newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הם לא יתנו לנו את הזכויות שלנו. אנחנו ניקח אותן בעצמנו

בעברית משרד הרווחה טוען שאנחנו לא כשירים לאימוץ. באנגלית משרד החוץ דווקא מספר שיש ללהט"ב זכויות אימוץ מלאות. המדינה צריכה את הקהילה הגאה הרבה יותר משהקהילה הגאה זקוקה לה. הגיע הזמן להבין שיש לנו כוח

מאת:

האמירה של משרד הרווחה לפיה משפחות להט"ביות הן חריגות בחברה ולכן לא ראויות לאימוץ מצטרפת לשורת מהלכי חקיקה והחלטות בבתי המשפט נגד זכויות להט"ב בהקשרים של הורות ומשפחה. יחד אנחנו מגיעים לפתחו של מצעד הגאווה בירושלים בעיצומו של נשף הסרת מסיכות הצביעות מעל פני הממסד של הדמוקרטיה היחידה וכו'.

וכשמסכות של צביעות נופלות, נוצרת לנו, הקהילה הגאה, הזדמנות פז לזקוף ראש ולהבין שהמדינה צריכה את הקהילה הגאה הרבה יותר משהקהילה הגאה זקוקה להסכמה של המדינה להתחתן או לאיזושהי הסכמה שאנחנו נורמליים. מי בכלל שואל אותם?

אייל גרוס, שפרסם אתמול מאמר מצוין ב"הארץ", נכנס לאתר משרד החוץ כדי לראות איך מוצגת הקהילה הגאה באנגלית כלפי חוץ, בזמן שפה בפנים בארץ אומרים לנו שאנחנו לא ראויים. וכך מנופפת בנו המדינה כבר בראש העמוד: "ישראל היא אחת מהחברות המכילות ביותר בעולם עבור קהילת הלהט"ב. ישראל מגינה בתוקף על זכויות אזרחיה הגאים, וקהילת הלהט"ב מיוצגת בדרגים הגבוהים ביותר במדינה ובכל תחומי החיים בחברה הישראלית". אבל מדהים מכך, גרוס מצא כי לא פחות מארבע פעמים מוזכר שם כי בישראל יש זכויות אימוץ שוות ומלאות לבני זוג מאותו מין. ובכן… מישהו כאן משקר.

הגיע הזמן להבין שבין עוד חוק לאום, לעוד רדיפה של התקשורת, לעוד פרשת שחיתות, הקהילה הגאה היא אחד הטלאים שמחזיקים את מעטה הליברליות המערבי המתפורר והשקרי של המדינה. ולכן יש לנו כוח פוליטי עצום בידיים. ויותר מכך – הגיע הזמן להפסיק להיות נחמדים. אף אחד לא יתן לנו את הזכויות שלנו. אנחנו צריכים לקחת אותן. אנחנו לא יכולים לשבת ולחכות שאמיר אוחנה יקיים את ההבטחות שלו לעשות איזו קומבינה מאחורי הקלעים אם רק נסתום את הפה ונהיה יפות.

> "עד סוף 2018 עזה לא תהיה ראויה למגורי אדם"

מפגינים מפנים ידיים צבועות באדום לעבר השר שטייניץ במהלך הפגנה בתל אביב נגד הומופוביה לאחר רצח שירה בנקי במצעד הגאווה, 1 אוגוסט, 2015. קרן מנור / אקטיבסטילס

לפני הבחירות האחרונות קבוצה קטנה של פעילות ופעילים גאים, ביחד עם פעילי דיור ציבורי, התפרצו לכנסים של הבית היהודי ומחו נגד ההומופוביה במפלגה ששולטת עכשיו במשרד המשפטים ומבצעת מהלכים שמרניים מרחיקי לכת במערכת המשפט. בקהילה היו מי שאמרו שהם אלימים, ושהקהילה לא צריכה להיות פוליטית.

אחרי הרצח של שירה בנקי במצעד הגאווה בירושלים מחו פעילים מהקהילה נגד נציג הממשלה שהגיע להשתתף בעצרת שלאחר הרצח שהתקיימה בתל אביב. המארגנים, שנתנו במה לנציג של ממשלה שבתוכה הומופוב מוצהר כמו בצלאל סמוטריץ', נזפו דווקא במפגינים. ביקורת על כך שהקהילה לא צריכה להיות פוליטית נשמעה שוב ושוב.

בשנים האחרונות אנחנו עדים פעמים רבות מידי למקרים בהם דווקא מתוך הקהילה עצמה, או מי שרואים בעצמם בני ברית שלה, מגיעים קולות שמנסים להשתיק מחאה שיוצאת כנגד עמדות הומופוביות שמרניות, שתפסו להן אחיזה בוטה בממשלה. הקולות האלו הם הרוח הגבית הכי משמעותית בדיוק לאותם אלו שחיים על סכסוכים והפרדה. כי כשהומו מגנה לסבית תוך שימוש בטיעונים קונפורמיסטים ובתקווה נואשת לקרוץ למיינסטרים הסטרייטי, אז סמוטריץ' יכול לעמוד בצד ולחכך ידיים בהנאה. מסע ההפחדה עובד ותיכף כולנו נתיישר לפי צו הבית היהודי.

אבל עכשיו כשכל הקלפים מונחים על השולחן, והאופן בו המדינה תופסת את הקהילה ברור, אולי הגיע סוף סוף הזמן להפסיק להתחנף. להפסיק להתחנן שיקבלו אותנו. להפסיק לתת למדינה להשתמש בנו כדי לקשט אותה במסעות הסברה בחו"ל, להפסיק לשתף פעולה עם הניסיון לנרמל את הקהילה דרך גיוס לצבא. קודם שיתנו – ואחר כך יקבלו.

> סטרייטים, טפלו במבנה המשפחתי הדכאני שלכם לפני שתטיפו לנו

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
עיתונאים מתעדים כוחות צבא סמוך לגבול עם עזה, באוקטובר 2023 (צילום: אורן זיו)

עיתונאים מתעדים כוחות צבא סמוך לגבול עם עזה, באוקטובר 2023 (צילום: אורן זיו)

"עיתונאים הם העדים של ההיסטוריה"

ב"פורבידן סטוריז" התקבצו 50 עיתונאים מ-13 כלי תקשורת ברחבי העולם כדי לחשוף מה קורה לעיתונאים בעזה – וגם להמשיך את עבודתם של העיתונאים שנרצחו, נעצרו או נעקרו מביתם. "להרוג את העיתונאי לא יהרוג את הסיפור", מבטיח מייסד הפרויקט

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf