה מחליט על הזרמת תקציבים ליחידות הקיימות, תוך בחינה מחודשת של תפקידן. אלא שבנט מתנגד לרב תרבותיות, ולכן אינו פועל לתיקון כל עוול. במקום זאת הוא ניצל את ועדת ביטון לליבוי תחושות תסכול וניכור, אלה היסודות עליהם נשענת מנהיגותו.

מה שבנט לא יודע על ועדת שמעוני

סיפורנו מתחיל בשנת 1974, כאשר חביב שמעוני ממפלגת העבודה התמנה כחבר הכנסת השמינית. הוא נולד בעיראק, בן העדה הכורדית, ועלה לארץ כתינוק עם משפחתו בשנת 1936. שמעוני העלה הצעה לסדר היום בדבר "פעולה דחופה להצלת מורשת יהדות המזרח". בשלוש השנים הבאות עמד בראש ועדה של חברי כנסת, שקיימה חמש עשרה ישיבות וכנסים, "בהשתתפות מומחים, נציגי מוסדות, נציגי עדות ועוד". את הדברים אני קורא מתוך דברי ימי הכנסת, הכנסת השמינית, 1977, החל מעמוד 1295.

במסמך הסיכום של עבודת הוועדה, שהתקבל בכנסת במרץ 1977, נכתב: "מכיוון שהתרבות המערבית נתקבלה בחברה הישראלית כתרבות דומיננטית, המשפיעה גם באמצעות כלי התקשורת, נקלעו בני עדות המזרח לרגשות תסכול, נחיתות, ניכור ואדישות. הוועדה קובעת בצער שרשויות החינוך חטאו בהזנחת נושא מורשת יהדות המזרח, ונושאות לא במעט באחריות למצב שנותר כתוצאה מכך". לתיקון המצב המליצה הוועדה על שורה של פעולות בשלושה תחומים: תיעוד ומחקר; תוכניות לימודים והוראה; תרבות, אמנות והשתקפות באמצעי התקשורת.

ועדת שמעוני תלתה את האשם במדיניות "מיזוג העדות", שבעקבותיה "נתפורר המבנה הקהילתי והתרבותי של בני עדות המזרח". ואכן, שר החינוך דאז, אהרון ידלין, אמר: "חטאנו כאשר ראינו בדור האבות דור מדבר. אבות שחיים במדבר רוחני מגדלים בנים בשממה תרבותית". ידלין לא רק אמר, אלא גם עשה, ובספטמבר 1976 הקים במשרד החינוך את "המרכז לשילוב מורשת יהדות המזרח".

> שלושה חששות מהמלצות ועדת ביטון

.נפתלי בנט מקבל את דו"ח הוועדה מידי ארז ביטון (פלאש90)

חוזרים לחטא הקדמון של ההאחדה. נפתלי בנט מקבל את דו"ח הוועדה מידי ארז ביטון (פלאש90)

מה שבנט לא יודע על המרכז לשילוב

המרכז לשילוב פעל כאמור בשלושה תחומים: מחקר, הוראה ותרבות, שהם בדיוק שלושת תחומי ההמלצות של ועדת ביטון 2016. בשנת 1985 כתב נחמיה לבציון, שעמד בראש יד יצחק בן צבי, כי "בשבע השנים האחרונות קמו בכל האוניברסיטאות מרכזי מחקר והוכנו תוכניות הוראה, שראשיתם בתקציבים שהעמיד המרכז לשילוב". הדברים נכתבו בכתב העת "פעמים – רבעון לחקר קהילות ישראל במזרח", שיוצא לאור עד היום בתקציבי המרכז לשילוב.

בשנת 2002 יצאה מהדורה חגיגית של "פעמים" לציון עשרים וחמש שנים להקמת המרכז לשילוב. הסוציולוג זאב שביט כתב: "בהשראתו של המרכז הפכו גם ההיסטוריה והתרבות של יהודי ארצות האסלאם והבלקן למושא של הזיכרון הקיבוצי הלאומי […] העבודה המחקרית שנערכה ונערכת, ביוזמתו של המרכז ובהשראתו, מעלה את ההיסטוריה של קהילות היהודים בארצות האסלאם והבלקן בעת החדשה, ומכניסה אותה אל תוך הקנון של ההיסטוריוגרפיה הישראלית".

עודד כהן, מבכירי משרד החינוך כתב: "כיום מקובלת התפיסה הרואה את הפלורליזם התרבותי כנתון". כדוגמה לתיקון לימודי ההיסטוריה, הוא מציין תוכנית חינוכית בשם "העליות הגדולות מארצות האסלאם". הקהילות הנכללות באוגדן זה הן מרוקו, אלג'יריה, תוניסיה, לוב, מצרים, תימן, עיראק, איראן, הודו, בוכארה, גרוזיה, אתיופיה, סוריה ולבנון. האם בנט לא מכיר את התוכנית שפותחה במשרדו?

עוד העיד עודד כהן: "בעשרים וחמש השנים האחרונות נכללו יוצרים בני זמננו ויצירות בנות זמננו בתוך מחזור הדם של תכניות הלימודים, שהרי לא ניתן עוד להסתפק במבחר יצירות מתור הזהב בספרד". גם על השינוי הזה בתוכנית הלימודים בספרות המליצה ועדת ביטון.

במצגת שהכין המרכז לשילוב במשרד החינוך, מפורטים עשרות יעדים לקידום. בין השאר: קיום כנסים וימי עיון, הקמת מאגר מידע ממוחשב, סיורים מודרכים לתלמידים, הכשרת פרחי הוראה, מפעלים חינוכיים בתחום האמנות, המוזיקה, התקשורת והקולנוע ועוד. בשקף האחרון נכתב: "הגדלת התקציב לפיתוח כל הנ"ל". וזה הסיפור: עם השנים ייבש משרד החינוך את התקציבים של המרכז לשילוב מורשת יהדות המזרח, ולכן השפעתו התמעטה.

נא להכיר: אגף מורשת ותחום מורשת קהילות ישראל

תוך כדי מעקב אחר תולדות המרכז לשילוב, מתברר שלמעשה יש למשרד החינוך שני מרכזים שכאלה. שרי החינוך, מאז לימור לבנת בראשית שנות האלפיים, החשיבו מאוד את העיסוק במורשת. כך, במקביל למרכז לשילוב מורשת יהדות המזרח (שפועל במסגרת מינהל חברה ונוער של המשרד), נוסד אגף מורשת (במזכירות הפדגוגית של המשרד). באגף הזה פועל "תחום מורשת קהילות ישראל", ותוכלו לראות כאן את התוכניות הרבות שהוא מפעיל אודות קהילות ספרד, פס, קווקז, בבל, תוניסיה ועוד. האם שר החינוך בנט לא מכיר גם את זה?

> בנט מלאים ומְשַכְּנֵז את מורשת יהדות ספרד

נפתלי בנט (יונתן סינדל / פלאש90)

האם יש לו מושג מה קורה אצלו במשרד? נפתלי בנט (יונתן סינדל / פלאש90)

"יהדות המזרח" הוא שוב חטא ההאחדה

השנים הרבות שבהן פעל המרכז לשילוב מורשת יהדות המזרח מאפשרות לבחון את מידת הצלחתו. בעניין זה מעלה ירון הראל (2002), היסטוריון של תולדות ישראל באוניברסיטת בר אילן, שתי טענות. האחת, שעצם קיום המרכז לשילוב מותיר את מורשת קהילות המזרח במעמד "טעון טיפוח נצחי". במילים אחרות: אפליה, גם היא מתקנת, היא עדיין אפליה המגדירה את התחום ככזה שאינו בליבת החינוך.

טענה שניה היא שההגדרה "יהדות המזרח" נובעת מתפיסה של "אחדות תרבותית", תפיסה שכנגדה יצאו חברי הכנסת השמינית מלכתחילה. כותב הראל: "סבורני כי הגיעה העת להפסיק להשתמש במונח יהדות המזרח, אלא לפרקו לגורמים מפורטים כגון יהדות ספרד, התפוצה הספרדית בעולם החדש, יהדות צפון אפריקה, יהדות מזרח אסיה, יהדות ארצות האסלאם, יהדות האימפריה העות'מאנית וכדומה". אם נותיר את התפיסה של "מזרח אחד", היכן יכנסו יהודי אתיופיה הנוצרית, יהודי הודו או יהודי סין?

מכלל זה מתברר שאם רוצים לתקן את עוול קיבוץ הגלויות, הרי זה באימוץ תפיסה רב תרבותית. זה ממש לא "עם אחד", כפי שבנט תופס את הדבר. האחדה של תרבויות שונות למקשה אחת, אפילו תחת השם "מזרח", היא עוד מאותו חטא היוהרה.

על גבה של ועדת ביטון בנט מלבים את העוול ההיסטורי

נסכם: יש במשרד החינוך שתי יחידות שתפקידן לטפח את המחקר וההוראה של מורשת יהדות המזרח, וכלל לא בטוח שנכון להמשיך להפעילן כיחידות טיפוח. אם שר החינוך היה רוצה באמת לתקן את העוול ההיסטורי, הוא היה מחדש את התקציבים ליחידות הקיימות, תוך דיון מחודש בתפקידן.

אלא ששר החינוך נפתלי בנט מתנגד לרב תרבותיות. לכן הוא לא עשה דבר לתיקון, אלא דווקא פועל לליבוי תחושת העוול ההיסטורי. באמצעות ועדת ביטון, בנט עורר רגשות של תסכול, נחיתות, ניכור ואדישות, אלה בדיוק הדברים שהכנסת השמינית ביקשה לרפא. מנהיגותו של בנט, כך אני מסיק, אינה נבנית על דרך הריפוי, אלא דווקא על דרך השנאה לאחר והפחד ממנו.

> שנה לממשלה – אל מול אתגרי החינוך בנט חדל אישים

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן

מראשיתה של המחאה מפגין המחנה הליברלי ובראשו האקדמיה סירוב מוחלט להכיר בהיבטים אחרים של אותו מהלך. מרצים וסטודנטים מוחים נגד ההפיכה המשטרית, 5 בפברואר 2023. (צילום: תומר נויברג / פלאש 90)

שתי אונות ימניות וליברלים עיוורים  

המעמד היהודי הליברלי בהובלת האקדמיה מתעקש להכחיש את הקשר בין שתי האונות המרכיבות את מוח הממשל הנוכחי. לכן הוא יכול להתקומם נגד ביטויים מסוימים של "ההפיכה המשטרית" ולהתעלם ממופעים אחרים שלה, או גרוע מכך – לשתף איתם פעולה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf