בג"ץ לעציר המנהלי: תשתחרר ממעצר רק אם תהפוך לצמח
המסר החדש של ישראל לעצירים המנהליים הוא שאין שום דרך לנצח כליאה לא צודקת, ללא משפט וללא הגבלת זמן. הדרך היחידה לזכות בחירות היא תרדמת או מוות
כותבת אורחת: מרב זונשיין
בהחלטתם "להקפיא" את מעצרו המנהלי של מוחמד עלאן אתמול (רביעי) שלחו שופטי בג"ץ מסר ברור: אם אתה צלול בדעתך ואם גופך עדיין (איכשהו) מתפקד – תשאר במעצר ללא אפשרות להשתחרר. אבל אם תשקע בתרדמת, נשקול להסיר את הצו המנהלי, לפחות זמנית.
במלים פשוטות יותר: כל עוד שאתה תכלס צמח, אתה חופשי ללכת. אבל אם נראה שמצבך משתפר קצת – נמשיך לכלוא אותך ללא משפט. בפסק דינם השופטים אליקים רובינשטיין, חנן מלצר וניל הנדל כתבו זאת כך: "על פני הדברים אין העותר בנידון מהווה סיכון לעת הזאת בשל מצבו הרפואי" ועל בסיס זה הקפיאו את המעצר.
זוהי החלטה מחפירה מנקודת מבט הומניטארית. המדינה עומדת מהצד בזמן שמצבו של עלאן הולך ומדרדר מאז שאיבד את הכרתו ביום שישי. הגוף שלו הפך – סמלית ופיזית – לשדה הקרב של מדיניות המעצרים המנהליים של ישראל.
ההחלטה גם מדגימה את כוחה העצום של שביתת הרעב ככלי של התנגדות לא אלימה נגד כליאה ללא משפט. המדינה לא יכולה להתעלם מהכלי הזה, ולא למנוע את השימוש בו. בכך שהיא איפשרה למוחמד עלאן להגיע למצב שאליו הגיע, מבהירה המדינה שהדרך היחידה מבחינתה שבה אדם יכול לקרוא תיגר על המדיניות הדרקונית הזאת היא להרעיב את עצמו עד כדי נזק מוחי – כלומר, כמעט להרוג את עצמו.
סיפורו של מוחמד עלאן הוא סיפור חזק כי הוא מגלם בתוכו את הסיפור של ההתנגדות הפלסטינית לכיבוש הישראלי כולה. פעם אחר פעם ישראל מוכנה לוויתורים רק מול הפעלת כוח פלסטיני, כפי שראינו באינתיפאדות הראשונה והשנייה, שרק הן הובילו לנסיגות משטחים.
הדרך היחידה לקרוא תיגר על המונופול שישראל שומרת לעצמה בתחום הפעלת הכוח הפיזי, האלימות, היא להפקיע את הכוח הזה בגופך. לכן עציר פלסטיני בשביתת רעב הוא הסמל האולטימטיבי להתנגדות, והשביתה היא אחת מהדרכים היעילות ביותר לחשוף ולערער את מנגנוני השליטה של ישראל בפלסטינים.
מרב זונשיין היא עיתונאית עצמאית, עורכת וכותבת באתר 972+. הפוסט פורסם במקור באנגלית באתר 972+, ותורגם על ידי חגי מטר.
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית










