newsletter icon
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

ה-4 בנובמבר: היום שבו העציר המנהלי עלאן יהפוך ללא מסוכן

הצבא החליט לשחרר את העציר המנהלי מוחמד עלאן, והתנה זאת בכך שלא יחזור לשבות רעב. כך נעלמה ברגע אחד מסוכנותו של מי שהוגדר כמסוכן עד שיש לכלוא אותו בלי ראיות

מאת:

פתאום קם אדם ומגלה שהוא כבר לא מהווה איום על מדינת ישראל. אחרי שנכלא במשך שנה שלמה ללא משפט, שבת רעב במשך יותר מחודשיים עד שנגרם לו נזק מוחי, הוחזר למעצר מנהלי כשהחל להתאושש רפואית ופתח שוב בשביתת רעב, החליט הצבא לשחרר את מוחמד עלאן ממעצרו.

אתמול (שלישי) הודיע מועדון האסיר הפלסטיני כי מעצרו המנהלי של עלאן, ששבת רעב במשך 65 ימים, לא יוארך, וכי הצבא הסכים לשחררו ב-4 בנובמבר הקרוב. על פי הדיווח בעיתון "הארץ", במערכת הבטחון אשרו כי התביעה הצבאית התחייבה שלא להאריך את צו המעצר המינהלי של עלאן, ואמרו כי "השחרור תלוי בכך שלא ישבות רעב".

מאבקו של מוחמד עלאן, על כל גלגוליו, חושף את מנגנוני קבלת ההחלטות השרירותיים והנקמנים של מערכת הבטחון, ואת ההיעדרות המוחלטת של פיקוח, ביקורת ובקרה על השימוש שעושה המדינה בכלי המעצר המנהלי, שאמור לשמש במקרים חריגים במיוחד. מנגנונים שמאפשרים להגדיר יום אחד אדם כמסוכן כל כך עד שצריך לאסרו מייד ללא הצגת ראיות, ויום אחר כך לשחררו לאחר שמסוכנותו נעלמת באחת.

אז כיצד הפך ה-4 בנובמבר לתאריך היעד שבו יהפוך העציר המנהלי מוחמד עלאן ללא מסוכן? לאן נעלם המידע המודיעיני הסודי שקבע לפני כשבועיים כי גם לאחר שנגרם לו נזק מוחי בעקבות שביתת הרעב הוא מהווה סכנה?

> הדרך היחידה להתמודד עם שביתות הרעב היא להפסיק עם המעצרים המנהליים

הפגנה בתמיכה בשובת הרעב מוחמד עלאן, בכניסה לאשקלון (קרן מנור / אקטיבסטילס)

הפגנה בתמיכה בשובת הרעב מוחמד עלאן בכניסה לאשקלון, 17 באוגוסט 2015 (קרן מנור / אקטיבסטילס)

שביתת הרעב של עלאן הגיעה לסיומה לאחר 65 ימים, שהובילו את שובת הרעב לכדי סכנת חיים, לאחר שבפני בג"צ הוגשה חוות דעת רפואית הגורסת כי נגרם לו נזק מוחי שלא ניתן לדעת האם הוא בלתי הפיך. בית המשפט הקפיא את צו המעצר המנהלי נגדו אך לא התייחס לעצם כליאתו של עלאן בצו מנהלי, אלא טען כי בשל הנזק המוחי שמידת מסוכנותו של העציר ירדה, ולכן אין טעם להחזיקו כלוא. וכך, כמעט ארבעה שבועות לאחר שהפסיק את שביתת הרעב, ממש כשהיה אמור להשתחרר מאשפוזו בבית החולים ברזילי, הגיעו למיטתו של עלאן שוטרים ולקחו אותו בחזרה למרפאת כלא רמלה, שם הכריז על חידוש שביתת הרעב שלו (אותה הפסיק לפני כעשרה ימים בעקבות המגעים לשחרורו). הצבא טען אז כי מידע מודיעיני חדש מצביע על מסוכנותו של עלאן.

מוחמד עלאן, עורך דין בן 33 מהכפר ענאבוס הסמוך לשכם, נעצר לפני שנה ב-6 לנובמבר 2014, ומאז הוא מוחזק במעצר מנהלי בלא שהואשם בדבר. לאחר שמעצרו המנהלי חודש בפעם השנייה, מבלי שניתנה לו ההזדמנות להגן על עצמו, החליט עלאן לפתוח בשביתת רעב.

במהלך שביתת הרעב הסבירה מערכת הביטחון כי עלאן הוא פעיל הג'יהאד האיסלאמי המעורב בפעילות אלימה, שנכלא בעבר למשך שלוש שנים לאחר שנשפט על רקע פעילותו בארגון ומעורבותו בגיוס מתאבדים וסיוע למבוקשים. גם לאחר שנעצר שוב בבית החולים ברזילי, טענה מערכת הביטחון כי עלאן מקדם פיגועים וכי המידע בעניינו הוא "רב וחמור". עד כה לא הוצגו שום ראיות לטענות אלו של מערכת הביטחון ועלאן נכלא על פי ראיות עלומות שלא הוצג בפניו מעולם.

אולם מאז פתח מוחמד עלאן בשביתת רעב נראה כי החטא החמור ביותר שלו הוא עצם הפתיחה במחאה שהצליחה ליצור לחץ ותשומת לב ציבורית גדולה. תגובת מערכת הביטחון כפי שהובאה ב"הארץ" לפיה עלאן לא ישוחרר בנובמבר אם יחזור לשבות רעב, מעלה שאלות רבות לגבי המניעים והאופן בו נקבעת מסוכנותו של אדם. האם מערכת הבטחון טוענת שאם עלאן יחזור לשבות רעב זו תהיה הוכחה שהוא מסוכן לבטחון האיזור?

המקרה של עלאן ממחיש כיצד ניתן לכלוא בקלות רבה ולמשך זמן לא מוגבל אנשים, בלי להציג ראיות, בלי לתת דין וחשבון, ובלי שמישהו בכלל יעלה בדעתו לשאול שאלות. גם לא בתי המשפט, שבמדינה דמוקרטית היו מסרבים לשלוח לכלא אנשים בצורה שרירותית ובהליכים שברור שאינם עומדים בשום סטנדרט של חוק וצדק.

אם מוחמד עלאן לא יהיה מסוכן ב-4 בנובמבר, הוא גם לא מסוכן עכשיו, ולכן יש לשחררו באופן מיידי ולאפשר לו לעבור להמשך טיפול רפואי בבתי החולים בגדה המערבית. המשך החזקתו במעצר, בתנאים הבסיסיים של המרכז הרפואי של שב"ס, היא התעללות נקמנית שממשיכה לפגוע בבריאותו. 

> מול סימני השאלה, הצבא חייב לפרסם את תיעוד הירי בצעירה בחברון

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
חוק העתיקות הפלסטיני מתייחס לכל התקופות, ללא אפליה של דת או תרבות. מסגד נבי עכאשה במערב ירושלים שהוסב ל"קבר בנימין". (צילום: רפי גרינברג)

חוק העתיקות הפלסטיני מתייחס לכל התקופות, ללא אפליה של דת או תרבות. מסגד נבי עכאשה במערב ירושלים שהוסב ל"קבר בנימין". (צילום: רפי גרינברג)

ואולי צריך להחיל את חוק העתיקות הפלסטיני על ישראל?

בימין טוענים שלפלסטינים אין קשר לממצאים היהודיים בגדה המערבית, ולכן צריך להעביר את האחריות לארכיאולוגיה שם לידי ישראל. אבל ליותר מ-90% מהאתרים בישראל אין קשר להיסטוריה יהודית, אז אולי שהפלסטינים ידאגו להם?

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf